שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר
קצב הגידול בהכנסות המדינה ממשיך להכות את כל הציפיות. הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, מעדכן בימים אלה את תחזית ההכנסות הרשמית כלפי מעלה, ולא בפעם הראשונה, לשנים 2025-2026.
● ועדת הכספים אישרה: נקודות זיכוי מס עד אלף שקל בחודש ללוחמי מילואים
● הצריכה הפרטית בריבאונד משמעותי ברבעון השלישי - קצב של 5.3%
התחזית החדשה, שאמורה הייתה להתפרסם רק לאחר הצגתה לשרים לקראת ישיבת הממשלה לאישור תקציב 2026 בעוד כשבועיים, נחשפה בטעות בפרסום של האוצר - בהערת שוליים קטנה בדוח ההכנסות וההוצאות לאוקטובר. בהערה נכתב כי בסוף אוקטובר עודכנה תחזית 2025 לסך 550.2 מיליארד שקל. ההערה הופיעה בדוח החודשי של החשב הכללי, שהתפרסם בשבוע שעבר, וחמקה מתחת לרדאר. גם באגף הכלכלן הראשי לא היו מודעים להפצתה.

התחזית החדשה של האוצר מציגה תוספת של 11.6 מיליארד שקל לקופת המדינה לעומת תחזית מאי, שאותה כבר הגדילה ב־21.5 מיליארד שקל לעומת תקציב 2025 המקורי. בסך הכול, צפויות הכנסות עודפות של 33.1 מיליארד שקל השנה - על אף שהמלחמה נמשכה רוב 2025, מעבר לתרחיש עליו התבססו התחזיות הקודמות. המספר הסופי עשוי להתעדכן קלות לפי נתוני נובמבר. בנוסף, לגלובס נודע שתחזית ההכנסות ל־2026 צפויה לעלות משמעותית מעבר ל־556.9 מיליארד שקל, צפי שנקבע במאי.
רווחים כלואים וחשבוניות
הבשורה החיובית לקופת האוצר מצביעה על אנומליה משונה בנתוני המאקרו של כלכלת ישראל: מחד, קצב הגידול בהכנסות ממשיך להפתיע לטובה. מנגד, ולכאורה בסתירה לגידול בהכנסות, האוצר ממשיך להפחית פער אחר פעם את תחזית צמיחת התוצר ל-2025.
לפי התיאוריה הכלכלית המקובלת, צמיחת התוצר והכנסות המדינה הן מגמות שלובות ביחס ישיר: כאשר הפעילות במשק גוברת, העסקים והצרכנים משלמים יותר מיסים למדינה. אם כן, איך ייתכן שבאותה תחזית לשנת 2025 מתקיימות בו־זמנית מגמות הפוכות של הכנסות מזנקות מול צמיחה נחלשת?
התשובה לכך טמונה בעובדת התרחושתם של מספר אירועים חריגים יחסית שהקפיצו את ההכנסות - מבלי לייצר צמיחה אורגנית. למשל, מענקים בעשרות מיליארדי שקלים למילואימניקים ולתושבים מפונים, שחזרו בחלקם כמסים למדינה. או, לדוגמא, הכנסות השיא בינואר השנה, כאפקט של כניסת חוק הרווחים הכלואים ומס היסף המורחב, שהביא לשחרור דיבידנדים מוגבר.
עוד נרשמו הפתעות בהכנסות מעל התחזיות - כתוצאה מהבורסה בתל אביב ששברה שיאים, וכן בזכות רפורמת "חשבוניות ישראל" של רשות המסים, שהצליחה הרבה מעל למצופה. התוכנית, שנועדה להגביל את היכולת לעשות שימוש בחשבוניות פיקטיביות ולצבור הון שחור, הניבה עד כה תוספת של כ־15 מיליארד שקל מעל התכנון הראשוני.
פרופ' בני בנטל, יועץ בכיר במכון אהרן למדיניות כלכלית באוני' רייכמן, מסביר את התנודתיות בהכנסות: "המס קשור ישירות לתמ"ג, אך קיימת תנודתיות משמעותית. צמיחת המשק מעבירה נישומים למדרגות מס גבוהות יותר, מה שמעלה את התקבולים מעל שיעור עליית התמ"ג. בנוסף, שינויים במערכות המס עצמם, כמו מס על רווחים כלואים, יכולים לגרום לתקבולים חריגים - כפי שקרה ברבעון הראשון של השנה - לפני שחוזרים ברבעונים הבאים לשיעור השנתי הממוצע".
תחזית ההכנסות של האוצר אינה עוד אנליזה חסרת תוקף. סביבה נבנה תקציב המדינה הבא, ומולה מתוכננות הוצאות המדינה במגבלות יעד הגירעון. כיצד ישפיע גידול בתחזית ההכנסות לשנה הבאה על בניית תקציב 2026? למשל, האם היא מאפשרת לוותר על גזירות מס וללכת לתקציב של הקלות לציבור?
פרופ' בנטל מסביר כי "תחזיות אופטימיות לצמיחה עשויות להצדיק הגדלת הוצאות או הפחתת מסים, אך עם שיעור צמיחה צפוי של 5.2% לעומת 4.7% בבנק ישראל ו־3.7% במכון אהרן - נדרשת זהירות רבה בתכנון התקציב, שכן אי־ודאות גבוהה ביחס למשתנה המרכזי הקובע את תקבולי המסים מחייבת אחריות בתכנון לשנת 2026".
הריבאונד אחרי המלחמה
לפני שבועיים, במסיבת העיתונאים של האוצר להצגת עקרונות הצעת תקציב 2026, הודיע הכלכלן הראשי אברמזון על הפחתת תחזית הצמיחה ל־2025, ל־2.8% תוצר במקום 3.1%. העדכון נעשה בעקבות רבעון שני שניחלש בנתוני הצמיחה, שכלל בתוכו את מבצע "עם כלביא".
עוד קודם לכן, באוגוסט, הנמיך האוצר את הציפיה לצמיחת התוצר השנה, מרמה של 3.6% שנחזתה רק חודשיים וחצי קודם לכן. ובכלל, הנתון הסופי יהיה נמוך בהרבה מהתחזית המקורית של 4.3% צמיחה מתחילת השנה. כמו בהפחתות הקודמות, גם הפעם התחזית לשנה הבאה הועלתה מנגד ל־5.2% תוצר - נתון שמשקף ציפייה לריבאונד משמעותי אחרי המלחמה.