בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
הוראת השעה להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לדון גם בסוגיית מזונות הילדים במסגרת הליכי גירושים, זכתה לתשומת-לב תקשורתית וציבורית רחבה. עם זאת, ולמרבה הצער, מרבית ההתייחסויות התמקדו באופן אוטומטי בטענות לקיפוח נשים, מבלי להבין את ההשלכות האמיתיות של השינוי במצב המשפטי.
קיימת נטייה רווחת, ומוטעית יש לומר, לראות בבתי הדין הרבניים מוסד המזוהה עם שנאת נשים, ולפיכך להניח כי הרחבת סמכויותיהם תוביל לפגיעה בזכויות נשים - בעת שבפועל הפגיעה המשמעותית יותר הפעם היא דווקא בגברים.
● הכנסת הרחיבה את סמכויות בתי הדין הרבניים בתחום המזונות. מה המשמעות?
הבחנה זו חשובה דווקא עבור אלה התומכים בהפרדת הדת מהמדינה, הסבורים כי יש לצמצם את סמכויות בתי הדין הרבניים לדון בנושאים כלכליים בין בני זוג חילוניים. נשים לא צריכות סיבות נוספות להימנע מנישואים הלכתיים, ודי בעובדה שקיים סיכון להיוותר עגונה, כדי ליצור מוטיביציה להמנע מעירוב הממסד הרבני בחיי הנישואים.
כעת, הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים בנוגע למזונות הילדים יוצרת גם עבור גברים תמריץ - לשקול היטב את בחירתם במסגרת נישואים הלכתית, להבדיל ממסגרות חלופיות כמו נישואים אזרחיים בחו"ל, "נישואי יוטה" (נישואים אזרחיים בחו"ל דרך הוועדות חזותית מהארץ) או הסכם ידועים בציבור.
למעשה מדובר בשינוי המשפיע לרעה על כלל הזוגות הנשואים הלכתית בישראל, ללא קשר למגדר. עצם החזרת מרוץ הסמכויות בין הערכאות המשפטיות משנה את האיזון שהיה קיים עד כה, לפיו סוגיית מזונות הילדים נדונה רק בבית המשפט לענייני משפחה. כעת, עם מתן סמכות מקבילה לבתי הדין הרבניים, נוצרת תחרות בין בני הזוג מי יגיש תביעה ראשון נגד השני, ובכך יכפה עליו לדון בערכאה הנוחה לו יותר.
מדובר על תחרות זמנים פשוטה כמשמעה: אם שני הבני הזוג יפנו באותו היום - האחד לבית המשפט לענייני משפחה והשני לבית הדין הרבני - ההכרעה למי הסמכות תוחלט בהתאם לשעה המדויקת שבה הגיע השליח לפקיד והגיש לו את הכתב. במילים אחרות, שליח שלא נסע מספיק מהר, או לא מצא חניה, יכול לחרוץ את גורל התביעה. מצב זה מעודד פנייה דחופה להליכים משפטיים, גם כאשר טרם התקבלה החלטה סופית על פירוד, ועלול ליצור כדור שלג מתגלגל, המביא להחרפת הסכסוכים.
הבדלים מהותיים בסכומים הנפסקים
החשיבות בבחירת הערכאה השיפוטית נובעת מהבדלים מהותיים בסכומים הנפסקים. בעבר, בתי המשפט האזרחיים פסקו סכומי מזונות גבוהים יותר בהשוואה לבתי הדין הרבניים, בין היתר בשל פערים בתפיסת רמת החיים בין המגזר החרדי לחילוני. בשנים האחרונות התהפכה המגמה בעקבות פסק דין של בג"ץ, אשר קבע כי בתי המשפט לענייני משפחה יפסוק מזונות ילדים בהתאם לנוסחה הכוללת את הכנסות שני ההורים, ללא תלות במגדר. כך, במקרים בהם האם משתכרת יותר מהאב, ייתכן כי בבית המשפט לענייני משפחה היא זו שתידרש לשלם מזונות.
מנגד, בתי הדין הרבניים ממשיכים לפסוק לפי ההלכה, כך שבכל מקרה האב מחויב בתשלום מזונות, לרוב אף בסכומים גבוהים יותר, מאחר שהכנסת האם אינה מובאת בחשבון.
לפיכך, במרבית המקרים בהם תינתן סמכות לבתי הדין הרבניים לדון במזונות הילדים, הגברים צפויים לשאת בנטל כלכלי משמעותי יותר.
כמה יותר? אב המשתכר 12,000 שקל בחודש, כאשר האם משתכרת 8,000 שקל בחודש, צפוי להיות מחויב בבית המשפט לענייני משפחה לשלם לאם 200 שקל בחודש כמזונות עבור כל ילד (בהנחה שהילד שוהה אצל כל אחד מההורים מחצית מהזמן). בבית הדין הרבני, לעומת זאת, הסכום עשוי להיות גבוה פי 4 עד פי 6. כאשר מכפילים את ההפרש ב-12 חודשים בשנה, במספר השנים עד גיל 18 ובמספר הילדים - ניתן להגיע להבדלים של מאות אלפי שקלים.