הכנסת הרחיבה את סמכויות בתי הדין הרבניים בתחום המזונות. מה המשמעות?

הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית המסמיכה את בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים כחלק מהליך גירושים, גם ללא הסכמה מצד שני ההורים. החוק עבר במתכונת של הוראת שעה זמנית לתקופה של שנתיים, עד לגיבוש המלצותיה של ועדה שהקים הרב הראשי דוד יוסף לבחינת הנושא.

● ראש צוות השרים לסמכויות ועדת החקירה לאירועי ה-7 באוקטובר: יריב לוין
● נתניהו מעיד בתיק 4000: אין הקבלה בתולדות המדינה לשיטפון ההתקפות עליי בתקשורת

איך בתי המשפט דנו במזונות ילדים עד כה, מה המשמעות של החקיקה החדשה והאם עלולה להיווצר פגיעה בזכויות נשים? גלובס עושה סדר.

מה היה המצב המשפטי לפי אישור החוק?

פסיקה של בית המשפט העליון משנות ה־60 ("הלכת שרגאי") קבעה שלא ניתן לצרף תביעה למזונות ילדים לתביעת גירושין שנדונה בבית הדין הרבני. הסיבה: מזונות לא נתפסו כחלק ממערכת הזכויות והחובות של הגבר והאישה, אלא כזכות עצמאית של הילדים.

החשש של בית המשפט העליון שקבע את ההלכה, היה שההורים יסחרו במזונות ילדים באופן שיפגע בהם. למשל, למנוע מצב שבו גבר משתמש במזונות כקלף מיקוח נגד אשתו ("את לא תקבלי ממני גט, אם לא תסכימי לסכום נמוך יותר").

פרופ' צבי טריגר, מומחה לדיני משפחה מהפקולטה למשפטים במכללה למינהל, מציין כי "הגירושים הם בין ההורים בלבד, והילדים הם צד ג', בית המשפט רצה להבטיח דיון ענייני בגובה מזונות הילדים".

 פרופ' צבי טריגר / צילום: עידן גרוס

בפברואר האחרון שב בג"ץ לעמוד על עיקרון זה: השופטות יעל וילנר ורות רונן קבעו כי בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון במזונות ילדים אגב כריכתם לתביעת הגירושים, וזאת בהתאם ל'הלכת שרגאי". נקבע כי הרציונל המרכזי של ההלכה הוא תיחום סמכות בתי הדין הרבניים לענייני גירושים בלבד ולא למזונות ילדים. "סכסוכים אלה הם בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר חזקה עליו שיפסוק בהם לפי הדין, ולא תוך העדפה מובנית לזכויותיהן של הנשים או לאלה של הגברים", כתבה השופטת רונן.

עד החקיקה החדשה, הדרך היחידה לדון במזונות ילדים בבית הדין הרבני הייתה באמצעות הסכמת שני הצדדים. בג"ץ ראה לנכון לחזור על "הלכת שרגאי" משום שהייתה תקופה שבתי דין רבניים טענו שיש להם סמכות מקבילה לדון במזונות ילדים בשל פרשנות מוטעית.

מתי בתי הדין הרבניים דנים במזונות ילדים?

עד היום, בתי הדין הרבניים דנו במזונות ילדים רק כאשר הייתה הסכמה של שני ההורים. ואולם, במצב זה הם לא החילו את הקריטריונים האזרחיים שנקבעו על ידי בג"ץ בעניין מזונות ילדים, אלא פסקו לפי קריטריונים הלכתיים כאשר דיינים שונים מתחשבים בשיקולים שונים ואין משנה סדורה. חוסר האחידות בפסיקות הוא הסיבה להקמת ועדה שמטרתה לגבש קריטריונים אחידים.

בעבר, גובה מזונות הילדים שנקבע בבתי הדין הרבניים היה נמוך משמעותית בהשוואה למערכת המשפט האזרחית. לאחר בג"ץ בע"מ 919/15, שבו נקבעו קריטריונים לפסיקת מזונות תוך התחשבות בין היתר בפערי השכר בין הצדדים, הדבר השתנה ויש שיגידו שאף התהפך. בעקבות החלטת בג"ץ, שלא יושמה בבתי הדין הרבניים, ייתכן שבית דין רבני יפסוק מזונות גבוהים יותר לאישה מאשר במערכת המשפט האזרחית.

פרופ' טריגר מציין שהחוק שאושר הוא ניסיון לתקן באמצעות יצירת עוד תקלה. "הניסיון לתקן את הבעייתיות שנוצרה בפסיקות השונות בין בתי הדין הרבניים והמערכת האזרחית היא בדמות כפייה של ערכאה דתית וקרב משיכת חבל שהוא בין הערכאות - מי יותר חזקה, ולא טובת הילד", אומר טריגר. "מדובר בקטינים שהבית שלהם מתמוטט, ואנחנו לא רוצים שהם ידרדרו לעוני נוסף לכל. לא עשו בדיקה איך מתקנים את זה, ונעשה מהלך נגדי בשביל לאיין את פסיקת בית המשפט העליון".

האם עלולה להיווצר פגיעה בזכויות נשים?

בעקבות החוק החדש, במצב שבו תביעת הגירושים תוגש לראשונה לבית הדין הרבני, סוגיית המזונות "תיכרך" לתיק ולא תהיה עוד אפשרות לדון בה בערכאה אזרחית, כך מסביר פרופ' טריגר.

למהלך יש כמה השלכות על חיינו. ראשית, ישנה סכנה לפגיעה בזכויות נשים. החוק החדש מעלה את הסכנה שנשים שבישראל, שהן עדיין המטפל העיקרי במשפחה, יסחטו על ידי הבעלים ויסכימו לסכום נמוך כדי לקבל גט. "דמי המזונות יצטרפו לרשימת קלפי המיקוח שכבר קיימים בתביעות גירושין", סבור פרופ' טריגר.

 שרון פרילינג / צילום: לירן ברשדסקי

שנית, הדבר ירחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים ויוביל לכך שיותר סוגיות יידונו במערכת משפט דתית, וזאת ללא הסכמה. "החקיקה היא שלב נוסף להרחיב באופן כולל את סמכויות בתי הדין הרבניים", אומרת עו"ד שרון פרילינג, מומחית לענייני משפחה. "אני סבורה שמערכת משפט שבה קיימת סמכות מקבילה למערכת דתית הלכתית, שאינה כפופה להסכמת המתדיינים בפניה, היא מגמה בעייתית. בסוף אנחנו לא מדינת הלכה, יש מערכת משפט אזרחית ומי שחפץ במערכת דתית יכול לפנות בהסכמה".

האם בג"ץ צפוי להתערב בחקיקה?

נכון לעכשיו, בג"ץ לא צפוי להתערב בחקיקה. פרופ' טריגר מוסיף: "אני לא רואה מצב שבג"ץ מתערב בחוק. קודם כל צריכה להיות מוגשת עתירה כנגד החוק ואנחנו עדיין לא שם. יש כל מיני טענות שפשר להעלות, כמו זכות הגישה לערכאות. אבל בכל מקרה יהיה קשה לבג"ץ להתערב בחוק, גם לאור הימנעותו מהתערבות בחקיקה בנושאים יותר בוטים וגם לאור האווירה הפוליטית".