גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ערב הסעודית הציתה מרוץ אזורי חדש לגרעין אזרחי. האם לישראל יש סיבה לדאגה?

הכניסה הסעודית לתחום הגרעין האזרחי מסמנת שינוי עמוק במזרח התיכון ומקרבת את האזור לעידן שבו יותר שחקנים מחזיקים יכולות מתקדמות ● לצד הממלכה, גם טורקיה ומצרים מקדמות את תוכניות הגרעין שלהן ● כמה קצר המרחק בין העשרה אזרחית ליכולת צבאית, ומה ישראל יכולה לעשות בעניין?

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן היום / צילום: ap, Mark Schiefelbein
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן היום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ביקורו של נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן בוושינגטון מסתמן כאחד המהלכים המשמעותיים ביותר באזור בשנים האחרונות - לא בשל מטוסי ה־F-35 בלבד, אלא בגלל ההסכמות האסטרטגיות הרחבות שנרקמות מאחורי הקלעים. בעוד בישראל מתמקדים בעיקר בממד הצבאי, ארה"ב וסעודיה מתקדמות לעבר שיתוף פעולה גרעיני אזרחי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון ולחבר בין שני עולמות שנראים רחוקים אך מתמזגים במהירות: גרעין ובינה מלאכותית.

ישראל תישאר בחוץ? ההימור החדש של האמירויות להקמת מסדרון חוצה יבשות
ישראל מאבדת את היתרון במזרח התיכון. רק דבר אחד יכול להציל אותה

אל"מ (מיל') ד"ר אוֹרי נסים לוי, יו"ר הפורום הגרעיני ומרצה באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, מגדיר את המהלך האמריקאי בתור יריית פתיחה למרוץ גרעין אזרחי אזורי. "מכאן, יש שני אפיקים - אזרחי ומלחמתי. האינטרס של פיתוח כורים גרעיניים אזרחיים הוא של ארה"ב עבור טריליוני דולר מהסעודים, והכנסת טכנולוגיות אמריקאיות במקום סיניות או רוסיות. אולם, הוא מהווה צעד לכיוון החימוש מעצם הכשרת מדענים באוניברסיטאות מקומיות. זה גם מושך את תשומת הלב מהמתרחש באיראן".

ענף הגרעין טומן בחובו סוגיות רבות, אבל כדי להבין אותו צריך להתחיל בנושא ההעשרה. באורניום מן הטבע, שיעור האיזוטופ הבקיע אורניום־235 עומד על שבע אלפיות - והעשרת אורניום נועדה להגביר אותו כדי לייצר תגובת שרשרת גרעינית. בכורים גרעיניים אזרחיים, להפקת חשמל למשל, משתמשים באורניום מועשר ל־3%-5%, כאשר כורים מתקדמים דורשים העשרה ל־20%. לעומת זאת, עבור פצצות גרעיניות, נושאות מטוסים וצוללות נדרשים 85%-90%.

"חיבור מסוכן שנותן לגיטימציה גם לאיראן"

במזרח התיכון ישנן כבר כמה מדינות עם תוכניות גרעין. המוכרת ביותר היא איראן, שמנתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) עולה, כי 2% מייצור החשמל שלה מגיע מתחנת הכוח בבושהר. לאורך השנים, משטר האייתוללות השקיע רבות בתשתיות תוכנית הגרעין, כולל מתקן המים הכבדים באראק, והמתקנים המבוצרים בפורדו, בנתנז ובאספהאן שארה"ב תקפה במהלך מבצע "עם כלביא".

אותה תקיפה לא נבעה מייצור החשמל מגרעין, כי אם מהעשרת האורניום. בעת התקיפה, לרפובליקה האסלאמית היו יותר מ־400 ק"ג מועשרים ל־60% - דרגת ביניים שברמה המקצועית קל מאוד להתקדם ממנה לרמת העשרה של נשק גרעיני. אם כמות כזו הייתה מועשרת ל־85%, לאיראן היה אורניום מועשר שמספיק לכ־10-9 ראשי קרב גרעיניים.

בכל תוכנית הגרעין, איראן משתמשת בידידיה במוסקבה. סוכנות האטום הממלכתית של רוסיה, רוסאטום, מסרה השבוע כי כ־700 מומחים רוסים נוטלים חלק בהקמת שתי יחידות ייצור נוספות בבושהר. "נבנים בלוקים במשקל אלפיים טונות באתר", סיפר מנכ"ל רוסאטום, אלכסיי ליחאצ'ב, לערוץ הטלוויזיה הממלכתי "רוסיה 1".

"יכולת העשרת אורניום על אדמת סעודיה, גם בפיקוח, היא בעייתית כי זה פותח טאבו בנושא. מדינות נוספות יכולות להגיד 'גם אנחנו רוצות' וזה גם נותן לגיטימציה לאיראן", מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, שבעבר ריכז את הטיפול בנושא איראן והמפרץ במל"ל וכיום מכהן כראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "הבעיה בסיפור היא שיש צד אמריקאי שרוצה את הסעודים ואת הטריליונים מהם כדי להרחיק את הכסף מסין. מצד שני, זו מדינה עם משאבים גדולים, יכולת לקנות כמעט כל מה שרוצים ממי שרוצים וגם שאיפות גיאו־אסטרטגיות מול איראן. החיבור הזה מאוד מסוכן, ובהקשר הזה יש יתרון מעצם ההליכה עם האמריקאים".

המרוץ לגרעין במזרח התיכון מתחמם

שכנה משמעותית של ערב הסעודית שכבר פועלת בתחום הגרעין היא איחוד האמירויות, שבשנת 2009 ויתרה על יכולת העשרת האורניום והפרדת הפלוטוניום בשטחה. המודל האמירותי נקבע כסטנדרט הזהב, ועל כן הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ומדינות שונות נרתמו לטובת אבו דאבי, כאשר האורניום המועשר מגיע מאוסטרליה.

כיום, איחוד האמירויות היא המדינה הערבית הראשונה עם אנרגיה גרעינית, והיא מייצרת כרבע מהחשמל שלה בתחנת הכוח אל־בארקה. "האמירותים עלולים להגיד כי 'אם הסעודים יכולים להעשיר אורניום, גם אנחנו רוצים'", מציין ד"ר גוז'נסקי. "הם כבר רמזו שלא יהיו מרוצים אם הסעודים יקבלו יכולת להעשיר אורניום, גם בהינתן התחרות בין המדינות".

שתי מדינות שנמצאות בשלבים מתקדמים בדרך לייצור חשמל מאנרגיה גרעינית הן טורקיה ומצרים, כשגם מאחורי התוכניות שלהן עומדת רוסיה. בטורקיה, יחידת הייצור הראשונה בתחנת הכוח הגרעינית אקויו צפויה להתחיל לפעול בתחילת השנה הבאה, בתום עיכובים רבים.

בכך, הטורקים יצטרפו ל־31 מדינות ברחבי העולם שמפעילות 411 תחנות כוח גרעיניות. אלו מייצרות יחדיו 371 גיגה־וואט, כ־9% מכלל ייצור האנרגיה העולמי. במקרה הטורקי, כל אחת מבין ארבע יחידות הייצור בשלב הסופי של הקמת אקויו, מיועדת להפיק כ־1.1 גיגה־וואט.

בקהיר חגגו ממש השבוע שלב משמעותי בהקמת תחנת הכוח אל־דבאה, ששוכנת לחופי הים התיכון. תוך כדי הצטרפות של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בשידור ממוסקבה, ציינו המצרים את התקנת מיכל הלחץ של הכור, שכולל את הליבה. בדומה למדי להקמה שמבצעים הרוסים בטורקיה, אל־דבאה נועדה לספק בסיומו של תהליך 4.8 גיגה־וואט חשמל, על בסיס ארבע יחידות ייצור.

"פקיסטן עלולה לעמוד לשירות הסעודים"

בניגוד למדינות הללו ואחרות, לערב הסעודית יש יתרון גדול בעצם היותה לא רק ידידה של מעצמת גרעין, פקיסטן, כי אם גם מהמממנות הגדולות של דרכה לנשק גרעיני. פקיסטן מדורגת במקום השביעי בטבלת ראשי הקרב הגרעיניים עם 170 יחידות, כך לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום. לצורך ההשוואה, לפי אותו דירוג, לארה"ב יש 3,700, להודו 180, ולישראל 90. "סעודיה מימנה את תוכנית הגרעין הפקיסטנית, ואם הם ירצו, הסעודים יקבלו ממנה את הסיוע", מציין ד"ר קובי ברדה, היסטוריון לפוליטיקה אמריקאית וגיאו־אסטרטגיה, שמלמד בבית הספר הרב־תחומי מכון HIT חולון.

"זו עסקת מצויינת לארה"ב, טובה לסעודיה, אבל לא בטוח לישראל, כי עושים עסקאות גדולות בלעדינו", אומר ד"ר לוי. "זה מרוץ גרעין שבו כרגע הדברים לגיטימיים, חוקיים וכולם שמחים, אבל פקיסטן עלולה לעמוד לשירות הסעודים". אסלאמבאד עשויה, כפי שמשתקף מדיווחים בעבר, להוות גם חוט מקשר בין ריאד לבין צפון קוריאה. מדען הגרעין הפקיסטני עבדול קאדיר ח'אן, קיים קשרים עם הסעודים וצפון קוריאה כאחת.

ד"ר גוז'נסקי מוסיף, כי הרקורד הסעודי לא עומד לטובתה, תוך שנרשמו גם ביקורים של מדען גרעין צפון קוריאני במדינה, והיא שיתפה פעולה עם סין ביצירת "עוגה צהובה": אבקה מרוכזת של אורניום שמשמשת לייצור דלק ונשק גרעיני.

"לשותפות אמריקאית־סעודית יש גם יתרונות", הוא מדגיש. "אם מקרבים את ארה"ב, אז מרחיקים את סין. במסמכים הרשמיים כתוב כי המדינות ידאגו לסטנדרטים גבוהים של אי־תפוצה גרעינית. זה משפט חשוב שלא ברור מה הוא אומר. האם יאפשרו לסעודים להעשיר? זה נושא חשוב יותר מ־F-35 כי זה עלול להתגלגל לכדי מרוץ חימוש גרעיני אזורי שלישראל אין אינטרס לפתוח אותו. זה נוגע בקיומה של ישראל".

האינטרס של טראמפ: אנרגיה לטובת AI

בהתחשב בביטחונה של מדינת ישראל ואף של כל המרחב, נשאלת השאלה מדוע הנשיא טראמפ שועט לעבר תוכנית גרעין סעודית, והתשובה טמונה בנדבך משמעותי אחר של ההסכמים שלו עם ריאד: הבינה המלאכותית.

דוח מזכירות האנרגיה האמריקאית מצביע כי כ־4.4% מתצרוכת האנרגיה ב־2024 הלכו לתחזוקת ה־AI, שיעור שצפוי לצמוח ל־12% עד 2028. "מערכת החשמל האמריקאית בעייתית", אומר ד"ר ברדה. "זו הופרטה בשנות ה־60, והם מבזבזים כספים על פרסומות במקום על תשתית ותחזוקה. זה מביא לסיטואציה שבה במדינה כמו קליפורניה, יש הגדרות למתי מותר להטעין את הרכבים החשמליים".

מטוסי F-35 בהאנגר אמריקאי / צילום: Shutterstock

לדבריו, נשיא ארה"ב מפנים שנקודת האל־חזור בתחרות הבינה המלאכותית מול סין תגיע בשנת 2027, ולכן הוא פונה למיקור חוץ. "סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, אמר בשימוע בקונגרס כי לא ניתן להביא די אנרגיה ל־AI, אלא להביא AI לאנרגיה. מיקרוסופט רכשה כור גרעיני מושבת בפנסילבניה, עבור המענה ברמת התשתיות. אין מספיק חשמל בעולם כדי לעמוד בצרכי השימוש".

עצם ההסכם האמריקאי־סעודי בתחום הגרעין אינו מפתיע, שלא כמו שאיפת טראמפ למכור F-35 לריאד. כבר בחודש אפריל הכריז מזכיר האנרגיה כריס רייט כי ארה"ב וערב הסעודית יחתמו עוד השנה על חוזה ראשון להשקעות אנרגיה, שכוללות טכנולוגיה גרעינית אזרחית. עבודה מול חברות האנרגיה האמריקאיות דורשת מהסעודים לעמוד בסעיף 123 באמנה לאנרגיה גרעינית של ארה"ב משנת 1954, שמחייב מעורבות של הממשל האמריקאי וחברות אמריקאיות בתעשייה האזרחית.

בסיטואציה הנוכחית זה מתאים לסעודים, עם תוכניות הפיתוח הגרנדיוזיות שלהם. במסגרת חזון 2030 של בן סלמאן מעוגן יעד שאפתני מאוד: ייצור הספק של 17 גיגה־וואט מאנרגיה גרעינית, שבדרך אליו הם ייצרו 3.2 כבר ב־2030. תחת סעיף 123 האמריקאי, בן סלמאן ואנשיו יידרשו להתחייב לתשעה קריטריונים למניעת הפצה, בתקווה שההתקדמות הטכנולוגית ושיפור הידע לא יביאו לפיתוח נשק גרעיני.

"לפי חוק מתקופת קרטר, כל פיתוח גרעין דורש אישור ממשל", מסביר ד"ר ברדה. "באופן מסורתי, המפלגה הרפובליקנית מעורבת מאוד בתחומי האנרגיה, כשהמממנים שלה הם שחקני אנרגיה". המומחה מפרט שני מקרים שממחישים עד כמה מערכת היחסים בין וושינגטון ושחקניות האנרגיה לערב הסעודית משמעותי כבר זמן רב.

במהלך מבצע קדש (1956), מלך ערב הסעודית פייסל לחץ על נשיא ארה"ב דווייט אייזנהאואר כדי שהוא לא יתמוך בפלישה הישראלית־בריטית־צרפתית לסיני, ואף ילחץ לסגת. ב־2001, מיד לאחר פיגועי 11 בספטמבר, רבים מיהרו להסתיר את מעורבות ריאד. "אחר כך, כשהוציאו את התיקים, ראו את המעורבות הסעודית. זו מעורבות מקסימלית, תעשיית האנרגיה האמריקאית מעורבת בסיפור הנוכחי. הם הקטר שמוביל את המהלך".

איך מפחיתים את הסיכון ואיפה ישראל בסיפור?

בישראל יקוו כי פיתוח אמריקאי של תעשיית האנרגיה הגרעינית הסעודית גם יועיל לתוכנית IMEC. המסדרון היבשתי שהציג נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן עוד בטרם המלחמה, כולל קישור מהודו לאירופה, דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל. הקישוריות כוללת לצד תחום הסחורות, גם חיבור של רשתות אנרגיה ותקשורת, שבעידן הבינה המלאכותית שזורות האחת בשנייה יותר מאי פעם.

ד"ר ברדה מספר כי בתחום האנרגיה, השאיפה של וושינגטון היא לבצע חיבור בין אסיה לאירופה, כדי להוריד את מלוא הכובד מרשת החשמל האמריקאית. "טראמפ לוקח את בן סלמאן בתור שותף אזרחי. זוהי הסיבה שבביקורו בממלכה במאי, הוא הגיע לערב הסעודית עם כל המנכ"לים הגדולים בתחום ה־AI. הנפט ייגמר בעוד כמה שנים, ולא בכדי נסיך הכתר מדבר על טריליון דולר לקידום ה־AI. ערב הסעודית עוברת מכלכלה שמתבססת על מוצרים ראשוניים, נפט וגז, למכירת שירות: AI. בנקודה הזו, לישראל יכולה להיות חשיבות גדולה בפיתוח התחום".

אם כך, כיצד ה־F-35 נכנס לאירוע?
"הבינה המלאכותית היא מהפכה של ממש, ובעקבות כך זה חשוב גם לבן סלמאן. הוא הצליח להביא את ה־F-35 כי טראמפ היה לחוץ לסגור עסקה, ולכן הסכים להכניס. הגרעין היה שם במגעים עם הסעודים עוד מתקופת ביידן. העסקה הייתה ברית הגנה ואנרגיה. אני מופתע כי הסנאט מקבל בשוויון נפש את שיטת מכתבי ההגנה של הנשיא. לפי החוקה, דבר כזה דורש 67 אצבעות בסנאט".

לגרעין הסעודי עשויים להיות פתרונות שונים. אחד מהם שהציעו ב־INSS ונחשף בגלובס לפני כשנה הוא הצעה של ראש המכון תמיר הימן, ד"ר יואל גוז'נסקי ותומר ברק להקמת בנק דלק גרעיני אזורי בערב הסעודית, שיפחית את הסיכון שבהעשרה סעודית עצמאית ובהרחבת הפרוליפרציה האזורית.

החוקרים פירטו כי הקמת בנק שכזה דורשת כמה תנאים: מפעל ההעשרה ייבנה על ידי קונסורציום בינלאומי, כשלממלכה לא יהיו יותר מ־50% בפרויקט; המפעל ייצר גם את חומר הגלם למתקן ההעשרה, כשתוצרתו תהיה התרכובת הכימית שמתאימה לדלק הגרעיני, אך לא ייוצרו תרכובות נוספות; יוחל פיקוח קפדני על כל הפעילות הגרעינית הסעודית, כולל על כריית האורניום; וכן, הסעודים יידרשו להסכים לבניית מאגר דלק גרעיני על אדמתם בבעלות ובפיקוח בינלאומי, שישמש את כל מדינות המזרח התיכון - כולל איראן.

"יש פתרונות, אבל הנושא המטריד ביותר הוא העשרת אורניום, שהרי הסעודים רוצים גישה לכל המאגר הגרעיני", מדגיש ד"ר גוז'נסקי. מצאו בממלכה מרבצי אורניום. הם רוצים למכור את האורניום לשוק הבינלאומי, למכור אורניום מועשר, וגם לספק כזה לכורים שייבנו בסעודיה. אלו תהליכים בעייתיים. על כן, חשוב שהאמריקאים לא יסתנוורו מהפטרו־דולרים, אף שטראמפ עלול להסתנוור".

ד"ר ברדה מסכם כי תוכנית הגרעין הסעודית צפויה להניב לארה"ב ממון רב. "האמריקאים שואפים לקדם את IMEC מהודו לאירופה, ובכללותו אפשרות להעברת סיבים אופטיים. זה חלק ממדיניות רחבה יותר של בלימת סין ותוכנית 'החגורה והדרך' שלה. ואילו הסעודים משתמשים עדיין באופן משמעותי במאגרי הנפט, אבל אלו לא יספיקו ליותר מ־20 שנה - וזה מביא אותם לפיתוח המקור החליפי שגם יחזיק את ה־AI".

עוד כתבות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט