חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל
בטיוטה המתוקנת של חוק ההסדרים שהופצה אמש, חסרות שלוש רפורמות משמעותיות שהופיעו בגרסאות קודמות: המהלך להקמת חשבון השקעות שיאגד את מוצרי החיסכון השונים, המנגנון לצמצום היקף ימי המילואים, והתוכנית לשיפור לימודי העברית בחברה הערבית ("תכנית לאומית לקידום מדיניות שפתית בקרב החברה הערבית").
● מבקר המדינה מצטרף לביקורת האוצר על צה"ל: אין בקרה על עשרות מיליארדים בתגמולי מילואים
● ועדת הכספים אישרה: נקודות זיכוי מס עד אלף שקל בחודש ללוחמי מילואים
החוק לצמצום ימי המילואים נפסל על ידי היועצת המשפטית לממשלה, אך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ממשיך להתעקש להביאו לאישור בכל דרך. במקביל, באוצר מזכירים כי ידיעת עברית היא "אחד החסמים המרכזיים להשתלבות בהשכלה על־תיכונית ובתעסוקה איכותית", אך המהלך הוצא מחוק ההסדרים וצפוי להתקדם בנפרד לכאורה באמצעות משרד החינוך.
היועמ"שית: "חשש לסתירה לפסיקת בג"ץ"
רפורמת ימי המילואים נפסלה בישיבה שקיימה היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה, בטענה כי היא אינה חוקתית ועומדת בניגוד לפסיקת בג"ץ. לאחרונה קבע בג"ץ כי על הממשלה להימנע מסבסוד תלמידי ישיבה במסגרת הסדר "תורתו אומנותו" שפקעה חוקיותו.
היועמ"שית, כך נראה, מפרשת את הפסיקה באופן מרחיב ופוסלת רפורמה של האוצר שנועדה לצמצם את השימוש בצווי 8 ולחזור למודל מילואים רגיל (אם כי מורחב בהרבה מאשר לפני המלחמה). זאת בשל חשש שהדבר רק יחריף את הנטל על משרתי המילואים, לעומת המצב הנוכחי שמגביל יותר את שירות השגרה.
עמדת משרד האוצר היא הפוכה: לדבריו, המהלך נועד להפחית את מספר ימי המילואים בפועל. היועמ"שית עומדת על כך שהמהלך חייב לעבור בחוק רגיל ולא במסגרת חוק ההסדרים.
כפי שפרסמנו בגלובס, המנגנון החדש יקבע תקרה מקסימלית של ימי שירות בהתאם לתפקיד. חיילי מילואים שאינם קצינים וממלאים תפקיד לא-פיקודי יוכלו להתגייס לתקופה מסוימת בשנה, חיילים בתפקידים פיקודיים - לתקופה ארוכה יותר, וקצינים - לתקופה הארוכה ביותר.
המספרים המדויקים של ימי השירות המקסימליים טרם נקבעו בטיוטה שהופצה, אם כי על פי הערכות מדובר על עד 70 ימים בשנה, לעומת עד 54 ימים בשלוש שנים בשיטה שלפני המלחמה.
בנוסף, ייקבע היקף מקסימלי של משרתי מילואים ביום (ממוצע שנתי) וכן ממוצע לפרט שלא יעלה על מספר ימים מסוים בשנה. המנגנון כולל גם אפשרות להאריך את משך השירות של מי שיבחר בכך בעד 14 יום נוספים, אך באופן מוגבל ובאחוז מסוים מהמסגרת המזומנת. ההחלטה מנחה את הרמטכ"ל לזמן את משרתי המילואים לפי המנגנון החדש במקום באמצעות "צו 8" (זימון לשעת חירום), פרט למקרים של מלחמת פתע או מתקפה רחבת היקף.
בסביבת השר סמוטריץ' מבהירים כי בכוונתם לקדם את החוק בכל זאת, גם אם לא דרך חוק ההסדרים. מבחינת האוצר, מדובר ברפורמת דגל שמבקשת להפסיק את "חגיגת" ימי המילואים בצה"ל, למסד מחדש את מערך המילואים - ולחסוך למדינה עלויות תקציביות משמעותיות.
משרד החינוך ייקח את המושכות?
הרפורמה הנוספת שנגרעה מהטיוטה העדכנית היא כאמור התוכנית הלאומית לשיפור לימודי העברית בחברה הערבית. הסיבה: לוח הזמנים הצפוף לאישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים עד מרץ - המועד האחרון לפני פיזור הכנסת על פי חוק. באוצר מדגישים כי המהלך יימשך בחקיקה רגילה בהובלת משרד החינוך, אך כמו רפורמות רבות שהועברו ממסגרת חוק ההסדרים לחקיקה עצמאית, גם כאן הסיכויים להתקדמות ממשית פוחתים.
על פי האוצר "רמת המסוגלות הנמוכה והפוחתת בשפה העברית בקרב החברה הערבית מהווה את אחד החסמים המרכזיים להשתלבותה בהשכלה על תיכונית ובתעסוקה איכותית. שיפור השליטה בעברית הוא כלי מרכזי לקידום מוביליות חברתית-כלכלית, לצמצום פערים וליצירת שוויון הזדמנויות".
לכן, האוצר מגדיר את התוכנית לא רק כמטרה חינוכית, אלא כיעד כלכלי של ממש. כיום ישנם שורה של ליקויים מערכתיים בתחום: היעדר מדיניות ממשלתית, פערי מומחיות גדולים בקרב המורים המלמדים עברית כשפה שנייה, וחוסר תיאום בין הגופים הממשלתיים האחראים לנושא.
כדי לתקן זאת, באוצר מציעים "הסדרה מבנית והקמת גוף מנהיגות מקצועי שינהיג סטנדרטיזציה. שנית, סנכרון מערכות לימוד השפה תוך אימוץ והגדרת סטנדרט לימודי אחיד ויצירת קשר הדדי בין המערכות. שלישית, העמדה של כלים ומענים לצמצום פערי מומחיות בתחום לימודי שפה שנייה", ומציבים כיעד שיפור של 3% בשנה במבחנים הרלוונטיים.