"יש לנו עם נפלא, ואנחנו צריכים לשמור עליו כזה. לפני הכלכלה, לפני שוק הון, לפני רווחיות ולפני הכול - הכי חשוב שבאמת נדע שיש לנו באמת מקום נהדר" - כך אמר היום (א') אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס, בשיחה עם נתנאל אריאל, כתב שוק ההון בגלובס, בוועידת ישראל לעסקים ה-32 של גלובס.
● ועידת ישראל לעסקים 2025 | מנכ"ל בנק הפועלים: "המערכת הבנקאית איבדה את הצעירים הסוחרים בשוק ההון. הגיע הזמן ליזום ולהחזיר אותם אלינו"
● ועידת ישראל לעסקים 2025 | "שנתיים של סערת רגשות": האלוף ניצן אלון מדבר לראשונה על מפקדת השבויים והנעדרים
לפני שנדבר על הפניקס, אתה רואה את המצב של מדינת ישראל אחרי מלחמה של שנתיים. יש גירעונות גדולים, ולמרות שהצמיחה הייתה חלשה ברבעון השני, כן ראינו צמיחה חזקה ברבעון השלישי. אתה מעריך שהבום הכלכלי שהעריכו שיגיע אחרי המלחמה יגיע?
"קודם כול, עוד לפני הכלכלה, חשוב שמדינת ישראל תגדיר לעצמה את סט הערכים הנכון שלה. הרבה יותר חשוב לכלכלה הישראלית, מעבר לכך שהצמיחה תהיה 4.5% או 5%, זה שמדינת ישראל תגדיר את סדרי העדיפויות שלה ומה נכון לה. הביטחון לדוגמה הוא דבר מרכזי שאנחנו צריכים להקפיד עליו, כי אחרת אנשים לא ירצו לחיות כאן, ובטח לא להשקיע כאן.
"דבר חשוב נוסף בסט הערכים של מדינת ישראל הוא שנדע לקחת אחריו. לא רק אנשי הכלכלה, גם קובעי המדיניות - שיידעו לקחת אחריות. שיבינו ששוויון זה לא שוויון בין בנקים לבין גופים מוסדיים, השוויון הוא שכולנו נישא באותו נטל וגם נקבל את אותן זכויות".
עוד ציין בן סימון כי עוד לפני הכלכלה "אנו חייבים להבין שמדינת ישראל צריכה תוכנית ארוכת-טווח. זה לא רק להבין באמת מה סט הערכים ואילו ערכים קודמים, או אילו ערכים אנחנו רוצים לשים על המפה או בחזון של מדינת ישראל - בסופו של דבר צריך תוכנית אסטרטגית שבאה ואומרת לאן אנחנו רוצים להגיע".
"הרבה מדינות היו רוצות יחס חוב-תוצר כמו של ישראל"
בן סימון התייחס לחוזק הכלכלי של מדינת ישראל, במיוחד לאחר השנים האחרונות. "אם הייתם אומרים לי ששנתיים או שלוש שנים אחורה, אחרי שנעבור מהפכה משפטית ושסע כל-כך גדול ומלחמה כל-כך נוראית וטבח כל-כך נוראי, ואחרי כל זה ויחס החוב-תוצר יעמוד על 70% - הרבה היו מרימים גבה. הרבה מדינות בעולם היו מסכימות לחתום על יחס חוב-תוצר כזה.
"בסוף, הנתונים של ישראל מאוד חזקים. במבט קדימה, זה מאוד תלוי באיך ננהל את סדרי העדיפויות שלנו, כלומר על מה אנחנו שמים את הכסף - על צמיחה, על חינוך, על ביטחון - לא רק תעסוקתי, ביטחון ברמה האישית, כי לא ייתכן שאנשים נרצחים פה ברחובות. זה משהו שאסור לנו כאזרחים להסכים לו. לכן את ההשקעות של מדינת ישראל אנחנו חייבים לשים על המקומות הנכונים".
בן סימון התייחס להשוואה לשאר העולם. "אמר לי משקיע גדול מארה"ב: 'תראה, בארה"ב יש יותר מוחות מאשר בישראל, אבל כשאתה מסתכל על יכולת ועל יחס טאלנט ביחס לכמות האוכלוסייה, ישראל היא פלא בקנה-מידה עולמי'. אם נשכיל להשאיר את כל הטאלנטים האלה כאן ולהביא עוד יכולות, פוטנציאל הצמיחה, השגשוג והרווחה של ישראל הוא אדיר".
עוד הוא חידד כי "לצד זאת, צריך לדעת לכלכל את צעדינו גם לשכבות היותר חלשות במדינת ישראל. זה שגופים עסקיים מרוויחים, זה דבר נהדר, ואנחנו מפרגנים, זה הקטר שהחזיק חלק גדול ממה שקורה פה בישראל בשנתיים האחרונות, אבל מדיניות חכמה יודעת לקחת את הדבר הזה ולשרשר אותו למטה גם לשכבות שצריכות עזרה. אם זה ציבור המבוגרים, אם זה משפחות במצוקה, אם זה אנשים עם צרכים מיוחדים, והדבר הזה בסופו של דבר צריך להיות המהות של הבסיס המסורתי, הדתי או הציווי הלאומי שכולנו צמחנו עליו. מדינה שאמורה לשפר את מצבם של כלל אזרחיה".
"כשאתה מחולל תחרות, פוטנציאל הצמיחה אדיר"
במשך שנים מניות חברות הביטוח היו מנומנמות. בשנה וחצי האחרונות מניית הפניקס טסה ב-300% והפכה לחברה התשיעית בגודלה בבורסה עם שווי שוק של 35 מיליארד שקל. מצד אחד, שתי הקרנות הזרות סנטר-ברידג' וגלטין, הבעלים הקודמים שלכם, פספסו את רוב העליות. מצד שני, ג'ארד קושנר, חתנו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, דווקא פגע והרוויח מצוין. האם לדעתך יגיעו משקיעים זרים נוספים?
"קודם כול, מה שסנטר-ברידג' וגלטין זיהו זה שהפניקס מחוללת שינוי בישראל. הפניקס רק עכשיו חצתה רף של 80 אלף מצטרפים חדשים לחשבונות בנק ההשקעות שלה, וב-3 שנים האחרונות טיפסנו מ-10,000 מצטרפים ל-80 אלף. הפניקס למעשה מחוללת תחרות מרכזית בעולם הפיננסי, ועשינו את זה בעולם הצרכני כמו כל הגופים המוסדיים באשראי הקמעונאי".
עוד הוא הסביר כי "גם המשקיעים הזרים זיהו את זה שהפניקס למעשה מחוללת תחרות מרכזית בשוק הפיננסי, וברגע שאתה מחולל תחרות - פוטנציאל הצמיחה שלך אדיר.
"אגב אם נסתכל רגע על המספרים, הסך המצרפי של השוק הפיננסי בישראל, כולל הבנקים וכולל הגופים המוסדיים וכולל גופים שהם לא נסחרים, עומד על מעל 400 מיליארד שקל. הפניקס הגיעה ל-35 מיליארד שקל, ובהנחה ששוק ההון ימשיך לרוץ קדימה, נגיע אפילו יותר. אבל בסופו של דבר הפניקס מהווה כ-7.5% של השוק הזה, והפוטנציאל של גוף מחולל תחרות אמיתי לצמוח ולהגיע רחוק הוא אדיר. באיזה קצב? זה תלוי בנו".
"הכוח של המתווכים הפיננסים הוא גדול"
אתם גם ממשיכים להתרחב, ולאחרונה רכשתם את הסוכנות של איציק עוז.
"אני חושב שלמרות כל הצקצוקים שמגיעים מקובעי מדיניות, מרגולטורים ומגופים אחרים - גורמי ההפצה הפיננסית וסוכני הביטוח הם חלק ממחוללי התחרות המרכזיים בעולם הפיננסי".
עוד הסביר בן סימון כי "בסוף השוק שיש בו הכי הרבה מעברים הוא בפנסיה, בגמל ובקרנות השתלמות. כל חודש מתפרסמים נתונים עדכניים על הקופות האלה, וכל חודש מתפרסם המדד, ויש מעברים אדירים של שחקנים".
השאלה היא אם זה טוב.
"זו שאלה מצוינת, אבל זה אומר שיש תחרות. התחרות מאוד חזקה. נכון שהכוח של המתווכים הפיננסיים מאוד גדול, אבל בהשוואה לשווקים מקבילים, בישראל יש לנו הרבה מה ללמוד בתחום הפיננסי ביחס לארה"ב".
"אנחנו רואים גם שהכוח של המתווכים הפיננסים הוא הרבה יותר גדול, ואפשר לראות את זה לפי השווי שלהם ולפי המכפילים, ואני מבטיח לך שהם יגיעו לשווים הרבה יותר גדולים ויחוללו הרבה יותר תחרות. אלה הדיספטורים המרכזיים של העסק הזה.
"במבט קדימה על הצרכנות הפיננסית, אני מאוד מקווה שנגיע למקום שבו יהיו 6-7 שחקנים מרכזיים בעולם הפיננסי בישראל, ואני חושב שברגע שההשפעה של הרגולטורים תלך ותפחת, כי להערכתי, בטח כשאתה מסתכל על רפורמת הבנקאות שרוקמת עור וגידים, ומי שעוצר אותה זה הרגולטורים ולא הגופים העסקיים - אז אתה מבין שיש פה הזדמנות גדולה לחולל תחרות הרבה יותר גדולה".
להערכת בן סימון, "בסופו של דבר מי שירוויח מזה זה כל מי שיושב כאן. קהל הצרכנים הפיננסי, שלשמחתנו העושר שלהם הולך וגדל, והם רוצים לצרוך בדיוק כפי שצורך הצרכן הפיננסי האמריקאי וזה שחי באנגליה ובשווייץ. אין שום סיבה שזה לא יגיע לישראל, והפניקס היא הקטר המרכזי שמוביל את הדבר הזה".
לפני כשנה פרסמתם תוכנית אסטרטגית עם תחזית לרווח של 2 מיליארד שקל ב-2027. גם התחזית לתשואה להון עמדה על 18%-16% בממוצע, ובפועל אפשר לומר שכבר הקדמתם את זה. מה התוכנית הבאה?
"בעוד מספר ימים נפרסם את הדוחות הכספיים של הרבעון השלישי וניתן גם את מפת היעדים המעודכנת. האמת שמאז שפרסמנו את התחזית של רווח של 2 מיליארד שקל ב-9.9.24, לפני שישראל עברה למוד של מתקפה תוכנית, עדכנו את התחזית מספר פעמים. פעם אחת במרץ עם IFRS, פעם נוספת כשרכשנו את חלקו של איציק עוז, ובעוד שלושה ימים נעדכן שוב פעם את מפת היעדים".
"ביטוח סיעודי? נדרשת אמירה מאוד חזקה של קובעי המדיניות"
יצאתם לפני מספר שנים מהביטוח הסיעודי, כמו שאר חברות הביטוח שיצאו. עכשיו ראינו את המשבר של קופת חולים כללית, שאולי יגיע לאיזשהו פתרון. זה איזושהי תרופה כזאת לטווח קצר. בסוף מה האירוע? לא יהיה ביטוח סיעודי בישראל? יש לך פתרון אחר לאירוע הזה?
"אנחנו הבנו דבר מאוד פשוט. לגוף עסקי יש אחריות. כשהוא שם יעדים, הוא צריך לעמוד בהם. כשהוא קובע לוחות זמנים, הוא צריך לעמוד בהם. כשהוא מתבקש לייצר לוחות זמנים, אז הוא מתבקש ועומד בהם. לצערי, במדינת ישראל - והנה עוד משהו שנפתור ברשימת סדרי עדיפויות - אין אחריות, אין לוחות זמנים ברורים, אין מדיניות ברורה.
"הבטיחו לפני שנתיים שמצב הסיעוד בקופות חולים יסתדר, אנחנו שנתיים אחרי ואפילו לא רואים באופק הקרוב פתרון. אני מתאר לעצמי של-80%-70% מהאנשים שיש להם ביטוח סיעודי בקופות חולים, לא יודעים מה יקרה איתם בעוד 5 שנים, אף אחד לא באמת יודע.
"לכן אנחנו בחרנו לא להיות שם. לצערי, אני מעריך שזה לא ייקח כל-כך מהר, ואני חושב שנדרשת פה אמירה מאוד מאוד חזקה של קובעי המדיניות, והייתי שמח לשמוע אותה. אנחנו בחוץ, כי אנחנו מאמינים שאנחנו יודעים לייצר באמת ערך ללקוח, בין אם זה לקוח הביטוח ובין אם זה לקוח הפיננסים ובין אם זה לקוח שלנו מתחום האשראי, שאנחנו יודעים לייצר לו ערך במקום שהמסגרת מאוד ברורה לנו. במקום שהמסגרת לא ברורה, נתונה לשיקולי-דעת כאלה ואחרים - זה מקום שאנחנו לא רוצים להיות בו".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס. בחסות: בזק, אל על, תנובה, אלקטרה, ארמיס, קבוצת חיפה, המילטון ליין ישראל, דוראל, שיכון ובינוי, בלק רוק, בז"ן, פאגאיה, KPMG, נספרסו, אגד, זיקר, ICL וההסתדרות הרפואית; ובהשתתפות: חברת נמלי ישראל, מקורות, חברת נמל אשדוד ורשות החדשנות.