יו"ר אגד, אמיר לוי, שכיהן בעבר כראש אגף התקציבים, התארח בוועידת ישראל לעסקים ה־32 של גלובס וקרא למשרד האוצר לעמוד נחוש ואיתן מול דרישות מערכת הביטחון לתוספות תקציביות - גם לאחר המלחמה הקשה. בנוסף, הוא סבור שצריך להשביח עוד את חברת אגד, אך בסופו של דבר הוא רומז שהיא תונפק בבורסה, משום שהיא "חברה קלאסית לשוק ההון".
● ועידת ישראל לעסקים | מנכ"ל בזק: "ביטול ההפרדה המבנית יעשה שינוי משמעותי וישפיע על יוקר המחיה"
● ועידת ישראל לעסקים | "הגיים צ'יינג'ר לעתיד": שלוש בכירות מדברות על מנועי הצמיחה של התעשייה
בשיחה עם ראש מערכת החדשות של גלובס, בר לביא, הסביר לוי כי הוא מוטרד מהיעדר ממונה על התקציבים במשרד האוצר. לדבריו, "אגף תקציבים הוא הלידר של הכלכלה הישראלית. הוא מוביל את התקציב וחוקי הסדרים של המשק הישראלי, ומי שמנצח עליו הוא הממונה על התקציבים. זו דמות כלכלית מנהיגותית. דמות שחסרה לאחר השנתיים שעברנו, ולכן ראוי שימונה ממונה בהקדם. ראוי שיהיה בוגר אגף תקציבים ומכיר את ה.ד.נ.א, יש מסורת ארוכה של ממונים שיודעים לעבוד עם שר האוצר והדרג הפוליטי וצריכים את זה אחרי השנתיים האחרונות".
מה הרפורמה החשובה שצריך לקדם לדעתך?
לוי מציין כי העובדה שנכנסנו לשנת בחירות משמעותה שצריך גם להנמיך ציפיות. "זהו חוק הסדרים בשנת בחירות, לכן אין מה לצפות שיהיו רפורמות מרחיקות לכת כמו הרפורמה בתקשורת, הפרדת הנמלים מהרכבות וכיוב' (שנעשו בעבר). לכן צריך לשים את הדברים בקונטקסט הזה. הדבר המרכזי הוא לחזור למתווה תקציבים שמפחית את הגירעון ומקטין יחס חוב-תוצר מ־70% לאזור 60%. בעיניים של משרד האוצר הרפורמות הדרושות הן בתחבורה, שילוב חרדים בשוק התעסוקה וצמצום אי שוויון. אלה התחומים שהממשלה החדשה (הבאה, ח"ש) צריכה להוביל".
אחרי שנתיים של מלחמה, שבתקווה שהיא מאחורינו; ברור שמשרד הביטחון ידרוש הרבה יותר משאבים. מה הטעות הגדולה שאפשר לעשות בתקציב ראשון אחרי מלחמה?
"יש לנו טרק רקורד אחרי 1973, אז אחרי מלחמת יום כיפור שהיתה מלחמה קשה מאוד שהפתיעה אותנו מאוד. עשינו הרבה טעויות בעשור שלאחר מכן, עד שבשנת 1985 נולד חוק ההסדרים (שסייע לבצע רפורמות בתקציב, ח"ש).
"זה לא נתון שחייבים להגדיל את תקציב הביטחון. צריך לא להתפתות. צלחנו את השנתיים כלכלית בזכות זה שחסכנו (בעבר) ביום טוב. צריך שלא לאפשר מה שקרה בשנות השבעים עד תחילת שנות השמונים".
יש פתרון לקטסטרופה בכבישים?
כיום לוי מכהן כיו"ר חברת התחבורה הציבורית אגד שנרכשה על ידי קרן התשתיות הפרטית קיסטון, שנסחרת בבורסה התל אביבית. לוי מזכיר כי "אגד היא חברה בת 92 שנה. חלוצת תחום התחבורה הציבורית בארץ, שהיתה קואופרטיב עד לפני שנים בודדות. היא נרכשה על ידי קיסטון שתעלה בקרוב ל־91% ממניותיה. כיום אגד היא חברה פרטית ועסקית מאוד מצד אחד, שמספקת מוצר שהציבור צורך מצד שני".
הוא ציין את התרחבותה של אגד לפעילות חדשה, כולל רכישת חברה בליטא, השקעה בחברת דרייב והתמודדות על מכרזי BOT כמו כביש 5 וכביש 6, לצד הזכייה בקו הסגול. "הממשלות (בישראל, הולנד ופולין) קובעות את הביקושים ומשלמות על התחבורה הציבורית. אגד כיום בצומת, מצד אחד לשמר את ההיסטוריה והמורשת והמקצועיות שקיימת הרבה שנים. מצד שני להיות חברה עסקית מובילת שוק. להתייעל בכח האדם, לצמוח בליבה שלה".
לדבריו, מהלך הוצאת הנדל"ן של אגד לחברה נוספת מאפשר לאגד לנהל את פעילותה ביעילות גדולה יותר. "זה קצת מזכיר את בזק - שהייתה חברה ממשלתית והיום היא חברה עסקית מובילה", אמר.
"לצד זה אנחנו רואים את הלקוח במרכז, חלק מזה זה להעביר אותו מרכב פרטי לתחבורה ציבורית. אני עליתי על רכבת, ירדת בתחנת ההגנה ונסעתי אל הכנס (מלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב) בקו 54. השקנו אפליקציה חדשה בשם אג (egg) שהיא בלי פרסומות. אני כנראה עם כמות התיקופים הגדולה באגד".
מה הסיכויים להנפקת אגד?
"אגד היא קלאסית לשוק ההון, גם בגודל שלה, גם בסגמנט שבו היא פועלת שהוא מעניין. אין חברות בתחום התחבורה ציבורית נטו בשוק ההון. זה קצת כמו שלא היה חשמל, תחנות כח ותקשורת (בבורסה), אז אגד סגמנט מעניין. אנחנו מחזקים את הממשל התאגידי באגד, מוסיפים מבקר, ייעוץ משפטי חדש, ואם נגיע למסקנה שטוב למבנה ההון (להנפיק) אז נשקול. אנחנו צריכים שהחברה תהיה יותר מעולה ממה שהיא עכשיו".
המצב בכבישים הולך ומחריף. יש מה לעשות עם זה? לאור הצמיחה והתרבות בארץ?
"התשובה היא כן. צריך להסתכל על תחומי החשמל, התקשורת והמים. אין כיום בעיית ייצור בחשמל, ישראל כבר לא מתייבשת ויש סיבים אופטיים בכל בית. השלב הבא הוא ענף התחבורה; בגלל זה הרבה מוסדיים מתעניינים בתחום. צריך בעיקר בממשלה החדשה להעלות את התחבורה על ראש שמחתה. שר האוצר הבא צריך לקחת ארגז כלים לידיים בתחום התחבורה; וצריך שותפות בין חברות לממשלה. צריך חברות כמו אגד, שיודעות להיכנס מהר לתחומים כמו רכבות או מטרו. צריך שילוב טוב של ממשלה נחושה שרוצה לפתור את זה ומגזר עסקי".
אלה תהליכים ארוכי טווח. יש משהו שאפשר לעשות בטווח הביניים?
"יש דברים יותר קצרי טווח. צריך להפגין נחישות בצד הממשלה. לשטוף את המדינה עם נתיבי תחבורה ציבורית, להשלים רכבות קלות בירושלים ובת"א, לצאת במכרז אגרות הגודש. אלה צעדים שיכולים לתת שינויים. יש פרויקט כמו המטרו שאנחנו נערכים אליו, וצריך לטפל בו. אין הרבה תחומים כלכליים משברים כאלה. זה ישפיע על הצמיחה והפריון במשק".
דיברת על אגרות הגודש. ראינו ששרת התחבורה מנסה לבטל את זה. אלה פתרונות ריאליים במציאות הפוליטית?
"היקף הנזק של שוק התחבורה למשק הוא 15 מיליארד שקל בשנה. ככל שהמשבר יותר קשה, ככה הסיכוי לטיפול בו יותר גבוה. אנחנו בשנת בחירות לכן מקווה שייכנס להסכם הקואליציוני, ושיהיה שר אוצר שיקים רשויות תחבורה מטרופוליניות. זה יקרה, פשוט צריך להתאזר בסבלנות ולהיות מוכנים לזה. משברים נפתרים ויש להם רגעי כושר".
***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס. בחסות: בזק, אל על, תנובה, אלקטרה, ארמיס, קבוצת חיפה, המילטון ליין ישראל, דוראל, שיכון ובינוי, בלק רוק, בז"ן, פאגאיה, KPMG, נספרסו, אגד, זיקר, ICL וההסתדרות הרפואית; ובהשתתפות: חברת נמלי ישראל, מקורות, חברת נמל אשדוד ורשות החדשנות.