במהלך ועידת ישראל לעסקים ה-32 של גלובס, הרצה יונתן לבנדר, סגן השותף המנהל וראש מערך הייעוץ של KPMG ישראל, על עתיד מערכות הבריאות ועל האופן שבו הטכנולוגיות החדשות ובעיקר ה-AI, משנים ועתידים לשנות את חוקי המשחק.
● ועידת ישראל לעסקים 2025 | אייל בן סימון: "הפניקס היא מחוללת התחרות המרכזית בעולם הפיננסי"
● ועידת ישראל לעסקים 2025 | מנכ"ל בנק הפועלים: "המערכת הבנקאית איבדה את הצעירים הסוחרים בשוק ההון. הגיע הזמן ליזום ולהחזיר אותם אלינו"
● ועידת ישראל לעסקים 2025 | מנכ"ל הבורסה: "לא מגרדים את פוטנציאל ההשקעות של זרים"
בתחילת דבריו, ציין לבנדר כי חדר מיון מבוסס טכנולוגיות מתקדמות כבר קיים. לדבריו, בשבועות האחרונים נחשף בעצמו לחוויות המטופלים: "הייתי עם הבת שלי במיון לפני כמה שבועות, וחוץ מלהגיד לרופאים ולאחיות תודה, אין מה לעשות, התהליך עדיין לוקח כמה שעות. אתה מרגיש שאתה צריך לרוץ ולהיות על זה. השאלה אם זה יכול להשתנות, ואנחנו חושבים שכן. אנחנו עושים את זה בתל השומר". בהמשך הציג לבנדר את הסיבות המרכזיות לכך שלטענתו ה-AI משנה את חוקי המשחק במערכת הבריאות: קבלת החלטות מבוססות דאטה, היכולת להאיץ תהליכי בריאות מונעת, התאמת חוויית המטופל באופן אישי וצמצום העומסים. לדבריו, "אנחנו משופעים בדאטה, במיוחד על תושבי מדינת ישראל. אין הרבה מדינות שיש להן דאטה על כל אחד מאיתנו כחולה".
"עד 2030 יהיו חסרים בעולם 18 מיליון אנשי צוות רפואי"
לדבריו, בשטח כבר רואים ניצנים. בסטנפורד מדווחים כי מודלים לאבחון סרטן עקפו את הביצועים האנושיים, מדברים על חיסכון עולמי של מעל 150 מיליארד דולר, ורואים התחלה של אבחון מוקדם לאלצהיימר. לאחר מכן ציין לבנדר כי תחום הבריאות הפך ל"שדה ניסוי מושלם". עד 2030 יהיו חסרים בעולם 18 מיליון אנשי צוות רפואי, בסך הכל 12 מיליון רופאים ו-6 מיליון אחיות. לבנדר הסביר כי "להכשיר לוקח זמן. אתה לא יכול ללכת לגופים אחרים ולעשות הכשרה בתוך הארגון. זה גופים שלוקח להם המון זמן להכשיר, ולכן אחת התשובות הכי גדולות שיכולות להיות זה ה-AI".
לאחר מכן עבר לבנדר להציג מספר פרויקטים. הראשון הוא פרויקט "ליב" - סטארט-אפ המטפל בפוסט-טראומה, שבו KPMG החלה לעבוד. לבנדר הקריא דיאלוג מלא מתוך המערכת, המדמה שיחה בין מטופל בשם עמית לבין היישות הדיגיטלית. לבנדר ציין כי מדובר במענה ראשוני שיכול לקצר תורים: "חצי שנה תור לפסיכיאטר בישראל. המטרה היא שמי שעובר אבחון אצל 'ליב' יקבל תור יותר מהר".
פרויקט נוסף הוא פיילוט שמתקיים בתל השומר. חלק מהמטופלים המגיעים למיון מופנים ל"מיון אורחים", שבו רופא אחד אחראי על שש עמדות, והמטופלים עוברים אינטראקציה עם מערכת בשם "דוקטור בינה". לדבריו, "החזון הוא שתשוחררו גם דרך מערכת AI. כיום זה עושה אבחנה ראשונית, שולח אותך לבדיקות, יש את כל ההיסטוריה הרפואית שלך, לא משנה באיזו קופת חולים. חלקכם תשוחררו דרך 'דוקטור בינה' ולא תראו בן אדם. חלק יופנו לבדיקות ובסוף השאיפה שלנו שזה גם ייתן טיפול". לדבריו, היכולת של המערכת לטפל בשישה אנשים במקום אדם אחד יוצרת עניין בבתי חולים בעולם: "הראינו זאת לבתי חולים בעולם ויש התרגשות".
באירופה יש תת-רגולציה והם מחפשים לעשות דברים קצת יותר מסודר
לבנדר הציג פרויקט שלישי. עבודה משותפת עם קופות החולים, ובהן פרויקט חדש עם מאוחדת. "השקנו יחד איתם בוט. כל נושא השירות, קביעת תורים, זמני המתנה - הכל נעשה דרך סירי. אתם מדברים עם סירי והיא מתפעלת את כל המערכת. לא צריך להקליד שום דבר. זה חשוב לגיל השלישי". מבדיקות שכבר נעשו, אמר לבנדר, נראים שיפורים משמעותיים: ירידה של 30% בזמן ההמתנה, עלייה של 25% באבחנות ושביעות רצון גבוהה מצד מטופלים - נתון שנחשב לקריטי בעולם הבריאות.
בהמשך הסביר לבנדר כיצד נכון בעיניו להכניס AI לארגונים בריאותיים. "אל תתחילו בטכנולוגיה, אלא בבעיה. מה הבעיה הכי אקוטית שלכם כארגון? מה מנסים לפתור? ורק אז התאימו את הטכנולוגיה". הוא הוסיף, כי לא מדובר בפיטורי עובדים: "דווקא אנשים שעובדים עם AI נדרשים בעולם התעסוקה. ארגונים רבים לא מכשירים את האנשים לטכנולוגיה, ואם לא תכשיר את האנשים ולא תעשה ממשק מסודר לטרנספורמציה בארגון - יהיה קשה להכניס את זה".
"היום אנחנו מוסיפים שהאמנה האמיתית היא AI, וזה ישנה את עולם הבריאות ולכן צריך להתמשק לדבר הזה". לדבריו, ישראל היא אחת המדינות המובילות באימוץ AI, אך הרגולציה מקשה לעיתים על קצב ההתקדמות: "כשמסתכלים על מנכ"לים באירופה ובישראל רואים את אותה אופטימיות - 90% אומרים שתיכנס טכנולוגיה חדשה. ובישראל יש תוספת של רגולציה. באירופה יש תת-רגולציה והם מחפשים לעשות דברים קצת יותר מסודר. אצלנו יש עודפים ודווקא בתחום הבריאות זה דבר מבורך. האומנות האמיתית היא AI, וזה ישנה את עולם הבריאות".
***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס. בחסות: בזק, אל על, תנובה, אלקטרה, ארמיס, קבוצת חיפה, המילטון ליין ישראל, דוראל, שיכון ובינוי, בלק רוק, בז"ן, פאגאיה, KPMG, נספרסו, אגד, זיקר, ICL וההסתדרות הרפואית; ובהשתתפות: חברת נמלי ישראל, מקורות, חברת נמל אשדוד ורשות החדשנות.
