בצל שווקים תנודתיים וחוסר ודאות גיאו־פוליטי, הפאנל שנערך היום בוועידת ישראל לעסקים ה־32 של גלובס ביקש לענות על אחת השאלות הבוערות של 2026: לאן יזרום הכסף?
בין מדד ת"א 35 ל־S&P 500, בין ביטקוין לזהב ובין שווקים מפותחים לאסיה המתעוררת, שלוש מנכ"ליות בכירות ניסו לפענח האם ישראל מסוכנת יותר, האם ההשקעות האלטרנטיביות עדיין רלוונטיות, ומה המשמעות של נהירת ההון לבינה המלאכותית: צמיחה אמיתית או בועה מתנפחת.
את הפאנל הנחה סגן עורך גלובס, דרור מרמור, והשתתפו בו ענת לוין, מנכ"לית בלאקרוק ישראל; לימור בקר, מנכ"לית המילטון ליין ישראל; וליאת חזות, מנכ"לית פועלים אקוויטי.
● ועידת ישראל לעסקים 2025| מנהל ההשקעות הראשי בהפניקס: "בועות לא מתפוצצות כשהתקשורת מבשרת על כך"
● ועידת ישראל לעסקים 2025 | האם לשוק יש עוד לאן לעלות? התשובה של מנכ"ל הבורסה בת"א
עברנו שנתיים לא פשוטות בכלל. עד כמה הרגשת שבעלי הבית שלך בחו"ל חוששים להגיע לישראל, או כמה הם מאמינים שהכלכלה תחזור לצמוח?
בקר תיארה קשר בן שני עשורים בין המילטון ליין לישראל - מהנגשת השקעות פרייבט אקוויטי למוסדיים אחרי רפורמת בכר, דרך קבלת מנדט ייעודי להשקעות בישראל מאחת מקרנות הפנסיה הגדולות בארה"ב ב־2006, ועד פתיחת השווקים הפרטיים גם בפני משקיעים קטנים כעת באמצעות המערכת הבנקאית.
"אנחנו מנהלים ומייעצים מעל טריליון דולר, משקיעים מעל 30 מיליארד דולר בקרנות ודרכן מקבלים גישה לחברות מובילות בעולם", ציינה בקר. "אנחנו פרוסים ב־50 מדינות בעולם וישראל היא חלק בלתי נפרד. התחלנו את הפעילות פה סביב רפורמת בכר ב־2005. היינו מהגופים הבינלאומיים הראשונים להיכנס, ובנינו תיקי השקעות גדולים.
"מאז 7 באוקטובר השקענו מעל 250 מיליון דולר בחברות ובקרנות הישראליות. יום אחד אחרי 7 באוקטובר המנכ"ל המשותף של החברה, חואן דלגדו, שביקר בישראל במהלך המלחמה וגם לפני המתקפה האיראנית האחרונה, העביר מסר פומבי וברור: זהו זמן מתאים להשקעות בישראל, ובמיוחד בהייטק המקומי. הכלכלה הישראלית נמצאת בצמיחה אדירה, ואנחנו רואים בדור הצעיר ובמנוע הטכנולוגי הישראלי - הזדמנות אדירה להשקעות".
בקר ציינה כי דלגדו אף נפגש בירושלים עם נשיא המדינה ועם נגיד בנק ישראל כדי לעדכן אותם בעמדת החברה.
לדבריה, כתוצאה מהפעילות עם הבנקים המשקיע הפרטי בישראל מקבל כיום אפשרויות השקעה הדומות לאלו הזמינות למשקיעים פרטיים בארה"ב, אוסטרליה וקנדה. החברה עבדה מול הרשויות בישראל כדי ליצור מסלולי השקעה מתאימים, וכעת, לדברי בקר קרנות האוורגרין של החברה נכנסות למערכות של הבנקים המובילים.
בקר טענה כי מגמה עולמית רחבה מצביעה על מעבר מהשוק הסחיר לשוק הפרטי, בין היתר משום שכ־90% מהחברות בעולם הן פרטיות, בעוד שרק כ־10% מההון העולמי זורם לשוק זה. מנגד, בהסתכלות רב־שנתית, השווקים הפרטיים הציגו ביצועי יתר על פני השווקים הסחירים ב־22 מתוך 25 השנים האחרונות.
עם זאת, היא הדגישה כי פתיחת השוק הפרטי למשקיעים חייבת להיעשות דרך גופים מוסדרים ובעלי ניסיון, וכי המוצרים צריכים להיות משולבים בפלטפורמות מקצועיות ומפוקחות.
המנכ"ל שקנה דירה בישראל
הפנים החוצה, או שכדאי להשקיע פה בארץ?
ענת לוין ציינה כי בלאקרוק מנהלת 13.5 טריליון דולר, בערך "פי 25 מהכלכלה של ישראל" ולכן פועלת מתוך פרספקטיבה גלובלית. "אנחנו פזורים כמובן בכל העולם, אנחנו גוף מאוד גדול, כבר עשרות שנים. והמנכ"ל שלנו לא רק בא לישראל, הוא גם קנה דירה" אמרה לוין.
"2026 לא תהיה קלה, כי אנחנו אחרי שנה מאוד מאוד אופטימית בשווקים. בשנה כזו, של להיות פרו-סיכון, נצטרך לדעת לייצר את אותו ערך מוסף בשוק ההון. באילו שווקים ובאילו גיאוגרפיות, זה הסיפור של 2026.
"לכן צריך להתחיל להסתכל על הרבה מאוד נתונים, שלצערי לא מאוד חשופים אליהם בישראל. למה אני מתכוונת? כשהגבולות בין שווקים סחירים ופרטיים מתחילים להיטשטש (והם מתחילים להיטשטש), כולנו יודעים, ולימור בטח תגיד, שבארה"ב מעל 80% מהחברות עם מחזור מכירות מעל 100 מיליון דולר בכלל לא סחירות. אז ההזדמנויות שם.
"לא מעניין אותנו כרגע כמה אנחנו משקיעים מהתיק. מעניין איך מחלקים את הסיכונים בעולם ואיך מסתכלים על התיק בכללותו. ופורטפוליו כללי זה לדעת לנתח את השווקים בין הסחירים לפרטיים, בכל העולם ובכל הגיאוגרפיות. מטא זה סיפור של טכנולוגיה, לא של מדינה. צריך להפסיק להסתכל על גיאוגרפיות ולהסתכל על טרנדים. AI, אנרגיה, הזדקנות האוכלוסייה, עתיד העולם הפיננסי, וכמובן, איך הגיאו-פוליטיקה משתלבת בכל העולם הזה. מי שיודע לענות על זה, יודע לחלק את התיק".
יש דברים שלא שקופים פה בארץ, ולכן יש היגיון לפזר השקעות ולהסתכל לא בהכרח רק על ישראל. איך אתן רואות את פרמיית הסיכון?
לדבריה של חזות, "אין ספק שהיתרון היחסי שלנו הוא כאן בישראל. אנחנו משקיעי מיעוט, וכאן זה הבית הפרטי שלנו. אנחנו כן עושים השקעות בחו"ל, אבל מאוד בצניעות, ותמיד ניקח איתנו שותפים שיש להם boots on the ground. אנחנו לא נהיה אקטיביים, וגם בארץ אנחנו לא אקטיביים בהשקעות שלנו. אנחנו מוגבלים ב־20%, אבל כן יושבים בדירקטוריונים של חברות ויודעים לעבוד איתן כשזה במגרש הביתי שלנו.
"זה נכון שלשוק הפרטי יש את החסרונות שלו, וענת גם הזכירה את זה, אם זה בעולם השקיפות והממשל התאגידי. אבל הדברים האלה יכולים להוות הזדמנות למשקיע פרטי שיודע לראות את הדברים האלה ויודע להוביל לשינוי בהקשר הזה, ושם יכולה להיות ההזדמנות.
"כמו שאמרת, אנחנו לא משקיע שלוקח שליטה בחברות, אבל אין ספק שחברה פרטית שמגיעה אלינו, אם לא הייתה בה מספיק שקיפות, היא יודעת שהיא צריכה לעשות את השינוי. וביחד אנחנו מגדירים את הסטנדרטים, ובדיוק שם יכולה להיות ההזדמנות. הרבה חברות פרטיות, מדהימות ככל שיהיו, לא כל כך מסודרות בדיווחים שלהן. ופתאום כשאנחנו מגיעים, עושים סדר ביחד איתן ודורשים סטנדרטים מסוימים גם להן זה עושה סדר. וגם לא מעט חברות שכבר היו מספיק בשלות להגיע לבורסה הגיעו דרך העבודה המשותפת. לא כל חברה צריכה לצאת להנפקה. יש הרבה חברות מעולות שנשארות פרטיות, ויש דרכים אחרות להנזיל החזקות בחברות".
"לצמוח מעל 15% זה קשה מאוד"
יושבים פה אנשים שחושבים איך להשקיע את הכסף שלהם. ההשקעה בבורסות וב־S&P 500 הוכיחה את עצמה. אז למה לבוא לכסף הפרטי, שהוא פחות סחיר, בעוד שהבורסות מוכיחות את עצמן יום אחרי יום?
"אני, או אנחנו, לא אוהבים את תרבות העדר המטורפת שהייתה בשנים האחרונות סביב הכניסה ל־S&P" אמרה בקר. "זה נכון שהשנתיים האחרונות היו טובות שם, אבל השווקים הפרטיים הראו ביצועי יתר. גם ב־S&P התשואה בשקל הייתה מאוד נמוכה. ולכן אני אומרת, כאמירה כללית - לפזר, לפזר. סחיר, לא סחיר, מטבעות וכדומה.
"למה בעצם אנשים נכנסים, בנוסף לזה, לשווקים הפרטיים? דווקא בשנים הקשות, במשברים כמו 2008, השווקים הפרטיים הוכיחו את עצמם והראו וולאטיליות נמוכה יותר. 90% מהחברות בעולם הן פרטיות, ורק 10% מהכסף הולך אחריהן. כלומר, 10% מהכסף הולך אחרי 90% מההזדמנויות. סחירות ולא סחירות - נדבר על זה בהמשך. היום יש מהפכה גדולה שקורית בנזילות. לא לטווח ארוך כמו פעם, לא לסגור ל־10 שנים. היום זה משהו רבעוני ושנתי. לא סתם המגמה הזו קורית, כשבערך 20%־30% מהכספים של המוסדיים הולכים לשווקים הפרטיים".
בקרנות המסננת לא פשוטה, וצריך להיות משקיע עם משהו כמו 9 מיליון שקל נזיל. נכון להגדיל את זה?
לדבריה של לוין, "אנחנו, התעשייה הפיננסית בכלל, מתחלקת דיכוטומית בין מי שמתעסק בשווקים הפרטיים לבין מי שמתעסק בשווקים הסחירים. אנחנו מבית אחר. כל דולר שני בארה"ב נמצא בקרנות גידור. אתם מכירים את הקרנות הפסיביות, אנחנו מותג ענק בקרנות אקטיביות. אנחנו שמחים על התמיכה של המילטון. התפיסה צריכה להיות של כל התיק, מה שנקרא כל הפורטפוליו. כל עוד אי אפשר לנתח את השקיפות ואת המידע שיש לך בעולם הפרטי בצורה דומה למה שאתה רואה בעולם הסחיר, המשקיע הפרטי יכול להיקלע לבעיה. ולכן אלו הכלים של המשקיע המוסדי.
"כל הסיפור בעולם העתידי, כשאני אומרת ‘עתיד העולם הפיננסי’ תחשבו על AI ועל דאטה. תחשבו כמה דאטה הוא הנפט של העולם החדש. קנינו את החברה הכי גדולה שיודעת לפרק למידע פרטני את העולם הפרטי. למה? כי בסוף, כשהריבית עולה היא עולה גם בשוק הסחיר וגם בשוק הפרטי. כשהיא יורדת היא יורדת בשניהם. כשהנדל"ן בבעיה הוא בבעיה בשניהם. כשקראתם הבוקר שמתחילות להיות בעיות, שהמשקיעים יותר מתקשים בארה"ב בהחזר חוב, זה ייגע באלו שמשקיעים בקרנות חוב פרטיות וזה ייגע בעולם הציבורי. כלומר, הדברים מתחילים לגעת ותמיד נגעו בשני העולמות".
עד כמה אנחנו נמצאים בבועה מוגזמת לגבי ה־AI ובכלל?
"בסוף הדבר הזה ייגע בהכל. בכל החברות ובכל הסקטורים" אמרה בקר. "ומי שזה לא ייגע בו יישאר מאחור. אין ספק שגם תחום ה-AI יעבור מהפכות, רגולציה ועוד פיתוחים. אנחנו, כשחקני מיקרו שמסתכלים על חברות, רוצים להבין איך הן משתמשות בכלים המדהימים האלה. צריך להיות גמישים וערים להכל".
אם מסתכלים על רמות השיא של אותו AI - זו יותר הזדמנות או יותר סכנה כרגע?
לדבריה של לוין, "ברור שאנחנו במהפכה הכי גדולה, אבל זו לא המהפכה הראשונה שהעולם עובר. אנחנו מנסים לראות מה שונה ומה דומה, ואיך זה משפיע על מחירי המניות. כי אפשר להתדיין עד מחרתיים - אבל בסוף כל אחד רוצה לדעת איפה לשים את הכסף שלו.
"השלב הבא זה כשמתחילים להתמנף כדי להצליח ב־AI. עד עכשיו 'המופלאות' השתמשו בתזרים חופשי. עדיין לא נמצאים במצב של הדוט.קום. אני מזכירה: אז היינו בעולם שבו הצרכן היה ממונף יותר ולחברות לא היה קאש-פלו להשקיע. זה היה עולם אחר לגמרי. היום זה מגיע מקאש-פלו.
"אני אשת השקעות, ולא יעזור שום דבר - בסוף צריך לדעת איפה לשים את הטיקט שלך. בסוף, כשאתה שם את המידע על הריכוזיות שעולה בתחום הזה, אתה רואה שאנחנו נכנסים לשנה החמישית, אולי אפילו השישית, שבה החברות צריכות לצמוח מעל 15%. זה אתגר. זה קשה. מאוד מאוד. איך הן יצמחו? זה אומר שצריך להיות שינוי מסוים שיתחיל ב-2026 ונראה אותו אולי אחרי שנתיים. ואז נראה מי הן החברות שמתחילות להיות כאלה שלא כדאי להסתכן בהשקעה בהן, ומי הן אלה שכן צריך לבחור. ולכן יש אלפא. ויש את המילטון ופועלים אקוויטי. אנחנו אלה שאמורים לדעת לעזור לכם לעשות את הבחירה".
כפועלים אקוויטי - לא מזמן השקעתם בבסר. אתם משקיעים גם בשוק המגורים. למה?
לדבריה של חזות, "שיעור ראשון בכלכלה: ביקוש והיצע. בסוף זה נכון - בשנתיים האחרונות הרבה רוכשים ישבו על הגדר. אבל במשך שנים ההיצע לא פוגש את הביקוש. ודווקא העובדה שהרבה רוכשים ישבו על הגדר מייצרת הזדמנות. הריבית הגבוהה הייתה סיבה לזה, וכן המצב הגיא-ופוליטי וכל העניין סביב ה-20-80 ברכישת דירה. אבל אנחנו הולכים להורדות ריבית, המצב הגיאו-פוליטי בתקווה יהיה טוב יותר, ובהסתכלות קדימה - הפקק ישתחרר והרוכשים יחזרו לשוק. צריך מקום לגור בו. אין ברירה. ולכן אנחנו משקיעים לטווח ארוך, לא קצר.
"אני מסתכלת חמש שנים קדימה, ובחמש שנים קדימה אני מאוד מאמינה בשוק הנדל"ן. אני רואה את היזמים יוצרים. במגורים אני מאמינה. במגורים - זה עניין של לוקיישן וניהול. ובמסחרי - בסוף, כישראלים, אנחנו אוהבים לרכוש, והאונליין כאן נמוך משמעותית ממה שקורה בחו"ל".
***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס. בחסות: בזק, אל על, תנובה, אלקטרה, ארמיס, קבוצת חיפה, המילטון ליין ישראל, דוראל, שיכון ובינוי, בלק רוק, בז"ן, פאגאיה, KPMG, נספרסו, אגד, זיקר, ICL וההסתדרות הרפואית; ובהשתתפות: חברת נמלי ישראל, מקורות, חברת נמל אשדוד ורשות החדשנות.