מנהל ההשקעות הראשי בהפניקס: "בועות לא מתפוצצות כשהתקשורת מבשרת על כך"

"בועות לא מתפוצצות כשבכל העיתונים יש אזהרות - אמנם השוק לא זול ויש כמה נורות אדומות מכמה כיוונים, אבל קטונתי מלנבא האם תימשך הירידה בשוק ההון", כך אמר חגי שרייבר, משנה למנכ"ל קבוצת הפניקס ומנהל ההשקעות הראשי, בשיחה בהנחיית כתב גלובס חזי שטרנליכט ובהשתתפות עמי בם, יו"ר בריינסוויי ויו"ר גילת רשתות לווין, במסגרת ועידת ישראל לעסקים ה-32 של גלובס.

● ועידת ישראל לעסקים | האם לשוק יש עוד לאן לעלות? התשובה של מנכ"ל הבורסה בת"א
● ועידת ישראל לעסקים | מנכ"ל בנק הפועלים: "המערכת הבנקאית איבדה את הצעירים הסוחרים בשוק ההון. הגיע הזמן ליזום ולהחזיר אותם אלינו"
● ועידת ישראל לעסקים| "שנתיים של סערת רגשות": האלוף ניצן אלון מדבר לראשונה על מפקדת השבויים והנעדרים

"לא שמענו עד כה על קטסטרופות"

בין הנורות האדומות, הוא מונה למשל את החשיפה הגדולה של השוק הבנקאי לשוק האשראי, ואת "נאום המקקים" של מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, ג'יימי דיימון, שהתייחס לכך ששניים מהבנקים האזוריים הגדולים ביותר בארה"ב דיווחו על מחיקת ענק של 380 מיליון דולר יחד בשל הלוואות לחברות אשראי חוץ בנקאי שקרסו. מקורות המימון לאותן חברות שקרסו הגיעו מענקיות כמו ברקליס, ג'פריס, ו-UBS. "כשאתה רואה מקק אחד, יש כנראה עוד כמה", אמר דיימון באמירה שגרמה לבהלה בשוק ההון.

אבל שרייבר ממהר להרגיע: "לא שמענו עד כה על קטסטרופות, היו פשיטות רגל פה ושם, יש אולי כמה נורות אזהרה ואנחנו בעולם שבו המחירים (מחירי המניות - א"ג) לא זולים, אבל צריך לזכור שבארה"ב רוב הכסף של המשקיעים הקמעונאים הלך למקומות פרטיים, וכמו בכל מקום שאליו זורם הרבה כסף, יש גם מינוף גדול מדי, ויש מקומות שנופלים כי לא ניהלו סיכונים כמו שצריך, כמו הביטקוין למשל".

הפרמטר החמקמק

שרייבר המשיך והרחיב על אסטרטגיית ההשקעות של הפניקס שמנהלת כבר מעל ל-600 מיליארד שקל בשוק: "מלבד בחינה של המספרים בעין רציונלית ואנליטית, יש פרמטר לא פחות חשוב, שלעיתים הוא חמקמק ולא תמיד נכנס למודלים - והוא הניהול. ניהול טוב שווה המון לחברה - וזה כבר מזמן לא קשור לשאלה האם לחברה ישנו גרעין שליטה, או אם לאו. אם בעבר חברות ללא גרעין שליטה נחשבו לחברות פחות טובות, היום אפשר לראות חברות כאלה שמנוהלות היטב - כמו בבנקים או בחברות ביטוח. אבל אם חברה ללא גרעין שליטה מאבדת משוויה, צריך להביא מישהו שיהיה בעל שליטה, כפי שעשינו, למשל, במקרה של גילת, שם פימי מכרה את מניותיה ואנחנו קנינו אותם. לא רצינו ליצור מצב של התדרדרות, והצענו לעמי (בם) לשמר ניהול אדוק יותר כחבר דירקטוריון.

בם הגיע לבריינסוויי לאחר 20 שנה כשותף מנהל בקרן פימי, ומניית החברה כבר מזנקת מאז תחילת השנה במעל ל-60%. בנוסף לכך שהקסדה הישראלית שמטפלת בדיכאון מז'ורי היא מוצר שצובר אהדה מצד רופאים בארה"ב, היא גם התפרסמה כמי שמסייעת לישראלים רבים בעידן של פוסט ה-7 לאוקטובר.

לבריינסווי, שהיא חברה ללא גרעין שליטה, מביא בם את "מה שעשיתי במשך עשרים שנה בפימי: ראיתי חברה שמוכרת ב-30 מיליון דולר בשנה אבל מפסידה כסף ומשהו לא הסתדר לי - הצצתי פנימה וראיתי לא מעט דברים ניהוליים שהיה אפשר לעשות, והעברנו את החברה שינוי. כשעושים שינוי קיצוני, המנכ"ל צריך לשבת לידי. הגיע אלי מנכ"ל שרצה את זה כתפקיד של מנכ"ל ראשון וביקש 5% מהמניות ושכר גבוה: אמרתי לו שנתחיל במספרים נמוכים הרבה יותר - ומה שהוא ייקח אני אקח חצי מזה -חייבים שתהיה דוגמא אישית, אסור שתהיה סיטואציה שמישהו יחלוב את החברה, היא שייכת לבעלי המניות שלה".

 עמי בם וחגי שרייבר בוועידת ישראל לעסקים / צילום: רמי זרנגר

עוד סיפר בם על דרכו הניהולית: "אני לא מוכן לשמוע על גלולות רעל ועל כל מיני מנגנונים מוסדיים שמקובלים בחברות בורסאיות מקומיות - צריך לאמץ סגנון ניהולי בינלאומי ולהשתדל ולהכניס כסף זר - הבאנו את קרן וואלור, שעשתה הון מהשקעות בטסלה ובחברות של אילון מאסק. אנחנו חברה ישראלית עם דירקטוריון ישראלי - צריך לפעמים להיות צנועים יותר ולהפתח לדירקטורים ומשקיעים זרים, הם יכולים להוסיף המון לחברה".

על שופרסל, שהיתה ללא גרעין שליטה ועברה לידיהם של האחים אמיר, אמר שרייבר: "ברגע שחברה מתחילה להתנהל פחות טוב והשוק מצביע על כך ברגליים, אפשרות אחת היא לעשות עסקה בסגנון שופרסל - שבה כל מוסדי שם על השולחן כמה "גרושים", מוכרים במחיר מעל לשוק אבל לא במחיר שמגלם את הפוטנציאל, מתוך הבנה שבעלי השליטה החדשים יציפו ערך. האחים אמיר לא היו בעלי שליטה - אלא בעלי עניין ורשות ניירות הערך היא זו ש"כפתה" עליהם את התהליך הזה. לגבי עניין התגמול שעלה כאן, אנחנו לא מוכנים להצעות מפליגות כאלה ואחרות, אלא שהתגמול כולו יושת מהחברה, מכל בעלי המניות".

על העובדה שחברות טכנולוגיה מעדיפות להנפיק בחו"ל ונמנעות ממוסדיים ישראליים אומר שרייבר: "אחת הסיבות בגללן חברות לא באות לפה, הן החלומות שבנאסד"ק הן יקבלו שווי גבוה יותר, אבל כשלא מצליחים זה 'מאיגרא רמה לבירא עמיקתא'. בארה"ב מקובלים יותר מנגנוני הגנה מפני השתלטות כמו גלולות רעל, סוגי מניות שונים ודירקטוריון מדורג שלא מקובלים בארץ. בארץ מוסדיים מקפידים על כללי ממשל תאגידי והיקף תגמול באמצעות מניות שחברות טכנולוגיות לא בהכרח אוהבות".

***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס. בחסות: בזק, אל על, תנובה, אלקטרה, ארמיס, קבוצת חיפה, המילטון ליין ישראל, דוראל, שיכון ובינוי, בלק רוק, בז"ן, פאגאיה, KPMG, נספרסו, אגד, זיקר, ICL וההסתדרות הרפואית; ובהשתתפות: חברת נמלי ישראל, מקורות, חברת נמל אשדוד ורשות החדשנות.