"מחירי הדיור יורדים כבר שבעה חודשים. שיווקנו 7,000 דירות בשדה דב, אמרו שלא נוכל להשפיע על המחירים בתל אביב, אבל שדה דב יצר את אפקט הדומינו. מחירי הדירות בתל אביב ירדו, ובהתאמה ירדו בכל רחבי הארץ. זה כל-כך ברור, וזה קורה" - כך אמר היום (א') ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, בפאנל בהנחיית אסף זגריזק, כתב התחבורה של גלובס, בוועידת ישראל לעסקים ה-32 של גלובס.
קוינט הכריז כי "צריך להמשיך להזרים לשוק ולהציף את השוק בקרקעות ובהתחדשות עירונית ובקרקע פרטית, ואם זה יקרה, מחירי הדירות יכולים לרדת ולהגיע לרמה שזוג צעיר יוכל לרכוש דירה בעלות סבירה במדינת ישראל".
● ועידת ישראל לעסקים 2025 | מנכ"ל שיכון ובינוי: "אסור להכניס חברות בבעלות ממשלה זרה לפרויקטי תשתית אסטרטגיים"
● ועידת ישראל לעסקים 2025 | מנכ"ל קבוצת דוראל: "כל מתקן אנרגיה מתחדשת שנכנס לפעולה מוריד לכולם את חשבון החשמל"
"פרויקט המטרו - הגיים צ'יינג'ר עשורים קדימה"
פרויקט המטרו צפוי לעלות כ-180 מיליארד שקל, אולי יותר, אך יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, ביקשה לדבר על התועלת שלו: "זה פרויקט שישפיע בצורה מטורפת על שוק התחבורה והפקקים. בשנה החיסכון מהמטרו עומד על 34 מיליארד שקל, ולכן זו השקעה ולא הוצאה. תהיה לזה גם השפעה מטורפת על שוק הנדל"ן, על שוק ההתחדשות העירונית ועל שוק התעסוקה. יכולת הניידות הולכת להשתפר פלאים, שוויון הזדמנויות ישתפר ועוד.
"צריך לשים את המטרו כפרויקט התשתית האסטרטגי של מדינת ישראל, ולגרום לכל השחקנים להבין שזה הגיים צ'יינג'ר עשורים קדימה. הדבר המשמעותי זה התגייסות. כשהממשלה רוצה, היא יודעת לבוא בכל הכוח. כשישראל רוצה, היא יודעת לבוא בכל הכוח, ואז הדבר הזה ייצא לפועל בצורה הכי מהירה ויעמוד בלו"ז ותקציב.
"הרבה אנשים מפספסים את הגודל של הדבר הזה. המטרו הוא פרויקט התשתית הכי יקר, מורכב ומאתגר שייעשה אי-פעם במדינת ישראל. 150 ק"מ דו-כיווני, 300 ק"מ בתת-קרקע, עבודה ב-24 רשויות מקומיות, 16 אלף עובדים זרים שצריכים במשק, הקמת מפעלים לייצור מעל מיליון סגמנטים, הרכיבים שמדפנים את המנהרות".
"הנפקת תע"א? מקווה שתהיה פריצת דרך"
רועי כחלון, מנהל רשות החברות, התייחס לקידום של מדינת ישראל אחרי מלחמת "חרבות ברזל". לדבריו, "התפיסה הממשלתית שהייתה פה בשנתיים וחצי האחרונות בגלל הביטחון - זה היה נכון בגלל המלחמה. כרגע אנחנו צריכים לשנות את התפיסה לתפיסה כלכלית. חייבים לעשות פה בין 5 ל-10 רפורמות מאוד גדולות בעולם התחבורה ובאנרגיה. אני מאוד מקווה שנצליח להביא 5-6 פרויקטים כאלה יחד לקראת שנת 2026 ליישום בשנים 2026-2027, זה יכול להזניק גם את הבורסה וגם את הכלכלה הישראלית בצורה מאוד משמעותית".
כחלון טען כי הרבה חברות ממשלתיות יגייסו כסף בשוק ההון, אף כי ציין בעיקר את שוק החוב. "אנחנו נעודד בחודשים הקרובים הנפקת חוב בכמה חברות ממשלתיות", אמר.
באשר לשוק המניות הוא ציין כי "אנחנו עובדים מסביב לשעון על הנפקת התעשייה האווירית, ואני מקווה שתהיה פריצת דרך. כשהיא תונפק, היא תהיה החברה הגדולה ביותר במדד. יש המון קשיים בדרך - אני לא מכיר אף הפרטה, גם הפרטות קטנות, ללא קשיים - אבל אני מאמין שיהיה בסדר".
הנפקה של קרן חוב תשתיות ממשלתית?
כחלון הצטרף לדבריה של אפק-ארזי, התייחס לסחבת הבירוקרטית בישראל, וציין כי כדי לפתור זאת, ברשות החברות הממשלתיות "רוצים לשנות את מודל ההפעלה של כל החברות המתוקצבות. כשמנכ"לים של חברות צריכים להיות חצי מהזמן בירושלים כדי לקבל מימון ולאשר כל צעד ושעל בפרויקטים שלהם, זה לא נגמר אף פעם. אנחנו בונים מודל של קרן שתוכל לממן כמה וכמה חברות ממשלתיות במקביל, וכך הציבור הישראלי יוכל להיות שותף בקרן באמצעות חוב (אגרות חוב). הקרן הזאת תוכל לממן פרויקטי תשתית בצורה שתהיה עוקף תקציב".
קוינט הצטרף לדבריו של כחלון ואמר כי הקרן של רשות החברות תהיה "קרן עוקפת תקציב במובן החיובי של המילה. היכולת לגייס הון כדי לבצע את הפרויקטים היא מאוד מאוד חשובה. היכולת של החברות לפעול עצמאית על המגרש היא מאוד חשובה, היא חוסכת הרבה בירוקרטיה פנים-ממשלתית של לזחול, לקבל ולאשר".
קוינט הוסיף כי כל החסמים הממשלתיים מתרחשים כמובן גם בתחום הנדל"ן: "גם אנחנו נתקלים יום-יום בחסמי תשתית. מתקני טיהור שפכים למשל, עולם הביוב, מעכב היום 200 אלף יחידות דיור, וזה נכון גם לגבי בניית מחלפים (בכבישים). לכן אנחנו גם חושבים שנכון לקחת אחוז מההכנסות של רמ"י, ולממן בו ולהקים קרן תשתיות שתוכל לפתור את אותם פתרונות קצה.
"היום רמת השרון, הרצליה, אזור איילון, רמלה, נתיבות ואשקלון תקועים בגלל מתקני טיהור שפכים. אנחנו לא יכולים לא לשווק את היחידות הבאות. חייבים לפתור את זה. חשוב שיש שומרי סף, אבל צריך לוודא שזה לא מסרס ומנטרל את המשרדים ואת החברות הממשלתיות מלפעול. צריך לתת לגופי הביצוע לפעול".
"כמעט ואין נשים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי"
אפק-ארזי מנת"ע הדגישה כי כדי שנראה בישראל משקיעים זרים, צריך לתת ודאות למשקיעים: "ודאות היא מילת המפתח אם אנחנו רוצים שיבואו לפה שחקנים חזקים. וזה לא רק המטרו אלא גם פיתוח של רכבת ישראל ושל נתיבי ישראל ומתקני פסולת ואנרגיה. ככל שהמדינה תוביל לוודאות תכנונית רגולטורית ותקציבית, אין ספק שזה יעלה גם את האטרקטיביות וגם את הוודאות של הפרויקטים האלה".
אפק-ארזי גרפה תשואות מהקהל כשקבלה על מיעוט הנשים בהובלת החברות הממשלתיות ובכלל במגזר הציבורי, ואפילו בחברות שנסחרות בבורסה. "כמעט ואין נשים בתפקידים בכירים גם בחברות ממשלתיות וגם במגזר הציבורי, במשרדי ממשלה, וגם המספרים בשוק הפרטי לא מעודדים. אם מישהו חושב שהמצב הזה תקין - ואני לא חושבת שקיים מישהו כזה - שיגיד. המצב הזה לא תקין בעליל! הוא חייב שינוי.
"אני האישה היחידה שהיא יו"ר חברה ממשלתית. כדי לעשות שינוי, צריך לעבוד בו, הוא לא קורה מעצמו. כשהייתי מנכ"לית עירייה, 50% היו נשים. בנת"ע 50% מההנהלה נשים, ברשות החברות לדעתי 50% נשים. אם אתה שם על הדבר הזה זרקור, ואתה מנהל את זה ביומיום, ואתה יודע לאתר נשים ולאתר אותן בצורה טובה - נשים באות, עושות וסופר-מצליחות".
קוינט החמיא לשני המשתתפים האחרים בפאנל, לאחר שהמנחה אסף זגריזק ציין כי קוינט ישב בראש ועדת האיתור שבחרה בכחלון, וכחלון אישר את מינויה של אפק-ארזי. לדברי קוינט, "מי שאתה רואה פה אלה לא אנשים שיש להם קשרים, אלא אנשים שהביאו תוצאות, ולכן הם נבחרו. יודפת הובילה את הרפורמה בחשמל, רועי את הפרטת נמל חיפה. הם הוכיחו במעשה את מה שנדרש מהם. לכן הם קיבלו את התפקידים שהם קיבלו".
*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס. בחסות: בזק, אל על, תנובה, אלקטרה, ארמיס, קבוצת חיפה, המילטון ליין ישראל, דוראל, שיכון ובינוי, בלק רוק, בז"ן, פאגאיה, KPMG, נספרסו, אגד, זיקר, ICL וההסתדרות הרפואית; ובהשתתפות: חברת נמלי ישראל, מקורות, חברת נמל אשדוד ורשות החדשנות.