אופטימיות גדולה לגבי עתיד ההייטק הישראלי לצד התמודדות עם אתגרים בעולם ובארץ, זוהי התמונה שהציג מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, בהרצאה שנשא בוועידת ישראל לעסקים ה-32 של גלובס.
● ועידת ישראל לעסקים | מה יקרה לכסף שלכם ב-2026? שלוש מנהלות השקעות בכירות עונות
● ועידת ישראל לעסקים | מנהל ההשקעות הראשי בהפניקס: "בועות לא מתפוצצות כשהתקשורת מבשרת על כך"
● ועידת ישראל לעסקים | האם לשוק יש עוד לאן לעלות? התשובה של מנכ"ל הבורסה בת"א
בין סקר את המשברים הגדולים שחוותה התעשייה המקומית לאורך השנים, החל מהבועה של שנות ה-2000, דרך המשבר של 2008, וכלה בקורונה ובמשברים הביטחוניים. לדבריו, "המכנה המשותף היה שאחרי המשבר, ההייטק הישראלי פרץ וצמח".
בין תיאר את השאלה שאיתה מתמודד כעת המשק הישראלי, והיא האם גם הפעם צפויה צמיחה דומה לנוכח האתגרים שחווה המשק הישראלי בשנתיים האחרונות סביב המלחמה, ואף בחמש השנים האחרונות "הנחשבות למאתגרות מאוד".
לדבריו, "בסוף ההייטק הישראלי הוא תוצר של ההייטק הגלובלי. רוב המשקיעים כאן הם זרים, רוב הלקוחות הן חברות ענק רב-לאומיות, פעילות המיזוגים והרכישות מתבצעת דרך חברות מחו"ל שרוכשות כאן סטארט-אפים, והנפקות של חברות ישראליות קורות בחו"ל".
העולם מתמודד עם אתגרים סביב השינויים באקלים ההשקעות
לפי מנכ"ל רשות החדשנות, העולם כולו מתמודד עם אתגרים סביב השינויים באקלים ההשקעות מאז המלחמה באוקראינה, עליית האינפלציה ועליית הריבית. "ב-2021 היה בום מטורף בהשקעות בהייטק, גם כאן, ואז הייתה התרסקות בכל העולם ובישראל. עכשיו מדברים אצלנו גם על חרמות ועל מי שלא רוצה להשקיע בישראל - כל זה שריר וקיים".
שינוי מרכזי שעליו הצביע בין נוגע לתחום המיקוד של ההשקעות בהייטק. לדבריו, "אנחנו אחרי 15 שנה של המון חדשנות בעולם הדיגיטלי ואבטחת הסייבר סביב הצורך להגן על משאבים דיגיטליים. באחרונה יש פחות חדשנות בעולמות האלה ויותר חדשנות בעולמות האמיתיים שדורשים טכנולוגיות עמוקות, כגון דיפנס-טק (טכנולוגיה בטחונית), פודטק וטכנולוגיית בריאות".
שינוי נוסף שעליו הצביע בין נוגע למהלך הדרמטי שהוביל ממשל ביידן ב-2022, כאשר הממשל העביר מאות מיליארדי דולרים להשקעה בתשתיות ובטכנולוגיה כחלק מהמרוץ הגלובלי שבין ארה"ב לסין.
האתגרים הגלובליים הללו פגשו, כאמור, את אתגרי המלחמה של השנתיים האחרונות בישראל. בין עמד על התנאים הקשים שאיתן התמודדו חברות ההייטק במלחמה, כאשר בחלק מהחברות גויסו 20% מכוח האדם למילואים. חברות רבות אף לא יכולות היו לשלוח עובדים לחו"ל או להזמין מבקרים לישראל בתקופת המלחמה.
בנושא זה, בין הציג חזון אופטימי. "שנתיים אחרי, ההייטק הישראלי הפגין עצימות יוצאת דופן. 2025 היא כבר עכשיו השנה הכי טובה אי פעם שהייתה כאן באקזיטים. חברות כאן נרכשו בהיקף של 71 מיליארד דולר. השנה הטובה ביותר שקדמה לכך הייתה 2017, אז עמד סכום האקזיטים על 22 מיליארד דולר".
נתונים מעודדים נוספים שהציג בין מתייחסים לכך שישראל נחשבת ל"האב" (Hub) החמישי בגודלו בעולם מבחינת גיוס כסף לחברות הזנק במספרים מוחלטים ולכך שחלקו של ההייטק גדל ל-57% מכלל הייצוא מישראל לשווקים בחו"ל.
ירידה בסטארט-אפים חדשים שנפתחים בישראל
לצד זאת, בין עמד על שורה של נתונים מדאיגים. אלה כוללים את הירידה בסטארט-אפים חדשים שנפתחים בישראל ואת הירידה החדה בגיוסים שהשלימו קרנות הון-סיכון. כך, ב-2024 גויסו רק 1.3 מיליארד דולר לקרנות, וזאת לעומת 6.1 מיליארד דולר ב-2022. עוד הזהיר בין מפני ריכוזיות ההשקעות בענפי הסייבר והתוכנה הארגונית. לדבריו, "אנחנו רוצים לראות הייטק הרבה יותר מגוון".
במבט צופה פני עתיד, בין הזכיר שורה של גורמים מעודדים. בראש ובראשונה, הסיכון הבטחוני והגיאו-פוליטי ירד לדבריו בצורה דרמטית. "האיומים של חמאס, איראן, סוריה וחיזבאללה ירדו ומצבנו השתפר מאוד".
במלחמה אף נערכה, לדבריו, "הצגת תכלית טכנולוגית מטורפת" של היכולות הישראליות. בין היתר, מדובר בפיתוחים של כיפת ברזל, לוחמת AI, רחפנים ו"המון טכנולוגיות שהעולם נחשף אליהן ומשתאה לראות את מה שישראל עושה. חברות רוצות להיות כאן וחלק ממה שקורה".
בין שואב עידוד אף ממה שהוא מזהה כ"פעילות יזמית תוססת". מנתוני רשות החדשנות עולה, כי כבר באמצע המלחמה נרשמה קפיצה של 60% בבקשות מצד יזמים למימון של רשות החדשנות. ההסבר לזינוק נעוץ, לעמדתו, בכך ש"אנשים נמשכו החוצה מאזור הנוחות - פגשו אנשים וצרכים שלא היו פוגשים אחרת. אני מקווה שזה יבשיל להרבה סטארט-אפים ביום שאחרי".
"ישראל היא במקום השני בעולם בהיקף הגיוסים לדיפטק"
בין מעריך, כי הסטארט-אפים שיקומו בעקבות הפעילות היזמית שאחרי המלחמה "יהיו קצת שונים ויתמקדו בפתרון בעיות מוחשיות בעולם האמיתי ולא רק בעולם הדיגיטלי. בשבועות האחרונים אנחנו רואים התעוררות גדולה גם מבחינת פעילות של סטראט-אפים וגם מבחינת קרנות הון סיכון, אולי זו פתיחת מבערים. הזמן יגיד".
בהתייחסו לתחום הצומח של הדיפטק (טכנולוגיה עמוקה), בין תיאר כיצד ישראל תמיד הייתה מעצמה בתחום. "כ-1,500 חברות בישראל מוגדרות ככאלה העוסקות בדיפטק, זה 20% מחברות הטכנולוגיה בישראל. החברות האלה גייסו 28.6 מיליארד דולר, שזה בערך שליש מהכסף שגויס להייטק. ישראל היא במקום השני בעולם אחרי ארה"ב בהיקף הגיוסים לדיפטק".
עם פרוץ המלחמה השיקה רשות החדשנות את קרן ההזנק לדיפטק במטרה לייצר בישראל את "הסביבה המימונית הטובה בעולם למיזמים בתחום", אמר בין והוסיף: "אני מתחייב שזו הקרן הממשלתית הטובה ביותר להשקעות בדיפטק".
לגבי הענף ה"רותח" של הבינה המלאכותית, זו "הולכת לשנות את כל מה שאנחנו מכירים בכל תחומי החיים ובכל מגזרי ההייטק. בניגוד לנרטיב שהתקבע, ההייטק הישראלי נמצא במקום טוב בתחרות העולמית. אנחנו במקום הרביעי בעולם במספר הסטארט-אפים בתחום ובמקום החמישי בהיקף ההשקעות. ישראל חייבת להמשיך להשקיע כי אנחנו רק בתחילת הדרך". בהקשר זה, בין הזכיר את המטה החדש שמקדם בימים אלה משרד ראש הממשלה להגברת ההיערכות בתחום ה-AI. בנוסף לכך, ציין כי רשות החדשנות השקיעה בשנים האחרונות מיליארד שקל בתחום.
מהפכה אשר בין מזהה כחשובה לא פחות מהבינה המלאכותית היא זו הנוגעת לביולוגיה הסינטטית. מדובר, לדבריו, ב"שינוי צורות חיים חדשות לטובות יותר, או יצירת צורות חיים חדשות. הולך להיות פה פרץ מטורף, זה רלבנטי מאד לאנשים שעשו תואר בביולוגיה". בין הזכיר את ההישג הישראלי של חברה אשר הצליחה לבצע השתלה של עין שהודפסה באמצעות מדפסת מלאכותית בגוף אנושי.
"התפקיד שלנו כרשות החדשנות, זה לייצר סביבה אופטימלית כדי להגיע למיקסום הפוטנציאל", סיכם בין. הוא הזכיר את קרנות הרשות לעידוד חממות, קרנות והשקעות מוסדיים בענף הדיפטק ואת הרפורמה שעליה הכריזו מוקדם יותר החודש רשות החדשנות, רשות המסים ומשרד האוצר במטרה להעניק הקלות במס כדי לעודד את ההייטק הישראלי.
בין ציין, כי הרפורמה "נוגעת לכל מחזיקי העניין - משקיעים ישראלים וזרים, חברות צמיחה וישראלים שרוצים לחזור לארץ. הכל נועד להבטיח שההייטק הישראלי יפתח מבערים וייקח אותנו ואת כל הכלכלה הישראלית קדימה".
***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים וקבוצת הפניקס. בחסות: בזק, אל על, תנובה, אלקטרה, ארמיס, קבוצת חיפה, המילטון ליין ישראל, דוראל, שיכון ובינוי, בלק רוק, בז"ן, פאגאיה, KPMG, נספרסו, אגד, זיקר, ICL וההסתדרות הרפואית; ובהשתתפות: חברת נמלי ישראל, מקורות, חברת נמל אשדוד ורשות החדשנות.