גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתונים מגלים: הישראלים קונים פחות מכוניות חשמליות

הרכב החשמלי הוא הסגמנט החסכוני והירוק בשוק, אך ב־2025 נרשמה ירידה במכירות שלו ● הסיבות: שחיקת הטבות מיסוי והפופולריות של רכבי הפלאג־אין, בעיקר עבור ציי רכב ● למרות המגמה, בטסלה מרחיבים את ההשקעות בישראל, ורק לאחרונה חנכו אולם מכירות חדש בתל אביב ומרכז בקריית אתא

אולם התצוגה החדש של טסלה בקריית אתא / צילום: יח''צ טסלה
אולם התצוגה החדש של טסלה בקריית אתא / צילום: יח''צ טסלה

בספטמבר 2023 פרסם משרד האנרגיה תחזית לביקוש לרכב חשמלי בישראל עד סוף העשור. התרחיש השמרני היה, שב־2030 ינועו על כבישי ישראל כ־950 אלף כלי רכב חשמליים. התרחיש האופטימי העריך כי המספר יעמוד על כ־1.31 מיליון. גם נתח השוק של כלי הרכב החשמליים היה אמור לטפס מכ־16% ב־2023 לכ־57% עד 90% מסך המכירות ב־2030. כלומר קצב צמיחה שנתי משוקלל (CAGR) של כ־30% עד 41.1% בשנה.

התערוכה בגואנגג'ואו החלה: הדגמים הסיניים והמערביים שעשויים להיות להיטים מקומיים
מבצעי האפס ק"מ בשוק הרכב עולים מדרגה, ומי המותג הפופולרי שמצטרף לטרנד
החל מינואר: המסים על רכבים חדשים יטפסו באלפי שקלים

לא חלפו אפילו שנתיים וכבר ברור, שגם התחזית השמרנית הייתה אופטימית מאד. ב־2025 נרשמה ירידה חדה בפלח כלי הרכב החשמליים וחלקם מכלל המכירות צנח מכ־24% ב־2024 לכ־16% בלבד. בנטרול עשרות אלפי חשמליות, שנרשמו בחודשים האחרונים בתור "רכבי אפס קילומטר", סביר להניח שנתח השוק "האמיתי" של החשמליות עומד כיום סביב 12% בלבד, כמחצית מהתחזית לשנה זו. אז מה גרם ל"פניית הפרסה"?

הפלאג־אין משתלט

ברקע עדיין מתקיימים התנאים שאמורים לעודד רכישות של רכב חשמלי בישראל. ההיצע בפלח, בעיקר של דגמים סינים, כולל כיום עשרות דגמים חשמליים בטווח המחיר של פחות מ־200 אלף שקל (במחירי מחירון) ובהן גם חשמליות "עממיות" וקומפקטיות בטווח המחירים של 115־130 אלף שקל פלוס מינוס. בנוסף, יש כיום בשוק היצע רחב רכבי "אפס קילומטר" חשמליים שמוצעים בהנחות ניכרות.

גם מחירי הדלק גבוהים בממוצע יחסית לשנתיים האחרונות וכלי רכב חשמליים עדיין חסכוניים יותר לתחזוקה מכלי רכב עם מנועי בנזין. התחרות העזה בשוק הטעינה הציבורית בישראל גם דוחפת כלפי מטה את עלויות הטעינה, או לכל הפחות מונעת זינוק שלהם כלפי מעלה וכל אלה באים לידי ביטוי בחסכון משמעותי בעלויות השוטפות של כלי הרכב החשמליים.

עוד תנאי רקע חיובי הוא ביטול "מס הנסועה", שהיה עשוי להעיב החל מ־2026 על תחשיב החיסכון היחסי של כלי הרכב החשמליים.

ולבסוף הדגמים שיצאו ויוצאים לשוק ב־2025 מציעים, לרוב, תמורה משופרת עם יותר טווח, יותר מרווח פנים ויותר אבזור מאלה, שהוצעו כאן לפני 3־4 שנים.

אלא שבכל אלו לא היה די "להעיר" את השוק ולהגן על הביקוש מפני הסתערות של אלטרנטיבות "ירוקות" חדשות ובראשן רכבי פלאג־אין מתוצרת סין במחירים נגישים. נזכיר, שב־2023 ניצב פלח הפלאג־אין על סף הכחדה עם כ־9,900 מסירות שנתיות ונתח של כ־3.1% מהשוק בלבד. השנה כבר נמסרו 28,816 רכבי פלאג־אין עד סוף אוקטובר, כמעט כולם מתוצרת סין. מכירותיהם באו בעיקר "על חשבון" כלי הרכב החשמליים.

בהערת אגב נציין, שסימני השאלה סביב שמירת הערך העתידית של רכבי הפלאג־אין גדולים לא פחות מאלה, שסביב כלי הרכב החשמליים המלאים. כך שספק אם זו הסיבה להעדפה שלהם.

אחת הסיבות להצלחה היא קבלת פנים חמה, שהעניקו ומעניקים ציי הרכב בישראל לפלח הפלאג־אין. מבחינת המעסיקים והעובדים בישראל רכב פלאג־אין עם טווח חשמלי של 100 ק"מ פלוס מינוס וצריכת דלק מזערית (לפחות על הנייר) הוא אלטרנטיבה "ירוקה" ולגיטימית לרכב חשמלי "מלא". זאת לצד בונוס של ביטול התלות בתשתית טעינה עבור מקבלי רכב צמוד, שגרים בבתים משותפים. כתוצאה מכך עשרות אלפי כלי רכב כאלה נמכרו לציים בשנה החולפת.

סייעה לכך גם העובדה, שהפער בין הטבת מס שווי השימוש שמקבל רכב חשמלי מלא לבין ההטבה לרכבי פלאג־אין עומדת על מאות שקלים בודדים בחודש. כלומר, המדינה לא נותנת לעובדים מוטיבציה כלכלית לבחור ברכב חשמלי מלא.

מה עושה המדינה?

כאן אנחנו מגיעים למכשול הדרכים המרכזי, שבולם את העלייה במכירות הרכב החשמלי והוא הפער בין ההצהרות הממשלתיות על עידוד שימוש רכב חשמלי לבין המצב בפועל. החלטת הממשלה 171 מיולי 2021, קבעה כי עד 2030 כל כלי הרכב החדשים המיובאים לישראל יהיו בעלי פליטות נמוכות ב־95% מאלה של רכב ממוצע חדש בשנת 2023. כלומר הם יהיו חשמליים. המדיניות הזו עדיין מוצגת רשמית בפורומים סביבתיים בין־לאומיים מכובדים דוגמת ועידת האקלים של האו"ם.

אבל בשטח ישנם חסמים: בין 2022 ל־2025 השלים מס הקנייה על רכב חשמלי עלייה מ־10% ל־45%; בתחילת 2026 הוא יעלה שוב ל־52%. במקביל התכווצה התקרה השקלית של ההטבה הזו מ־75 אלף שקל ל־35 אלף שקל כיום ובינואר היא תעמוד על כ־30 אלף שקל בלבד. כלומר, ההטבה בפועל תהיה נמוכה ביותר ממחצית ממה שהייתה לפני שלוש שנים וזה לחץ לא מבוטל להתייקרות, בעיקר בדגמים זולים.

גם הטבת שווי השימוש על רכב חשמלי נשחקה משמעותית בשנים האחרונות. היא נקבעה לראשונה בתחילת העשור. מאז היא עודכנה רק בגובה עליית המדד, למרות שכלי הרכב החשמליים התייקרו משמעותית בשל עליית מס הקנייה. כלומר העובדים משלמים עליהם הרבה יותר מס שווי.

השנה גיבש האוצר מתווה שאמור היה להעלות את הטבת שווי השימוש על רכב חשמלי ובמקביל להוריד את ההטבה לרכבי פלאג־אין. אבל בהצעה המתוקנת שהגיש האוצר בנובמבר לא חל כל שינוי במתווה הקודם.

אמנם כרגע, כאמור, השוק "מוצף" בדגמים חשמליים, שתקועים במלאי, ולכן עליות המחיר הנגזרות מהמסים לא יורגשו בחודשים הקרובים. אבל בטווח הארוך ההתייקרות בלתי נמנעת.

מאמצים לבצע שינוי

במשרדי ממשלה "ירוקים" נעשים כיום מאמצים של הרגע האחרון להגן על הרכב החשמלי ובשבוע שעבר מנכ"ל משרד האנרגיה, יוסי דיין, פנה למנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, בבקשה שלא להגדיל את מס הקנייה על רכב חשמלי מ־45% ל־52% בינואר הקרוב.

במכתבו ביקש דיין "להביע דאגה עמוקה נוכח הירידה החדה בהיקף יבוא כלי הרכב החשמליים השנה, שעלולה להביא לפגיעה ממשית בתשתיות הענף ובכושר הצמיחה שלו בשנים הקרובות".

לדבריו, מתווה מס הקנייה "מהווה הכבדה נוספת על ענף המצוי כבר עתה במצוקה". ביחס לשווי השימוש הוא כתב כי "עמדת המשרד היא כי יש להרחיב את ההטבה לרכב החשמלי ולהפחית את ההטבה לרכבי פלאג אין, שכן, ברכבי החכר (ליסינג) הנהגים לרוב אינם מנצלים את יכולת הטעינה של רכבים אלו ומשתמשים בהם כרכבים היברידיים רגילים, באופן שמבטל את יתרונם האנרגטי והסביבתי".‏

בענף מעריכים כי קלושים הסיכויים שהאוצר ישנה את המתווה. המדינה כבר נסוגה בפועל מהכוונה המוצהרת שלה להעביר את צי הרכב הממשלתי לחשמל, תשתיות הטעינה רחוקות עדיין מהיעד ולאף אחד אין מוטיבציה "לטלטל את הספינה" בשנת בחירות. גם יבואנים החלו להקטין משמעותית את הזמנות המלאי של כלי הרכב החשמליים ל־2026. כלומר גם ההיצע עתיד להתייבש במקביל לביקוש.

מי שעשויה, אולי, להחזיר הרכב החשמלי למסלול בישראל היא טסלה, שביצעה לאחרונה כמה וכמה השקעות תשתית ארוכות טווח בישראל. בתוך חודש בלבד חנכה החברה אולם חדש בתל אביב ומרכז חדש בקריית אתא. שם ככל הנראה מעריכים שהמגמה תתהפך מחדש.

עוד כתבות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון