אולם התצוגה החדש של טסלה בקריית אתא / צילום: יח''צ טסלה
בספטמבר 2023 פרסם משרד האנרגיה תחזית לביקוש לרכב חשמלי בישראל עד סוף העשור. התרחיש השמרני היה, שב־2030 ינועו על כבישי ישראל כ־950 אלף כלי רכב חשמליים. התרחיש האופטימי העריך כי המספר יעמוד על כ־1.31 מיליון. גם נתח השוק של כלי הרכב החשמליים היה אמור לטפס מכ־16% ב־2023 לכ־57% עד 90% מסך המכירות ב־2030. כלומר קצב צמיחה שנתי משוקלל (CAGR) של כ־30% עד 41.1% בשנה.
● התערוכה בגואנגג'ואו החלה: הדגמים הסיניים והמערביים שעשויים להיות להיטים מקומיים
● מבצעי האפס ק"מ בשוק הרכב עולים מדרגה, ומי המותג הפופולרי שמצטרף לטרנד
● החל מינואר: המסים על רכבים חדשים יטפסו באלפי שקלים
לא חלפו אפילו שנתיים וכבר ברור, שגם התחזית השמרנית הייתה אופטימית מאד. ב־2025 נרשמה ירידה חדה בפלח כלי הרכב החשמליים וחלקם מכלל המכירות צנח מכ־24% ב־2024 לכ־16% בלבד. בנטרול עשרות אלפי חשמליות, שנרשמו בחודשים האחרונים בתור "רכבי אפס קילומטר", סביר להניח שנתח השוק "האמיתי" של החשמליות עומד כיום סביב 12% בלבד, כמחצית מהתחזית לשנה זו. אז מה גרם ל"פניית הפרסה"?
הפלאג־אין משתלט
ברקע עדיין מתקיימים התנאים שאמורים לעודד רכישות של רכב חשמלי בישראל. ההיצע בפלח, בעיקר של דגמים סינים, כולל כיום עשרות דגמים חשמליים בטווח המחיר של פחות מ־200 אלף שקל (במחירי מחירון) ובהן גם חשמליות "עממיות" וקומפקטיות בטווח המחירים של 115־130 אלף שקל פלוס מינוס. בנוסף, יש כיום בשוק היצע רחב רכבי "אפס קילומטר" חשמליים שמוצעים בהנחות ניכרות.

גם מחירי הדלק גבוהים בממוצע יחסית לשנתיים האחרונות וכלי רכב חשמליים עדיין חסכוניים יותר לתחזוקה מכלי רכב עם מנועי בנזין. התחרות העזה בשוק הטעינה הציבורית בישראל גם דוחפת כלפי מטה את עלויות הטעינה, או לכל הפחות מונעת זינוק שלהם כלפי מעלה וכל אלה באים לידי ביטוי בחסכון משמעותי בעלויות השוטפות של כלי הרכב החשמליים.
עוד תנאי רקע חיובי הוא ביטול "מס הנסועה", שהיה עשוי להעיב החל מ־2026 על תחשיב החיסכון היחסי של כלי הרכב החשמליים.
ולבסוף הדגמים שיצאו ויוצאים לשוק ב־2025 מציעים, לרוב, תמורה משופרת עם יותר טווח, יותר מרווח פנים ויותר אבזור מאלה, שהוצעו כאן לפני 3־4 שנים.
אלא שבכל אלו לא היה די "להעיר" את השוק ולהגן על הביקוש מפני הסתערות של אלטרנטיבות "ירוקות" חדשות ובראשן רכבי פלאג־אין מתוצרת סין במחירים נגישים. נזכיר, שב־2023 ניצב פלח הפלאג־אין על סף הכחדה עם כ־9,900 מסירות שנתיות ונתח של כ־3.1% מהשוק בלבד. השנה כבר נמסרו 28,816 רכבי פלאג־אין עד סוף אוקטובר, כמעט כולם מתוצרת סין. מכירותיהם באו בעיקר "על חשבון" כלי הרכב החשמליים.
בהערת אגב נציין, שסימני השאלה סביב שמירת הערך העתידית של רכבי הפלאג־אין גדולים לא פחות מאלה, שסביב כלי הרכב החשמליים המלאים. כך שספק אם זו הסיבה להעדפה שלהם.
אחת הסיבות להצלחה היא קבלת פנים חמה, שהעניקו ומעניקים ציי הרכב בישראל לפלח הפלאג־אין. מבחינת המעסיקים והעובדים בישראל רכב פלאג־אין עם טווח חשמלי של 100 ק"מ פלוס מינוס וצריכת דלק מזערית (לפחות על הנייר) הוא אלטרנטיבה "ירוקה" ולגיטימית לרכב חשמלי "מלא". זאת לצד בונוס של ביטול התלות בתשתית טעינה עבור מקבלי רכב צמוד, שגרים בבתים משותפים. כתוצאה מכך עשרות אלפי כלי רכב כאלה נמכרו לציים בשנה החולפת.
סייעה לכך גם העובדה, שהפער בין הטבת מס שווי השימוש שמקבל רכב חשמלי מלא לבין ההטבה לרכבי פלאג־אין עומדת על מאות שקלים בודדים בחודש. כלומר, המדינה לא נותנת לעובדים מוטיבציה כלכלית לבחור ברכב חשמלי מלא.
מה עושה המדינה?
כאן אנחנו מגיעים למכשול הדרכים המרכזי, שבולם את העלייה במכירות הרכב החשמלי והוא הפער בין ההצהרות הממשלתיות על עידוד שימוש רכב חשמלי לבין המצב בפועל. החלטת הממשלה 171 מיולי 2021, קבעה כי עד 2030 כל כלי הרכב החדשים המיובאים לישראל יהיו בעלי פליטות נמוכות ב־95% מאלה של רכב ממוצע חדש בשנת 2023. כלומר הם יהיו חשמליים. המדיניות הזו עדיין מוצגת רשמית בפורומים סביבתיים בין־לאומיים מכובדים דוגמת ועידת האקלים של האו"ם.
אבל בשטח ישנם חסמים: בין 2022 ל־2025 השלים מס הקנייה על רכב חשמלי עלייה מ־10% ל־45%; בתחילת 2026 הוא יעלה שוב ל־52%. במקביל התכווצה התקרה השקלית של ההטבה הזו מ־75 אלף שקל ל־35 אלף שקל כיום ובינואר היא תעמוד על כ־30 אלף שקל בלבד. כלומר, ההטבה בפועל תהיה נמוכה ביותר ממחצית ממה שהייתה לפני שלוש שנים וזה לחץ לא מבוטל להתייקרות, בעיקר בדגמים זולים.
גם הטבת שווי השימוש על רכב חשמלי נשחקה משמעותית בשנים האחרונות. היא נקבעה לראשונה בתחילת העשור. מאז היא עודכנה רק בגובה עליית המדד, למרות שכלי הרכב החשמליים התייקרו משמעותית בשל עליית מס הקנייה. כלומר העובדים משלמים עליהם הרבה יותר מס שווי.
השנה גיבש האוצר מתווה שאמור היה להעלות את הטבת שווי השימוש על רכב חשמלי ובמקביל להוריד את ההטבה לרכבי פלאג־אין. אבל בהצעה המתוקנת שהגיש האוצר בנובמבר לא חל כל שינוי במתווה הקודם.
אמנם כרגע, כאמור, השוק "מוצף" בדגמים חשמליים, שתקועים במלאי, ולכן עליות המחיר הנגזרות מהמסים לא יורגשו בחודשים הקרובים. אבל בטווח הארוך ההתייקרות בלתי נמנעת.
מאמצים לבצע שינוי
במשרדי ממשלה "ירוקים" נעשים כיום מאמצים של הרגע האחרון להגן על הרכב החשמלי ובשבוע שעבר מנכ"ל משרד האנרגיה, יוסי דיין, פנה למנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, בבקשה שלא להגדיל את מס הקנייה על רכב חשמלי מ־45% ל־52% בינואר הקרוב.
במכתבו ביקש דיין "להביע דאגה עמוקה נוכח הירידה החדה בהיקף יבוא כלי הרכב החשמליים השנה, שעלולה להביא לפגיעה ממשית בתשתיות הענף ובכושר הצמיחה שלו בשנים הקרובות".
לדבריו, מתווה מס הקנייה "מהווה הכבדה נוספת על ענף המצוי כבר עתה במצוקה". ביחס לשווי השימוש הוא כתב כי "עמדת המשרד היא כי יש להרחיב את ההטבה לרכב החשמלי ולהפחית את ההטבה לרכבי פלאג אין, שכן, ברכבי החכר (ליסינג) הנהגים לרוב אינם מנצלים את יכולת הטעינה של רכבים אלו ומשתמשים בהם כרכבים היברידיים רגילים, באופן שמבטל את יתרונם האנרגטי והסביבתי".
בענף מעריכים כי קלושים הסיכויים שהאוצר ישנה את המתווה. המדינה כבר נסוגה בפועל מהכוונה המוצהרת שלה להעביר את צי הרכב הממשלתי לחשמל, תשתיות הטעינה רחוקות עדיין מהיעד ולאף אחד אין מוטיבציה "לטלטל את הספינה" בשנת בחירות. גם יבואנים החלו להקטין משמעותית את הזמנות המלאי של כלי הרכב החשמליים ל־2026. כלומר גם ההיצע עתיד להתייבש במקביל לביקוש.
מי שעשויה, אולי, להחזיר הרכב החשמלי למסלול בישראל היא טסלה, שביצעה לאחרונה כמה וכמה השקעות תשתית ארוכות טווח בישראל. בתוך חודש בלבד חנכה החברה אולם חדש בתל אביב ומרכז חדש בקריית אתא. שם ככל הנראה מעריכים שהמגמה תתהפך מחדש.