יעוץ משכנתאות (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בתחילת השבוע את הצעת החוק של חברי הכנסת ולדימיר בליאק (יש עתיד) ויעקב אשר (יהדות התורה), אשר מטרתה להסדיר את שוק יועצי המשכנתאות. לחוק סיכוי לא רע לעבור את כל מסלול החקיקה ולהיכנס לספר החוקים, בזכות אישור ועדת השרים, תמיכת שר המשפטים יריב לוין ושיתוף פעולה נדיר בין הקואליציה לאופוזיציה.
● הריבית ירדה: איך זה ישפיע על החזרי המשכנתא?
● בנק ישראל מגיב בחריפות על ההצעה לסבסוד משכנתאות: "הנזק לתדמיתנו ומעמדנו - עצום"
כיום, פועלים בשוק כ־2,700 יועצי משכנתאות. הם עובדים ללא פיקוח או נהלים מוסדרים, מצב שמזמין את כניסתם של גורמים מקצועיים פחות, בעלי אינטרסים כאלו ואחרים ואף שרלטנים, אשר לעיתים - כפי שפורסם לא פעם בתקשורת - גובים סכומי כסף מופקעים מהלקוחות השבויים.
לדברי לירן סלע, מנכ"ל ומייסד סלע השקעות ופיננסים, "השוק היום פרוץ לגמרי. כל אדם, גם מי שהיה בעברו קצב או עובד בסופר - ואני פגשתי כאלו אישית - יכול לעשות קורס של כמה שבועות, עם 20-40 שעות לימוד, ולקבל תעודת הסמכה, בלי שיש שום קשר בין מה שהוא יודע לבין מה שקורה בשטח".
מטרתו של החוק, אם כן, הוא להסדיר את התחום - כך שכל אדם שירצה לעסוק בתחום יידרש לעבור בחינות, להירשם בפנקס מוסדר שינוהל על ידי משרד המשפטים, ויסתכן בסנקציות במקרה של התנהלות שאינה הולמת את החוק או את האתיקה.
קנסות, בחינות ויו"רים
בהצעת החוק של אשר ובליאק ישנם כמה סעיפים מרכזיים. ראשית, היא קובעת מי רשאי לעסוק בייעוץ משכנתאות: יועץ אשר עמד בהצלחה בכל הבחינות, בעל תואר מוכר בתחומים הרלוונטיים, בוגר קורס ייעודי ליועצי משכנתאות, אינו פסול דין ואינו פושט רגל. על כל יועץ להיות רשום בפנקס יועצי המשכנתאות, שינוהל על ידי רשם מיוחד שיפעל תחת משרד המשפטים.
עוד קובעת הצעת החוק כי תוקם מועצת יועצי משכנתאות, שבין היתר תנסח ותנהל את הבחינות ליועצי המשכנתאות, תייעץ לשר בנושאים הרלוונטיים, תקדם תקינה מקצועית ועוד. המועצה תורכב בין היתר משני עובדי המדינה שימונו על ידי שר המשפטים ושר האוצר; משלושה יועצי משכנתאות שעליהם תמליץ התאחדות יועצי המשכנתאות; מנציג בנק ישראל ועוד. אחד מהם ימונה על ידי שר המשפטים כיו"ר המועצה.
הצעת החוק גם קובעת מתי לא יוכל לעסוק יועץ משכנתאות בייעוץ (למשל, בשל ניגוד עניינים); קובעת כי ניתן להטיל קנסות בתאם לחוק העונשין, ואף להטיל עונשי מאסר במקרים מסוימים, כמו במקרה של התחזות למשל; קובעת כי שר המשפטים רשאי לקבוע אגרה שנתית שישלם כל יועץ משכנתאות הרשום בפנקס; וגם קובעת את מועד כניסת החוק לתוקף - שלושה חודשים מיום פרסומו, למעט חריגים מיוחדים למי שעסק כיועץ משכנתאות במשך כמה שנים טרם כניסתו לתוקף.
מה אומרים בענף
יש לציין כי ועדת השרים אישרה רק את הגשת הצעת החוק לקריאה טרומית, אך היא טרם אושרה בפועל בקריאה זו. אם תאושר, תחזור לאחת מוועדות הכנסת, ושם תוכן לקריאה ראשונה. לאחר אישורה בקריאה ראשונה, ניתן יהיה להכינה לקריאה שנייה ושלישית. המשמעות: ישנה עוד דרך ארוכה עד לאישור הסופי של הסדרת הענף.
"הסדרת הענף היא נושא שעמד בראש מעייננו כבר בתחילת דרכה של ההתאחדות, בסביבות 2016", אומרת נופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, המעורבת ישירות בקידום הצעת החוק החדשה. "המצב כיום הוא קרקע פורייה לאנשים פחות מקצועיים, בעיקר משום שאין לנו 'שיניים' לאכיפת פעילות לא תקינה. אני מאמינה שהחקיקה החדשה תייצר סטנדרטים מחייבים יותר, גם מבחינת השכר וגם מבחינת המקצועיות. זה בהחלט ינפה עשבים שוטים מהשוק ויעלה את הסטנדרט בשוק".
לירן סלע מסכים: "בעיניי מדובר בצעד מבורך. ככל שהרגולציה תהיה חזקה יותר כך הטובים יישארו, ומי שמחפש רק את הצ'ק המהיר ייפלט מהענף. אגב, בקהילת היועצים ההצעה גורמת לסערה של ממש, ורבים מתרעמים עליה".