כרטיסי אשראי. מהפכה בשוק התשלומים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
שוק התשלומים בישראל עובר מהפכה שצפויה להתעצם בזמן הקרוב. גופים פיננסים מקומיים משנים את המודל ומציעים שירותים חדשים, ריביות והנחות, ולעתים אף מציבות דרישות ועמלות. בחודשים הבאים יצטרפו לזירה גם חברות פינטק בינלאומיות שצפויות להעצים את התחרות. גורמים במערכת הפיננסית מתארים את השינויים ומסבירים כי אלו בעצם הכנה לסערה שהולכת לפקוד את הצרכן הישראלי.
● ענקית הקניונים שסיכמה רבעון שיא, ורשת השיווק שרווחיה צנחו בחדות
● הנפקת עמל ומעבר: אלו בעלי המניות שמכרו מניות ב-1.24 מיליארד שקל
זה התחיל עם אפליקציות התשלומים ביט ופייבוקס, שבשלב הראשון הציעו אפשרות להעביר כספים כמעט ללא כל מגבלה או עמלה. לפני כשנה בביט של בנק הפועלים החליטו להתחיל לגבות עמלה מכל מי שמקבל מעל 25 אלף שקל בשנה בגובה של 0.6%. לאחרונה הוסיפו בביט אפשרות לסגור כסף ב"כיסים" (בדומה למהלך שהושק בעבר בפייבוקס בשם "בוקסים"). באותם כיסים אפשר לנעול את הכסף לשלושה חודשים בריבית שנתית של 4%. כמו כן, אפשר להטעין את חשבון הביט בסכום של עד 15,000 שקל דרך כרטיס האשראי ואז לנעול אותו גם כן.
בכך נותר פייבוקס מבית בנק דיסקונט במשך תקופה ממושכת השירות היחידי שמוצע בחינם לגמרי וללא תנאים, אך לאחרונה גם שם שינו את הכללים. בשל העלות התפעולית הגבוהה של העברות כספים באמצעות כרטיסי אשראי חיצוניים המוזנים בפייבוקס, הוחלט להגביל את ההעברה החודשית באמצעותם לסכום של עד אלף שקל.
עם זאת, למי שיש יתרות באפליקציה, או מי שינפיק כרטיס אשראי ייעודי (עם פטור מדמי מנוי לכל החיים), יוכל מנגד להגדיל את ההעברות החודשיות מ־7,500 שקל (בעבר) לעשרת אלפים שקל כיום. אמנם ההנפקה אינה כרוכה בתשלום, אך היא כן כוללת הליך בירוקרטי של חיתום. בנוסף בפייבוקס מציעים ריבית שנתית על היתרה של עד 5%, עם תקרה של עד 20 אלף שקל.
המודל ההיסטורי והעמלות היקרות
בפועל שני הבנקים שמנהלים האפליקציות, מצאו עצמם משלמים עמלות יקרות על העברות הכספים לחברות כרטיסי האשראי. "זה התחיל להשתנות. מס"ב השיקה שירות של העברות מיידיות. בנוסף שחקני הפינטק כמו רבולוט ואחרים צפויים להיכנס לענף ולחולל תחרות", מסביר הגורם עימו שוחחנו. אבל עד שהתחרות תגיע, ואפליקציות התשלומים ייפתרו מהעלויות התפעוליות הכבדות, הן בחרו בשתי גישות שונות לצמצום ההפסד.
בגלל מבנה מערכת התשלומים בישראל, נקבע מודל לשתי האפליקציות - שבו מכניסים כרטיס אשראי כדי לבצע העברות תשלומים. "הסיבה לכך היא היסטורית" מסביר אותו גורם במערכת הפיננסית, זאת בשל פעילות מס"ב (מערכת חיובים, זיכויים והעברות תשלום בין הבנקים, ח"ש) שביצעה העברות רגילות בין הבנקים בעיקר בין־לילה. זה לא התאים למהירות הנדרשת מאפליקציות התשלומים. אתה לא יכול להעביר לי כסף בישומון כרגע, ולחכות שהוא יגיע מחר לחשבון".
מי שעשויים להיפגע במיוחד מהשינויים הללו באפליקציות התשלומים הם עסקים קטנים וזעירים, שגבו באמצעותן תשלום והכללים החדשים עלולים להכביד עליהם.
בדיסקונט עוקפים את כרטיס האשראי
בשבוע שעבר השיק בנק דיסקונט בניהולו של אבי לוי, את ה"ארנק הירוק" בישומון של הבנק. המהלך נועד להעניק הנחה של 10% ברכישות גדולות (בין 3,000 שקל ל־50,000 שקל). כך מי שירכוש מאחד הספקים שמוגדרים ביישומון הבנק יזכה בהנחה מעבר להנחות שקיבל לקוח אותו בית עסק. כלומר גם בשקלול הסיילים של מבצעי נובמבר, למשל. בשורה התחתונה במקום לשלם 50 אלף שקל, הוא ישלם בפועל 45 אלף שקל. יש מגבלת כמות להנחה המדוברת, שכן לקוחות הבנק יוכלו לבצע את עסקאות בסכום מצטבר של עד 50 אלף שקל מדי חצי שנה. בשלב זה, השירות ניתן אצל מספר מצומצם של ספקים.
השינוי המשמעותי הוא באופן שבו הישראלים התרגלו לצרוך. בעוד שבעולם נהוג מודל של "דביט", חיוב מיידי, בישראל רובן המוחלט של עסקאות האשראי מתבצע בשיטת קרדיט, עם תשלום אחד או יותר במועד חודשי קבוע. הארנק החדש של דיסקונט, אף שאינו כרטיס אשראי, פועל בסגנון שיטת הדביט עם חיוב מיידי.
בנקאי ותיק שמנתח את המהלך של דיסקונט מציין כי "הבנק פונה לשני סוגי לקוחות. מי שיש לו את הכסף במזומן בעסקאות גדולות ורוצה עוד הנחה; או ללקוח שמגיע לקנות, נניח, מכשיר חשמלי בסכום גבוה ותכנן לפרוס תשלומים בהלוואה מול חברת כרטיסי האשראי. הבנק למעשה יכול לתת לו את ההלוואה, ודרך הארנק הירוק הוא יחסוך 10% - שדי חוסכים לו את תשלומי הריבית בהלוואה (לתקופה של 4־5 שנים, ח"ש).
גם חברות כרטיסי האשראי בתמונה
במקביל לאפליקציות התשלומים, חברות כרטיסי האשראי נערכות להקמת מערכת חשבונות תשלום משלהן. בישראכרט, פנו לפן העסקי הטהור. שם מציעים חשבון עסקי חוץ בנקאי, שמיועד לקהל העסקים הקטנים והעצמאים בישראל (יש מעל ל־650,000 כאלה). במקום לאסוף במהלך החודש את התקבולים מכל הלקוחות המחויבים בכרטיס של בעל העסק, נשמרת היתרה באותו חשבון ואפשר לעשות בה שימושים שונים. למשל, שירותי קופה לעסק, העברות תשלומים ועוד. כך בית העסק יוכל לשלם הוצאות שונות ולחסוך עמלה (של העברת הכסף מישראכרט לחשבון הבנק שלו). בנוסף זוכה בית העסק לשירותים כמו הוצאת חשבוניות, כרטיס אשראי וניהול חשבון.
במקס מנגד, יצרו מודל צרכני לציבור הרחב שנקרא חשבון "צובר ושב", שבו תשולם על היתרה ריבית של 3%, וניתן יהיה לבצע תשלומים שונים בסכומים שיצטברו, לרבות תשלום של החשבון החודשי בכרטיס האשראי, וכן לעסקאות גדולות.
"הרעיון של השחקנים השונים הוא לגרום לך לא להעביר את הכסף לחשבון העובר ושב בבנק, אלא להשאיר אותו בתוך האפליקציה ולהפוך אותה לתחנה לכסף שלך. בתמורה לא הם ייגבו מהלקוח עמלת סליקה, ואז אפשר יהיה לבצע פעולות שונות בכסף שלו. אפשר יהיה למשוך לחשבון הבנק, לפעמים כנגד עמלה. או להציע ללקוח כל מיני הצעות ערך עבורו", אומר הגורם במערכת הפיננסית.
הפינטקים הבינלאומיים בדרך
במערכת הפיננסית יש מי שסבורים כי מדובר בניצנים ראשונים של מהפכה גדולה, שתכליתה לכבוש את ליבו של הצרכן. חקיקה שעברה בכנסת בשנה שעברה, הובילה את רשות ניירות ערך להעניק ביולי האחרון רישיונות למתן שירותי תשלום לארבע חברות פינטק: רבולוט (Revolut), ראפיד (Rapyd), מאש פיימנטס (Mesh Payments) ואיירוולקס (Airwallex). החברות הללו יוכלו להציע לציבור שירותים שונים שמתחרים בפועל בעולם הבנקאות. זאת באמצעות סוג של ארנק דיגיטלי שניתן יהיה להעביר אליו משכורת, וכן ניתן יהיה גם להנפיק עבורו כרטיסי חיוב ואמצעי תשלום מסוגים שונים.
אותן חברות פינטק יוכלו להציע לציבור גם לבצע העברת תשלומים בין לקוח פרטי לבית עסק, ולהציע שירותי סליקה. אבל המהפך החשוב הוא הארנק הדיגיטלי שהזכרנו, אשר ישמש מעין תחליף בקנה מידה קטן לחשבון הבנק.