ענף היהלומים הישראלי, מהוותיקים והמשמעותיים ביצוא המקומי, מתמודד בחודשים האחרונים עם טלטלה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הטיל על הסחורות הישראליות מכס של 15%, שהפך את הסחר מול השוק האמריקאי - יעד היצוא העיקרי של היהלומים מישראל (60%) - למורכב ויקר יותר. הירידות החדות בנתוני היבוא והיצוא, לצד קיפאון במגעים המדיניים עם וושינגטון לגבי פתרונות אפשריים, מעוררים דאגה ממשית בענף.
● סמוטריץ' מקדם: הכפלת הפטור ממע"מ על יבוא אישי
● דיכטר דיבר על הוזלת הירקות. הרגשתם אותה? זה לא במקרה
מנתוני משרד הכלכלה והתעשייה עולה שהיקף יבוא יהלומי הגלם ירד ב־18% בעשרת החודשים הראשונים של השנה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ואילו יצוא הגלם ירד ב־16%. בכל הנוגע למלוטשים, היבוא ירד ב־17.5% והיצוא צנח ב־27%.
"אנשים כאן בקריסה"
"עבדנו עם האמריקאים יותר מהממשלה", אומר לגלובס נשיא הבורסה ליהלומים ניסים זוארץ. "ייתכן שיש אינטרסים של מי שהמכסים טובים להם, אבל אנשים כאן בקריסה. אנחנו דחפנו, והממשל בארה"ב אומר שהכניסו את הפטור - אך לא סוגרים את ההסכם לכדי חתימה. אם אף אחד לא בא לחתום, אז אולי טוב להם בינתיים".
שוקי היהלומים העיקריים בעולם הם ישראל, בלגיה, הודו ודובאי. בתחילת ספטמבר, כחלק מצו נשיאותי, טראמפ הגיע עם מדינות האיחוד האירופי, בהן בלגיה, להסכם סחר שכולל פטור ממס על יהלומים מלוטשים שמיובאים לארה"ב. ההשפעות ניכרו מיד בנתונים המקומיים, ובאוקטובר צנח יצוא היהלומים המלוטשים הישראלי ביותר מ־50%.
"ההסכם מוכן לחתימה, אין פה היגיון. ישראל צריכה רק לשאול 'איפה חותמים'", אומר זוארץ, שמגדיר את הנתונים בתור "קטסטרופה", ומזהיר כי הענף עלול בתוך כחצי שנה להיסגר. "למה שלקוחות יבואו לישראל? הם יכולים לקנות בהודו וללטש בבלגיה, וזה בהכרח יהיה ב־15% יותר זול. אנשים בענף בכאוס, איבדו את הפרנסה ולא יודעים מה לעשות. כבר כשבעה חודשים שאף אחד במדינה לא עושה כלום".
בצל המצב החמור בענף, הגיע השבוע יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן לביקור בבורסה ליהלומים ברמת גן, וביום שלישי התכנסה הוועדה לדיון חירום בנושא בראשות מ"מ היו"ר, ח"כ ששון גואטה. בדיון הודה נציג רשות המסים, דוד חורי, כי הבעיה היא "המכס של טראמפ". המפקחת על הענף במשרד הכלכלה, נטלי גוטמן חן, אמרה ש"המשרד נאבק להשיג עבור ישראל את אותה הטבת מכס ופטור לענף היהלומים".
ההבטחות לא קודמו
ענף היהלומים זכה לעוד התייחסות ממשלתית בספטמבר, כאשר במהלך ביקור בבורסה ליהלומים הצהיר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי בכוונתו להכניס בתקציב 2026 החלטה להפוך את ישראל לאזור סחר חופשי ביהלומים. "המדינה תפסיד מסים", אמר סמוטריץ' באותו מעמד, "אבל התועלת המצרפית, האקוסיסטם שיתפתח, יוכל לתרום לישראל". אולם, בימים אלה כשנושא התקציב מתכנס אל הישורת האחרונה, ניכר כי הנושא לא קודם.
"אנחנו מקווים מאוד ששר האוצר יעמוד במילה שלו כי ללא הדבר הזה הענף יגסוס", אומר זוארץ. "אנחנו לא דורשים כסף מהמדינה, אנחנו רוצים להכניס כסף למדינה ולהביא משקיעים זרים".
ארץ ישראל הפכה למוקד פעילות בתחום היהלומים ב־1936, בעקבות החלטת שלטונות המנדט הבריטי לבטל את המכס על יבוא יהלומים. ישראל ובלגיה הובילו את התחום במשך שנים עד שהודו ובמיוחד דובאי כבשו את הבכורה. האמירותים הגיעו למקום הראשון בעולם על בסיס שני צעדים מרכזיים: ראשית, הם למדו את מודל העבודה בבורסה הישראלית, והתאימו אותו לצורכיהם. שנית, בשנת 2002 הם הקימו את אזור הסחר החופשי ביהלומים.
מאז שהוקם אזור הסחר החופשי, נוסדו בו 25 אלף חברות רשומות ביהלומים, שנהנות למשל מפטור מלא ממכסי יבוא, יצוא ומגבלות מטבע, לצד פטור מלא ממסים אישיים או על חברות למשך 50 שנה לפחות.
ממשרד האוצר הפנו לרשות המסים, שמסרה בתגובה: "הסכם המכסים עם ארה"ב נמצא עדיין במשא ומתן, שמתנהל בהובלת המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ולמידע נוסף יש לפנות אליהם. בכל הנוגע למדיניות כלפי ענף היהלומים, ולהרכב הצעדים הנכללים בתוכנית הכלכלית המלווה את תקציב המדינה, רשות המסים פועלת בהתאם למדיניות שמתווה משרד האוצר".
