בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: ap, RONEN ZVULUN
באוצר הציגו תחזית עדכנית למתווה יחס החוב-תוצר העתידי. באוצר שואפים לחזור מהרמה הנוכחית שקרובה ל-70% לכ-60%, בדומה למצב טרם המלחמה, בעוד עשר שנים. לשם השוואה, אחרי הקורונה תהליך דומה לקח כשנתיים. ברקע: ההוצאות הגדולות הנדרשות לתקציב הביטחון.
● מה כוללת הרחבת הפטור ממכס על יבוא אישי, ומי החברות שכבר נפגעות?
● הנגיד מצנן את הצפי להמשך הורדת ריבית, ויוצא נגד מיסוי חדש על הבנקים
דרישת מערכת הביטחון לגייס 60 אלף חיילי מילואים בשנת 2026, הכרוכה בתקציב "ביטחון שוטף" (בט"ש) בסך 37 מיליארד שקלים, עומדת במרכז המחלוקת בין מערכת הביטחון למשרד האוצר על תקציב המדינה. לדרישה זו מצטרפות דרישות נוספות של מערכת הביטחון, שסך כולן מגיע ל־144 מיליארד שקלים. האוצר חושש שאישור התקציב יגרום לחריגה מהיעד לשנה הבאה, עם גרעון של מעל 4% (היעד השאפתני עומד על 3.2%), וישפיע לרעה על יחס החוב־תוצר. מצב זה עשוי להשליך גם על היכולת של בנק ישראל להמשיך במהלך של הפחתות ריבית.
אולם, מעבר לעלויות הישירות של העסקת מילואימניקים, שהיקפן כמעט פי עשרה מהתקופה שלפני המלחמה, מהלך זה צפוי לגרור השלכות משקיות כבדות, שהאוצר מעריך כי עלותן עשויה להגיע ל־35 מיליארד שקל בשנה. בינתיים, מומחים וועדות שהוקמו בעבר ממליצים על רפורמות בשירות הקבע, ודנים גם ב"פיל שבחדר" - סוגיית גיוס החרדים.
מוכנות למלחמה רב־זירתית ארוכה
החישוב שביצע משרד האוצר להערכת העלות המשקית של גיוס מילואימניקים מתבסס על דוח של הכלכלן הראשי מחודש מרץ 2024. מהדוח עולה כי המחיר שמשלם המשק על חודש מילואים של גבר עומד על 48 אלף שקלים, לעומת 27 אלף שקלים לחייל סדיר. בקרב נשים, העלות המשקית של חודש מילואים היא 32 אלף שקלים, בעוד חיילת סדירה עולה 21 אלף שקלים.
החישוב כולל ארבעה פרמטרים: אובדן תשומות למשק - כלומר התועלת הכלכלית שהחייל היה מייצר לו לא היה מגויס; אובדן ותק בשוק העבודה במשך תקופת השירות; פגיעה בפעילות הכלכלית של בן או בת הזוג - רלוונטי במיוחד למשרתי המילואים; ודחיית לימודים אקדמיים, שמשפיעה על חיילים סדירים בלבד. צורך בגיוס נרחב נובע מהרצון להעמיד את המערכת במוכנות למלחמה רב־זירתית ממושכת, וזאת חרף הפסקת האש בעזה.
המחיר הכלכלי הכבד של גיוס נרחב
כבר לפני חודשים סיכמו מערכת הביטחון והאוצר על תקציב 2026 בסך 93 מיליארד שקלים, ונקבע שהדיונים על תקציב הביטחון השוטף (בט"ש) יתקיימו מאוחר יותר. הבט"ש כולל לא רק את גיוס המילואים אלא גם את המשך בניין הכוח לאחר שנתיים של מלחמה. דרישה זו, בסך 37 מיליארד שקל, מצטרפת ל־7 מיליארד נוספים במחלוקת בין הניצים ועוד 7 מיליארד להתמודדות עם האיום האיראני. סך כל הדרישות - 144 מיליארד שקלים - הם כמעט פי שניים מתקציב מערכת הביטחון לפני המלחמה.
הדאגה מגיוס מילואים כה רחב נובעת מההשפעה הכלכלית החריפה הצפויה למהלך. באוצר מעוניינים לראות את יעד הגירעון עומד על כ־3.2% מהתוצר, במטרה להוביל להפחתה משמעותית ביחס החוב־תוצר של ישראל, בהתאם להבטחות המדינה לגופים בינלאומיים. גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס לכך בראיון לגלובס ואמר: "אנחנו יודעים שכלכלה זקוקה לביטחון, אבל גם ביטחון זקוק לכלכלה. תקציב הביטחון צריך להיבנות בהתאם למפת האיומים העדכנית, אך יחד עם זאת מתוך ראייה כוללת של צורכי המשק".
באוצר מציבים יעד גירעון שאפתני במיוחד
הצורך בכוח אדם - ומחירו היקר - אחת הסוגיות המרכזיות המעסיקות את הממשלה והצבא כבר מתחילת המלחמה. כך, בשנה שעברה הגישה הוועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות יעקב נגל את מסקנותיה, והצביעה על רפורמות נדרשות בצבא כדי להתמודד עם הצורך בכוח אדם. "ללא טיפול עמוק ונחוש במשבר, צה"ל והמדינה עלולים למצוא את עצמם במצב שיהיה קשה מאד להתאושש ממנו. הוועדה סבורה שאנחנו קרובים 'לדקה ה־90' ולנקודת האל חזור בנושא זה", נכתב. הוועדה הדגישה כי "חשוב להפנים כי איכות כוח האדם בצה"ל, המהווה את היתרון האסטרטגי הגדול של מדינת ישראל, נובעת ממודל 'צבא העם'". בכך, רמזה ככל הנראה לגיוס חרדים.
פרופ' צביקה אקשטיין, מייסד וראש מכון אהרון למדיניות כלכלית, אומר כי "אנחנו שומעים את הצרכים של הצבא בכל הגזרות. אני, ככלכלן, לא יודע אם צריך 60 אלף משרתים - אולי 50 או 40 - אבל בטח שלא 10,000". לדבריו, החלק העיקרי בתקציב הביטחון הוא שיקום ובנייה מחדש של היחידות הלוחמות אחרי שנתיים של מלחמה, לצד צורך בכוח אדם "בסדר גודל של קצת פחות משתי אוגדות - וזה המון".
על הפגיעה במשק הוא אומר: "בוודאי שלגיוס מילואים יש השלכות, אבל אני לא מעריך שזה מוריד את התל"ג, כי ימי מילואים שווים לשכר בסקטור הפרטי ונכנסים להוצאה הציבורית". לדבריו, יש צורך בתקציב של 120-130 מיליארד שקל לשנה הבאה, וכי "בצמיחה של כ־4% ניתן להכיל גרעון של 4.5%-5% ולהישאר על אותו יחס חוב־תוצר".
מנגד, באוצר מתכננים את 2026 כשנת מפנה עם גירעון גבוה במעט מעל 3%, וזאת על מנת לצמצם את יחס החוב תוצר ב-0.8% מדי שנה כדי לחזור ליחס שהיה לפני המלחמה בתוך עשור. לכן, סבורים שם שהענות למלוא דרישות מערכת הביטחון תסכל את האסטרטגיה.