הנגיד מצנן את הציפייה לסדרת הפחתות: "ננהג בזהירות"

בהתאם לתחזיות, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה על הפחתת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024, מ־4.5% ל־4.25%. אמנם במשק נושאים עיניים למגמה ולהורדת ריבית הדרגתית בתחילת השנה הבאה, אך בבנק המרכזי בינתיים שומרים על עמימות.

● למרות ההתנגדות בקואליציה: נתניהו תומך ברפורמת החלב של סמוטריץ'
● האם שוק המניות האמריקאי יחזור לעלות, או שהריבאונד עדיין רחוק?

"תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לחוסר הוודאות הגיאופוליטי ולהתפתחויות הפיסקליות", נכתב בהודעת הוועדה בראשותו של הנגיד, פרופ' אמיר ירון, עם פרסום ההחלטה.

הוועדה המוניטרית נימקה את החלטתה בהתמתנות האינפלציה אשר עמדה בשני המדדים האחרונים על קצב שנתי של 2.5%, כשהחזאים צופים שבסוף השנה תחול עלייה מסוימת באינפלציה ולאחר מכן תרד ותייצב בסביבת מרכז היעד של בנק ישראל, שעומד על 1%־3%. אולם להערכת הוועדה, "קיימים מספר סיכונים לעלייה מחודשת באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות".

קיימים גורמים נוספים שתמכו בהחלטה: התאוששות הפעילות הכלכלית החדה במשק במהלך הרבעון השלישי, כשהתוצר התרחב בקצב של 12.4% במונחים שנתיים. זאת, לצד ייסוף של 1.3% בערכו של השקל מול הדולר מאז החלטת הריבית האחרונה, ושל קרוב ל־10% בששת החודשים האחרונים.

בחלק מענפיו, המשק הישראלי חזר לנתונים הדומים לאלו שלפני פרוץ המלחמה. "האינדיקטורים השוטפים לרבעון הרביעי שפורסמו עד כה מצביעים על פעילות כלכלית ערה של המשק", נכתב בהודעה. כך, נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים לחודשים אוקטובר־נובמבר שוהים ברמה הגבוהה במעט מקו המגמה.

הציפיות המוקדמות בשוק וההנחה כי מתווה הריבית יישאר זהיר ואיטי תואמים גם את דבריו של פרופ' ירון. בראיון לגלובס לאחר ההחלטה, אמר הנגיד כי "תנאי המשק בעצם התאימו הפעם להפחתה של הריבית. אנחנו כמובן נצטרך להמשיך לפעול באחריות ובכפוף להתפתחויות.

"הכוחות שסייעו לתהליך התמתנות ברורים - התייצבות של האינפלציה בתוך היעד, ייסוף של השקל והירידה בפרמיות הסיכון. הצפי לירידה בעצימות הלחימה וכתוצאה מכך גם במגבלות ההיצע, הביאו לתנאים המתאימים הפעם. שים לב שאני משתמש במילה הפעם".

המסר לממשלה

הודעת הוועדה התייחסה בין היתר לתקציב 2026, שנמצא בשלבי גיבוש במשרד האוצר. "גיבוש תקציב לשנת 2026 המיישם תוואי יורד של יחס החוב לתוצר, יסייע לשימור אמון השווקים ובהתאם יתמוך ביציבות תשואות האג"ח ועיגון ציפיות האינפלציה".

מנגד, נראה שבממשלה מרוצים מהורדת הריבית, לאחר לחצים של פוליטיקאים להורדתה לרבות איומים להתערב בעצמאות בנק ישראל או להוריד מסים כדי להקל על האזרחים נוכח שיעור הריבית הגבוה.

כך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב לאחר הודעת בנק ישראל: "הורדת הריבית מצטרפת לשורת צעדים וסימנים ברורים - ישראל בדרך לצמיחה כלכלית אדירה".

אמנם בשוק מעריכים שהורדת הריבית כעת לא משמעותית מספיק כדי להניע את המשק ותולים תקוות בהמשך המגמה, אבל עבור שר האוצר מדובר בבשורה פוליטית על רקע הבחירות הקרבות.

כעת נותר לראות אם הלחצים הפוליטיים על בנק ישראל העצמאי יימשכו. סמוטריץ' אף הוסיף ביקורת על הנגיד וטען כי היה צריך לבצע הקלה כבר לפני חצי שנה, ובשיעור גדול יותר.

"אנחנו לאחר כמה שנים שבהן יחס החוב תוצר עלה ולמרות זאת שמרנו על אמון השווקים", אמר הנגיד בראיון לגלובס. "זה קרה בזכות התאמות תקציביות, והצלחנו לשדר שלאחר הירידה בעצימות המלחמתית, יחס החוב תוצר יחל לרדת. לכן, העיקרון הראשון הוא שמסגרת תקציב 2026 תוביל לירידה ניכרת ביחס החוב תוצר".

כדי לעמוד ביעד זה, מה צריך להיות שיעור הגירעון?
"הייתי אומר מעט מעל 3%. עיקרון שני הוא כמה שיותר מנועי צמיחה והוצאת תקציבים שהולכים למקומות שהם לא תומכי צמיחה, כמו למשל, תמריצים שליליים ליציאה לעבודה או רכישת השכלה עם מיומנויות שמתאימות לשוק העבודה".

עיקרון נוסף שהזכיר הנגיד פרופ' ירון הוא שמירה על איזון בכל הנוגע לתקציב הביטחון. "אנחנו יודעים שכלכלה זקוקה לביטחון, אבל גם ביטחון זקוק לכלכלה", הוא אמר. "את תקציב הביטחון צריך לבנות בהתאם למפת האיומים העדכנית מחד, אבל מאידך, גם מתוך ראייה של כלל צורכי המשק".

בצבא דורשים גיוס של 60 אלף חיילי מילואים. איך אתה רואה את הדרישה הזאת?
"ראש הממשלה ושאר מקבלי ההחלטות יצטרכו לדון בנושא כנגד מפת האיומים העדכנית, ולנסות למצוא איזושהי יכולת להוריד את תקציב הביטחון".

נציין כי המאבק על תקציב הביטחון בשיאו. תקציב הביטחון שסוכם בחודשים האחרונים עומד על 93 מיליארד שקל לשנת 2026, אך בסיכום לא נכללה תוספת בגין "ביטחון שוטף". בכל שנה סכום זה עומד במחלוקת, רק שהפעם דרישת הצבא חריגה במיוחד. במערכת הביטחון דורשים 37 מיליארד שקל כדי להחזיק סד"כ קבוע של 60 אלף חיילי מילואים ־ כמעט פי 10 מבשגרה.

לצד זאת, בצבא מבקשים תוספת של 7 מיליארד שקל להתמודדות עם האיום האיראני. עוד 7 מיליארד שקלים נתונים במחלוקת שכן משרד הביטחון כבר התחייב עליהם לשנת 2026 לטענתו באישור האוצר, שם אומרים שיש חריגות. סך הכול התקציב שנדרש עומד על 144 מיליארד שקל.

ערפל בנוגע להמשך

במשרד האוצר נדהמו לשמוע על הדרישה, שם חוששים מגיוס מסיבי של אנשי מילואים שיפגע במשק, ובפריצת יעד הגירעון כתוצאה מהתקציב הגבוה שדורשת מערכת הביטחון. לשם השוואה, הוצאות הביטחון עד לאוקטובר השנה הגיעו ל־140 מיליארד שקל שהיוו 8.3% תוצר. בשנת 2024, עמד תקציב הביטחון על 168 מיליארד, וב־2023 על 98 מיליארד. לפני המלחמה, התקציב עמד על כ־75 מיליארד שקל.

הנגיד המשיך וצינן את הציפיות למי שקיווה שגם בהחלטה הבאה בינואר נראה הפחתה נוספת. "צריך עדיין לנקוט משנה זהירות, ולכן הדבר יוביל לתוואי ריבית מדוד והדרגתי", הוא אמר. "אנחנו נצטרך לנהוג בזהירות בצורה שקולה. הן בישראל והן בעולם, לא נראה שבשנים הקרובות רמות הריבית יחזרו לרמות האפסיות שראינו טרום משבר הקורונה.

"התחזית האחרונה של חטיבת המחקר מספטמבר צפתה שהריבית שנה קדימה מאותו ספטמבר תעמוד על 3.75%. אנחנו כמובן נבצע תחזית עדכנית, אבל לעת עתה זו בהחלט נראית סביבת ריבית סבירה".

לאחר ההחלטה, בבנק הפועלים העריכו כי הבנק המרכזי יעדיף לנקוט משנה זהירות בהחלטה הבאה בינואר, ולהותיר את הריבית ללא שינוי. במזרחי טפחות שידרו מסר דומה: "יש סימני שאלה רבים לגבי עיתוי וקצב הירידות הבאות".

המס על הבנקים

אחת הסוגיות הנפיצות בין בנק ישראל לדרג הפוליטי היא היוזמה להטיל מס חדש על הבנקים. יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, אף ניסה לקדם מהלך לפיו המס החדש ישמש לסבסוד משכנתאות שהתייקרו בגלל העלאת הריבית החדה מאז 2022.

בשבוע שעבר פרסם צוות משותף של משרד האוצר ובנק ישראל לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים, את מסקנותיו להערות הציבור. הצוות מפרט יתרונות וחסרונות במיסוי הבנקים, ונמנע ממתן המלצה מפורשת להטלת המס החדש.

בראיון, הנגיד לא הביע התנגדות פומבית למסקנות הצוות שבו גם היה חבר נציג הבנק, אבל ניתן להתרשם מהסתגויותיו הרבות. "הנושא של מיסוי סקטוריאלי זה נושא שאנחנו חושבים שיש בו בעייתיות ואנחנו אומרים את זה לאורך זמן. לכן, אם הולכים למיסוי על רווחים עודפים, אז כדי להימנע מעוותים".

פרופ' ירון הוסיף כי מיסוי מסוג זה עשוי להוביל לבעיות תדמית בעולם, "כולל תמריץ שלילי של גופים פיננסיים להיכנס לתחום. צריך להיות מאוד זהירים. במצב כזה חייבת להיות פה ועדת מומחים שנכנסת לעובי הקורה, משהו כמו איזה מן ועדת ששינסקי כזאת שיכולה להסתכל על הענף ועל מכלול ענפים.

"למיטב הבנתי, כרגע הצעת החוק מדברת על הוראת שעה. לפחות זה לא הולך למקומות הקבועים. גם אנחנו, למרות שהיו לנו נציגים שם, עדיין רוצים לבחון יותר את ההצעות הספציפיות גם לאותה הוראת שעה".