לראשונה מזה כמעט שנתיים, הורידה היום (ד') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, כצפוי, את הריבית ברבע אחוז ל-4.25%, כאשר היא ציינה את התמתנות האינפלציה, התחזקות השקל, וירידת פרמיית הסיכון בין הגורמים שתמכו בהחלטה.
בהודעה שמסר בנק ישראל, נכתב כי "על רקע ההתפתחויות הגאופוליטיות, הפעילות הכלכלית במשק התאוששה בחדות במהלך הרבעון השלישי. האינפלציה השנתית התמתנה, ונכנסה לתוך תחום היעד. בתקופה הנסקרת יוסף השקל ופרמיית הסיכון של ישראל הוסיפה לרדת ושוהה מעט מעל לרמתה טרם המלחמה". באשר להתאוששות בפעילות הכלכלית, ציין הבנק המרכזי כי "התוצר התרחב בקצב של 12.4% במונחים שנתיים, אך רמתו עדיין נמוכה ממגמתו ארוכת־הטווח".
עוד נמסר בהודעה כי "החזאים צופים שבסוף השנה תחול עליה מסוימת באינפלציה, ולאחר מכן היא תרד ותתייצב בסביבת מרכז היעד. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מהמקורות השונים ירדו ונמצאות בקרבת מרכז תחום היעד. הציפיות לשנה השנייה ואילך מוסיפות לשהות גם הן בקרבת מרכז היעד". עוד הוסיפו בבנק, כי "גיבוש תקציב לשנת 2026 המיישם תוואי יורד של יחס החוב לתוצר, יסייע לשימור אמון השווקים ובהתאם יתמוך ביציבות תשואות האג"ח ועיגון ציפיות האינפלציה".
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, ציין כי "זה זמן לא הייתה הסכמה כה רחבה שהריבית תרד והיו שלא שללו מהלך של 0.5 אחוז. עם זאת, יש סימני שאלה רבים לגבי עיתוי וקצב הירידות הבאות. לפי התחזית המקרו-כלכלית הנוכחית של בנק ישראל, הריבית תרד במצטבר עוד 0.5 אחוז בלבד עד הרבע האחרון של 2026. בהשוואה להודעת הריבית הקודמת מיום 29-9-25, ניכר בסיפא תיאור משופר יותר של המצב, כך שאי הוודאות הפוליטית עוברת ממצב נתון לגורם הנתון להתפתחויות. כמו כן, בעוד בפעם הקודמת דובר על התכנסות האינפלציה ליעדה, כעת נאמר כי ההתמקדות הינה ביציבות המחירים. מנגד, לא נפקד מקומה של המדיניות הפיסקלית וחשיבותה של זו תלך ותגדל, להערכתנו".
עוד מסר מנחם: "בין השאר, בנק ישראל הוסיף הפעם לדברי ההסבר את נושא השכר שממשיך לעלות בקצב גדל וחזר על כך ששוק העבודה הדוק. גם מדדי המניות עלו ובלטו לטובה ביחס לעולם. נושא זה לא הוזכר בפעם הקודמת. וכאמור, עוצמת הצמיחה הכלכלית ברבע השלישי לא משדרת, על פניו, דחיפות להוריד את הריבית בקצב מהיר יותר. שינוי ברור חל בהתייחסות למחירי הדירות, מהתמתנות בקצב העלייה השנתי בהודעה הקודמת לירידה בת 7 חודשים ברציפות הפעם. הודעת הריבית הבאה תתפרסם ב-5/1/26 ותצורף לה כאמור תחזית מאקרו כלכלית חדשה. תהייה לה חשיבות רבה מבחינת תוואי הורדת הריבית במהלך 2026".
יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, ציין כי "הורדת הריבית היום הייתה צפויה, אך היו מספר מסרים 'ניציים': המשק התאושש בחדות, שוק העבודה נותר הדוק והשכר בסקטור העסקי עולה בקצב מהיר של 5.2%. סיכוני אינפלציה כוללים עלייה בביקושים, לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות. אנו סבורים שקצב הורדת הריבית יהיה מאד הדרגתי, ולא בכל החלטה, כאשר הריבית בעוד שנה תעמוד על 3.75%, ריבית ריאלית יחסית גבוהה".
בבנק הפועלים הדהדו מסר דומה לזה של כץ. מודי שפריר, האסטרטג הראשי של הבנק, מסר כי "הורדת הריבית הייתה צפויה, אך לאור ההאצה הצפויה בצמיחה בשנה הקרובה, שוק העבודה ההדוק מאד המוביל להמשך לחצי שכר, הערכת בנק ישראל כי הריבית הנייטרלית בטווח הארוך עומדת על סביבות ה-3.5%, והמשך מגבלות ההיצע - אנו נותרים בהערכתנו כי בנק ישראל יותיר את הריבית בחודש ינואר ללא שינוי, וכי קצב הורדת הריבית יהיה מתון מאד (נותרים בהערכתנו כי הריבית תעמוד בעוד שנה על כ- 3.5-3.75%)".
בנק ישראל מצטרף, יש שיאמרו באיחור, לרוב המדינות שכבר החלו בסבבי הורדות ריבית בחודשים האחרונים, בעיקר הבנק הפדרלי של ארה"ב, הבנק המרכזי האירופי וזה של בריטניה. "קשה להצדיק המשך החזקת ריבית ברמה גבוהה בכ-2% מעל האינפלציה, הפער הגדול ביותר בקרב הבנקים המרכזיים העיקריים, מיוחד כשהשקל כמעט בשיא מול סל המטבעות", אמר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב.
הנגיד קיבל את מבוקשו
14 החלטות הריבית שקדמו לזו של היום, כולל זו שהתקבלה בסוף ספטמבר, היו כולן בזמן לחימה בכמה חזיתות. למרות הלחצים שהופעלו עליו, בעיקר מצידו של שר האוצר, אי־הוודאות, האינפלציה העיקשת והתקציב המנופח גרמו לבנק המרכזי להותיר את הריבית ללא שינוי. נגיד הבנק פרופסור אמיר ירון חזר שוב ושוב על האמירה - "תנאי המשק עדיין אינם מצדיקים הורדת ריבית. ואנחנו ממתינים להתפזרות לירידה של אי־הוודאות". החלטת הריבית היום היא הראשונה שלאחר הסכם הפסקת האש והחזרת רוב החטופים, ודומה שהאי־ודאות התפזרה, לפחות במידה שהספיקה לבנק המרכזי.
גם השקל תרם. הירידה באי־הוודאות תמכה בהתחזקות השקל מול הדולר - וזו, ככלל אצבע, היא גורם מרסן אינפלציה - כאשר השקל חזק יותר, המחירים של מוצרים מיובאים הופכים לזולים יותר.
גורם נוסף להחלטה היא האינפלציה. האינפלציה הגבוהה בישראל תרמה את שלה לעיכוב עד כה בהורדת הריבית -"אנחנו רוצים לראות תהליך עקבי של התכנסות האינפלציה לתוך היעד", אמר ירון לאחר החלטת הריבית בספטמבר. בהחלטת הריבית הקודמת, בסוף ספטמבר, האינפלציה הייתה 2.9%, נושקת לרף העליון של היעד (1%-3%).
ירון קיבל לפני כשבועיים את מבוקשו: מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.5% באוקטובר, והאינפלציה בישראל (עליית המדד ב-12 החודשים האחרונים) אף נותרה ללא שינוי לעומת ספטמבר - 2.5%, עמוק בתוך היעד. כלומר, ההחלטה התקבלה אחרי שני חודשים בהם האינפלציה "התכנסה לתוך היעד".
ההחלטה תואמת את התחזיות המוקדמות. מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, ציין כי "בעוד שבהחלטת הריבית האחרונה בספטמבר, הבנק שם דגש על אינפלציה שעדיין קרובה לגבול העליון ועל אי־הוודאות הגבוהה סביב המלחמה בעזה, הפעם קשה יהיה להתעלם מההתפתחויות החיוביות. האינפלציה השנתית ברמה של 2.5% וצפויה לשמור על יציבות עד סוף השנה, ובחזית הביטחונית - המציאות השתנתה לחלוטין לאחר סיום המלחמה".
הורדות ריבית נוספות? לא בטוח
הנעלם המרכזי בשווקים הוא לגבי הורדות נוספות, ולגביהן יש ספק. אמנם האינפלציה נכנסה כבר לטווח היעד של בנק ישראל, יש רגיעה ביטחונית, השקל מתחזק, אבל בימים האחרונים יש גם הסלמה שנבנית מתחת לרדאר בלבנון. אתמול צה"ל התנקש ברמטכ"ל חיזבאללה עלי טבטבאי, והרמטכ"ל אמר שייתכן שישראל תידרש להילחם שוב בזירות שכבר לחמה בהן.
גם לא קשה לנחש שהבנק ימשיך ויעקוב אחרי תקציב הממשלה, ועד כמה זה יהיה תקציב אחראי ומחולל צמיחה, המתמודד עם אתגר הגירעון. המשך פריצת מסגרת התקציב והגרעון הממשלתי עלול להוות איום על היכולת להמשך הורדות ריבית.
זבז'ינסקי ממיטב צופה הורדות נוספות. הוא אומר שעל פי התמחור בשוק (IRS - חוזי החלפת ריבית), רמת הריבית של בנק ישראל צפויה להגיע לרמה של כ-3.4%. הפער בין ה-Terminal (ריבית שיווי משקל) בישראל לריבית הממוצעת של בנק ישראל בעשר השנים האחרונות (1.4%), עומד על 2.0% בין הגבוהים במדינות הרלוונטיות להשוואה. "קשה למצוא סיבה מדוע הריבית בישראל תהיה יחסית גבוהה בהשוואה למדינות האחרות, לעומת המצב שהיה בעשור האחרון. הרי האינפלציה בישראל כבר לא גבוהה בהשוואה למדינות האחרות ואחרי מדד ינואר תהיה בין הנמוכות".
"רמת הריבית במדינות שונות בעשור האחרון הייתה קשורה בקשר הפוך לעוצמתו של המטבע. ככל שהמטבע היה חזק יותר הריבית הייתה נמוכה יותר. ריבית בנק ישראל ביחס למדינות האחרות הייתה בין הנמוכות בהתאם לחוזקו של השקל. אם לא יקרו אירועים חריגים, השקל ימשיך להתחזק ולהפעיל לחצים על בנק ישראל להוריד ריבית לרמה נמוכה יותר", אומר זבז'ינסקי.
גם כלכלני בנק הפועלים מחכים למסר שיצא מהבנק, "המסר הוא אולי חשוב יותר. השווקים מאמינים כעת שהריבית תפחת בשנה הקרובה בכנקודת אחוז לרמה של 3.5%. אפשר לראות במספר הזה אולי פשרה בין הערכה שהאינפלציה צפויה להתכנס ליעד, לבין הלחצים המתמשכים משוק העבודה ההדוק". שוק בו חסרים עובדים הוא שוק שבו מעלים שכר. שכר גבוה יותר מתחזק ביקושים לצריכה, שמשאירים את מחירי המוצרים והשירותים גבוהים.
בבנק חושבים שההורדה היום עשויה להספיק לטווח הנראה לעין. "יש במספר הזה גם היגיון כלכלי מסוים. הוא מייצג ריבית ריאלית של כ-1.5% מעל מרכז יעד האינפלציה - זו הקלה מוניטרית ביחס למצב הנוכחי, אבל ריבית ריאלית גבוהה ביחס לעבר, שנותנת מענה מסוים לגורמים מבניים כמו מחסור בעובדים".
בהראל אומרים ש"עם זאת, הצמיחה הגבוהה ושוק העבודה ההדוק מצמצמים את ההסתברות להפחתה נוספת כבר בתחילת ינואר 2026".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
