גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר צופים שיחס החוב יחזור לרמתו ערב המלחמה בעוד עשור, וזה התרחיש האופטימי

במשרד האוצר מעריכים כי בתרחיש הסביר יחס החוב–תוצר יירד לרמה של 60% רק ב–2035 ● ברקע: דרישת הביטחון לגיוס 60 אלף אנשי מילואים בשנה ● ומה בנוגע להפחתות הריבית?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: ap, RONEN ZVULUN
בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: ap, RONEN ZVULUN

באוצר הציגו תחזית עדכנית למתווה יחס החוב-תוצר העתידי. באוצר שואפים לחזור מהרמה הנוכחית שקרובה ל-70% לכ-60%, בדומה למצב טרם המלחמה, בעוד עשר שנים. לשם השוואה, אחרי הקורונה תהליך דומה לקח כשנתיים. ברקע: ההוצאות הגדולות הנדרשות לתקציב הביטחון.

מה כוללת הרחבת הפטור ממכס על יבוא אישי, ומי החברות שכבר נפגעות?
הנגיד מצנן את הצפי להמשך הורדת ריבית, ויוצא נגד מיסוי חדש על הבנקים

דרישת מערכת הביטחון לגייס 60 אלף חיילי מילואים בשנת 2026, הכרוכה בתקציב "ביטחון שוטף" (בט"ש) בסך 37 מיליארד שקלים, עומדת במרכז המחלוקת בין מערכת הביטחון למשרד האוצר על תקציב המדינה. לדרישה זו מצטרפות דרישות נוספות של מערכת הביטחון, שסך כולן מגיע ל־144 מיליארד שקלים. האוצר חושש שאישור התקציב יגרום לחריגה מהיעד לשנה הבאה, עם גרעון של מעל 4% (היעד השאפתני עומד על 3.2%), וישפיע לרעה על יחס החוב־תוצר. מצב זה עשוי להשליך גם על היכולת של בנק ישראל להמשיך במהלך של הפחתות ריבית.

אולם, מעבר לעלויות הישירות של העסקת מילואימניקים, שהיקפן כמעט פי עשרה מהתקופה שלפני המלחמה, מהלך זה צפוי לגרור השלכות משקיות כבדות, שהאוצר מעריך כי עלותן עשויה להגיע ל־35 מיליארד שקל בשנה. בינתיים, מומחים וועדות שהוקמו בעבר ממליצים על רפורמות בשירות הקבע, ודנים גם ב"פיל שבחדר" - סוגיית גיוס החרדים.

מוכנות למלחמה רב־זירתית ארוכה

החישוב שביצע משרד האוצר להערכת העלות המשקית של גיוס מילואימניקים מתבסס על דוח של הכלכלן הראשי מחודש מרץ 2024. מהדוח עולה כי המחיר שמשלם המשק על חודש מילואים של גבר עומד על 48 אלף שקלים, לעומת 27 אלף שקלים לחייל סדיר. בקרב נשים, העלות המשקית של חודש מילואים היא 32 אלף שקלים, בעוד חיילת סדירה עולה 21 אלף שקלים.

החישוב כולל ארבעה פרמטרים: אובדן תשומות למשק - כלומר התועלת הכלכלית שהחייל היה מייצר לו לא היה מגויס; אובדן ותק בשוק העבודה במשך תקופת השירות; פגיעה בפעילות הכלכלית של בן או בת הזוג - רלוונטי במיוחד למשרתי המילואים; ודחיית לימודים אקדמיים, שמשפיעה על חיילים סדירים בלבד. צורך בגיוס נרחב נובע מהרצון להעמיד את המערכת במוכנות למלחמה רב־זירתית ממושכת, וזאת חרף הפסקת האש בעזה.

המחיר הכלכלי הכבד של גיוס נרחב

כבר לפני חודשים סיכמו מערכת הביטחון והאוצר על תקציב 2026 בסך 93 מיליארד שקלים, ונקבע שהדיונים על תקציב הביטחון השוטף (בט"ש) יתקיימו מאוחר יותר. הבט"ש כולל לא רק את גיוס המילואים אלא גם את המשך בניין הכוח לאחר שנתיים של מלחמה. דרישה זו, בסך 37 מיליארד שקל, מצטרפת ל־7 מיליארד נוספים במחלוקת בין הניצים ועוד 7 מיליארד להתמודדות עם האיום האיראני. סך כל הדרישות - 144 מיליארד שקלים - הם כמעט פי שניים מתקציב מערכת הביטחון לפני המלחמה.

הדאגה מגיוס מילואים כה רחב נובעת מההשפעה הכלכלית החריפה הצפויה למהלך. באוצר מעוניינים לראות את יעד הגירעון עומד על כ־3.2% מהתוצר, במטרה להוביל להפחתה משמעותית ביחס החוב־תוצר של ישראל, בהתאם להבטחות המדינה לגופים בינלאומיים. גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס לכך בראיון לגלובס ואמר: "אנחנו יודעים שכלכלה זקוקה לביטחון, אבל גם ביטחון זקוק לכלכלה. תקציב הביטחון צריך להיבנות בהתאם למפת האיומים העדכנית, אך יחד עם זאת מתוך ראייה כוללת של צורכי המשק".

באוצר מציבים יעד גירעון שאפתני במיוחד

הצורך בכוח אדם - ומחירו היקר - אחת הסוגיות המרכזיות המעסיקות את הממשלה והצבא כבר מתחילת המלחמה. כך, בשנה שעברה הגישה הוועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות יעקב נגל את מסקנותיה, והצביעה על רפורמות נדרשות בצבא כדי להתמודד עם הצורך בכוח אדם. "ללא טיפול עמוק ונחוש במשבר, צה"ל והמדינה עלולים למצוא את עצמם במצב שיהיה קשה מאד להתאושש ממנו. הוועדה סבורה שאנחנו קרובים 'לדקה ה־90' ולנקודת האל חזור בנושא זה", נכתב. הוועדה הדגישה כי "חשוב להפנים כי איכות כוח האדם בצה"ל, המהווה את היתרון האסטרטגי הגדול של מדינת ישראל, נובעת ממודל 'צבא העם'". בכך, רמזה ככל הנראה לגיוס חרדים.

פרופ' צביקה אקשטיין, מייסד וראש מכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, אומר כי "אנחנו שומעים את הצרכים של הצבא בכל הגזרות. אני, ככלכלן, לא יודע אם צריך 60 אלף משרתים - אולי 50 או 40 - אבל בטח שלא 10,000". לדבריו, החלק העיקרי בתקציב הביטחון הוא שיקום ובנייה מחדש של היחידות הלוחמות אחרי שנתיים של מלחמה, לצד צורך בכוח אדם "בסדר גודל של קצת פחות משתי אוגדות - וזה המון".

על הפגיעה במשק הוא אומר: "בוודאי שלגיוס מילואים יש השלכות, אבל אני לא מעריך שזה מוריד את התל"ג, כי ימי מילואים שווים לשכר בסקטור הפרטי ונכנסים להוצאה הציבורית". לדבריו, יש צורך בתקציב של 120-130 מיליארד שקל לשנה הבאה, וכי "בצמיחה של כ־4% ניתן להכיל גרעון של 4.5%-5% ולהישאר על אותו יחס חוב־תוצר".

מנגד, באוצר מתכננים את 2026 כשנת מפנה עם גירעון גבוה במעט מעל 3%, וזאת על מנת לצמצם את יחס החוב תוצר ב-0.8% מדי שנה כדי לחזור ליחס שהיה לפני המלחמה בתוך עשור. לכן, סבורים שם שהענות למלוא דרישות מערכת הביטחון תסכל את האסטרטגיה.

עוד כתבות

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת שבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים, פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל