משרדי אלי לילי באינדיאנפוליס / צילום: Shutterstock
בסוף השבוע האחרון חצתה ענקית התרופות איליי לילי את רף השווי של טריליון דולר והצטרפה למועדון אקסקלוסיבי הכולל היום רק מעט יותר מעשר חברות, רובן חברות טכנולוגיה כמו אנבידיה, אפל ואמזון שנהנות ממהפכת הבינה המלאכותית.
● לא יעילה לאלצהיימר: התרופה של נובו נורדיסק אכזבה את המשקיעים
● פייזר ניצחה את נובו נורדיסק, ותרכוש את חברת תרופות ההרזיה מטסרה
אלי לילי נכנסה למועדון לאחר שתפסה את הבכורה בשוק ההרזיה. האם מדובר באנומליה או שאולי חברות התרופות כבר ערוכות לתפוס מקום בצמרת לצד חברות הענק?
גנבה את הבכורה מנובו, והשוק תגמל
תרופות ההרזיה של אלי לילי צפויות לשבור השנה את שיא כל הזמנים בהכנסות מתרופה יחידה. מתחילת 2025 נמכרו מונג'ארו לסוכרת וזפבאונד להשמנה, שמבוססות על אותה תרופה בשם טרזפטייד, בסכום כולל של יותר מ־24 מיליארד דולר - יותר מהתרופה השיאנית הקודמת, קייטרודה של מרק, שהכניסה 23 מיליארד דולר "בלבד" באותה תקופה. בעוד שקייטרודה מתמודדת עם תפוגת פטנט מתקרבת ואולי כבר נגעה בשיא שלה, נראה שטרזפטייד רק מתחילה להתניע.
לא כל החברות שפיתחו תרופות להשמנה נהנות מאותה הצלחה. המתחרה נובו נורדיסק אמנם רשמה הכנסות של כ־5 מיליארד דולר מתרופות ההשמנה שלה ברבעון השלישי של 2025, אבל הצמיחה שלה בתחום הזה מתונה והמניה שלה בירידה, בין היתר בגלל ניסוי לא מוצלח בתרופה לאלצהיימר שניפץ תקוות לשינוי בטיפול במחלה.
אלי לילי, שהייתה השנייה שנכנסה לשוק ההשמנה, לקחה מנובו נורדיסק את הבכורה, עם מוצר שנחשב יעיל יותר ומערך ייצור שלא סבל מבעיות האספקה שאפיינו את את החברה הנורדית בתחילת הדרך. חלק מההערכה לאלי לילי, המתבטאת גם במחיר המניה, קשורה גם לאופן שבו גנבה לנובו את הבכורה.
כעת, שתי החברות עומדות להביא לשוק תרופה להשמנה בבליעה ושוב יתחרו ראש בראש. לשתיהן יש בצנרת גם את תרופות הדור הבא.
כל עוד המוצרים מוגני פטנט, התחרות בתחום אינה גדולה. פייזר, שרכשה את חברת מטסרה אחרי מאבק מול נובו נורדיסק, עדיין צריכה לעבור תהליכים נוספים כדי להגיע לשוק ההשמנה ולהוכיח שהיא אכן מתחרה. מיעוט התחרות בשוק בארה"ב (בסין נמכרים מוצרי חיקוי רבים) תאפשר לאלי לילי לסחוט מזומנים רבים מהפעילות שלה בתחום ההשמנה, והשאלה היא מה היא תעשה איתם. זאת למעשה השאלה של השוק כולו.
דילים עם טראמפ דוחפים את מדד הפארמה למעלה
בחודשים האחרונים שוק התרופות נמצא במגמה חיובית של התאוששות. בניגוד למגמת התיקון בארה"ב, מדד הפארמה המוביל קפץ 8% מתחילת נובמבר.
לדברי ליאור שחר, שותף וראש מגזר ההייטק ב־BDO, "שוק הפארמה שנהיה משעמם מתחיל לבעוט. מדד הפארמה תמיד נחשב דפנסיבי, בשל התפיסה שהביקוש לתרופות הוא קשיח, וכשהשוק יורד הוא נשאר במקום או עולה מעט, אולם זה לא מסביר עלייה של 8%. ואם נביט במדדים דפנסיביים אחרים כמו מדד מוצרי הצריכה או התשתיות - הם לא עלו ככה".
בתוך המגמה החיובית הכללית, כל אחת מהחברות הגדולות מתנהגת באופן קצת שונה כתלות בתרופות שיש לה בצנרת והצלחתן בניסויים קליניים. כיום זה המאפיין הבולט של חברות תרופות - גם אם הן עצומות בגודלן, תרופה אחת או שתיים מרכזיות יכולות לטלטל את הספינה.
לצד אלי לילי שמושכת את השוק כלפי מעלה, נדמה שגם הירידה בלחצים הרגולטוריים עושה את שלה. בשלוש מערכות הבחירות האחרונות בארה"ב דיברו מועמדי שתי המפלגות על הפחתת מחירי התרופות כיעד עיקרי. דונלד טראמפ הגדיל לעשות כשאיים להטיל מכסים ולהוזיל תרופות "במאות אם לא אלפי אחוזים", כדבריו.
אולם, בהדרגה מתברר שעם ממשל טראמפ "אפשר לדבר". כמה חברות כבר חתמו על הסכמים שמאפשרים להן להציע מחירים שנראים טוב יותר לצרכן, בלי לפגוע באופן דרמטי בשורת הרווח. גם אלי לילי וגם נובו נורדיסק חתמו לאחרונה על הסכם להפחתת מחירי תרופות ההרזיה לצרכן, אבל להסכם זה היו גם יתרונות עבור החברות: הרחבת השווקים שעבורם יממנו חברות הביטוח הממשלתיות את התרופה ואפשרות לשווק ישירות לצרכן, גם באמצעות חברת השיווק הישיר הממשלתית TrumpRX.
"השוק מתייחס לעסקאות כאלה כאל סימן לכך שהמכסים והדרישות של טראמפ כבר אינם איום", טען צ'רלי ויליאמס, ראש בנק ההשקעות HB Biotech, בטור שפרסם באתר שוק ההון Live Wire. "ביום שבו נחתמה עסקה ראשונה כזו, בין הממשל לפייזר, נרשמה העלייה היומית הגבוהה ביותר למדדי חברות הפארמה בעשורים האחרונים - 10% ביום אחד".
איך מצליחות החברות לחתום על עסקאות שמשתלמות להן וללקוח? התשובה היא שמחירי התרופות הרשמיים בארה"ב אינם אמיתיים. חברות התרופות משלמות חלק מהכנסתן לגורמי ביניים, חלקם מתווכים עצמאיים וחלקם מחברות הביטוח. הדילים עם טראמפ מקנים להן גישה יותר קרובה לצרכן.
הגישה הזאת קלאסית לתרופות ההרזיה, שצרכנים רבים משלמים עליהן מכיסם, ופחות מתאימה לתרופה לסרטן, לדוגמה, שאיש אינו יכול לשלם עליהן ללא חברות הביטוח ועוזריהן. לכן לא ברור עדיין אם ההסכמים של טראמפ אכן יצליחו להטות את יחסי הכוחות בשוק עוד יותר לטובת חברות התרופות, או שזו מגמה חולפת.
ויליאמס מזהיר גם מהתהפוכות הפוליטיות ב־FDA, המאשר את התרופות לשיווק בארה"ב. אי ודאות רגולטורית, הן לגבי עצם האישור והן לגבי לוחות הזמנים, נוטה להבריח משקיעים. בשלב זה ה־FDA ממשיך לעבוד כרגיל ברוב התחומים, אך זה גורם שלדעתו יש לשים עליו עין.
חידת ה־AI: האם חלום חברות הפארמה יתממש
בינתיים, גורם נוסף דוחף את שווי חברות התרופות מעלה: בינה מלאכותית. השאלה הגדולה היא איזה מקום היא תתפוס בפיתוח תרופות.
במודל הפעילות הנוכחי, כנראה לא היינו מהמרים על כך שחברת פארמה נוספת תיכנס בקרוב למועדון הטריליון, והיינו מזהירים מאלי לילי, כי תרופות הן עסק חמקמק ולא ודאי. פטנטים פגים בתוך כעשור, וחברה שפיתחה תרופת להיט לא בהכרח תצליח לשחזר את ההצלחה. יותר מכך, לרוב חברות כאלה נכנסות ללחץ, רוכשות נכסים חלופיים במחירים גבוהים, ולבסוף מאבדות את הבכורה. זו הסיבה שמניית מרק, יצרנית קייטרודה, כבר החלה לרדת, אף שהמוצר כרגע בשיא.
אם המודל ישתנה בעקבות הבטחת ה־AI, זה כבר סיפור אחר. "יש ציפייה שבכל חברות הפארמה ישלבו AI, כמו שאלי לילי עשתה בשיתוף הפעולה שלה עם אנבידיה. זה יקצר את זמן פיתוח התרופות ויפחית עלויות. כשמכניסים לשוק אפרורי כמו הפארמה משהו סקסי כמו AI וטכנולוגיה, זה מביא לעליות יפות וציפיות למשהו שלא ראינו קודם", אומר שחר.
זאת ההבטחה של הטכנולוגיה החדשה לסקטור התרופות: חלום שבו חברה שתשים את ידה על כלי ה־AI המנצחים תוכל לספק את הסחורה שוב ושוב, ולא תהיה נדונה לעליות ולירידות הקפריזיות של התחום. בשנים הקרובות, נתחיל לראות סימנים שיעידו אם החזון הזה מתממש. נראה שהוא כבר עכשיו משפיע קלות על התמחור של חברות התרופות.
גם אם זה יקרה, יש מגבלה נוספת שצפויה להקשות על חברות תרופות רבות להיכנס למועדון הטריליון: רוב המימון לבריאות בעולם עדיין מגיע מכיסים ממשלתיים ולא פרטיים. ולא משנה כמה המוצר טוב, לכיס ממשלתי יש מגבלה, וגם הרבה כוח מיקוח. כך, בסופו של דבר, יש גבול לכמה השוק הזה יכול לגדול.