סונדאר פיצ'אי מנכ''ל גוגל / צילום: ap, stf
לפני כשלוש שנים הביאה OpenAI את הצ'טבוט ChatGPT לעולם וחנכה מרוץ חדש לשליטה בענף הבינה המלאכותית. גוגל נתפסה לא מוכנה - ולמרות שהעסיקה את מיטב חוקרי ה־AI, היא הצליחה להשיק מענה משלה, את ג'מיני, רק לאחר חמישה חודשים. מעטים האמינו שזמן לא רב לאחר מכן תחזור גוגל לעצמה ותהפוך לאחת מחברות ה־AI המובילות; כזו שמאתגרת את OpenAI בזירת מודלי השפה כמו גם את אנבידיה בשוק המעבדים הגרפיים.
● בוול סטריט מתחילים להספיד את עידן "שבע המופלאות" ולסמן מנצחות במרוץ ה-AI
● משפט אחד של ג'נסן הואנג הפך לחלוטין את הסנטימנט ברחבי העולם. מה עומד מאחוריו?
השבוע עלתה מניית חברת האם של גוגל אלפאבית (גוגל) ב־6% לאחר דיווחים על כך שהצליחה לשכנע את מטא לרכוש ממנה מעבדים גרפיים במיליארדי דולרים, שישמשו את מטא להפעלת חוות שרתים לעיבוד AI. אם העסקה תתממש, היא תבוא בהכרח על חשבון אנבידיה , שבפתיחת המסחר מנייתה צנחה ב־6% והיא איבדה משוויה כ־240 מיליארד דולר. זהו מהלך אמיץ מצד גוגל, שאחרי עשור של פיתוח שבבים גרפיים לשימוש פנימי תחת המותג TPU, היא משווקת אותם החוצה לענקיות ענן.
רק לפני חודש חתמה אנתרופיק, ענקית ה־AI שמאחורי הצ'טבוט קלוד (Claude), הסכם לרכישת מיליון מעבדי TPU של גוגל ושימוש בפלטפורמת הענן שלה, גוגל קלאוד. אם כי מאוחר יותר חתמה על הסכם דומה עם אנבידיה ומיקרוסופט, שישקיעו בחברה עד 15 מיליארד דולר.
משדרת ביטחון
המהלך החדש של גוגל משדר ביטחון לא רק במודלים ובאפליקציות, אלא גם בכך שהמעבדים הגרפיים שעד כה שימשו אותה לצרכים פנימיים, בשלים עתה למכירה בשוק. בשלב הראשון היא מכוונת להשיג 10% מנתח השוק של אנבידיה בשוק השרתים שנאמד ב־51.2 מיליארד דולר ברבעון השלישי.
מניית גוגל נהנית מראלי שכמעט והכפיל את שוויה בשנה האחרונה, ומאז תחילת השנה היא צמחה ב־68%, לעומת אנבידיה שצמחה ב־32%. זאת לצד הרוח הגבית מההכרזות על הישגים בפיתוח מעבד קוונטי, מההקלות שקיבלה מהממשל האמריקאי ומהיכולת להמשיך ולהחזיק בדפדפן כרום. לאחר שנסחרה זמן רב במכפילי רווח נמוכים שנעו בין 16 ל־18, המנייה זוכה למכפיל נוח יותר שעומד על 31.
"גוגל נהנית מפירות השקעתה: היא פיתחה את מעבדי ה־TPU לאימון מודלי ה־AI שלה, וזה מספק לה יתרון משמעותי על פני מיקרוסופט ואמזון, שלא מחזיקות במודלי שפה גדולים משלהן", אומר ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ של בנק לאומי. "זה מקל על לקוחות שחוששים להסתכן ולנסות חלופות לאנבידיה. אך השקת ג'מיני 3 על בסיס אותם מעבדים יכולה להוות כרטיס ביקור הולם למעבדי גוגל בשוק".
הצמא בשוק למעבדים גרפיים זולים יותר משל אנבידיה גדול במיוחד: "התמחור הגבוה של שבבי אנבידיה לוחץ את שולי הרווח של הלקוחות כלפי מטה. דבר זה ניכר, למשל, במקרה של אורקל, ומתמרץ אותן לחפש חלופות זולות", מסביר אורגד.
מתחרות רבות לאנבידיה
לא מעט חברות מאתגרות את אנבידיה בפיתוח מעבדים גרפיים, בהן AMD וסטארט־אפים קטנים יותר כמו מאג'סטיק הישראלית. אך החסם המרכזי שמונע מהן לאתגר את ענקית השבבים הוא דווקא בשכבת התוכנה שלה, המתווכת בין השבב למפתחי התוכנה - והיא מערכת ההפעלה קודה (CUDA), התוכנה הפופולרית ביותר לפיתוח יישומי AI הנשלטת בידי אנבידיה ונחשבת בשוק כ"נשק הסודי" שלה, המבצר את מעמדה כמונופול.
העובדה שמפתחי יישומי ה־AI שולטים בתוכנה הזו ובדרך כלל נמנעים מללמוד שפות פיתוח מתחרות, מעניקה לאנבידיה יתרון ניכר במכירת המוצר המשלים שלה, המעבד הגרפי, ומונע מהמפתחים להעדיף פתרונות מתחרים. כדי לסייע למפתחים לעבור ל־TPU, גוגל מפיצה תוכנה מתחרה בשם TPU Command Center ומאפשרת להם לתכנת בשפות נפוצות יחסית, כמו פייטורץ' (PyTorch) של מטא כדי להפעיל את מעבדי ה־TPU.
עם זאת, המעבדים של גוגל לא יוכלו להתאים לכל לקוחות אנבידיה. מאור פרידמן, שותף כללי בקרן ההון סיכון F2, מציין כי המעבדים של גוגל יתאימו בעיקר לענקיות הענן או לחברות גדולות שנזקקות למיליוני מעבדים לשימוש פנימי - זאת כיוון שעל גוגל להתאים את השבבים ואת חבילת התוכנה שלהם לכל לקוח.
ייתכן שמעבדי TPU לא יעבדו באופן מיטבי עם ChatGPT או עם מודלים אחרים שאינם ג'מיני, וגוגל תידרש לעשות התאמות. "שבבי גוגל יקנו לענקיות עוצמת מחשוב גבוהה באימון ובהפעלת מודלים, אך לא ישרתו אותן במתן שירותי ענן ללקוחות אחרים. הן חוששות מתלות יתר באנבידיה, כפי שחששו מתלות באינטל לפני כעשור, והן מחפשות חלופות". לפיכך, אנבידיה צפויה להיות אגרסיבית יותר בתחרות על ענקיות הטכנולוגיה.
יתר על כן, ההערכה היא ששליטת גוגל בשוק ה־AI מסמנת מודל חדש שבו חברות מממנות בעצמן פיתוח מודלים ומעבדי AI, תוך שמירה על רווחיות מענפים אחרים, כמו פרסום. זאת במקום להסתמך על גיוסי הון סיכון או חוב כפי שעושה OpenAI.
לא רק עסקאות שבבים
הצלחת גוגל לא מסתכמת רק על שבבים: לאחרונה היא השיגה תגובות נלהבות מהשקת הדור הבא במודל ה־AI שלה, ג'מיני 3. מנכ"ל סיילספורס מארק בניוף שיבח את המודל ואמר שלא יחזור ל־ChatGPT; וורן באפט העלה את ההימור על המנייה. מנכ"ל גוגל סונדר פיצ'אי קבע כי זהו "המודל האינטליגנטי ביותר של החברה".
אנליסטים העלו את תחזיות המחיר למניה, בנק אוף אמריקה חזר על דירוג קנייה למניה עם מחיר יעד של 335 דולר, וב־Evercore ISI מחיר יעד של 325 דולר. ב־Loop Capital שדרגו את המניה לקנייה, וציינו כי חששות שעלו בעבר לגבי המניה "נמחקו תחת גלי התלהבות בתחום ה־AI". בוול סטריט ג'ורנל אף הכריזו: "לראשונה זה שנים התקדמה גוגל משמעותית במרוץ לפיתוח AI". ע"פ הדיווחים המודל עלה על מתחריו ביותר מתריסר מבחני ביצועים.
מבחינת מספרים התחרות בין המודלים חריפה. לדוגמה, ChatGPT של OpenAI דיווחה החודש על כ־800 מיליון משתמשים שבועיים, בהשוואה ל־650 מיליון משתמשים חודשיים של ג'מיני. קפיצה זו הגיעה בעיקר עקב השקת נאנו בננה של גוגל לעיבוד תמונות. ביחס לתחרות, קלוד של אנתרופיק היה ידוע כאחד המודלים הטובים לקידוד, ומומחים רואים בג'מיני 3 מתחרה ראוי.
סיכון פוטנציאלי?
יש מי שמצביע על התחזקות גוגל כסיכון שצריך להיזהר ממנו. האנליסט בן רייטס מ־Melius Research מסביר כי גוגל היא עדיין לקוחה משמעותית של אנבידיה וגם מפתחת במשותף מעבדי AI עם ברודקום, שלה שותפות משמעותית עם OpenAI. לפיו החברה "צריכה יותר מאת גוגל לבדה". הוא מוסיף כי מודלי AI מתחרים זה בזה, ול־OpenAI יש הזדמנות להשיק מודל מתחרה. "ג'מיני 3 נראית נהדר", הוא אומר, "אבל עדיין לא ניצחה".
דן אייבס, אליסט Wedbush צופה שהשוק השורי יימשך, למרות החששות הקיימים. הוא מסביר כי זהו מרוץ שמוזן מהוצאות העתק של ענקיות הטכנולוגיה. עוד הוא מוסיף כי צמיחה זו צפויה להימשך גם ב־2026, כפי שרואים גם בתחזיות של אנבידיה.
ויולטה טודורובה, אנליסטית מחקר ב־Leverage Shares מסבירה לגלובס מדוע ג'מיני הוא נקודת מפנה אסטרטגית: "אלפאבית טרפה את הקלפים בשוק הטכנולוגיה והכריחה את המשקיעים להגדיר מחדש את מפת הכוחות בתחום ה־AI. המודל לא הגיע כעדכון שגרתי, אלא כמהלך ש'שינה כיוון' לתעשייה כולה".
לדבריה, העלייה במניה "לא שיקפה התלהבות רגעית אלא הערכת שווי מחודשת. השוק מתחיל לתמחר את העובדה שאסטרטגיית ה־AI של גוגל כבר אינה תיאוריה ויש לה ביטוי מסחרי, תפעולי ומדרגי". היא אומרת כי "אלפאבית אינה נתפסת עוד כענקית פרסום עם פרויקטים ניסיוניים בצד, אלא כשחקנית תשתית מרכזית בעולם ה־AI עם יתרון מובנה בחומרה, אינטגרציה אנכית, רובוטיקה, מערכות אוטונומיות ופריסת ענן עולמית שקשה לחקות. בהתאם לכך, אנו רואים יעד מחירים של 360 דולר ובהמשך עד 380 דולר ב־2026.
"מתחת לפני השטח, אחד הנכסים הפחות מוערכים של אלפאבית הפך לבלתי ניתן להתעלמות: ה־TPU, שבב החישוב הייעודי שפיתחה. בזמן שמתחרות מתמודדות עם מחסור ב־GPU ועלויות מודלים גדלות, גוגל מפעילה תשתית אנכית ומשולבת המאפשרת לה לאמן ולהטמיע מודלים מתקדמים בעלות מבנית נמוכה יותר. בעולם שבו מחסור חישובי הופך למגבלה אמיתית, היתרון הזה מכריע יותר מכל הייפ קצר טווח".