פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) חילקה מכסות פאנלים סולאריים לישובי העוטף אחרי ה-7/10, אך בבואם לממש אותן - הם נבלמו על ידי הוועדה לשמירה על שטחים פתוחים, שהתעקשה לשמור על השטח חקלאי. כעת, רמ"י נאלצת להתפשר ותאפשר לאותם ישובים לממש את ההקצאה שלהם - בשדות אגרו-וולטאיים שמשלבים חקלאות וסולארי. אלא שאלו רווחיים הרבה פחות ממה שקיוו לו בישובי העוטף. גורמים בשוק מעריכים שההכנסה מ-150 דונם סולאריים קרקעיים הייתה יכולה להגיע למעל מיליון שקל בשנה, ובתגובה בתנועה הקיבוצית מוחים: "המדינה חוזרת בה מהבטחותיה לישובי עוטף עזה".
● למרות ההתנגדות בקואליציה: נתניהו תומך ברפורמת החלב של סמוטריץ'
● באוצר מציגים הצעה למס חדש על הבנקים: כך הוא יעבוד
כחלק מחבילת הפיצויים בעקבות נזקי המלחמה, רמ"י החליטה להרחיב את מכסת הפאנלים הסולאריים הקרקעיים עבור ישובי העוטף מ-250 דונם ל-400 דונם, מהלך עם חשיבות כלכלית גדולה עבור הישובים שקיבלו זאת, משום שמדובר בהכנסה קלה במיוחד, שכן מדובר בשכירות שמשלם היזם, בעוד בעל הקרקע כמעט ולא נדרש לתפעול או ניהול כלשהו. מהצד השני, הסיבה שלישובי העוטף (בעיקר קיבוצים) יש כל כך הרבה קרקע מלכתחילה, היא כדי לנצל אותה לצרכים חקלאיים דווקא.
בחודש יולי האחרון, הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים פסלה תוכניות להקמת שדות סולאריים בשווי של יותר מ־100 מיליון שקל בארבעה קיבוצים בעוטף עזה, בהצבעה צמודה במיוחד. הפסילה עומדת בניגוד להחלטות של רשות מקרקעי ישראל מנובמבר 2023, כחודש לאחר פרוץ המלחמה, ותבלום את ההוזלה שפרויקטים מסוג זה עשויים לחולל בחשבון החשמל.
הוועדה, שיושבת תחת מינהל התכנון, נימקה את ההחלטה בטענה כי חבל תקומה הוא "אסם המזון והתבואה של ישראל", ומשרד החקלאות מתעקש גם הוא כי הקמת שדות סולאריים פוגעת בעתיד החקלאות המקומית. מנגד, משרד האוצר ורמ"י דוחפים לשימוש בשדות סולאריים כדי לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת של ישראל.
מצב אבסורדי
ברקע עומד ויכוח עקרוני על תמהיל השימוש בשטח: האם נכון לקדם שדות סולאריים מובהקים, או דווקא מודלים דו־שימושיים (אגרו־וולטאיים) שמאפשרים לגדל גידולים חקלאיים מתחת לפאנלים סולאריים - אך הם יקרים יותר להקמה ולתחזוק. ובהתאם: גם פחות רווחיים לישובים. אך נוצר בזאת גם מצב אבסורדי במסגרתו יש לישובים שטחים לאנרגיה סולארית - אך הם לא מסוגלים להשתמש בהם בפועל בשל איסור רשויות התכנון.
כעת, רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון מודיעים שהשטחים הללו יוכלו לייצר אנרגיה סולארית - אך רק בצורה אגרו-וולטאית יחד עם גידולים חקלאיים. המהלך יתאפשר ביחס של אחד לאחד, ורק בכיוון אחד. כלומר, ישוב שלא מסוגל בפועל לממש את המכסה הסולארית הקרקעית שלו, יוכל לקבל במקומה מכסה אגרו-וולטאית בהיקף דומה.
על פי מנהל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט, "המתקנים האגרו-וולטאיים נותנים לחקלאים אפשרות לשמור על הייצור החקלאי ובמקביל להשתלב במשק האנרגיה המתחדשת. זו דוגמה מצוינת לניהול יעיל ואחראי של קרקע". מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח מוסיף שמבחינתו מדובר ב"הזדמנות אמיתית לשלב חדשנות מול אתגרי הקרקע והמזון. זהו מהלך שמחזק את ביטחון המזון, את משק האנרגיה ואת הכלכלה המקומית".
אך בני רגיל, רכז תחום אנרגיה בתנועה הקיבוצית, מוחה ואומר ש"לצערנו המדינה חוזרת בה מהבטחותיה לישובי עוטף עזה בכל הקשור לחיזוק תחום האנרגיה המתחדשת. דוגמה מובהקת לכך היא מניעת האפשרות להקים סולארי קרקעי בהתאם להיקפים שהובטחו לישובים בעקבות ה-7.10". זה מצטרף, בעיניו, להחלטה להעביר את התקציבים לפרויקטי אנרגיה דרך המועצות האזוריות ולא דרך הישובים עצמם, כך ש"המועצות למעשה יחליטו על היקף סכומי התמיכה שיוקצו לישובים שנפגעו ולמעשה ינתקו את הקשר הישיר והערוץ הפתוח שהיה קיים בעניין בין תקומה לישובים". כך שבסופו של דבר, ההבטחה שניתנה על ידי המדינה זמן קצר אחרי ה-7/10 לפאנלים סולאריים רחבי-היקף בישובי העוטף בסופו של דבר לא התממשה כפי שהישובים קיוו.