גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיבה שהלוואות מפתות עם פרזנטור מחויך דווקא מייצרות אצלנו דחייה

מחקר ישראלי חדש ניתח את הבעות פנים ותנועות העיניים מול פרסומות של בנקים וחברות כרטיסי אשראי וביטוח ● תנאי ההלוואה והסכום התגלו כחשובים בהרבה מהמעטפת השיווקית

מודעות של כאל, לאומי, טפחות וישראכרט / צילום: צילומי מסך
מודעות של כאל, לאומי, טפחות וישראכרט / צילום: צילומי מסך

בשנתיים האחרונות "שופכים" הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מיליוני שקלים על פרסום להלוואות, בעיקר לאור המצב הכלכלי שאליו נקלע המשק בעקבות המלחמה. אלא שלא תמיד הפרסומות מצליחות להיות אפקטיביות, ולהניע לפעולה.

מחקר נוירומרקטינג חדש שערכה סיון פרידמן-יוסף, פסיכולוגית חברתית, חוקרת התנהגות צרכנים ובעלת חברת SubMIND, שם דגש על הצד הלא מודע של הצרכן כשהוא פוגש פרסומות - ומגלה מה מהווה טריגר לדחייה ונטישה, ולעומת זאת, מה מייצר את האימפקט הרצוי.

מי קונה בבלאק פריידי שיניים שחורות? התשובה בפרסומת האהובה ביותר
תומכי טראמפ ו"עיתונאים מעזה": הפיצ'ר החדש ב-X שחושף זיופים

בנוירומרקטינג מנתחים הבעות פנים ומבצעים מעקב עיניים אונליין בזמן אמת, כדי לבחון כיצד אדם מגיב לגירויים שונים. במחקר הנוכחי לקחו חלק 150 משתתפים בני 25 ומעלה, שחולקו לשתי קבוצות. לכל קבוצה הוצגו 12 באנרים שונים שהופיעו במקור בפייסבוק, אינסטגרם וגוגל, ושייכים לבנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח.

מעקב העיניים של משתתפי המחקר גילה שהמרכיב הראשון שמשך את תשומת הלב הוא תנאי ההלוואה, לאחר מכן סכום ההלוואה, ורק אז המעטפת השיווקית (אם בכלל). פרידמן גילתה גם שכאשר מציעים הלוואה לחופשה ומציגים פרזנטורים מחויכים כמו בחופשה, הדבר דווקא מייצר דחייה.

"הלקוח לא רוצה להרגיש שהבנק עושה עליו כסף כי הוא נוסע לחופשה, והוא לא רוצה שיגידו לו שזה חיובי וטוב, כי זה דיסוננס", היא מסבירה. "ראינו את זה כשבחנו שתי פרסומות של אותו מותג עם אותה הצעת ערך אבל עם שני מסרים שונים: אחד עם חופשה ואחד שרק מציג את התנאים. זה עבד ממש אחרת.

"רואים את זה גם בזכירות - אנשים שרוצים הלוואה לא בהכרח מתחברים למסר של 'נהנים בחופשה', ולכן הם מייד עברו הלאה בלי להסתכל מי המותג. הם זכרו הרבה יותר את המותג כשהוא היה ענייני".

סיון פרידמן יוסף / צילום: איל יצהר

"לא צריך קופי מגניב"

התובנה המפתיעה ביותר, לדברי פרידמן, היא שהעיניים סורקות את המידע לפי חשיבות התוכן, ולא לפי בולטות חזותית. במקרים מסוימים, הצופים אפילו סורקים את המידע מלמטה למעלה - בניגוד להיררכיה חזותית שהמפרסמים מנסים ליצור.

"למי שמחפש הלוואה חשובים בעיקר התנאים, ולא כל המעטפת השיווקית שמסביב. לא צריך קופי מגניב להלוואות, זה לא מעניין, מה שעובד זו הרצינות. לעומת זאת, במבצעי קש-בק למשל, תשומת הלב היא כן על הסכום שיש לבזבוזים".

המחקר זיהה גם שביטויים מסוימים פוגעים בשיעורי ההמרה. כך, למשל, המלים "יכולים לקבל" מייצרות הסתייגות וחוסר ודאות, ו"מותנה ב..." מעלה חשד לגבי התנאים, וגורם למוח להפעיל "רדאר אמינות". במקום לעבד את המסר השיווקי, הצרכן מחפש תנאים נסתרים, מה שמעכב את תהליך ההחלטה, ואף מוביל לנטישה.

"לבנק לאומי, למשל, יש שתי מודעות - באחת כתוב 'פותחים חשבון וסוגרים פינה', ובשנייה כתוב 'פותחים חשבון ויכולים לקבל', והניסוח מייצר הבדל מטורף", אומרת פרידמן. "אנשים התעכבו על המילה 'יכולים', כי צרכנים מאוד חדים כשמדובר בכסף ומחפשים את האותיות הקטנות. אגב, לא במקרה, מתוך 24 פרסומות שבדקתי זה הופיע רק ב-3-4. לקוח לא רוצה להרגיש מראש שההצעה כפופה למשהו".

מה לגבי הדגשת המלים "הלוואה ללא ריבית"?
"לשים אותן בגדול לא תמיד עוזר, במיוחד לא אם הן בגודל הפונט של סכום ההלוואה. כשאין היררכיית מסרים ברורה, העין לא יודעת לאן ללכת קודם. אלה המילי-שניות החשובות של הקשב".

"כיף משדר ציניות"

לדברי פרידמן, במחקר נמצא שפרסומות שמנסות להיות "כיפיות" על חשבון השקיפות והרצינות, משלמות מחיר במעורבות הצרכן. "אחרי שהיו לנו תוצאות בדקתי עם שלוש חברות פיננסים שאני עובדת איתן, וכולן אמרו שזה נכון.

"הרבה פעמים משרד הפרסום מציע דברים מגניבים כדי לחדש ולהיות אחר בנוף, אבל לרוב זה לא עובד. אם הפרזנטור שמרוויח מלא כסף מהבנק שותה קוקטייל, שמח וכיף לו, והמסר הוא 'בואו תקחו הלוואה כדי שגם אתם תהיו כך', יש בזה ציניות מסוימת, שמתורגמת בתת מודע לחוסר רלוונטיות. אבל אם הפרזנטור רציני, זה כן עובד.

"המסר העיקרי שלי הוא שחשוב להבין טוב יותר את המניע של הצרכן, ומה גורם לו לקבל החלטה. הלוואה זה לא כמו ללכת לקנות חולצה בזארה. מה שנראה למפרסם נעים, לאו דווקא נעים ללקוח. הצעת הערך והאמינות חשובות הרבה יותר מהמעטפת השיווקית".

עוד כתבות

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?