גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך מייצר המחסור במים במדינות שכנות הזדמנות לגופי אנרגיה והתפלה בישראל

בעוד איראן מתפוררת כתוצאה ממחסור במים, גם ירדן ומצרים בסיכון גבוה להתייבשות, והופכות לתלויות בישראל לאספקת מים ואנרגיה ● מהן המשמעויות הכלכליות שייגזרו מכך, היכן הזדמנויות ההשקעה, ואיך זה יתגלגל עד האג"ח הממשלתיות והדירוג של ישראל

סכר מרכזי באיראן שנפגע מהבצורת / צילום: Reuters, Vantor
סכר מרכזי באיראן שנפגע מהבצורת / צילום: Reuters, Vantor

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

בשבועות האחרונים מתפתח באיראן משבר מים היסטורי. שכונות בבירה טהראן מתעוררות עם ברזים יבשים, בתי חולים מצמצמים צריכת מים וסכרי ענק מתייבשים. מאגר המים הגדול בבירה צפוי להתרוקן בעוד שבועיים, בעוד שלושת המאגרים המערביים סביב טהראן ירדו לפחות מ־10% מהקיבולת. גשם לא צפוי לפחות בשבועיים הקרובים, ונשיא איראן הזהיר מאפשרות של פינוי טהראן, על 10 מיליון תושביה. במקביל עוד מאות ערים באיראן סובלות ממחסור באספקת מים, ואלו זורמים יום או יומיים בשבוע בלבד, תוך עליית מחירם.

דוחות חברות האנרגיה מגלים: מחסור בטורבינות מעכב הקמת תחנות כוח
פוטין, התמחור וההסכם המצרי: שלושה אירועים שהכבידו על המניות הלוהטות בת"א

למצב הקטסטרופלי לא הוביל רק משבר האקלים, אלא הוא נובע מכשל מערכתי עצום. האקוויפרים (מאגרי מים תת־קרקעיים) במדינה נשאבים בקצב גבוה בהרבה מקצב ההתחדשות הטבעית שלהם, השקעת חסר בתשתיות גורמת לאובדן מים עצום, החקלאות בזבזנית באופן קיצוני ונהרות מרכזיים יבשים או מזוהמים.

איראן במצב שמערער יסודות חברתיים וכלכליים בסיסיים - מחסור במים אינו דומה למחסור בדלק או לעלויות מזון גבוהות, הוא מאיים על הקיום האנושי.

המשטר באיראן מיומן היטב בדיכוי מחאות באלימות והעם מיואש ומפוחד. לכן, להערכתנו, הסיכון לנפילת משטר מיידית הינו נמוך. אולם, אם משבר המים יימשך בחודשים הקרובים עד האביב, הסיכויים למחאות יאוש נרחבות ונפילת המשטר עולים. במקביל, איראן צפויה להיחלש כלכלית במהירות, גם בשל החרפת הסנקציות הבינלאומיות, ולהתקשות במימון חימוש של מיליציות ותוכניות טילים וגרעין, עד לקריסה כמעט בלתי נמנעת.

ירדן תלויה במים שלנו ומצרים זקוקה לאנרגיה

להערכתנו, האירועים באיראן הם קדימון לגל של משברי מים באזור כולו. בירדן מתפתח משבר מים עצום; המדינה צורכת בכל שנה למעלה מ־1.2 מיליארד מ"ק מים, אך מקורותיה הטבעיים מספקים פחות ממחצית מכך. מתוך 12 האקוויפרים העיקריים במדינה, תשעה נמצאים בניצול יתר עד קריסה.

זרימת נהר הירדן בחלקו הדרומי ירדה בכמעט 90% ביחס לשנות ה-70. במקביל, כ־50% מהאספקה בצנרת אובדת לאור הזנחת תשתיות. כתוצאה, אספקת מים בערים מרכזיות בממלכה מגיעה יום אחד בלבד בשבוע, ובכפרים בצפון ירדן אפילו פחות. חלק מהפערים בצריכת המים של ירדן מספקת ישראל. בשנת 1994, בהתאם להסכם השלום, ישראל סיפקה לירדן 50 מיליון מ"ק מים בשנה, וב־2021 הוכפלה האספקה לאור המחסור.

לאור גודל הפערים, תוכנן בראשית העשור פרויקט "Prosperity Blue" שנועד להזרים לירדן מים מותפלים מישראל, בהיקף 200 מיליון מ"ק, במימון של איחוד האמירויות.

הפרויקט נתקל בעיכובים, בעיקר בשל מורכבויות מדיניות, אך הוא מהווה דוגמה לשיתוף פעולה אזורי להתפלת מים. להערכתנו הפרויקט עשוי להתקדם בקרוב, מכיוון שלירדן אין חלופות אחרות - בהיעדר מקורות מים טבעיים, גישה לים או יכולת מימון עצמאית להתפלה בהיקף רחב.

מצרים גם היא מתמודדת עם משבר מים ומפתחת בישראל תלות אחרת - אנרגטית. מצרים תלויה לחלוטין בנילוס כמקור מים, שמספק לה כ־55 מיליארד מ"ק מים לשנה, כמחצית מצרכיה. אין ברשותה מקורות טבעיים אחרים.

הפער צפוי להתרחב, על רקע הפעלת סכר בנילוס באתיופיה, שמאיים להפחית את הזרימה. לאור המצוקה, מצרים מקדמת בשנים האחרונות תוכנית שאפתנית להקמת עשרות מתקני התפלה בחופי הים התיכון והים האדום, בהיקף מיליארדי דולרים. אולם ההקמה מתקדמת באיטיות וההתפלה מצריכה כמויות אדירות של אנרגיה - שנמצאת במחסור.

מצרים כבר מייבאת גז מישראל במיליארדי שקלים בשנה, שצפויים לגדול ככל שתורחב ההתפלה. להמחשה, מתקן התפלה המייצר 300 מיליון מ"ק מים בשנה צורך חשמל בהיקף של עיר בינונית. לכן, התלות בגז מיובא מישראל היא מובנית.

תהליכים משולבים אלה צפויים להעמיק דרמטית את התלות הקיומית של ירדן ומצרים בישראל, ובתוך כך להפחית את הסיכון לעימות. השלכה משמעותית נוספת היא עלייה דרמטית בביקוש להתפלת מים ולאנרגיה מישראל.

לאורך שרשרת ההתפלה: הענפים בארץ שיושפעו

עבור תעשיית הגז הישראלית מדובר בביקושים חדשים ויציבים, כאשר מאגרי הגז יהפכו לחלק קריטי בתשתית מים אזורית שתקום. כתוצאה, חברות הסקטור, שהציגו ב־2025 ביצועי חסר ביחס למדדים המובילים בבורסה, עשויות להגדיל הכנסות ורווחיות.

לדוגמה, ניו־מד אנרג'י המפעילה את מאגר הגז לוויתן ונהנית מחוזי יצוא לירדן ומצרים -צפויה לפוטנציאל של הרחבת האספקה לצורך התפלת מים, שטרם השפיע מהותית על הכנסותיה. גם יצרנית החשמל OPC עשויה להרוויח מכך שתחנות הכוח שלה נמצאות בלב שרשרת ההתפלה.

באשר להתפלה עצמה, בישראל אמנם פועל אחד מהמערכים המתקדמים בעולם, אולם אף אחד מהמתקנים הגדולים אינו בבעלות חברה ציבורית. לצד IDE Technologies הגדולה בשוק שבבעלות קרן פורטיסימו, פועלות חברות פרטיות בינלאומיות.

לכן, הפוטנציאל ההשקעתי בגידול ההתפלה עשוי לנבוע מחברות הפועלות בשרשרת הערך. להערכתנו, הנהנית העיקרית מקרב החברות הציבוריות תהיה עמיעד, המייצרת מערכות סינון למים מותפלים. מדובר בחברה קטנה יחסית בשווי שוק של כ־200 מיליון שקל, שהכנסותיה מתחום ההתפלה מהותיות לפעילותה ועשויות לגדול משמעותית.

השפעה מתונה ועקיפה עשויה להיות על חברת ארד, שמובילה את שוק מדידת המים וצמצום אובדני מים בישראל, תחום קריטי למדינות הסובלות מאובדן מים מתשתיות לקויות, כמו ירדן.

השפעה מתונה בהרבה עשויה להתגלגל לחברות תשתית מובילות כמו אשטרום ואלקטרה, שיוכלו לקבל חוזים משמעותיים להקמת קווי מים, מתקני שאיבה ומערכות חשמל במתקני ההתפלה.

לסיכום, מפת הכוח במזרח התיכון משתנה, לא רק בגלל יכולות צבאיות. ישראל, לראשונה בהיסטוריה, צפויה להפוך למעצמת־על תשתיתית, שמדינות האזור תלויות בה למים ואנרגיה. זאת בעוד איראן קורסת תשתיתית וצבאית והאיום ממנה יתפוגג.

זה צפוי להוביל לירידת תשואות האג"ח הממשלתיות, שיפור הדירוג לישראל ודחיפה חזקה לתמ"ג ולשוק המניות המקומי.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מניית נייס מזנקת ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המיסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר