מנכ''ל וויזאייר ג'וזף וראדי ושרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילום מסך
בהצהרה משותפת יחד עם שרת התחבורה מירי רגב, מנכ"ל וויזאייר ג'וזף וראדי הודיע על הקמת בסיס בישראל כבר בחודש אפריל 2026, מה שיאפשר להרחיב דרמטית את התחרות בתחום התעופה בישראל. ההסתדרות מתערבת לטובת ועדי חברות התעופה כדי למנוע את המהלך, אך נראה שהוא יבשיל בכל זאת. מניית אל על יורדת בעקבות ההצהרה.
● סמנכ"ל אל על: "יש אנומליה בין ביקוש והיצע בעולם התעופה"
● הנתונים מגלים: הישראלים קונים פחות מכוניות חשמליות
"אנחנו פועלים בכל הערוצים כדי להוריד את יוקר המחיה", אמרה בהצהרה השרה רגב "רפורמת שמיים פתוחים הוכיחה את עצמה כמוצלחת, ושמרה על חוסנן של החברות הישראלית, הביא להורדת המחירים, הוסיף יעדים לקהל הישראלי". לדבריה, למרות שהחברות הישראליות טסו בעת חירום, הן ניצלו את המחסור כדי להפקיע מחירים וזו "מציאות שאי אפשר לקבל אותה".
"אחת המטרות של כל ממשלה היא הבטחת מחיר זול בתעופה", אמר המנכ"ל וראדי "אנחנו יכולים להוסיף ערך וליצור חלופת לואו-קוסט עבור אנשים שרוצים לנסוע". לדבריו, "אנחנו מחויבים בצורה מלואה להתקדמות בכך וליצור את הבסיס בישראל בפועל". לדבריו הם רוצים להתחיל לפעול "מוקדם ככל הניתן" ואף "בחודשים מרץ או אפריל" הקרובים. "אנחנו רוצים להיראות כשותף העסקי שלכם, כאזרח תאגידי שמעורב בישראל".
במהלך השיחות עם מנכ"ל וויזאייר, אמרה השרה רגב, עלו מספר סוגיות סביב הקמת הבסיס של וויז בישראל: "חידוש והגברת הפעילות בשדה התעופה נתב"ג ורמון" (כאשר שאלת הפעילות מרמון הייתה אחד מנקודות המחלוקת בין משרד התחבורה לחברה, כאשר משרד התחבורה הציע שהבסיס יוקם דווקא ברמון). אך נראה שהסוגיה עוד לא נפתרה לגמרי: "הצוותים המקצועיים ימשיכו לגשר על הפערים ברגולציה, ולקראת ינואר נערוך פגישה נוספת". כלומר, ייתכן שוויז תחלק את פעילותה בין נמלי התעופה, וטרם ברור כיצד.
לגבי שדה התעופה רימון, המנכ"ל וראדי אמר בשיחה עם גלובס כי "הייתה לנו שיחה על זה עם השרה והצוות שלה. כרגע אנחנו עדיין מחפשים עוד מידע, לא הייתי קובע משהו סופית כרגע. בכל מקרה, זו לא תהיה הפעם הראשונה שנפעל מאילת". בכל מקרה, הוא מדגיש "ניצור משרות בישראל, נשכור עובדים ישראלים, וניצור עוד אופרציה בשדות התעופה כמו תחזוקת מטוסים".
הפערים שהיו בין הצדדים
הגעתו של מנכ"ל וויזאייר לישראל התקיימה לאחר שבין הצדדים נפערו פערים משמעותיים ולאחר לחצים והתערבותה של השרה רגב ומנכ"ל משרדה משה בן זקן מול ההונגרים. ברקע, ההונגרים עיכבו את הקמת הבסיס שתוכננה בישראל.
הפער העיקרי הקיים בין הצדדים הוא דרישתה של החברה לחופש תעופה שביעי. אמנת שיקגו, שנחתמה ב־1944, הגדירה את כללי המשחק של התעופה האזרחית בעולם, לפיהם יש חמישה "חופשים אוויריים". מדובר בזכויות מעבר ונחיתה שמדינות מעניקות זו לזו בהסכמים בילטרליים או אזוריים. בין היתר, זכות לטוס מעל שטח מדינה אחרת, זכות לנחות בה למטרות טכניות ועוד. מאוחר יותר התווספו חופשים נוספים, ובהם חופש תעופה שביעי שמתייחס להפעלת טיסות בין שתי מדינות זרות שאין להן קשר למדינת הבית.
בעניין זה, אמר מנכ"ל וויזאייר וראדי בשיחה עם גלובס כי חופש הפעולה השביעי הוא "לטובת המדינה. למה שתרצו להגביל את ההזדמנויות שלכם רק לאירופה? החופש השביעי התפשט בכל מקום, גם במדינות כמו רוסיה וטורקיה החילו אותו".
מה יקרה אם הרשויות בישראל יתעקשו שלא להחיל אותו?
"כשנגיע לגשר, נחצה אותו. צריך לראות את התמונה המלאה".
וויזאייר, שרשומה בהונגריה, תכננה להפעיל טיסות מישראל לאירופה ועם זה אין שום בעיה. הפערים נוצרו כשהחברה הבינה שאלו לא יספיקו עבורה, והיא ביקשה לבצע טיסות מישראל למדינות שאינן באיחוד האירופי, כמו מדינות בבלקן ובהמשך גם לאמירויות. בישראל לעומת זאת גורמי המקצוע חלוקים ביחס לדרישה זו, שתביא לפגיעה משמעותית מאוד בחברות התעופה הישראליות - משום שלמעשה וויז אייר תוכל לפעול כמו חברה ישראלית אך ללא הרגולציה הישראלית שמחייבת הסדרי ביטחון, הסכמים קיבוציים ועוד.
ייתכן שהצדדים יוכלו "לרדת מהעץ" ולהחזיר את רעיון הקמת הבסיס לשולחן באמצעות התחייבות דקלרטיבית עתידית - או של מאמצים לפעול מול המדינות בבלקן, או של הקמת בסיס מבלי לתת תאריך והתחייבות קונקרטית. ועדיין, גורמים המעורים בפרטים טוענים שלהונגרים דרישות לא עקביות שצפות במסגרת המשא ומתן. לא ברור גם מה יעלה בגורל ההצעה הישראלית להקמת הבסיס ברמון, ולא בנתב"ג, לנוכח התחרות הקשה של אילת בעקבה ופערי המחירים העצומים.
לגבי טיסות בזמני חירום בישראל, וראדי מדגיש ש"אנחנו חברה אירופאית, ומכאן מוגבלים על ידי הרגולציה האירופאית". כך שאם הרגולציה האירופאית תאסור על טיסה לישראל, הם לא יוכלו להמרות את פיהם. ובכל זאת, הוא אומר ש"ברגע שתהיה לנו נוכחית מהותית יותר בישראל, נקבל עוד מידע ותדריכי בטחון, וכך נוכל לקבל עוד החלטות בעצמנו". בכך, הוא כנראה רומז - הם יוכלו להמשיך לטוס כאשר גורמי הביטחון בישראל מאשרים את הבטיחות שבכך, כל עוד הרגולציה האירופאית לא תגביל אותם.
בינתיים, את התקדמות הצדדים מלווים איומי ההסתדרות שמייצגת את ועדי העובדים. אייל ידין, מנהל איגוד ועדי התחבורה, פנה לשרה רגב הבוקר וכתב לה: "אני מבקש להודיעך כי עובדי ענף התעופה לא יעמדו מנגד בזמן שפרנסתם ועתיד משפחתם מושלכים אל הסל במהלך נמהר, חפוז, המבוצע בעיתוי ובאופן המעוררים תהיות. ככל שלא תנוהל הידברות עם נציגי העובדים, טרם מתן הבטחות והתחייבויות שבכוחן להשפיע קשות על עתידם, עלול המשך קידום המהלך להיתקל בקשיים. על מנת להימנע ממבוכה מיותרת, אני מציע לדחות את הפגישה עד שהדברים יוסדרו מול נציגות עובדי ענף התעופה, כמתחייב".
לגבי התנגדות הוועדים, אמר וראדי כי "אנחנו מנסים לעשות משהו לטובת המדינה, לטובת אזרחי המדינה. יש תמיכה בציבור הישראלי, אנחנו יוצרים ערך עבור הטסים ואנחנו מותג אהוב בישראל, צריך להחליט באיזה צד להיות".
לוטשת עיניים לשוק הישראלי
זה שנים שחברת הלואו קוסט ההונגרית וויזאייר לוטשת עיניים לשוק הישראלי - ובמשרד התחבורה הסכימו לראשונה לאפשר לה לפתוח בסיס פעילות בארץ. בסיס פעילות בנתב"ג יאפשר לוויזאייר לקבוע את ישראל כנקודת המוצא והסיום של טיסותיה, כלומר, לא עוד טיסות הלוך-חזור, אלא נוכחות של מטוסים וצוותים בישראל, שמאפשרת לחברה להפעיל סבבים תפעוליים רבים יותר וליהנות מסלוטים יקרי-ערך (זמני טיסה והמראה שמחולקים לחברות לפי הקיבולת של שדה התעופה), וכך לבסס אחיזה בשוק המקומי.
כיום, יש לחברות התעופה המקומיות יתרון יחסי בכך שהמטוסים שלהן "לנים" בישראל ויכולים לנצל את הסלוטים הראשונים והאחרונים ביום, שמועדפים על ידי הנוסעים. אם וויזאייר תקים בסיס בישראל, היא תוכל ליהנות מאותם תנאים ולהפוך לשחקנית דומיננטית בשעות הביקוש. היא גם תוכל להמשיך ולהיות חברה זרה, כך שלא תחול עליה רגולציה מחמירה של החברות הישראליות - דוגמת הסדרי ביטחון קשיחים ותיאומים עם אל על, שהיא לא רק חברה מתחרה, אלא גם ספקית שירותי האבטחה בענף.