הצבא האמריקאי הפנה את תשומת־ליבו דרומה, ותעשיית הביטחון נעמדת בתור כדי למכור לו את הכלים למלחמה מסוג אחר.
חברות טכנולוגיה ביטחונית וסטארט־אפים בתחום הבינה המלאכותית מצאו שוק חדש וחיוני במלחמת הסמים המסלימה במהירות של הנשיא טראמפ. פלטפורמות נשק ובינה מלאכותית שתוכננו לקראת עימות עתידי עם סין או התקשו להוכיח את עצמן בשדה הקרב האוקראיני, מצאו לעצמן נישה בסיוע טכנולוגי למאבק של הממשל נגד סחר בסמים.
● לבנון סוגרת את ברז הקפטגון, וחיזבאללה מאבד מקור הכנסה מרכזי
● המדינה הדרום אמריקאית שתרכוש רכבים ממוגנים מישראל
חברות של רחפנים ושל הדמיה מסייעות למשמר החופים ולצי האמריקאי בפעולות סיכול בקריביים. חברות בינה מלאכותית, מעמק הסיליקון ועד דובאי, מציעות פלטפורמות המבטיחות למפות את רשתות הקשרים הנסתרות של סוחרי הפנטניל. בגבול הדרומי של ארה"ב, מערכת הגנה מפני כטב"מים שפותחה באוקראינה, עוברת הסבה להדיפת הסתננויות ממקסיקו.
מאז שוושינגטון החייתה את הרטוריקה ואת הכלים המשפטיים של "המלחמה העולמית בטרור [הסמים]", מספר גדול של חברות, גדולות וקטנות, מנסות למצב את עצמן בשוק המתפתח, וחלקן אף ערכו שינויים בפעילות כדי להתאים עצמן למשימה הנוכחית. הן מיתגו מחדש את הרחפנים, החיישנים, כלי הבינה המלאכותית ופלטפורמות הנתונים שלהן ככלים המותאמים במיוחד למאבקו של טראמפ ב"נרקו-טרור".
בין החולות של עיראק לאיים הקריביים
המאמץ הואץ מאז תחילת ספטמבר, כאשר צבא ארה"ב החל במהלך חסר תקדים נגד כלי שיט קטנים לסחר בסמים, וביצע תקיפות שגרמו למותם של יותר מ-80 אנשים. כמה בעלות ברית אזוריות האשימו את ארה"ב ברצח אזרחים ללא משפט. ממשל טראמפ טוען כי קרטלי הסמים מהווים איום מיידי על הביטחון הלאומי של אמריקה.
החוקיות של התקיפות הללו עוררה מחלוקת בקרב מחוקקים אמריקאים, בעלות ברית זרות, האו"ם וארגוני זכויות אדם. אך ההתנגדות, לרוב, לא הרתיעה חברות המתמודדות על נתח בפעולות המאבק בסמים הרחבות יותר של ממשל טראמפ.
מנכ"ל פלנטיר טכנולוגיות, אלכס קארפ, סירב לומר בריאיון עמו האם הטכנולוגיה של חברתו הייתה מעורבת בפעולות המאבק בסמים, אך הביע את תמיכתו המלאה. "אם אנחנו מעורבים, אני מאוד גאה", אמר קארפ. "אני מאמין שפנטניל מהווה מכה קשה עבור מעמד הפועלים באמריקה, ושאם המכה הזו הייתה משפיעה על אנשים שאינם בני מעמד הפועלים, היינו נוקטים אלימות קיצונית, ולכן אני תומך במה שהם עושים".
למרות שאסטרטגיית ההגנה הלאומית הקרובה של הממשל טרם פורסמה לציבור, אנשים המכירים את המסמך אמרו שחלק גדול ממנה מוקדש להגנה על המולדת ולביטחון חצי כדור הארץ. מדובר בשינוי משמעותי לעבר התמקדות בחצי הכדור המערבי, ובייחוס חשיבות משנית לחשש מסין.
"משימת המאבק בסמים כבר פתחה אפשרויות הכנסה חדשות ובלתי צפויות", אמרה אוברי מאנס, מנהלת בכירה בחטיבת המבצעים ב־Vannevar Labs , סטארט-אפ המספק מודיעין לסוכנויות ביטחון לאומיות. החברה מסרה כי היא משתמשת בבינה מלאכותית כדי לסייע לרשויות האמריקאיות לחשוף ולשבש שרשראות אספקת סמים על ידי מיפוי ארגוני פשע רב-לאומיים וספקים שבסיסם בסין, וכדי לאמוד את סנטימנט הציבור בנוגע לפעולות אמריקאיות נגד סירות סמים חשודות המגיעות מוונצואלה.
בנובמבר חשף משמר החופים תפיסה של כ־27 אלף קילוגרם קוקאין בפורט אוורגליידס בפלורידה. במבצע סייע רחפן של Shield AI, המייצרת רחפני מעקב שניתן לשגר אותם מספינות, ושמסוגלים לטוס מעל מים עד 13 שעות ברציפות, תוך שליחת שידורי וידאו למפעילים וסימון מטרות אפשריות.
במהלך מסיבת העיתונאים שבה הודיעו על התפיסה, ברנדון טסנג, מייסד שותף של Shield AI, קטע את דבריו של גורם משמר החופים כדי להריע, "Hell, yes!".
Shield AI הוקמה בשנת 2015 במטרה להציע סיורים מודיעיניים מקדימים לפעולות אמריקאיות במזרח התיכון. לאחר שארה"ב צמצמה את מלחמותיה באפגניסטן ובעיראק, חברות טכנולוגיות ביטחוניות כמו Shield AI גילו כי הצינור שהזרים להן מיליארדי דולרים בחוזים ביטחוניים עבר לטפטוף קלוש.
עיכובים שחלו בשנה שעברה, לרבות תאונת ניסוי קשה שבה אצבעותיו של חייל נקטעו חלקית מלהבי אחד מכטב"מי ה־V-BAT של החברה, מנעו מ־Shield AI להגיע אל היעדים הפיננסיים שלה. ההזדמנות בתחום המלחמה בסמים פתחה עבורה פרק חדש. בהתבסס על חוזה של 198 מיליון דולר שהעניק ל־Shield AI בשנת 2024, משמר החופים הודיע כי הוא מתכנן להוסיף כטב"מי V-BAT לתריסר ספינות, ולהציב כמה נוספים ביבשה ליד הגבול הדרומי של ארה"ב.
אנתוני אנטוניולי, מנהל תוכנית רובוטיקה ומערכות אוטונומיות במשמר החופים, זוקף לזכות ה־V-BAT תפיסות סמים בשווי של יותר ממיליארד דולר מתחילת השנה. כטב"ם שמסוגל לטוס כאלף מיילים ימיים, מרחק שווה ערך ל-1,850 קילומטרים, יכול לעשות עבודה של 10 ספינות, הוא אמר, והוא מאפשר למשמר החופים לעקוב אחרי אנשים וסמים וליירט אותם בשטח של כ־11.6 מיליון קילומטרים רבועים שתחת אחריותו.
"אי אפשר לעשות את העבודה הזו עם בני אדם וספינות בלבד", אמר אנטוניולי.
"יש עדיפות ויש כסף"
הצעת חוק התקציב של הנשיא ביולי העניקה למשרד לביטחון המולדת 165 מיליארד דולר נוספים למשך העשור הבא, לרבות 6 מיליארד דולר להרחבת "טכנולוגיית אבטחת הגבול" בין ארה"ב למקסיקו, בין היתר למעקב.
היא גם העניקה לפנטגון מיליארד דולר נוספים עבור משימות נגד סמים והגנת הגבול. משמר החופים קיבל 4 מיליארד דולר נוספים עבור ספינות לסיור במים פתוחים ו־350 מיליון דולר עבור רובוטיקה ומערכות אוטונומיות.
"יש עדיפות ויש כסף", אמר מארק קנסיאן, יועץ בכיר במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים וקולונל בדימוס בחיל הנחתים. "לעסקים, זה טוב".
מאז יולי, משמר החופים רכש כמה מאות רחפנים אוויריים וכלי שיט תת-ימיים וכאלה הפועלים על פני השטח. "החזון שלנו הוא שרובוטיקה ומערכות אוטונומיות יהוו את הבסיס לאופן שבו משמר החופים מפעיל את משימותיו", אמר אנטוניולי. לדבריו, עדיפות משמר החופים כרגע היא לוחמה בסמים. "איום הסמים על אמריקה הוא אמיתי, נוכח תמיד ועקבי", הוא הוסיף.
פעילות הסיכול של הממשל הפכה את האזור הצבאי המנומנם בדרך קבע של הקריביים ומזרח האוקיינוס השקט למרכז רוחש פעילות.
פיקוד הדרום של ארה"ב, המפקח מפלורידה על פעולות ברוב אמריקה הלטינית, נוטה להתמקד במשימות שהן חסרות מימון באופן כרוני, כולל משימות הומניטריות. לפתע הוא מצא עצמו במרכז מבצע קטלני חסר תקדים. בעוד שבדרך כלל הוא שולח ספינה אחת או שתיים בחודש לקריביים, כעת יש לו שם כתריסר ספינות, בנוסף לכטב"מים וכלי טיס אחרים.
גורם בפיקוד הדרום ביקש מהמחוקקים משאבים נוספים בפברואר, בטענה שהאזור הוא "סביבה אידיאלית להדגמת טכנולוגיות חדשות" וזירה לניסויים במערכות רובוטיות ולא מאוישות לשימוש במלחמה בסמים.
"אנחנו ממש טובים באיתור סירות קטנות", אמר גרג דייוויס, מנכ"ל Overwatch Imaging, חברה המייצרת מערכות מצלמה מוטסות עם ראייה על-אנושית, המותקנות על רחפנים המוצבים על ספינות בצי הרביעי של חיל הים בקריביים, ועל רחפנים המשוגרים מקליפורניה לסיורים במזרח האוקיינוס השקט. "אנחנו מקבלים מודיעין טוב יותר, ומודיעין טוב יותר תמיד עוזר", אמר.
יחידת החדשנות הביטחונית, זרוע של משרד ההגנה שפועלת להכנסת חדשנות רבה יותר של סטארט-אפים לצבא, ביקשה בספטמבר שסטארט-אפים יציגו את הרעיונות הטובים ביותר שלהם לטכנולוגיה "המסוגלת לעצור באופן אמין כלי שיט קטנים שאינם מצייתים לתקנות מבלי להציב סיכון בלתי הולם לאנשים".
משימות אלה למלחמה בסמים הן פשוטות יותר מאחרות שסטארט-אפים ביטחוניים ביצעו, אמרו אסטרטגים צבאיים ומנהלי חברות. הטסת רחפן מעל הקריביים קלה יותר מאשר מעל אוקראינה, שם לוחמה אלקטרונית הפכה כטב"מים רבים מתוצרת ארה"ב ללא יעילים או בלתי שמישים, והמרחקים קצרים יותר מאשר בעימות היפותטי בין סין לטייוואן. הרחפנים שמתגנבים מעבר לגבול ממקסיקו, לאחר ששוגרו על ידי קרטלי סמים, הם לעתים קרובות דגמים סיניים מסחריים - ולכן הם מטרות קלות לשיבוש.
גם סטארט-אפים זרים עוקבים מקרוב אחר השינוי בסדרי העדיפויות הביטחוניים של אמריקה, ומנסים לזכות בהזדמנויות עסקיות. Rakia Group, חברה קטנה שבסיסה בדובאי, הקימה לאחרונה חברת בת אמריקאית כדי שתוכל להציע את כלי הבינה המלאכותית שלה לסוכנויות ממשלתיות למאבק בסחר בסמים, טרור והגירה בלתי חוקית בארה"ב.
מנכ"ל החברה, עומרי רייטר, אמר כי הפלטפורמה שלה יכולה לחבר את הנקודות בין פעילות באפליקציות מסרים מוצפנות, שוקי רשת אפלה, אותות של סירות וטלפונים ניידים, מדיה חברתית וזרמי נתונים אחרים - כדי לסייע לחוקרים למפות נתיבי סחר סמויים. לדוגמה: איתור ספינות ומכולות שתנועתן או הניירת שלהן אינן תואמות את משקלן או רישומי הבעלות שלהן.
חברות אלו להוטות להציב את עצמן "בעמדה רלוונטית מבחינת דיוני הביטחון הלאומי", אמר ויליאם הרטונג, מומחה להוצאות ביטחון במכון Quincy Institute for Responsible Statecraft. "יש שם הרבה כסף".
הסטארט-אפ האוקראיני שמתמחה בהגנה
בגבול הדרומי של ארה"ב, הצבא מציב את טכנולוגיית ההגנה מפני כטב"מים העדכנית ביותר כדי להפיל רחפנים שנכנסים ונחשבים לאיום. הוא גם גייס לשם כך את המומחיוּת של אוקראינה: Moodro, סטארט-אפ שנוסד על ידי אוקראיני בשם מייקל אובוד, מחזיק בטכנולוגיה לשיבוש רחפנים ממרחק של עד כ-16 קילומטרים, והוא מפתח גרסה ארוכת טווח של המערכת שלו עבור הצבא.
"אנחנו משקיעים באוקראינה קודם כל, אבל אנחנו רואים עניין רב מצד ארה"ב", אמר אובוד. בינואר, הצבא הודיע שהוא עומד להעריך חברות לציוד הגנה מפני רחפנים בהדגמה עבור הדיוויזיה המוטסת ה-101 בבסיס בקנטקי.
הצבא העניק לחברת הרחפנים Epirus מיליון דולר עבור שתיים ממערכות הדור החדש שלה, שעתידות לעמוד לניסוי בעוד כמה חודשים. "זה נראה הדבר הטוב ביותר עבורנו", אמר המנכ"ל אנדי לאורי.
המערכות של Epirus נועדו להפיל רחפנים מטווח קרוב, מבלי לפגוע בשום דבר או באף אחד אחר סביבם. לאורי אמר שהחברה שלו אינה רוצה לקחת חלק במה שהוא מלחמה במלוא מובן המילה. "אני מעט מוזר, יש בי צד רוחני", אמר לאורי. "אם הממשלה תחליט להשתמש בתותחים כבדים ולהחזיר את ספינות הקרב, אני לא אשתתף בזה".
