גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד-חמלניק, שחר בהירי / צילום: Moonshot
מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד-חמלניק, שחר בהירי / צילום: Moonshot

הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע תחת השרה לשעבר אורית פרקש-הכהן וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל, מגייסת 12 מיליון דולר לחברת סטארט-אפ מפתיעה בשם Moonshot המפתחת מוצר שאפתני: משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים.

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?
קרב החלל הראשון כבר מאחורינו. מה צפוי בהמשך?

מדובר במאיץ אלקטרו-מגנטי שמיועדת לשיגור מטענים לחלל במהירות היפרסונית, ובשל התאוצה הגבוהה שבה הוא משתמש איננו מתאים לשיגור נוסעים. מאחורי הפיתוח עומדת הכוונה להיכנס לנישת שיגור המטענים לחלל, בשלב הראשון לטווח המעוף הנמוך (400-800 ק"מ) שבו משייטים לווינים נמוכי-מעוף (LEO), אך בחברה סבורים כי יוכלו בהמשך לשגר חפצים אשר ישייטו בעזרת מנוע גם לטווחי המעוף הלווייניים הגבוהים יותר ובהמשך אף למאמצי כרייה על הירח.

את הגיוס בחברה הובילה אנגולר ונצ'רס של גיל דיבנר, משקיע ישראלי המתגורר בלונדון, כאשר מתוכו מיליון דולר ניתנו כמענק מרשות החדשנות.

את החברה הקימה חדד-חמלניק יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, חברת התוכנה המונפקת בנאסד"ק; ושחר בהירי, מחברת התחבורה החכמה ולריאן. אליהם הצטרפו כמה בכירים לשעבר ממערכת הביטחון ומשרדי ממשלה - בהם גיל עילם, לשעבר מהנדס המערכת של מערכת היירוט לטווח בינוני קלע-דוד; אלון אושפיז, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בהודו; ורן לבנה, לשעבר מנכ"ל קרן רמון וראש המשימה של שיגור האסטרונאוט איתן סטיבה לחלל.

שיגור חדשני לחלל

Moonshot מתמקדת באמצעי שיגור חדשני לחלל שאיננו משתמש בהנעה רקטית כמקובל בנאס"א או ב-SpaceX, אלא בכוח האינרציה בלבד - המבוסס על חשמל בלבד. מדובר במאיץ אלקטרו-מגנטי רב-עוצמה, שנבנה לטובת האצת גופים למהירויות היפרסוניות של עד 8 קילומטר בשנייה (28,800 קמ"ש), בזמן קצר ובשימוש בחשמל בלבד.

באמצעות אינדוקציה, המשגר מרחף על מסילת הרכבת המזדקרת לשמיים, באופן המזכיר מונורייל ומנתק את החללית בשיא המהירות אל הגובה. בשל העובדה שרקטות שיגור אינן מעורבות, והחללית לא צריכה לשאת דלק לצורך כך, ניתן לשגר עצמים בקלות רבה יותר ולעשות שימוש מושכל יותר בכוח האינרציה, ובנוסף גם לפנות מקום רב יותר למטען - חוק האצבע אומר שכל רקטה המשוגרת לחלל יכולה לשאת רק 4% ממשקלה כמטען. מהרגע שבו אותה קפסולה משוגרת עוברת את רף המהירות של 2.5 ק"מ לשנייה, היא תגיע למסלול סובב סביב כדור הארץ.

זירה שהופכת צפופה

חדד-חמלניק מסבירה על הנישה המתהווה לטיסות מטען לחלל, זירה שהולכת והופכת צפופה ותשמש בעתיד גם לתחום הלוחמה, אחסון מידע וכרייה. "כמו שלא תשלח מכולות של בקבוקי מים במחלקת ביזנס, אין צורך לשלוח מטען ברקטות שיגור לחלל, אלא אפשר להסתפק באמצעי זול יותר, גם אם הוא נעשה בתאוצה גבוהה שאינה מיועדת לבני אדם," אומרת חדד-חמלניק.

"הקונספט של שיגור חלליות לינארי קיים כבר מאז ימי ז'ול ורן ולא השתנה בהרבה מאז", היא אומרת. "מה שהפך את זה לישים אחרי יותר מ-100 שנה היא אוסף של טכנולוגיות שהבשילו: אחסנת אנרגיה, פריקה מהירה שלה, כוח מחשוב יוצא דופן לבצע פריקת אנרגיה בקבועי זמן קצרים. חלק מהטכנולוגיות הללו פותחו לטובת מאיצי חלקיקים, והגענו לרגע שבו אפשר לקיים אותם במחירים ובגודל סביר".

בחברה מסבירים כי אין להם כוונה להתחרות במשגרים של SpaceX של אילון מאסק או באלה של בלו אוריג'ין של ג'ף בזוס. "אנחנו משלמים אותם אותם באמצעות משגר ייעודי לאספקה עבור צורכי תעשיית החלל המתרחבת: דלקים, חומרי גלם וציוד למערכות חלל הפועלות במסלול, ייצור בסביבת אפס כבידה, תחנות חלל פרטיות, תיירות, דאטה סנטרים, ואינטרנט לווייני מהיר".

מתמקדים בבניית אבטיפוס

מונשוט ספייס חתמה על הסכמים ראשוניים עם חברות בתחום הלוגיסטיקה והתדלוק בחלל, בהן D-Orbit האיטלקית ו-Orbit Fab האמריקאית.

בינתיים מתמקדים בחברה בבנייה של אבטיפוס - דגם מוקטן שיסע על מסילה של כמה עשרות מטרים בלבד, שישמש גם את התעשיות הצבאיות בישראל בניסויים לכלי טיס ומערכות היפרסוניות. המאיץ צפוי להאיץ גופים למהירויות של פי 6 ממהירות הקול (7,200 קמ"ש).

"על רקע מירוץ הפיתוח ההיפרסוני הבינלאומי, שבו ארה"ב משקיעה בתוכנית 'כיפת הזהב', וישראל בולטת בזכות מערכות כמו חץ 3 וקלע-דוד, נאלצים המהנדסים להסתפק בסימולציות חלקיות, מנהרות רוח מסורבלות וטילים יקרים, כדי לפתח את המערכות. המאיץ של מונשוט צפוי לאפשר האצה של קצב הניסויים מניסוי אחד בשבוע למספר ניסויים ביום ובעלות נמוכה", נמסר מהחברה.

עוד כתבות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?