טרמינל 1 בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
ארגון התעופה הבינלאומי IATA ו-10 חברות תעופה בינלאומיות הגישו עתירה לבג"ץ נגד שרת התחבורה, שר הכלכלה וועדת הכלכלה של הכנסת. החברות מבקשות שבג"ץ יורה למדינה להפעיל את סמכות החירום שנוספה לחוק שירותי תעופה, ולצמצם רטרואקטיבית את חובותיהן כלפי נוסעים בתקופה שבה המרחב האווירי של ישראל נסגר במבצע "עם כלביא".
● מנכ"ל וויזאייר בפגישה עם שרת התחבורה: "מתכננים להקים בסיס בישראל באפריל"
● סמנכ"ל אל על: "יש אנומליה בין ביקוש והיצע בעולם התעופה"
העובדה ש-IATA, גוף בינלאומי שמייצג מאות חברות תעופה ברחבי העולם, מצטרף לעתירה משפטית נגד מדינת ישראל, היא חריגה במיוחד. מ-1960 ועד היום IATA לא היה צד לעתירה נגד משרדי ממשלה. עם החברות שהצטרפו לעתירה נמנות חברות תעופה משמעותיות, בהן דלתא, אתיחאד, אג'יאן, KLM ואייר פראנס.
סגירת המרחב האווירי של ישראל במהלך מבצע "עם כלביא" נמשכה כשבועיים והייתה הארוכה ביותר בתולדות המדינה. כל הטיסות הנכנסות והיוצאות בוטלו, מטוסים זרים הורחקו מישראל, ועשרות אלפי נוסעים מצאו את עצמם תקועים - חלקם בישראל ללא אפשרות לצאת, וחלקם במדינות שונות בעולם ללא יכולת לחזור.
מאחר שהשיבוש כולו נבע מהחלטת ממשלה, חברות התעופה טוענות כי לא יכלו לפעול אחרת. לא הייתה להן אפשרות להפעיל טיסות חלופיות, למסור מידע על מועד חדש או להציע חלופות ריאליות לנוסעים. למרות זאת, חוק שירותי תעופה הישראלי ממשיך לחול במלואו גם במצבים כאלה, והוא מחייב את חברות התעופה לספק לינה, מזון, תחבורה ופיצוי כספי על ביטול טיסה, הסדר שנועד למצבי שגרה שבהם ניתן להציע חלופה בתוך שעות או ימים.
"עשוי להגיע ל-170 מיליון דולר"
לטענת החברות, כאשר המרחב האווירי כולו נסגר, החוק הופך לבלתי ישים. במקביל, נוצר גל תביעות רחב של נוסעים - פרטיות וייצוגיות - המגיעות למאות מיליוני שקלים. על הרקע הזה מבקשות החברות שבית המשפט יורה למדינה להפעיל את כלי החירום שקבע המחוקק בתחילת 2025: סעיף 9א לחוק שירותי תעופה.
סעיף זה נולד בעקבות לקחי מגפת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל". הוא מאפשר לשרת התחבורה, באישור שר הכלכלה וועדת הכלכלה, להתאים במצבי חירום את חובות החברות. הסעיף מאפשר להגביל את חובת הלינה לשני לילות, לפטור מפיצוי כספי ולספק טיסה ליעד אחר. הסעיף לא הופעל במהלך "עם כלביא".
לפי העתירה, רשות התעופה האזרחית העבירה לשרת התחבורה מסמך מקצועי שבו נקבע כי התנאים למתן צו חירום התקיימו. נכתב כי עלויות הסיוע לנוסעים עשויות להגיע לכ-170 מיליון דולר, וכי מצב כזה עלול לפגוע ביציבות הכלכלית של חלק מהחברות.
בינתיים גדל מספר התביעות המוגשות נגד חברות התעופה, והחברות מבקשות בעתירה להורות על הפעלת הסמכות הקבועה בחוק ולהגביל את עלויות השירותי הסיוע ליומיים בלבד.
את העותרות מייצגים עורכי הדין שירלי קציר, אמיר ורון וליאור לינהרד מפירמת עורכי הדין פישר (FBC).