נגיד הבנק המרכזי ביפן, קאזו אואדה / צילום: Reuters, Kyodo
יפן נערכת להעלות את הריבית דווקא כשהעולם מוריד: הבנק המרכזי של המדינה (BoJ) צפוי להעלות את הריבית בדצמבר לרמה של 0.75% מ־0.5% היום, בזמן שהריבית של שאר הבנקים המרכזיים במערב במגמת ירידה. זאת, ברקע המערבולת בה נמצאת הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם: המטבע נחלש, החוב תופח, איגרות החוב הממשלתיות בנפילה, התוצר מתכווץ, האינפלציה מסרבת להגיע ליעד, סכנת הסלמה מול סין - ומעל הכול התוכנית הכלכלית הרחבה של הממשלה לתמרוץ הכלכלה.
● החוב תופח, המטבע נחלש והסחרור בכלכלה הרביעית בגודלה מחריף
● "הצוואר חייב להיכרת": המתיחות בין המעצמות הגדולות במזרח עולה מדרגה
"נבחן ונדון בהתפתחויות הכלכליות והמחירים בארץ וברחבי העולם, כמו גם בתנועות השווקים, ונשקול את היתרונות והחסרונות של העלאת שיעור הריבית", אמר נגיד הבנק קאזו אואדה ביום שני, מה שהיווה בעייני רבים כאות החזק ביותר עד כה לגבי העלאת ריבית בהמשך החודש.
בעקבות זאת, בשווקים תמחרו סיכוי של כ־80% להעלאת ריבית בישיבה שתתקיים ב־19 בדצמבר - לעומת כ־60% רק בשבוע שעבר, כך על פי רויטרס. החשש מהעלאת ריבית ביפן טלטלה את השוק היפני: הין נפל לרמה של 155.60 דולר, קרוב לרמות השפל שנרשמו לפני כשבועיים; התשואה על אג"ח ממשלת יפן לשנתיים עלתה ב־2.5 נקודות בסיס לרמה הגבוהה ביותר מאז יוני 2008; ובורסת טוקיו צנחה.
בנוסף לכך, הביטקוין חזר למגמה שלילית, לאחר מספר ימים של עליות, וירד בכ-5% לרמה כ-85 אלף דולר למטבע אחד. זאת, על רקע חששות מהעלאת הריבית הצפויה ביפן.
גורל המהלך הממשלתי
המהלך מעלה שאלות כלכליות מורכבות, במיוחד בעקבות העובדה שיפן מחזיקה ביחס החוב הגבוה ביותר בעולם - 236% מהתוצר, על פי קרן המטבע הבינלאומי. לשם השוואה, יחס החוב בארה"ב עומד על 124% ובישראל על 69%.
למרות זאת, הממשלה היפנית צפויה להגדיל עוד יותר את החוב כדי להמריץ את כלכלתה: יוזמה של ראש הממשלה החדשה סנאה טקאיצ'י כוללת הוצאה של 18.3 טריליון ין (כ־117 מיליארד דולר) שישמשו להורדת מסים, עידוד ילודה (הרחבה בהמשך) וסבסוד לתעשיות אסטרטגיות ותחום הבינה המלאכותית (AI). התוכנית של טקאיצ'י לא נועדה רק להזרים כסף לכלכלה ולתמוך באזרחים, אלא גם להיענות לצרכים הקואליציוניים, לאחר שהמפלגה הליברל־דמוקרטית לא הצליחה להשיג רוב מוחלט בפרלמנט בבחירות האחרונות.
הבעיה היא שככל שהריבית תתקרב לרמות המקובלות במערב, כך היא תהפוך את חוב המדינה העצום לנטל ריבית כבד ביותר על הממשלה היפנית. במצב כזה, לא ברור כיצד יפן תוכל לממן את ההתעצמות הצבאית שהיא מתכננת - מ־1% תוצר ל־2%, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה.
האתגר הדמוגרפי של יפן
לאורך השנים, הכלכלה היפנית שונה משאר העולם: היא שמרה על ריבית נמוכה עד כדי שלילית, שאותה ניצלה כדי להיכנס לחובות הולכים ומעמיקים לצורך תמרוץ הכלכלה - שבעבר היו מי שחששו שתעקוף את זו האמריקאית. אבל בעשורים האחרונים, היא מתמודדת עם כמה אתגרים ייחודיים.
המרכזי מביניהן הוא האתגר הדמוגרפי. שיעור הילודה ביפן עומד על 1.15 בלבד, נמוך כמו ברוב מדינות מזרח אסיה. אולם ביפן זו בעיה רבת שנים: הפעם האחרונה שהילודה עלתה על שיעור התחלופה של 2.1 - המספר הנדרש לשמירה על גודל אוכלוסייה יציב - הייתה לפני יותר מחמישה עשורים.
הגיל החציוני ביפן מתקרב לגיל 50, וכמעט שליש מהאוכלוסייה מעל גיל 65. המשמעות: יפן נדרשת להקדיש חלק גדול מהכנסותיה לבריאות ולפנסיות, כשמספר העובדים שיכולים לתמוך במערכת מצטמצם.
מצב זה תורם לסטגנציה בכלכלה היפנית, שנשארה בגודל דומה לזה שהיה לה בשנות ה־90. סיבה נוספת למצב הכלכלי, לפי פרופ' רותם קובנר, מומחה ליפן מהחוג ללימודי אסיה באונ' חיפה, היא "שיש ירידה בפריון העבודה ביפן כבר 30 שנה. התעשייה המקומית פחות מצליחה לייצר הישגים. היצוא היפני די יציב כבר 15־10 שנה".