החוב תופח, המטבע נחלש והסחרור בכלכלה הרביעית בגודלה מחריף

בצעד שעורר סערה בשווקים הגלובליים, אישרה ממשלת יפן ביום שישי האחרון חבילת תמריצים בסכום כולל של 21.3 טריליון ין - מעל 135 מיליארד דולר. ראש הממשלה סנאה טקאיצ'י מבקשת לחזק את הכלכלה המאטה של המדינה ולהציע תמיכה לצרכנים שנפגעו מהאינפלציה.

● משהו לא טוב עובר על אחת הכלכלות הגדולות במזרח, וההשלכות לא ייעצרו שם
● "הצוואר חייב להיכרת": המתיחות בין המעצמות הגדולות במזרח עולה מדרגה

הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם נכנסת למערבולת. המטבע נחלש, החוב תופח, איגרות החוב הממשלתיות בנפילה, התוצר מתכווץ, האינפלציה מסרבת להגיע ליעד - ומעל הכול מרחפת סכנת הסלמה מול אחד הכוחות החזקים ביותר בעולם. אם כן, בשורות הבאות ננסה להבין: מה קורה לכלכלת יפן?

האתגר הכלכלי הדחוף

אלא שהתוכנית של הממשלה הכניסה את הכלכלה הרביעית בגודלה לסחרור. האתגר הכלכלי הדחוף ביותר של יפן נשקף מכיוון המטבע. בחודש האחרון, הין נחלש ביותר מ־4% אל מול הדולר האמריקאי, והגיע לרמה של 157 ין לדולר - לראשונה מאז ינואר. בסוף השבוע שרת האוצר היפנית הביעה דאגה עמוקה מהפיחות המהיר של הין מול הדולר האמריקאי - במה שתואר כ"אזהרה החזקה ביותר" שהופצה מאז תחילת מחזור הפיחות.

גם נגיד הבנק המרכזי של יפן התריע שפיחות המטבע מוביל ישירות למחירי יבוא גבוהים יותר, במה שייתרגם לאינפלציה במדינה. לדבריו, השפעת תנודות שער החליפין על המחירים עשויה להיות בולטת יותר ויותר.

לחצי המחירים הללו מצטרפים לשיעור אינפלציה שעלה בחודש אוקטובר לקצב שנתי של 3% - מה שהביא ל־43 חודשים רצופים של החמצת יעד האינפלציה העומד על 2%. אינפלציית הליבה ביפן עלתה באוקטובר בקצב החד ביותר מאז יולי. גם המתיחות (שאליה עוד נגיע בהמשך) מול סין - מקור הייבוא העיקרי של יפן - צפויה לייקר את המחירים במדינה.

אם לא די בכך, נתוני האינפלציה המדאיגים פוגשים היחלשות בצמיחה הכלכלית של יפן, כאשר התמ"ג בשלושת החודשים עד ספטמבר התכווץ לראשונה מזה שישה רבעונים. הכלכלה התכווצה ב־0.4% בהשוואה לרבעון הקודם, בעוד שהיא התכווצה ב־1.8% בחישוב שנתי, כך עולה מהנתונים הרשמיים שפורסמו בשבוע שעבר.

השווקים נגד הממשלה

חבילת התמריצים שאישרה הממשלה, בניסיון להקל על האזרחים ולעודד את הצמיחה הכלכלית, עומדת על שלוש רגליים: התמודדות עם עליית המחירים, השגת כלכלה חזקה וחיזוק יכולות הגנתיות ודיפלומטיות. בתקשורת המקומית מספרים כי חבילת תמריצים זו היא הגדולה ביותר מאז מגפת הקורונה.

בנוסף, הקבינט גם הודיע שהוא יגדיל את היקף חלוקת המענקים וגם יספק סובסידיות לחשבונות חשמל וגז, כמו גם יבטל את המסים על בנזין. הצעדים הללו ייכנסו לתוקף בינואר, ויסתכמו בכ־7,000 ין (44 דולר) למשק בית סטנדרטי על פני תקופה של שלושה חודשים.

יפן מתכננת גם להקים קרן ל־10 שנים לשיפור יכולות בניית ספינות, ולנקוט צעדים להעלאת הוצאות הביטחון ל־2% מהתוצר המקומי הגולמי שלה עד שנת הכספים 2027. לדברי הממשלה, היא "תגבש במהירות" הצעת חוק תקציב משלימה למימון צעדים אלה, ומתכננת לאשר אותה עד סוף השנה בעזרת מפלגות האופוזיציה.

ואיך הגיבו השווקים? הם מאוד לא אהבו את התוכנית. על רקע הצפי שהממשלה תידרש לגיוס חוב משמעותי למימון תוכניותיה, איגרות החוב של ממשלת יפן צנחו בחדות, והתשואה על האג"ח הממשלתיות לעשר שנים טיפסה השבוע לרמה הגבוהה ביותר שלה מאז יוני 2008, עת המשבר הכלכלי העולמי. מגמה דומה נרשמה באג"ח הארוכות יותר.

על פי הנתונים האחרונים של איגוד סוחרי ניירות הערך של יפן, משקיעים גדולים - כולל בנקים מקומיים, חברות ביטוח וחשבונות בחו"ל - צמצמו את רכישותיהם נטו של האג"ח הממשלתיות של יפן ל־10 שנים לרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2023.

ראש מחלקת המחקר בשוק המטבעות העולמי של דויטשה בנק ג'ורג' סרבלוס אף הזהיר כי תוכניות ההוצאות של טקאיצ'י מעלות חשש לבריחת הון פרועה, המזכירה את הטלטלה שכמעט שברה את שוק האג"ח הבריטי בשנת 2022. בבריטניה, נזכיר, אותה השתוללות בשוק האג"ח הביאה להתפטרותה המהירה של ראש הממשלה לשעבר ליז טראס לפני שלוש שנים.

וביפן יש לשוק האג"ח חשיבות מיוחדת. במשך רוב העשור האחרון, תשואות האג"ח היו המוקד הכלכלי שלה, ועד מרץ 2024 הבנק המרכזי שם הפך לבעלים של כמעט מחצית מהאג"ח הממשלתיות במדינה. למעשה, מדובר בשוק חוב נפוח במיוחד ביפן: יחס החוב לתוצר שלה עומד על 230%, הרבה יותר מכל מדינה מפותחת אחרת.

פריסת טילים מול סין

אבל הצרות של יפן רחוקות מלהסתיים כאן. כפי שדיווחנו בגלובס, לאחרונה התפרצה מתיחות בינה לבין סין, שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה, וכמובן אחד הכוחות המשמעותיים ביותר בעולם. הסכסוך הבין־מעצמתי במזרח צץ סביב טייוואן, כאשר ראש ממשלת יפן טקאיצ’י הצהירה שתקיפה סינית על טייוואן, העלולה לסכן את יפן, עשויה להצדיק תגובה צבאית. הדבר הצית משבר דיפלומטי חריף: בייג’ינג הגיבה בזעם וקראה לאזרחיה להימנע מנסיעות ליפן, בעוד שטוקיו השיבה בצעדים מקבילים ובאזהרות לאזרחים השוהים בשטחה של סין.

ההסלמה הגיעה גם לזירה הצבאית. ספינות משמר החופים הסיני נכנסו למים הטריטוריאליים סביב איי סנקאקו, שבשליטת יפן אך נתבעים על ידי סין, וגורשו על ידי כוחות יפן. במקביל, יפן הזניקה מטוסי קרב לאחר שסין הפעילה כטב"ם בין טייוואן לאי יונאגוני.

בהמשך, שר ההגנה של יפן ביקר בבסיס צבאי קרוב לטייוואן, ואמר כי התוכניות לפרוס טילים בבסיס יתקדמו ככל שהמתחים גוברים בין טוקיו לבייג'ינג סביב האי במזרח אסיה. "הפריסה יכולה לסייע בהפחתת הסיכוי למתקפה מזוינת על ארצנו", אמר בהצהרה לתקשורת בתום ביקורו הראשון בבסיס באי בדרום יפן.

ההשפעות הכלכליות

משברים כלכליים ביפן נוטים להתפשט אל מחוץ לאסיה. כזכור, באוגוסט שעבר כלכלת יפן חוותה טלטלה - וזו הביאה לזעזוע בשווקים ולירידות חדות בבורסות העולם. לכן, קשה לשלול על הסף תרחיש שבו המשבר הנוכחי יתרחב גם הוא לכל רחבי הגלובוס.

ואם למשבר בתוך יפן צפויות להיות השפעות רוחב - אז למשבר עם סין על אחת כמה וכמה. כבר עכשיו בקרב מומחים מתגברים החששות שהחרפת המתיחות עלולה לפגוע בלב שרשראות האספקה, להאט ייצור תעשייתי וליצור זעזועים שישפיעו על כלכלות נוספות באזור. בימים האחרונים שר המסחר הסיני הודיע ששיתוף הפעולה בין סין ליפן בענייני סחר "נפגע באופן חמור".

זה סימן מדאיג נוסף עבור הכלכלה היפנית. סין היא יעד הייצוא השני בגודלו של יפן (אחרי ארה"ב), ושווי הייצוא מיפן לסין הסתכם ב־2024 ב־125 מיליארד דולר. עיקר הייצוא הוא ציוד תעשייתי, מוליכים למחצה וכלי רכב.

לפי רויטרס, טוקיו עלולה להתקשות למצוא שווקים חלופיים אם סין תסגור את שעריה לסחורה יפנית, שכן דרום קוריאה - יעד הייצוא השלישי של יפן - קונה ממנה סחורות בשווי של 46 מיליארד דולר בלבד.