המתיחות בין יפן לסין מתפרצת בימים האחרונים לשיא חדש, לאחר שדבריה החריגים של ראשת ממשלת יפן, סנאֶה טאקאיצ’י - שהצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן העלולה לסכן את יפן עשויה להצדיק תגובה צבאית - הציתו משבר דיפלומטי חריף. בייג’ינג הגיבה בזעם, קראה לאזרחיה להימנע מנסיעות ליפן, בעוד טוקיו השיבה בצעדים מקבילים ואזהרות לאזרחים השוהים בשטחה של סין.
● רוסיה מציגה בדובאי: העתק של מל"ט מתוצרת התעשייה האווירית
● באוצר בוחנים הנפקת אג"ח באחת הכלכלות הגדולות במזרח
אמירתה של טאקאיצ’י, שנאמרה ב־7 בנובמבר במהלך דיון בפרלמנט היפני, עוררה סערה דיפלומטית חריפה כאשר בבייג’ינג התייחסו אליה כהתרסה חסרת תקדים וכחריגה ממה שהם היו מוכנים לספוג.
במאמץ לבלום את ההידרדרות, שלחה יפן בכיר במשרד החוץ לפגישה בבייג’ינג. אלא שעל אף ההידברות, בשלב זה לא הושג שינוי ממשי בעמדה הסינית כלפי היפנים. משרד החוץ הסיני שב ודרש שטאקאיצ’י תחזור בה באופן מוחלט מדבריה, בעוד ממשלת יפן מצידה ממשיכה להדגיש כי היא לא שינתה דבר בעמדתה ההיסטורית ושעמדת הביטחון של יפן נשארת כפי שהייתה תמיד. היפנים ממשיכים לומר כי הם מקווים שהסוגיות סביב טייוואן ייפתרו בדרכי שלום, אך ראשת הממשלה החדשה לא תיסוג מהצהרותיה.
לסכסוך כבר יש השלכות כלכליות
התבטאות מאיימת של דיפלומט סיני ביפן, שפרסם ברשתות החברתיות מסר חריף נגד טאקאיצ’י, הגבירה עוד יותר את המתיחות וגררה גינוי חריף מצד טוקיו. במסר שפרסם שׂוּה גְ'יאֶן (Xue Jian), הקונסול הכללי של סין באוסקה, שמאוחר יותר נמחק, נכתב כי "הצוואר המלוכלך שמושיט את עצמו, חייב להיכרת".
במקביל, כלי תקשורת המקורבים לממשל הסיני המשיכו לתקוף את טאקאיצ’י, וכינו את דבריה "חזרה לימי המיליטריזם". בתוך האווירה המדרדרת, שגרירות יפן בסין פרסמה אזהרה מקיפה לאזרחיה לנקוט משנה זהירות, להימנע מאזורים עמוסים ולהיות ערניים למתרחש סביבם.
ההשלכות הכלכליות לא מאחרות להגיע. בעקבות הקריאה הסינית להימנע מנסיעות ליפן נרשמה צניחה חדה במניות הקשורות לתיירות בטוקיו, וחברות תעופה סיניות החלו להציע החזרים מלאים ואף ביטלו או דחו קווים ליפן. גם תחום הקולנוע נפגע, לאחר שמפיצים בסין החליטו להשהות הקרנת סרטים יפניים חדשים, תוך הדגשה שמדובר בצעד המשקף את "האווירה הציבורית".
מעבר לתיירות, ביפן מודאגים מהממד הרחב יותר של התלות הכלכלית בסין - שמשמשת עבורה ספקית מרכזית של מינרלים קריטיים לתעשיית האלקטרוניקה והרכב. שרת הביטחון הכלכלי של יפן הזהירה כי מדינה שעושה שימוש תדיר בלחץ כלכלי עלולה להוות סיכון לשרשראות האספקה וליציבות הכלכלית. עם זאת, שר המסחר היפני ריוסיי אקאזווה אמר לתקשורת כי בשלב זה לא נרשמו שינויים משמעותיים בהגבלות היצוא הסיניות.
גם בזירה הצבאית נרשמת הסלמה. ספינות משמר החופים הסיני נכנסו למים הטריטוריאליים סביב איי סנקאקו, שבשליטת יפן אך נתבעים על ידי סין, וגורשו על ידי כוחות יפן. במקביל, יפן הזניקה מטוסי קרב לאחר שסין הפעילה כטב"ם בין טייוואן לאי יונאגוני. ארצות הברית שלחה אף היא מסר חד־משמעי: שגריר ארה"ב ביפן הצהיר כי וושינגטון מחויבת להגנת יפן, כולל הגנת איי סנקאקו, במסגרת הברית הביטחונית בין המדינות.

משמר החופים הסיני באזור איי (צילום ארכיון) / צילום: Shutterstock
ועידת ה־G20 בדרום אפריקה נתפסה כזירה פוטנציאלית להרגעת הרוחות, אך בייג’ינג הודיעה כי ראש ממשלת סין לא מתכנן להיפגש עם טאקאיצ’י. ממשלת יפן ציינה כי היא פתוחה ל"דיאלוג בכל ערוץ", אך נכון לעכשיו נראה כי הצדדים רחוקים מהסכמה. מומחי יחסים בינלאומיים מזהירים כי שתי המדינות נמצאות במצב רגיש במיוחד, וצעדים לא מחושבים עלולים להוביל להסלמה אזורית רחבה בהרבה.
"פתוחים לדיאלוג" אך רחוקים מהסכמות
טייוואן היא אחד הנושאים הרגישים ביותר עבור הסינים וזאת מכיוון שבייג’ינג רואה באי מחוז סורר השייך לה, היסטורית וחוקית. טייוואן לעומתה לא מעוניינת להתחבר לסין ומבקשת לשמור על עצמאותה וקרבתה למערב. זהו תוצר של מלחמת האזרחים הסינית, כאשר כשנה לפני סיומה, ב־1949, נמלטו לטייוואן כוחות המפלגה הלאומית והקימו שם את מדינת טייוואן.
מבחינת סין, כל צעד בינלאומי שמשדר הכרה בטייוואן כישות נפרדת מהווה פגיעה חמורה בריבונותה ומדרבן בדלנות. בשנים האחרונות גברה הרגישות עוד יותר בשל התחזקות היחסים בין טייוואן לארצות הברית והעמקת שיתופי הפעולה הביטחוניים באזור. עבור בייג’ינג, כל אמירה או רמיזה על התערבות צבאית, ודאי מצד יפן, ששוכנת בסמיכות קריטית לאי, נתפסת כאיום ישיר על יעד אסטרטגי ראשון במעלה.
גם ישראל התקרבה לטייוואן והשנה משלחת של חברי כנסת נסעו לבקר במדינה, מהלך שזכה לביקורת חריפה ביותר מצד ממשלת סין.
הסכנה: פגיעה בלב שרשראות האספקה
הסחר בין יפן לסין הוא מהעמוקים והמשמעותיים ביותר באסיה, והוא מהווה נדבך מרכזי ביציבות הכלכלית של שתי המדינות. על פי נתוני הסחר האחרונים, יצוא הסחורות מיפן לסין עמד על יותר מ120 מיליארד דולר בשנה, וסין נותרה אחד מיעדי הייצוא החשובים ביותר עבור יפן. לצד זאת, יפן נשענת על יבוא סיני של מינרלים חיוניים, רכיבים אלקטרוניים וחומרי גלם המשמשים את תעשיות הרכב, הטכנולוגיה והאנרגיה שלה.
מומחים רבים שצוטטו בהרחבה בתקשורת הבינלאומית מזהירים כי כל הסלמה נוספת עשויה לפגוע בלב שרשראות האספקה, להאט ייצור תעשייתי, וליצור זעזועים שישפיעו על כלכלות נוספות באזור.
אלא שהמשבר הנוכחי כבר מייצר תזוזות פוליטיות וכלכליות. כאמור, בטוקיו מדגישים כי דבריה של טאקאיצ’י אינם משנים את עמדתה הרשמית של יפן, אך במקביל מודים שקיימת רגישות גבוהה במיוחד בשל קרבת טייוואן לשטח היפני ועל רקע התערבותה של ארצות הברית.
בבייג’ינג, מנגד, טוענים כי יפן נוקטת קו פרובוקטיבי ומתערבת בעניינים פנימיים שלה. אירועי הימים האחרונים, מצניחת מניות תיירות ועד החלטות של חברות תעופה וסרטים סיניות, ממחישים עד כמה המתיחות הדיפלומטית מסוגלת לזלוג מהר מאוד גם לשטח הכלכלי והתרבותי. לפי גורמי ממשל יפניים ששוחחו עם אמצעי התקשורת, "כל עיכוב בהרגעת הרוחות הופך את המחיר הכלכלי לגבוה יותר ואת התאוששות היחסים למורכבת הרבה יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.