שדה התעופה רמון / צילום: Shutterstock
דוח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') בחן את מוכנותן של מערכות התחבורה המרכזיות בישראל להתמודדות עם תרחישי חירום. בין אם מדובר בשדה התעופה רמון שבדרום או בקו האדום בלב גוש דן, הפערים חוזרים על עצמם: ליקויי תיאום, כשלים במענה רפואי ובאבטחה והיעדר מסגרות עבודה סדורות בין הגופים האמונים על ביטחון הציבור.
● מנכ"ל וויזאייר בפגישה עם שרת התחבורה: "מתכננים להקים בסיס בישראל באפריל"
● מס חדש וייעול תקציבי האבטחה: המהלכים מטיוטת חוק ההסדרים שישפיעו על התעופה
על־פי הדוח, מאז פתיחתו של נמל רמון טרם הוסדרה במלואה חלוקת האחריות בין הגופים השונים בכל הנוגע לטיפול באירועי חירום ובמענה רפואי לנוסעים ולעובדים. המבקר מתניהו אנגלמן מציין כי למרות הנחיות שניתנו עוד ב־2019, לא התקיים דיון המשך במטה לביטחון לאומי בנושא התקצוב של תוכנית המענה הרפואי, ומשרדי האוצר והבריאות לא סיכמו על המקור התקציבי לכך.
עוד נמצא כי הפעלת מערך רפואי במקרה של אירוע רב־נפגעים עלולה להתעכב, מאחר שצבירת הכוחות הרפואיים תדרוש זמן. בביקורת צוין גם כי במטה רשות שדות התעופה אין כיום גורם אחד המתכלל את כלל נושאי הביטחון בנמלי התעופה, לרבות פיתוח טכנולוגיות ופיקוח.
בהיבט הכלכלי ציין המבקר כי בין השנים 2019 ל־2023 הסתכם ההפסד המצטבר מפעילות הנמל בכ־1.4 מיליארד שקל, כאשר עלות הקמתו הייתה כ־2 מיליארד שקל. נמל רמון מסוגל לטפל בכ־150 טיסות ביום בלבד (כשליש מנפח הפעילות בנתב"ג), ולכן יכול לשמש חלופה חלקית בלבד בעת הצורך.
ירידה בכשירות המאבטחים
בדוח נבחנה כאמור גם ההיערכות לאירועי חירום וטרור בקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, שהפעלתו המלאה מתבצעת בהדרגה. המבקר כותב כי כבר בשנת 2019 רשות החירום הלאומית קבעה מה אמור להיות גודל האירוע שאליו יש להיערך במקרה של פיגוע ברכבת הקלה - כלומר כמה נפגעים עלולים להיות ומה היקף המענה שיידרש. משרד התחבורה חשב שהמספרים שנקבעו גבוהים מדי, אבל במשך חמש שנים לא הציג הערכה מקצועית אחרת.
בנוסף, הדוח מציין כי אין כיום גוף אחד שמוגדר כאחראי רשמי על קביעת התרחיש הזה, ולכן אין גורם שמקבל החלטה סופית על מהו היקף האירוע שאליו כל המערכות צריכות להיערך.
בדוח מצוינים מספר פערים בתחום האבטחה בקו האדום. בין היתר, נמצא כי מספר המאבטחים הצטמצם עוד לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ובמספר מקרים אף נרשמו משמרות שבהן הכוח היה נמוך מהתקן, ובשני מקרים אף מהסף המזערי הנדרש.
בנוסף, המבקר מציין ירידה בכשירות המאבטחים, בין השאר בשל צמצום אימוני הריענון ותרגולות קרב המגע. עוד נמצא כי אין כיום תקן משטרתי מחייב לאבטחת תשתיות תת־קרקעיות, וכי תהליך גיבושו טרם הושלם.
בתחום התקשורת המבצעית עלו פערים נוספים: מערכות הקשר של מד"א אינן מתקשרות עם מערכות המשטרה וכב"ה, וצוותי מד"א הפועלים במנהרות אינם מצוידים במכשירי קשר נישאים ומסתמכים על טלפונים סלולריים בלבד.
הדוח מציין גם כי טרם הוקם מתקן אימונים לאומי לתרגול תרחישי חירום בתווך התת־קרקעי, וכי לא הוקם צוות ייעודי לבחינת טכנולוגיות אבטחה מתקדמות בפרויקט, כפי שנעשה במיזם המטרו.
תגובות
מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "רשות שדות התעופה רואה חשיבות רבה בעבודת מבקר המדינה. יצוין כי עוד בטרם פרסום הדוח, ולאחר עבודת מטה מקיפה שנערכה בחודשים האחרונים, מונה ברשות גורם מתכלל ייעודי, שתפקידו לרכז את כלל ההיבטים המקצועיים ולהבטיח תיאום וסנכרון מלאים בין כלל הגופים העוסקים בתחום.
"הרשות פועלת ותמשיך לפעול בשיתוף־פעולה מלא עם כל הגורמים המנחים, ובהתאם לסטנדרטים הגבוהים והמחמירים ביותר של אבטחת מתקנים אסטרטגיים.
"רשות שדות התעופה ממשיכה להשקיע משאבים משמעותיים בטכנולוגיות חדשניות, באמצעי בקרה מתקדמים ובשיפור תהליכי העבודה, מתוך מחויבות מלאה לביטחון הנוסעים ולשיפור השירות לציבור".
מנת"ע נמסר בתגובה: "נת"ע מבקשת, מסיבות ברורות, שלא להתייחס לסדורי האבטחה ברכבת הקלה. יחד עם זאת, נציין כי תפיסת האבטחה ברכבת מאושרת ומבוצעת על־פי הנחיות גורמי הביטחון הרשמיים של ישראל, ומבקר המדינה אף משבח את נת"ע על שיתוף־הפעולה עם המשטרה, על קידום שיטות אבטחה מתקדמות ומקצועיות אימוני המאבטחים.
"בשולי הדברים נוסיף כי גם בימי המלחמה וגיוס המלואים הגדול בקרב המאבטחים, עמדה נת"ע בדרישות האבטחה הנדרשות, וכך תעשה גם בעתיד".