מינהלת הליגות וערוץ הספורט, בבעלות RGE, מנהלים מגעים סביב סיום חוזה שידורי ליגת העל בכדורסל. בין הצדדים נרשמת מתיחות ביחס להמשך הדרך: בעוד שבערוץ הספורט מעוניינים להאריך את החוזה בתנאים הקיימים, במינהלת הליגות עמלים על מכרז חדש, שפרטיו מתפרסמים כאן לראשונה.
המשמעות היא שלראשונה אחרי 30 שנה, במינהלת הליגות נערכים בצורה ממשית לאפשרות של פרידה מערוץ הספורט ומעבר לאכסניית שידורים חדשה.
● עופר ינאי לאחר ביצור השליטה בנופר: "לוקח צעד אחורה בהפועל תל אביב"
● החיסכון של סלקום מעמלות המדיה נחשף: כ-25% מהתקציב
בתום עונת המשחקים הנוכחית, בקיץ 2026, יסתיים חוזה זכויות השידור של ליגת העל בכדורסל עם ערוץ הספורט. בין הערוץ למינהלת מתקיימות שיחות סביב הארכת החוזה הנוכחי בשנתיים נוספות, כשברקע שתי עונות שהושפעו מאוד מהשלכות המלחמה. בין היתר, בצל המערכה מול איראן לא התקיים המשחק המכריע, ולכן לא הוכרזה אלופה לשנת 2025.
בערוץ הספורט היו רוצים לראות את ההסכם הנוכחי בין הצדדים על זכויות השידור מוארך כמו שהוא, לתקופה של שנתיים נוספות לפחות, לאור הפגיעה שנגרמה לענף כולו בתקופת המלחמה. עם זאת, במינהלת רואים את הדברים אחרת לגמרי ונערכים כאמור לפרסום מכרז שידורים חדש. על-פי מידע שהגיע לגלובס, הסוגיה עלולה להגיע לבית המשפט, אם המתיחות תחמיר.
שידור גם בדיגיטל
כאשר בוחנים את האטרקטיביות של ליגת העל בכדורסל לצופה הישראלי, רואים שינוי ברור לעומת שנים קודמות. אם בעבר הליגה נתפסה כלא תחרותית וכזו שנשלטת על-ידי מועדון אחד, הרי שבשנים האחרונות חל מהפך.
בין היתר תרמו לכך השקעות כספיות ניכרות מצד גורמים כמו עופר ינאי בהפועל תל אביב, שהפכה למועדון מוביל באירופה, ומתן אדלסון בהפועל ירושלים, שבנה קבוצה תחרותית המתמודדת על כל התארים. לצידם נכנסו בעלים פרטיים חזקים גם לקבוצות כמו הפועל העמק ועירוני נס ציונה.
בשורה התחתונה, הליגה הבכירה חווה רנסנס, המלווה באולמות מלאים ובעניין ציבורי חסר תקדים, שגם בא לידי ביטוי ברייטינג. במינהלת רוצים לרכב על המומנטום, וכאמור נערכים לפרסום מכרז חדש שפרטיו נחשפים כאן לראשונה.
המטרה היא לדרוש את הסכום הגדול אי-פעם ששולם עבור זכויות השידור: מינימום של 25 מיליון שקל בעונה. עוד מצפים במינהלת כי הזכויות יימכרו לפלטפורמות דיגיטליות כמקובל בעולם, בנוסף לשידור הליניארי המוכר. הסכום המבוקש יתחלק שווה בשווה בין כלל קבוצות הליגה.
ההערכות הן שהמכרז ייצא עד סוף השנה, וההכרזה על הזוכה צפויה להתרחש ב-1 במרץ 2026. בסיס המכרז הוא ככל הנראה לחמש שנים, עם אופציה להארכה. הסיבה לכך היא שעבור שחקנים חדשים כמו פלטפורמות דיגיטליות נדרשת השקעה משמעותית, שלא ניתן להחזיר בתוך עונת משחקים אחת או שתיים.
שינוי נוסף ביחס למה שהיה מקובל עד כה הוא בשיטת המכרז. במינהלת שואפים הפעם ל"מכרז מודולרי", כלומר שיווק חבילות של משחקים. המשמעות היא שמשחקים מסוימים ישודרו בפלטפורמה אחת, ואחרים בפלטפורמה אחרת.
נכון לעכשיו מתקיימות שיחות בנושא עם כלל השחקנים הרלוונטיים, לרבות ערוץ הספורט, תאגיד השידור הציבורי, צ'רלטון ועוד. לטובת ליווי ההליך גייסו במינהלת את עו"ד יוסי עבאדי ממשרד מיתר.
הבשורה הפחות חיובית עבור הציבור הרחב היא שבמצב הדברים המסתמן, ייתכן כי גם המשחק המרכזי ישודר בערוץ או בפלטפורמה בתשלום, ולא בהכרח בערוץ פתוח.
השפעות החוק של קרעי
שר התקשורת שלמה קרעי מקדם בצורה אגרסיבית את חוק התקשורת (שידורים), כשבימים האחרונים אף הוחלט על הקמת ועדה מיוחדת שתעסוק בענייני החוק - החלטה שצפויה להגיע בקרוב לבג"ץ.
מדובר ברפורמה רחבת-היקף שעוסקת בהיבטים רבים. לעניין שידורי הספורט, השר קרעי מעוניין לבטל את הבלעדיות בתחום. כך, הצעת החוק מטילה חובה על ספקי התוכן לספק לציבור תכני ספורט באופן נפרד מכל התקשרות אחרת, ולא להתנות הנחה למנויים. הלכה למעשה, המשמעות היא שאם לקוח לא ירצה את תכני הספורט, הוא יוכל לפנות לחברת השידורים שהוא מנוי אצלה, ולבקש להוריד את המחיר בשל כך.
לא בטוח כלל שחברות הטלוויזיה באמת יאפשרו את ההוזלה הזאת עבור הצרכן, ואולי אף יימצא פתרון בחוק לדלג על הנושא, אבל המשמעות היא שהשוק ישתנה דרמטית. אם כיום כל צרכן טלוויזיה בהכרח משלם 2-3 שקלים לחבילת הבסיס של שידורי הספורט, כשהחוק יעבור - הסכומים האלה לא יגיעו לספקיות, לספורט או למינהלת.
לדברי גורם בשוק, "הצרכן ייפגע, וזו גם תהיה התמוטטות של הספורט הישראלי. יהיה כאוס אחרי החוק, כי מדובר בהתערבות רחבה בשוק". ההערכה בשוק היא שזו אחת הסיבות שהמינהלת בחרה לצאת במכרז כה יקר - כדי להגן על עצמה מפני האפשרות של ירידה בסכומים שמגיעים מפלטפורמות השידורים.
ערוץ הספורט לא הגיב לפרטים, אך אישר כי אכן מתקיימים מגעים בין הצדדים בנוגע להסכם השידורים.
ממינהלת הליגות לא התקבלה תגובה.
