טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa
מערכת החץ הישראלית, שפותחה בשיתוף ובמימון אמריקאי, החלה היום בפעילות מבצעית להגנה על גרמניה מפני טילים בליסטיים. בטקס חגיגי שהתקיים ביער מדרום לברלין, באזור צבאי סגור שבו נפרש המכ"מ המשוכלל של המערכת וכן סוללת יירוט, ציינו בכירים ביטחוניים משני הצדדים את "הרגע ההיסטורי", שמסמל את שיתוף הפעולה הביטחוני המשמעותי בין שתי המדינות. גרמניה היא הלקוחה הבינלאומית הראשונה של המערכת, ושילמה 3.5 מיליארד אירו בעבור פרישת המערכת, המסוגלת ליירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה.
● 3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק
● אירופה מזנקת, בעוד אמריקה יורדת: רבעון שיא לרפאל
● "הנכס הכי מתקדם שלה": המדינה שרכשה מערכת הגנה ישראלית
"מה שמחבר בינינו הוא יותר מעסקת נשק", אמר במהלך הטקס השר לענייני הגנה במשרד הביטחון הגרמני. "היחסים בין ישראל לגרמניה חזקים ומבוססים על ברית איתנה בינינו - היום ובעתיד. החץ הוא ההוכחה לכך. מדינות שנכשלו להשקיע בהגנה בזמן מסכנות את הביטחון שלהן. הן מסתכנות לאבד את הטריטוריה ואת החירות שלהן. אירופה חייבת להיות מסוגלת להגן על עצמה, ומערכת החץ מייצגת יכולת אסטרטגית להגן על גרמניה. זהו ההסכם הגדול ביותר בהיסטוריה של שתי המדינות שלנו, והוא יצא לפעול כי עבדנו ביחד".
מאות המוזמנים לאירוע התכנסו באזור המאובטח על גבול מדינות המחוז ברנדנבורג וסקסוניה-אנהלט בו מוצב חלק מהמערכת. באירוע התייצבו מפעילי המערכת הגרמנים, שהוכשרו בישראל, בפני הקהל, לצד תזמורת צבאית ושורת מכובדים.
מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, התייצב בפני הנוכחים ודיבר על התהפוכות ההיסטוריות שהביאו את ישראל לפרוש מערכת שתגן על גרמניה. "אני בן של שורדי שואה", אמר ברעם לקהל, "שום דבר לא נשאר מהמשפחה שלי באירופה... אבל אני עומד כאן לא כדי לזכור את הזמנים החשוכים, אלא כי אני מתפעל שמערכת שפותחה בישראל על ידי התעשייה האווירית עומדת לעזור להגן על אזרחי גרמניה". ברעם התייחס ישירות לאמברגו הנשק שהטיל הקנצלר מרץ על ישראל באוגוסט ואמר כי "למרות חוסר הסכמות רגעיות, שיתוף פעולה עומד בבסיס היחסים שלנו". הוא הוסיף כי "אמברגו מעולם לא היה צריך להיות מוטל על ישראל".
ברעם הוסיף כי "אנחנו רוצים כעת לראות גרמניה חזקה וגאה. ואנחנו גאים בכך שישראלים הם חלק מתהליך ההתעצמות הצבאית של גרמניה. ישראל הגנה על עצמה מאז שהוקמה. אנחנו נלחמים לא רק בשבילנו, אלא למען כל המערב. ה'חץ 3' הוא ההוכחה לכך. היום כשאנחנו מעבירים לידיכם את המערכת הזאת - זו רק ההתחלה. היום אני יוצק תוכן בהבטחה של אמו של אבי, שעלתה באניית המעפילים 'מורדי הגטאות': להיות חזקים, להיות מגנים, להיות עם היודע לשרוד". בתום הנאומים הופעלה המערכת, קני השיגור של המיירטים עברו למצב אנכי, וקצינה דיווחה לשר לענייני הגנה בפני הנוכחים כי "מערכת החץ להגנה על גרמניה מוכנה לפעולה".
הטקס שהתקיים היום מסמל את תחילת ההפעלה המבצעית של המערכת, שחלקים שונים שלה יוצבו ברחבי גרמניה. בנוסף לבסיס הנוכחי, צפויים קרונות שליטה ובקרה וכן חלקים נוספים להיות מוצבים בבסיסים במדינות המחוז שלזוויג הולשטיין ובבוואריה. הגרמנים העריכו כי תאריך היעד של פרישת המערכת במלואה יהיה בשנת 2030. גרמניה כבר הביעה עניין ברכש של מערכת חץ-4, שהיא המחליפה של מערכת חץ-2 בה השתמשה ישראל בין היתר במהלך המערכה מול איראן.
הגרמנים מתכננים להשתמש במערכת כחלק מתוכנית "מגן-שמיים" אירופי (ESSI) במסגרתה מדינות מרכז וצפון אירופה יחברו להפעיל ולממן מערכות בשכבות שונות להגנה אווירית, כולל מערכת "החץ", מערכת IRIS-T הגרמנית וכל מערכות אחרות. בצד הישראלי אמרו כי אינם מעורבים בשלב זה בשלבי המשך, וגם לא סיפקו פרטים לגבי מדינות נוספות שעשויות להפוך ללקוחות הבאים בתור של מערכת החץ.
בין גרמניה לישראל יש יחסים ביטחוניים ענפים, וסחר הדדי בשווי של מיליארדי אירו. בנוסף לרכש הצוללות המשמשות את ישראל, ותוכנית לרכש של שלוש צוללות נוספות, גרמניה מספקת מנועים לטנקי המרכבה, פגזים, חימוש, מערכות הנעה והיגוי לנגמ"שים וגם נשק. ישראל, מצדה, מחכירה מל"טים מתקדמים מסוג HERON לחיל האוויר הגרמני, כמו גם מציידת את הטנקים הגרמנים במערכת "מעיל רוח" מתוצרת רפא"ל. גרמניה גם הביעה עניין בחימוש נוסף.
"תו תקן אירופי"
"חתמנו את ההסכם בספטמבר 2023, עשרה ימים לפני 7 באוקטובר", מספר מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי, בראיון לגלובס. "לא שיערנו לעצמנו שהעולם יתהפך. הבטחנו שני דברים - שגרמניה תקבל מערכת 'כפי שהיא בישראל', כפי שהקנצלר הגרמני עצמו ביקש; ושנספק אותה תוך שנתיים. העובדה שתוך כדי מלחמה התעשייה האווירית והצד הישראלי העניקו עדיפות מרכזית והצליחו במשימה הזו היא הישג ניהולי וטכנולוגי. זה מראה על מסירות לעמוד ביעדים שאנחנו מחויבים אלינו. וכמו שהתבקשנו - גרמניה תקבל מערכת שכל הלקחים של המלחמה בישראל - והתקפות הטילים עליה - מוטמעים בה. מערכת כמו זו שחיל האוויר הישראלי משתמש בה".
ביצוע המהלך דרש מעורבות ישראלית עמוקה של כל הגורמים הביטחוניים, בהובלת משרד הביטחון הישראלי, שרואה בהפיכת גרמניה ללקוח הבינלאומי הראשון של מערכת ההגנה האווירית הישראלית המתקדמת "חלק מהברית האסטרטגית עם גרמניה". גורם דיפלומטי אמר בתדרוך לכתבים ערב הכרזת המערכת כמבצעית כי גרמניה מהווה "תו תקן אירופי", שדרכו ישראל והתעשיות הביטחוניות שלה מקבלות גישה ואפשרויות רבות במדינות רבות ביבשת, ובעולם.
אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה, ועל רקע השימוש הרב בטילים בליסטיים מצד רוסיה, הגרמנים היו נחושים לסגור את הפער ההגנתי שלהם בתחום האוויר במהירות האפשרית. לכן, הם הוציאו 3.5 מיליארד אירו על רכש המערכת. קנצלר גרמניה הקודם אולף שולץ נסע במיוחד לוושינגטון כדי לבקש מהנשיא האמריקאי ג'ו ביידן אישור לרכוש את המערכת, בעידוד ישראלי, וקיבל אותו. לאחר מכן, הפעולה המוצלחת של המערכת נגד מאות הטילים ששוגרו מתימן ומאיראן הוכיחה לגרמנים כי ההשקעה שלהם היתה מוצלחת.
מהצד הישראלי, הסביר גורם ביטחוני בכיר שהשתתף בתדרוך, היתה לעסקה הנוכחית - שהיא הגדולה ביותר בהיסטוריה של התעשיות הביטחוניות - רווח נוסף. "חייבים להבין שברגע שיש עוד לקוח, ומשמעותי כמו גרמניה, ההגדלה של הייצור הנדרש משרתת גם את ישראל, גם מבחינת כמות וגם מבחינת הוזלת המחיר. זה הוכיח את עצמו במלחמה מול איראן ביוני".
לדברי הגורם, הארסנל הישראלי של מיירטים היה גדול יותר בפתח המלחמה מול איראן כתוצאה ישירה של העסקה. "כך ששני הצדדים מרוויחים". גם תצורת המערכת עברה התאמה ושינוי, והמגוון הרחב יותר של אפשרויות אמור לסייע להתמודדויות עם איומים.
בצל אמברגו הנשק
על ציון הדרך ההיסטורי, שבו נשק ישראלי יגן על גרמנים שמונה עשורים אחרי תום מלחמת העולם השנייה והשואה, מעיב אמברגו הנשק החלקי שמרץ הטיל על ישראל באוגוסט האחרון. הקנצלר החליט להפסיק את אספקת הציוד הביטחוני על רקע המלחמה בעזה. "אין מה לומר, הצעד הגרמני פגע בנו", אומר בכיר ביטחוני. גרמניה היא יצואנית הנשק השנייה בגודלה לישראל אחרי ארה"ב, ובין היתר, ההחלטה הביאה לעצירת משלוחים של מנועים לטנקים. "אין ספק שלא צריך היה להטיל אמברגו על ישראל, לא כשאנחנו נמצאים בעימות קיומי", הוסיף.
בצד הישראלי אומרים כי הם "מבינים את הלחצים הפנימיים" שהובילו למהלך היוצא-דופן מצד הקנצלר מרץ, וכי הם מקווים ש"זה לא יחזור בעתיד". בכל מקרה, הצד הישראלי קיבל הוראה גם אחרי אוגוסט להמשיך בפריסת מערכת החץ בקצב מלא, וקיבל הבהרות מהצד הגרמני כי האמברגו יוסר ברגע שיתאפשר. בשבוע שעבר ביטלה הממשלה הגרמנית את הצעד, על רקע הפסקת האש בעזה.
"ממה שהגרמנים אמרו לי - הם מרוצים מאוד", מוסיף מנכ"ל התעשייה האווירית, "הצגנו להם את הביצועים במלחמה. הם התרשמו מהיכולות הטכנולוגיות. הביקורים הדחופים של הגרמנים על אדמת ישראל גרמו לכך שהם גם חוו את זה בעצמם, את ההגנה שהמערכת מספקת. בנוסף, לעובדה שמסרנו את המערכת ביום שהתחייבנו הם יש חשיבות אדירה בעיניהם היא ממחישה את המחויבות שלנו, ואת הברית החזקה בינינו לבין גרמניה".
בנוגע לתחרות האפשרית מצד מדינות או חברות אחרות, לוי אומר כי "בזמן המתקפות של איראן היו שתי מערכות מערביות נוספות בשימוש בישראל - ה-THAAD ו-SM-3. אני חושב במלוא הצניעות, שמערכת החץ הוכיחה את העליונות שלה ביירוטים. לפני המלחמה גם היו סימני שאלה לגבי עלות היירוט. אני תמיד אמרתי שאסור להשוות את מחיר הטיל התוקף למחיר הטיל המיירט. צריך להשוות את פוטנציאל הנזק שגורם טיל אחד לעלות. כיום בישראל כל אחד יודע מה קורה אם טיל עם ראש קרב של חצי טון פוגע מבלי שיורט".
גם בעולם מבינים זאת, סבור הצד הישראלי. "זו שאלה גם של זמן פיתוח. האיומים הנוכחיים הם מיידים, ומבלי קשר ליכולת הפיתוח הטכנולוגית של מדינות, בסוף הן צריכות להכריע אם להשתמש בידע שכבר קיים או לנסות ולפתח אותו בעצמו", אומר הגורם הביטחוני הבכיר. "אנחנו מצליחים להבהיר את זה למדינות שאתן אנחנו במגע", מאשר לוי, "בהשוואה לכל מערכת אחרת בעולם, מחיר היירוט הוא מחיר נמוך יחסית לנזק האפשרי והפוטנציאל המבצעי של מערכת החץ הוא גבוה".
לקוחות נוספים בדרך?
בנוגע למדינות נוספות שעשויות לרכוש את החץ, בצד הישראלי לא ממהרים לספק פרטים או לבצע ספקולציות לגבי מדינות נוספות. חלק מכך ככל הנראה נובע מהעובדה כי ארה"ב השקיעה בפרויקט וחלק מהייצור מתרחש בה, וכי כל עסקה ליצוא החץ תדרוש אישור אמריקאי. "חשוב להזכיר שממשלת ארה"ב השקיעה בפרויקט החץ והיא שותפה בו. מדינה שהיא בעלת ברית של ישראל ושל ארה"ב, מדינה כזו יכולה לקנות את מערכת החץ. אבל חשוב להבהיר שיש פה עסקה שמערבת שלוש ממשלות", אומר לוי.
גרמניה מייעדת לחץ תפקיד ב"כיפת הגנה אירופית" (ESSI), אך בצד הישראלי לא ממהרים לדבר על לקוחות חדשים, גם לא שכנות של גרמניה. בינתיים מעמיקים את הקשר עם ברלין. "כפי שהציבור יודע, במהלך העימותים עם איראן השתמשנו בחץ-3 ובחץ-2, להתמודד עם איומים בטווחים וגבהים שונים", אומר לוי, "כעת אנחנו מחליפים את החץ-2 בחץ-4. והגרמנים ככל הנראה יהיו מעוניינים במערכת זו גם כן (הדבר נכתב בהצהרה רשמית של משרד ההגנה הגרמני, א"א)".
לגבי האפשרות שמדינות נוספות יירכשו את המערכת, אומר מנכ"ל התעשייה האווירית: "השימוש בטילים הפך ליותר זמין. יותר מדינות מרגישות מאוימות. כל מנהיג שרוצה להגן על המדינה שלו - חושב על החץ. הפוטנציאל הוא גדול מאוד".