הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov
עוד עלייה חריגה בארנונה? אחרי ה"קפיצה" המשמעותית בתעריפי הארנונה בשנת 2025, ב־5.29% לכל הפחות בכל הארץ, ייתכן כי גם בשנת 2026 חלק מכם ייאלץ להתמודד עם עלייה משמעותית נוספת - וזאת על אף ששר הפנים הקודם, ח"כ משה ארבל (ש"ס), הצהיר בתחילת השנה כי יחסום זאת.
● עשרות ערים כבר ביקשו להעלות את הארנונה. מה קורה בעיר שלכם?
● תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?
השר ארבל, כידוע, כבר אינו שר הפנים עקב המשבר הפוליטי בין הממשלה לחרדים, וכעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, בתפקידו הזמני כשר הפנים, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הופכים את החלטתו של ארבל - מה שעשוי להתבטא בנזק נוסף לכיס שלכם.
נסביר: בכל שנה נדרשות הרשויות המקומיות לאשר עד יולי את "צו הארנונה", קרי את תעריף הארנונה הכללי, עבור השנה העוקבת. במקביל, עד 1 ביולי הן יכולות להגיש בקשות לאישור חריג לארנונה - קרי בקשה להעלאה או להפחתה חריגה בתעריף או בתעריפים מסוימים, לשנה העוקבת. שרי הפנים והאוצר נדרשים לאשר או לדחות את הבקשות הללו עד 15 בדצמבר, לקראת השנה העוקבת.
שר הפנים ארבל הודיע כבר במאי כי באופן גורף לא יאשר בקשות להעלאות חריגות בארנונה, אך אתמול (ג') חתמו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' על תוספת למסמך הקווים המנחים לבדיקת בקשות לאישור חריג בארנונה לשנת 2026 שפרסם ארבל - תוספת המאפשרת לרשויות להגיש בקשה לאישור חריג. המשמעות: התוספת פותחת פתח להעלאות ארנונה נוספות בשנת 2026.
יש לציין כי נוסף על בקשות חריגות, אם יאושרו, תעלה הארנונה באופן גורף, בכל הארץ ולכל סוגי המבנים, ב־1.626% בשנת 2026. כאן לא מדובר על העלאה מותנית או כזו הדורשת אישור, אלא העלאה שמתרחשת באופן אוטומטי עם כניסת שנת 2026, בהתאם לעדכון "הטייס האוטומטי" שמתרחש אחת לשנה.
"סיוע לרשות מקומית במצב פיננסי מורכב"
על־פי התוספת לקווים המנחים שהגיעה לידי גלובס, הגשת הבקשות החריגות תתאפשר בשני "מסלולים". הראשון - "סיוע לרשות מקומית במצב פיננסי מורכב", קרי תתאפשר הגשת בקשות חריגות לרשויות, אשר בין היתר סך החוב מהכנסותיהן הוא 30% או יותר מזה; השני - מקרים שבהם הרשות מבקשת העלאה גורפת בשיעור זהה לכלל הנכסים או לנכסי המגורים. העלאה כזו תהיה מוגבלת עד ל־5% מעבר לשיעור העדכון של "הטייס האוטומטי".
עד כה הוגשו לשנת 2026 מצד רשויות מקומיות 108 בקשות לאישור חריג לארנונה - מרביתן עוד לפני התוספת החדשה שעליה חמו ראש הממשלה ושר האוצר, שכן על הרשויות היה להגיש את הבקשות, כאמור, עד ליולי השנה.
על־פי נתוני איגוד לשכות המסחר, 95 מהבקשות לאישור חריג כללו העלאה בארנונה. עוד מציינים באיגוד כי הבקשות להעלאות חריגות בארנונה מסתכמות בכ־250 מיליון שקל, וכי הנטל הישיר על המגזר העסקי בעקבות בקשות אלה (קרי ההעלאות הנוגעות לנכסים שאינם למגורים) נאמד בכ־45 מיליון שקל.
נדגיש כי לא כל הבקשות אשר הוגשו על־ידי הרשויות יאושרו בוודאות - ועל פניו הן יצטרכו לעמוד בתנאים שהציבו שני ה"מסלולים" החדשים הכלולים בתוספת שעליה חתמו ראש הממשלה ושר האוצר. על השניים להחליט אם לאשר את הבקשות או לדחות אותן, עד 15 בדצמבר.
גורמים המעורים בנושא מציינים כי העדכון נועד לאפשר מענה לרשויות במצב פיננסי מורכב, כאלה אשר יש חשש כי ללא אישור הבקשה ייקלעו לקשיים כלכליים. "כל המטרה היא לשמור על רשויות יציבות, שלא יקרסו. רשות צריכה להיות מאוזנת, וזה אחד האמצעים לכך", מציינים אותם גורמים.