גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

פיוש גויאל / צילום: לע''מ
פיוש גויאל / צילום: לע''מ

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל התמודדה מדינת ישראל עם מסע דה־לגיטימציה בינלאומי, אמברגו סחר, מגבלות נשק, ואף הפניות גב מצד מדינות שנתפסו כידידות קרובות שלה. עם זאת, יש יוצאות מן הכלל. הן אינן רבות, במיוחד מבין הכוחות הכלכליים החזקים בעולם. הבולטת שבהן, ללא ספק, הייתה הודו.

טילים בליסטיים וטילי שיוט: העסקה האסטרטגית שנרקמת בין הודו לישראל
ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה בבולגריה שעצרה תקציב מדינה | זום גלובלי

המדינה שהצביעה נגד הקמת מדינת ישראל ב־1947 וכוננה עמה יחסים דיפלומטיים מלאים רק ב־1992, מיתגה את עצמה כידידת אמת שלא שינתה מאום בהתנהלותה מול ישראל על רקע המלחמה - כולל בתחום הביטחוני. לפי פרסומים זרים, על אף האתגרים והביקורת בהודו ומחוצה לה, ספינות המשיכו לצאת מתת היבשת אל ישראל.

בממשלתו של נרנדרה מודי שואפים להעמיק אף יותר את היחסים עם ירושלים, ובמסגרת זאת הגיע לביקור בישראל שר הכלכלה והתעשייה פיוש גויאל. הוא נועד, בין השאר, עם שר הכלכלה ניר ברקת, ראש הממשלה בנימין נתניהו, מ"מ ראש המל"ל גיל רייך ובכירי הקהילה העסקית בישראל, עבור המטרה של הרחבת קשרי הסחר בין המדינות.

בראיון מיוחד לגלובס הוא מספר על המצב בפרויקט מסדרון IMEC ("זה עדיין לא בשלב שיש בו מכשולים"), על האופן שבו מנהלים קשרים קרובים עם ישראל ואיראן בעת ובעונה אחת ("מתבססים על התועלות המשותפות עם כל מדינה"), ועל עתיד שיתוף הפעולה עם ירושלים ("ביכולתנו למנף את הטכנולוגיה שלכם לסקייל גדול יותר").

"ניצור גשר סטארט־אפים בין הודו לישראל"

קשרי הסחר בין ישראל לבין הודו נמצאים במגמת צמיחה, והגיעו לשיא ב־2022 הן בהיבט היצוא הישראלי (כ־2.79 מיליארד דולר) והן בהיבט היבוא (כ־7.59 מיליארד דולר). כך לפי Comtrade. המלחמה נתנה את אותותיה כשיצוא הסחורות מישראל הסתכם אשתקד ב־2.3 מיליארד דולר, לפי נתוני ישראל, אבל השירותים העסקיים מישראל להודו לא נפגעו - והמשיכו בקצב הצמיחה עד 754 מיליון דולר ב־2024.

"טכנולוגיה וחדשנות הן החוזקות של ישראל, אנחנו מדינה מתקדמת בהיבט הייצור - ועל כן ביכולתנו למנף את הטכנולוגיה שלכם לסקייל גדול יותר", מסביר גויאל. "בעקבות יכולות הייצור, כל העולם פונה להשקעות בהודו - ונוצרות משרות. אנחנו מעוניינים ליצור גשר סטארט־אפים עבור החדשנות בהודו ובישראל. בהתחשב ביכולת החדשנות הישראלית, הטאלנט והכישורים של הודו יכולים לתמוך. ניתן לפתח בתחומי הביטחון, פוד־טק, אגרו־טק, בינה מלאכותית והגנת סייבר, כך שהשמיים הם הגבול ליחסי ישראל־הודו".

כפי שמציין השר ההודי, ביטחון הוא נדבך משמעותי ביחסים בין המדינות. לפי נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), הודו הייתה יעד היצוא הביטחוני העיקרי של ישראל (34%) בין השנים 2024-2020, ובפער ניכר מהשנייה - ארה"ב (13%). בהתחשב בנתוני סיב"ט, האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, שלפיהם סך היצוא הביטחוני בשנים אלה הסתכם לכ־60.3 מיליארד דולר, אזי ההודים ייבאו תוצרת ביטחונית מישראל בשנים אלו בסך כולל של כ־20.5 מיליארד דולר.

בד בבד, התעשיות הביטחוניות משקיעות רבות ביצירת שיתופי פעולה בהודו. כך, למשל, בדצמבר 2018 השיקה אלביט שיתוף פעולה עם זרוע הביטחון והחלל של קבוצת אדאני ההודית לייצור מל"טים מדגמי הרמס 900 ו־450. לאחר מכן, במרץ אשתקד ייסדה התעשייה האווירית את החברה הבת בניו דלהי ASI. זו נועדה לחזק את העמידה בדרישות מדיניות Make in India של מודי, שכוללות גם דרישה לבצע עסקאות ברופי.

Make in India היא רק הצלחה אחת של מודי מבין רבות. הישג אסטרטגי לא פחות היה מאבקו בכסף השחור בהודו, שהיה בגדר שינוי תרבות. במסגרתו, בן לילה הודיעו ב־8 בנובמבר 2016 על ביטול שטרות ה־500 ו־1,000 רופי, שהיוו כ־86% ממחזור המזומנים. לצד זאת, ראש ממשלת הודו פעל לאישור חוק הכסף השחור והטלת חובת מכרזים.

"ראש הממשלה מודי הוא אדם חזק שמאמין כי הממשל מוכרח להיאבק בשחיתות, ועל כן יישם את המדיניות הזו מאז בחירתו ב־2014", אומר גויאל, שעבר איתו כברת דרך פוליטית. "הוא משרת במגזר הציבורי כחמישה עשורים, מתוכם כ־25 שנים בממשלה, ולא דבק בו רבב לגבי היושרה והכנות שלו. הוא מנהיג חזק עם ערכים גבוהים, שיצר מערכת כלכלית איתנה. בממשלות קודמות הייתה בעיה של עסקאות בין משפחות ומקורבים, הוא הפסיק זאת - וחייב מכרזים. בעקבות המאבק שלו במזומן, אזרחים הבינו כי מוטב להם ליטול חלק בכלכלה הפורמלית, משום שהם נדרשו להשתמש בבנקים".

המסמך שנחתם: דקלרטיבי או נושא בשורה?

אחת מגולות הכותרת של ביקור גויאל הייתה חתימה על מסמך עקרונות להשקת שיחות מחודשות להסכם סחר חופשי. זהו צעד משמעותי ברמה התדמיתית מול הודו שעקפה השנה את יפן, בדרך להפיכתה לכלכלה הרביעית בעולם. אולם בשטח, ברמת הסחר בין המדינות, זהו צעד שבעיקרו דקלרטיבי, שהרי רוב הסחורות הנכנסות לישראל, ממילא פטורות לחלוטין מתשלום מכס. בה בעת, הכוח העיקרי של ישראל הוא בענפי התוכנה והשירותים, שאף הם פטורים לחלוטין ממכס.

אם ההסכם יכלול הקלות רגולטוריות לקליטה של עובדים מהודו שימלאו את החוסר בידיים עובדות במשרות פחות מבוקשות, אזי תהיה כאן בשורה משמעותית. על אחת כמה וכמה על רקע אי־העסקת פועלים פלסטיניים מתחילת המלחמה. כמו כן, אם ההסכם יכלול השקעות הדדיות, סחר ביטחוני משודרג עוד יותר, אז הוא בהחלט יביא איתו ערך מוסף. בהיבט היצוא, אין ספק כי כוח הקנייה ההודי הגדול הוא תמיד משמעותי.

גויאל והשר ברקת, חותמים על מסמך העקרונות לקראת שיחות הסחר / צילום: לע''מ

בינתיים, בשורה התקבלה עם ההכרזה על חזרת אייר אינדיה לישראל. החל מ־1 בינואר תפעיל החברה ההודית חמש טיסות שבועיות בקו תל אביב־ניו דלהי בימים ראשון עד חמישי, והטיסה תארך כחמש שעות וחצי בממוצע. "הקשרים של הטיסות חשובים מאוד להעמקת היחסים בינינו", מודה גויאל. "אני מבין שכבר בתחילת השנה הבאה יהיו טיסות מדלהי לתל אביב עם אייר אינדיה, ונתקדם לטיסות לערים אחרות בהודו. המטרה ליצור יותר קישוריות וגשרים בין האנשים והעסקים".

מכסים כבדים בשל הנפט הרוסי: "אנחנו במגעים"

פיוש גויאל (בן 61), נשוי ואב לשניים, נמנה על מפלגת העם ההודית, שאותה מנהיג מודי. לפרלמנט הוא נבחר לראשונה ב־2010, וכן מילא לאורך השנים שורת תפקידים בממשלת הודו, בהם: שר המדינה לאנרגיות מתחדשות, שר המדינה למכרות, שר הרכבות, שר הטקסטיל, ואת תפקיד שר המסחר והתעשייה הוא ממלא מאז 2019.

אחת הסוגיות הייחודיות במדיניות החוץ ההודית היא מערכות יחסים עם מדינות רבות, חלקן אויבות אחת של השנייה, כמו ישראל ואיראן. כיצד זה קורה? "זה לא קשור", משיב גויאל. "מערכות היחסים שלנו עם כל מדינה עומדות על הרגליים של עצמן, ומתבססות על התועלות המשותפות עם כל מדינה. אנחנו מייחלים לשלום ולשגשוג בכל מדינה בעולם".

כיצד משלבים את מדיניות החוץ והסחר הבינלאומי עם המזרח והמערב?
"משחר ההיסטוריה, הודו האמינה שהעולם הוא משפחה אחת, ושאפה ליחסים טובים מאוד עם כל אדם. כל אומה מסביב לעולם, משום שאנחנו מאמינים שהעולם אחיד. כולם צריכים להיות יחד. השאיפה שלנו שאם נעבוד יחד ונשגשג יחד - כולנו נפרח. על כן, היחסים עם ישראל חשובים מאוד עבורנו".

המסורת ההודית לא מנעה את היקלעותם למלכוד מדיני בין התעקשותם לרכוש נפט מרוסיה לבין דרישת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להפסיק זאת. על כן, הוא החריף את המדיניות שלו מול ניו דלהי ביחס למדינות אחרות, עם שתי פעולות עיקריות: הטלת מכסים בגובה 50% (לצורך ההשוואה, ישראל כיום עם 15%), ודרישה לגביית תשלום בסך 100 אלף דולר בשנה עבור ויזת עבודה מסוג H-1B. מתוך כ־400 אלף בקשות שאושרו אשתקד, כ־71% היו להודים.

עד כמה משמעותיים להודו המכסים שהטיל טראמפ?
"זה נבנה על כל מדינה בפני עצמה. הודו וארה"ב משתפות יחסים באופן חזק מאוד, יש שותפות אסטרטגית בתחומים רבים, לדוגמה בביטחון הגענו באוקטובר להסכם שיתוף פעולה למשך 10 שנים. ההסכמים נשלמים, ויש לכך ממדים שונים. אנחנו במגעים על נושא הסחר, ובקרוב תתרחש התקדמות משמעותית עם ארה"ב".

"שלב התכנון של מסדרון IMEC יהיה קריטי"

בסיכומו של דבר, יחסי ארה"ב־הודו מטילים צל על מיזם אסטרטגי בקנה מידה היסטורי שבו אמורה להשתלב ישראל: מסדרון IMEC, שנועד לחבר בין הודו לבין אירופה דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל. נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן הציג את התוכנית בספטמבר 2023, אבל מלחמת חרבות ברזל עיכבה אותה מאוד. בפברואר האחרון, טראמפ הביע בה תמיכה לצד מודי, אבל בשורה התחתונה התקדמות מהותית לא נרשמה - במיוחד בישראל (פירוט בתיבה נפרדת).

"פרויקטים כמו IMEC הם לטווח הארוך", מציין גויאל. "יש הרבה שיתופי פעולה בין מדינות שונות, ממשלות, ונדבכים שונים לעסוק בהם. לכן, אנחנו צריכים להביא את כל המדינות יחד, שלב התכנון יהיה קריטי. כל המדינות במסדרון IMEC מעוניינות מאוד לקדם זאת. הודו מחוייבת מאוד למיזם, ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך - ואנחנו מקווים לפתח זאת במהרה".

אם כך, מהם המכשולים?
"זה עדיין בשלב המגעים בין ממשלות שונות, עוד לא שלב שבו מכשולים מגיעים. אנחנו במגעים ויצירת מתווה".

עוד כתבות

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

חוזרים הביתה / צילום: Shutterstock

לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון

רס"ל רן גואילי הוא החלל החטוף האחרון שנותר ברצועת עזה ● חוסל יאסר אבו שבאב, מנהיג המיליציה העזתית ששיתף פעולה עם ישראל ● אחרי התרעת הפינוי: חיל האוויר החל לתקוף מטרות של חיזבאללה בדרום לבנון ● צה"ל מאשר: חוסלו מג"ד מזרח רפיח, סגנו ומפקד פלוגה בחמאס ● המתווך טוען: חמאס מוכן להתפרק מנשקו ● עדכונים שוטפים

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות