גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

פיוש גויאל / צילום: לע''מ
פיוש גויאל / צילום: לע''מ

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל התמודדה מדינת ישראל עם מסע דה־לגיטימציה בינלאומי, אמברגו סחר, מגבלות נשק, ואף הפניות גב מצד מדינות שנתפסו כידידות קרובות שלה. עם זאת, יש יוצאות מן הכלל. הן אינן רבות, במיוחד מבין הכוחות הכלכליים החזקים בעולם. הבולטת שבהן, ללא ספק, הייתה הודו.

טילים בליסטיים וטילי שיוט: העסקה האסטרטגית שנרקמת בין הודו לישראל
ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה בבולגריה שעצרה תקציב מדינה | זום גלובלי

המדינה שהצביעה נגד הקמת מדינת ישראל ב־1947 וכוננה עמה יחסים דיפלומטיים מלאים רק ב־1992, מיתגה את עצמה כידידת אמת שלא שינתה מאום בהתנהלותה מול ישראל על רקע המלחמה - כולל בתחום הביטחוני. לפי פרסומים זרים, על אף האתגרים והביקורת בהודו ומחוצה לה, ספינות המשיכו לצאת מתת היבשת אל ישראל.

בממשלתו של נרנדרה מודי שואפים להעמיק אף יותר את היחסים עם ירושלים, ובמסגרת זאת הגיע לביקור בישראל שר הכלכלה והתעשייה פיוש גויאל. הוא נועד, בין השאר, עם שר הכלכלה ניר ברקת, ראש הממשלה בנימין נתניהו, מ"מ ראש המל"ל גיל רייך ובכירי הקהילה העסקית בישראל, עבור המטרה של הרחבת קשרי הסחר בין המדינות.

בראיון מיוחד לגלובס הוא מספר על המצב בפרויקט מסדרון IMEC ("זה עדיין לא בשלב שיש בו מכשולים"), על האופן שבו מנהלים קשרים קרובים עם ישראל ואיראן בעת ובעונה אחת ("מתבססים על התועלות המשותפות עם כל מדינה"), ועל עתיד שיתוף הפעולה עם ירושלים ("ביכולתנו למנף את הטכנולוגיה שלכם לסקייל גדול יותר").

"ניצור גשר סטארט־אפים בין הודו לישראל"

קשרי הסחר בין ישראל לבין הודו נמצאים במגמת צמיחה, והגיעו לשיא ב־2022 הן בהיבט היצוא הישראלי (כ־2.79 מיליארד דולר) והן בהיבט היבוא (כ־7.59 מיליארד דולר). כך לפי Comtrade. המלחמה נתנה את אותותיה כשיצוא הסחורות מישראל הסתכם אשתקד ב־2.3 מיליארד דולר, לפי נתוני ישראל, אבל השירותים העסקיים מישראל להודו לא נפגעו - והמשיכו בקצב הצמיחה עד 754 מיליון דולר ב־2024.

"טכנולוגיה וחדשנות הן החוזקות של ישראל, אנחנו מדינה מתקדמת בהיבט הייצור - ועל כן ביכולתנו למנף את הטכנולוגיה שלכם לסקייל גדול יותר", מסביר גויאל. "בעקבות יכולות הייצור, כל העולם פונה להשקעות בהודו - ונוצרות משרות. אנחנו מעוניינים ליצור גשר סטארט־אפים עבור החדשנות בהודו ובישראל. בהתחשב ביכולת החדשנות הישראלית, הטאלנט והכישורים של הודו יכולים לתמוך. ניתן לפתח בתחומי הביטחון, פוד־טק, אגרו־טק, בינה מלאכותית והגנת סייבר, כך שהשמיים הם הגבול ליחסי ישראל־הודו".

כפי שמציין השר ההודי, ביטחון הוא נדבך משמעותי ביחסים בין המדינות. לפי נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), הודו הייתה יעד היצוא הביטחוני העיקרי של ישראל (34%) בין השנים 2024-2020, ובפער ניכר מהשנייה - ארה"ב (13%). בהתחשב בנתוני סיב"ט, האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, שלפיהם סך היצוא הביטחוני בשנים אלה הסתכם לכ־60.3 מיליארד דולר, אזי ההודים ייבאו תוצרת ביטחונית מישראל בשנים אלו בסך כולל של כ־20.5 מיליארד דולר.

בד בבד, התעשיות הביטחוניות משקיעות רבות ביצירת שיתופי פעולה בהודו. כך, למשל, בדצמבר 2018 השיקה אלביט שיתוף פעולה עם זרוע הביטחון והחלל של קבוצת אדאני ההודית לייצור מל"טים מדגמי הרמס 900 ו־450. לאחר מכן, במרץ אשתקד ייסדה התעשייה האווירית את החברה הבת בניו דלהי ASI. זו נועדה לחזק את העמידה בדרישות מדיניות Make in India של מודי, שכוללות גם דרישה לבצע עסקאות ברופי.

Make in India היא רק הצלחה אחת של מודי מבין רבות. הישג אסטרטגי לא פחות היה מאבקו בכסף השחור בהודו, שהיה בגדר שינוי תרבות. במסגרתו, בן לילה הודיעו ב־8 בנובמבר 2016 על ביטול שטרות ה־500 ו־1,000 רופי, שהיוו כ־86% ממחזור המזומנים. לצד זאת, ראש ממשלת הודו פעל לאישור חוק הכסף השחור והטלת חובת מכרזים.

"ראש הממשלה מודי הוא אדם חזק שמאמין כי הממשל מוכרח להיאבק בשחיתות, ועל כן יישם את המדיניות הזו מאז בחירתו ב־2014", אומר גויאל, שעבר איתו כברת דרך פוליטית. "הוא משרת במגזר הציבורי כחמישה עשורים, מתוכם כ־25 שנים בממשלה, ולא דבק בו רבב לגבי היושרה והכנות שלו. הוא מנהיג חזק עם ערכים גבוהים, שיצר מערכת כלכלית איתנה. בממשלות קודמות הייתה בעיה של עסקאות בין משפחות ומקורבים, הוא הפסיק זאת - וחייב מכרזים. בעקבות המאבק שלו במזומן, אזרחים הבינו כי מוטב להם ליטול חלק בכלכלה הפורמלית, משום שהם נדרשו להשתמש בבנקים".

המסמך שנחתם: דקלרטיבי או נושא בשורה?

אחת מגולות הכותרת של ביקור גויאל, שאותו הוביל מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, הייתה חתימה על מסמך עקרונות להשקת שיחות מחודשות להסכם סחר חופשי. זהו צעד משמעותי ברמה התדמיתית מול הודו שעקפה השנה את יפן, בדרך להפיכתה לכלכלה הרביעית בעולם. אולם בשטח, ברמת הסחר בין המדינות, זהו צעד שבעיקרו דקלרטיבי, שהרי רוב הסחורות הנכנסות לישראל, ממילא פטורות לחלוטין מתשלום מכס. בה בעת, הכוח העיקרי של ישראל הוא בענפי התוכנה והשירותים, שאף הם פטורים לחלוטין ממכס.

אם ההסכם יכלול הקלות רגולטוריות לקליטה של עובדים מהודו שימלאו את החוסר בידיים עובדות במשרות פחות מבוקשות, אזי תהיה כאן בשורה משמעותית. על אחת כמה וכמה על רקע אי־העסקת פועלים פלסטיניים מתחילת המלחמה. כמו כן, אם ההסכם יכלול השקעות הדדיות, סחר ביטחוני משודרג עוד יותר, אז הוא בהחלט יביא איתו ערך מוסף. בהיבט היצוא, אין ספק כי כוח הקנייה ההודי הגדול הוא תמיד משמעותי.

גויאל והשר ברקת, חותמים על מסמך העקרונות לקראת שיחות הסחר / צילום: לע''מ

בינתיים, בשורה התקבלה עם ההכרזה על חזרת אייר אינדיה לישראל. החל מ־1 בינואר תפעיל החברה ההודית חמש טיסות שבועיות בקו תל אביב־ניו דלהי בימים ראשון עד חמישי, והטיסה תארך כחמש שעות וחצי בממוצע. "הקשרים של הטיסות חשובים מאוד להעמקת היחסים בינינו", מודה גויאל. "אני מבין שכבר בתחילת השנה הבאה יהיו טיסות מדלהי לתל אביב עם אייר אינדיה, ונתקדם לטיסות לערים אחרות בהודו. המטרה ליצור יותר קישוריות וגשרים בין האנשים והעסקים".

מכסים כבדים בשל הנפט הרוסי: "אנחנו במגעים"

פיוש גויאל (בן 61), נשוי ואב לשניים, נמנה על מפלגת העם ההודית, שאותה מנהיג מודי. לפרלמנט הוא נבחר לראשונה ב־2010, וכן מילא לאורך השנים שורת תפקידים בממשלת הודו, בהם: שר המדינה לאנרגיות מתחדשות, שר המדינה למכרות, שר הרכבות, שר הטקסטיל, ואת תפקיד שר המסחר והתעשייה הוא ממלא מאז 2019.

אחת הסוגיות הייחודיות במדיניות החוץ ההודית היא מערכות יחסים עם מדינות רבות, חלקן אויבות אחת של השנייה, כמו ישראל ואיראן. כיצד זה קורה? "זה לא קשור", משיב גויאל. "מערכות היחסים שלנו עם כל מדינה עומדות על הרגליים של עצמן, ומתבססות על התועלות המשותפות עם כל מדינה. אנחנו מייחלים לשלום ולשגשוג בכל מדינה בעולם".

כיצד משלבים את מדיניות החוץ והסחר הבינלאומי עם המזרח והמערב?
"משחר ההיסטוריה, הודו האמינה שהעולם הוא משפחה אחת, ושאפה ליחסים טובים מאוד עם כל אדם. כל אומה מסביב לעולם, משום שאנחנו מאמינים שהעולם אחיד. כולם צריכים להיות יחד. השאיפה שלנו שאם נעבוד יחד ונשגשג יחד - כולנו נפרח. על כן, היחסים עם ישראל חשובים מאוד עבורנו".

המסורת ההודית לא מנעה את היקלעותם למלכוד מדיני בין התעקשותם לרכוש נפט מרוסיה לבין דרישת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להפסיק זאת. על כן, הוא החריף את המדיניות שלו מול ניו דלהי ביחס למדינות אחרות, עם שתי פעולות עיקריות: הטלת מכסים בגובה 50% (לצורך ההשוואה, ישראל כיום עם 15%), ודרישה לגביית תשלום בסך 100 אלף דולר בשנה עבור ויזת עבודה מסוג H-1B. מתוך כ־400 אלף בקשות שאושרו אשתקד, כ־71% היו להודים.

עד כמה משמעותיים להודו המכסים שהטיל טראמפ?
"זה נבנה על כל מדינה בפני עצמה. הודו וארה"ב משתפות יחסים באופן חזק מאוד, יש שותפות אסטרטגית בתחומים רבים, לדוגמה בביטחון הגענו באוקטובר להסכם שיתוף פעולה למשך 10 שנים. ההסכמים נשלמים, ויש לכך ממדים שונים. אנחנו במגעים על נושא הסחר, ובקרוב תתרחש התקדמות משמעותית עם ארה"ב".

"שלב התכנון של מסדרון IMEC יהיה קריטי"

בסיכומו של דבר, יחסי ארה"ב־הודו מטילים צל על מיזם אסטרטגי בקנה מידה היסטורי שבו אמורה להשתלב ישראל: מסדרון IMEC, שנועד לחבר בין הודו לבין אירופה דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל. נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן הציג את התוכנית בספטמבר 2023, אבל מלחמת חרבות ברזל עיכבה אותה מאוד. בפברואר האחרון, טראמפ הביע בה תמיכה לצד מודי, אבל בשורה התחתונה התקדמות מהותית לא נרשמה - במיוחד בישראל (פירוט בתיבה נפרדת).

"פרויקטים כמו IMEC הם לטווח הארוך", מציין גויאל. "יש הרבה שיתופי פעולה בין מדינות שונות, ממשלות, ונדבכים שונים לעסוק בהם. לכן, אנחנו צריכים להביא את כל המדינות יחד, שלב התכנון יהיה קריטי. כל המדינות במסדרון IMEC מעוניינות מאוד לקדם זאת. הודו מחוייבת מאוד למיזם, ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך - ואנחנו מקווים לפתח זאת במהרה".

אם כך, מהם המכשולים?
"זה עדיין בשלב המגעים בין ממשלות שונות, עוד לא שלב שבו מכשולים מגיעים. אנחנו במגעים ויצירת מתווה".

עוד כתבות

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

757 מיליון דולר: עסקת הענק החדשה של אלביט

לפי דיווח ברויטרס, ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה אמש רכישה של 36 מערכות PULS מתוצרת אלביט תמורת 650 מיליון אירו ● מדובר ברכישה יוונית משמעותית ראשונה מבין כמה שצפויות בקרוב, כחלק מתוכנית ההצטיידות של יוון שכוללת רכש בסך כ־32.66 מיליארד דולר עד 2036

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: Associated Press, Ross D. Franklin

נטפליקס תרכוש את אולפני הקולנוע וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג ב-72 מיליארד דולר

שירות הסטרימינג הגדול בעולם רוכש את האולפן המיתולוגי ב-72 מיליארד דולר, לפי שווי של 82.7 מיליארד דולר - ומקבל לידיו את HBO, "הארי פוטר", "חברים" וקטלוג מהעשירים בתעשייה ● רשתות CNN, TBS ו-TNT יפוצלו לפני השלמת העסקה

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

תקציב 2026 אושר בממשלה

תקציב המדינה לשנת 2026 אושר כעת בממשלה ברוב גדול. בין היתר, אושרה הרפורמה במשק החלב שעמדה במחלוקת עד הרגע האחרון ● התקציב יעבור כעת לתהליך החקיקה בכנסת, בדרך לדד ליין לאישורו הסופי במליאה, ה-31 במרץ. עד אז, תוכנית התקציב עשויה עוד לעבור שינויים

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

נטפליקס / צילום: Shutterstock, wutzkohphoto

כל מה שצריך לדעת על העסקה ההיסטורית בין נטפליקס לוורנר ברדרס

עבור נטפליקס מדובר בהימור מחושב על עתיד תעשיית הבידור ● במשך שנים החברה התבססה על רכישת תוכן מאולפנים אחרים ועל בניית הפקות מקור, אך לא החזיקה בבעלות מלאה על סטודיו גדול ● רכישת וורנר ברדרס מעניקה לה גישה ישירה לקטלוג עצום, לכוח יצירתי מוכר ולמותגים בעלי ערך ● וורנר ברדרס נכנסה למהלך המכירה מתוך רצון למקסם ערך עבור בעלי המניות על רקע שינוי עמוק בתעשייה