גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

פיוש גויאל / צילום: לע''מ
פיוש גויאל / צילום: לע''מ

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל התמודדה מדינת ישראל עם מסע דה־לגיטימציה בינלאומי, אמברגו סחר, מגבלות נשק, ואף הפניות גב מצד מדינות שנתפסו כידידות קרובות שלה. עם זאת, יש יוצאות מן הכלל. הן אינן רבות, במיוחד מבין הכוחות הכלכליים החזקים בעולם. הבולטת שבהן, ללא ספק, הייתה הודו.

טילים בליסטיים וטילי שיוט: העסקה האסטרטגית שנרקמת בין הודו לישראל
ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה בבולגריה שעצרה תקציב מדינה | זום גלובלי

המדינה שהצביעה נגד הקמת מדינת ישראל ב־1947 וכוננה עמה יחסים דיפלומטיים מלאים רק ב־1992, מיתגה את עצמה כידידת אמת שלא שינתה מאום בהתנהלותה מול ישראל על רקע המלחמה - כולל בתחום הביטחוני. לפי פרסומים זרים, על אף האתגרים והביקורת בהודו ומחוצה לה, ספינות המשיכו לצאת מתת היבשת אל ישראל.

בממשלתו של נרנדרה מודי שואפים להעמיק אף יותר את היחסים עם ירושלים, ובמסגרת זאת הגיע לביקור בישראל שר הכלכלה והתעשייה פיוש גויאל. הוא נועד, בין השאר, עם שר הכלכלה ניר ברקת, ראש הממשלה בנימין נתניהו, מ"מ ראש המל"ל גיל רייך ובכירי הקהילה העסקית בישראל, עבור המטרה של הרחבת קשרי הסחר בין המדינות.

בראיון מיוחד לגלובס הוא מספר על המצב בפרויקט מסדרון IMEC ("זה עדיין לא בשלב שיש בו מכשולים"), על האופן שבו מנהלים קשרים קרובים עם ישראל ואיראן בעת ובעונה אחת ("מתבססים על התועלות המשותפות עם כל מדינה"), ועל עתיד שיתוף הפעולה עם ירושלים ("ביכולתנו למנף את הטכנולוגיה שלכם לסקייל גדול יותר").

"ניצור גשר סטארט־אפים בין הודו לישראל"

קשרי הסחר בין ישראל לבין הודו נמצאים במגמת צמיחה, והגיעו לשיא ב־2022 הן בהיבט היצוא הישראלי (כ־2.79 מיליארד דולר) והן בהיבט היבוא (כ־7.59 מיליארד דולר). כך לפי Comtrade. המלחמה נתנה את אותותיה כשיצוא הסחורות מישראל הסתכם אשתקד ב־2.3 מיליארד דולר, לפי נתוני ישראל, אבל השירותים העסקיים מישראל להודו לא נפגעו - והמשיכו בקצב הצמיחה עד 754 מיליון דולר ב־2024.

"טכנולוגיה וחדשנות הן החוזקות של ישראל, אנחנו מדינה מתקדמת בהיבט הייצור - ועל כן ביכולתנו למנף את הטכנולוגיה שלכם לסקייל גדול יותר", מסביר גויאל. "בעקבות יכולות הייצור, כל העולם פונה להשקעות בהודו - ונוצרות משרות. אנחנו מעוניינים ליצור גשר סטארט־אפים עבור החדשנות בהודו ובישראל. בהתחשב ביכולת החדשנות הישראלית, הטאלנט והכישורים של הודו יכולים לתמוך. ניתן לפתח בתחומי הביטחון, פוד־טק, אגרו־טק, בינה מלאכותית והגנת סייבר, כך שהשמיים הם הגבול ליחסי ישראל־הודו".

כפי שמציין השר ההודי, ביטחון הוא נדבך משמעותי ביחסים בין המדינות. לפי נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), הודו הייתה יעד היצוא הביטחוני העיקרי של ישראל (34%) בין השנים 2024-2020, ובפער ניכר מהשנייה - ארה"ב (13%). בהתחשב בנתוני סיב"ט, האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, שלפיהם סך היצוא הביטחוני בשנים אלה הסתכם לכ־60.3 מיליארד דולר, אזי ההודים ייבאו תוצרת ביטחונית מישראל בשנים אלו בסך כולל של כ־20.5 מיליארד דולר.

בד בבד, התעשיות הביטחוניות משקיעות רבות ביצירת שיתופי פעולה בהודו. כך, למשל, בדצמבר 2018 השיקה אלביט שיתוף פעולה עם זרוע הביטחון והחלל של קבוצת אדאני ההודית לייצור מל"טים מדגמי הרמס 900 ו־450. לאחר מכן, במרץ אשתקד ייסדה התעשייה האווירית את החברה הבת בניו דלהי ASI. זו נועדה לחזק את העמידה בדרישות מדיניות Make in India של מודי, שכוללות גם דרישה לבצע עסקאות ברופי.

Make in India היא רק הצלחה אחת של מודי מבין רבות. הישג אסטרטגי לא פחות היה מאבקו בכסף השחור בהודו, שהיה בגדר שינוי תרבות. במסגרתו, בן לילה הודיעו ב־8 בנובמבר 2016 על ביטול שטרות ה־500 ו־1,000 רופי, שהיוו כ־86% ממחזור המזומנים. לצד זאת, ראש ממשלת הודו פעל לאישור חוק הכסף השחור והטלת חובת מכרזים.

"ראש הממשלה מודי הוא אדם חזק שמאמין כי הממשל מוכרח להיאבק בשחיתות, ועל כן יישם את המדיניות הזו מאז בחירתו ב־2014", אומר גויאל, שעבר איתו כברת דרך פוליטית. "הוא משרת במגזר הציבורי כחמישה עשורים, מתוכם כ־25 שנים בממשלה, ולא דבק בו רבב לגבי היושרה והכנות שלו. הוא מנהיג חזק עם ערכים גבוהים, שיצר מערכת כלכלית איתנה. בממשלות קודמות הייתה בעיה של עסקאות בין משפחות ומקורבים, הוא הפסיק זאת - וחייב מכרזים. בעקבות המאבק שלו במזומן, אזרחים הבינו כי מוטב להם ליטול חלק בכלכלה הפורמלית, משום שהם נדרשו להשתמש בבנקים".

המסמך שנחתם: דקלרטיבי או נושא בשורה?

אחת מגולות הכותרת של ביקור גויאל, שאותו הוביל מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, הייתה חתימה על מסמך עקרונות להשקת שיחות מחודשות להסכם סחר חופשי. זהו צעד משמעותי ברמה התדמיתית מול הודו שעקפה השנה את יפן, בדרך להפיכתה לכלכלה הרביעית בעולם. אולם בשטח, ברמת הסחר בין המדינות, זהו צעד שבעיקרו דקלרטיבי, שהרי רוב הסחורות הנכנסות לישראל, ממילא פטורות לחלוטין מתשלום מכס. בה בעת, הכוח העיקרי של ישראל הוא בענפי התוכנה והשירותים, שאף הם פטורים לחלוטין ממכס.

אם ההסכם יכלול הקלות רגולטוריות לקליטה של עובדים מהודו שימלאו את החוסר בידיים עובדות במשרות פחות מבוקשות, אזי תהיה כאן בשורה משמעותית. על אחת כמה וכמה על רקע אי־העסקת פועלים פלסטיניים מתחילת המלחמה. כמו כן, אם ההסכם יכלול השקעות הדדיות, סחר ביטחוני משודרג עוד יותר, אז הוא בהחלט יביא איתו ערך מוסף. בהיבט היצוא, אין ספק כי כוח הקנייה ההודי הגדול הוא תמיד משמעותי.

גויאל והשר ברקת, חותמים על מסמך העקרונות לקראת שיחות הסחר / צילום: לע''מ

בינתיים, בשורה התקבלה עם ההכרזה על חזרת אייר אינדיה לישראל. החל מ־1 בינואר תפעיל החברה ההודית חמש טיסות שבועיות בקו תל אביב־ניו דלהי בימים ראשון עד חמישי, והטיסה תארך כחמש שעות וחצי בממוצע. "הקשרים של הטיסות חשובים מאוד להעמקת היחסים בינינו", מודה גויאל. "אני מבין שכבר בתחילת השנה הבאה יהיו טיסות מדלהי לתל אביב עם אייר אינדיה, ונתקדם לטיסות לערים אחרות בהודו. המטרה ליצור יותר קישוריות וגשרים בין האנשים והעסקים".

מכסים כבדים בשל הנפט הרוסי: "אנחנו במגעים"

פיוש גויאל (בן 61), נשוי ואב לשניים, נמנה על מפלגת העם ההודית, שאותה מנהיג מודי. לפרלמנט הוא נבחר לראשונה ב־2010, וכן מילא לאורך השנים שורת תפקידים בממשלת הודו, בהם: שר המדינה לאנרגיות מתחדשות, שר המדינה למכרות, שר הרכבות, שר הטקסטיל, ואת תפקיד שר המסחר והתעשייה הוא ממלא מאז 2019.

אחת הסוגיות הייחודיות במדיניות החוץ ההודית היא מערכות יחסים עם מדינות רבות, חלקן אויבות אחת של השנייה, כמו ישראל ואיראן. כיצד זה קורה? "זה לא קשור", משיב גויאל. "מערכות היחסים שלנו עם כל מדינה עומדות על הרגליים של עצמן, ומתבססות על התועלות המשותפות עם כל מדינה. אנחנו מייחלים לשלום ולשגשוג בכל מדינה בעולם".

כיצד משלבים את מדיניות החוץ והסחר הבינלאומי עם המזרח והמערב?
"משחר ההיסטוריה, הודו האמינה שהעולם הוא משפחה אחת, ושאפה ליחסים טובים מאוד עם כל אדם. כל אומה מסביב לעולם, משום שאנחנו מאמינים שהעולם אחיד. כולם צריכים להיות יחד. השאיפה שלנו שאם נעבוד יחד ונשגשג יחד - כולנו נפרח. על כן, היחסים עם ישראל חשובים מאוד עבורנו".

המסורת ההודית לא מנעה את היקלעותם למלכוד מדיני בין התעקשותם לרכוש נפט מרוסיה לבין דרישת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להפסיק זאת. על כן, הוא החריף את המדיניות שלו מול ניו דלהי ביחס למדינות אחרות, עם שתי פעולות עיקריות: הטלת מכסים בגובה 50% (לצורך ההשוואה, ישראל כיום עם 15%), ודרישה לגביית תשלום בסך 100 אלף דולר בשנה עבור ויזת עבודה מסוג H-1B. מתוך כ־400 אלף בקשות שאושרו אשתקד, כ־71% היו להודים.

עד כמה משמעותיים להודו המכסים שהטיל טראמפ?
"זה נבנה על כל מדינה בפני עצמה. הודו וארה"ב משתפות יחסים באופן חזק מאוד, יש שותפות אסטרטגית בתחומים רבים, לדוגמה בביטחון הגענו באוקטובר להסכם שיתוף פעולה למשך 10 שנים. ההסכמים נשלמים, ויש לכך ממדים שונים. אנחנו במגעים על נושא הסחר, ובקרוב תתרחש התקדמות משמעותית עם ארה"ב".

"שלב התכנון של מסדרון IMEC יהיה קריטי"

בסיכומו של דבר, יחסי ארה"ב־הודו מטילים צל על מיזם אסטרטגי בקנה מידה היסטורי שבו אמורה להשתלב ישראל: מסדרון IMEC, שנועד לחבר בין הודו לבין אירופה דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל. נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן הציג את התוכנית בספטמבר 2023, אבל מלחמת חרבות ברזל עיכבה אותה מאוד. בפברואר האחרון, טראמפ הביע בה תמיכה לצד מודי, אבל בשורה התחתונה התקדמות מהותית לא נרשמה - במיוחד בישראל (פירוט בתיבה נפרדת).

"פרויקטים כמו IMEC הם לטווח הארוך", מציין גויאל. "יש הרבה שיתופי פעולה בין מדינות שונות, ממשלות, ונדבכים שונים לעסוק בהם. לכן, אנחנו צריכים להביא את כל המדינות יחד, שלב התכנון יהיה קריטי. כל המדינות במסדרון IMEC מעוניינות מאוד לקדם זאת. הודו מחוייבת מאוד למיזם, ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך - ואנחנו מקווים לפתח זאת במהרה".

אם כך, מהם המכשולים?
"זה עדיין בשלב המגעים בין ממשלות שונות, עוד לא שלב שבו מכשולים מגיעים. אנחנו במגעים ויצירת מתווה".

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר