גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis
''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

כבר מספר שנים שהישראלים חיים בוואטסאפ. למעשה, רק אחוז בודד מהציבור לא משתמש בוואטסאפ, כך לפי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי. הבעיה מתחילה כשגם צה"ל הפך את האפליקציה מבית מטא לחלק אינטגרלי מהשגרה הצבאית.

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ונערך לעימות הבא
הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

בישראל 2025, כך נראה, לא צריך מערכות צבאיות מתקדמות כדי לאסוף מודיעין - מספיק להיות בקבוצת הוואטסאפ הנכונה. האפליקציה שהפכה לכלי התקשורת הלאומי ממשיכה לחדור עמוק לתוך הצבא, ושנתיים אחרי תחילת המלחמה, המצב רק מחמיר: לוחות שמירות, זמני דיונים מסווגים, תאריכי גיוס ותנועות כוחות - הכול זורם בקלות בלתי נסבלת בתוך קבוצות ענק, שבהן חברים גם מי שסיימו מזמן את שירותם. האיום ברור: מידע טקטי חי ורגיש זמין בלחיצת כפתור - בדיוק מה שאויבי ישראל מחפשים.

מאות משתתפים ומידע בלתי פוסק - ללא בקרה

בתחילת המלחמה כתבנו בגלובס בהרחבה על איך המלחמה מנוהלת גם בוואטסאפ. רבים תיארו בפנינו כיצד כמעט כל פעילות היחידות השונות התבצעה באמצעות האפליקציה, מגיוס וניהול כוח אדם ועד העברת פרטי לוחות זמנים, מסלולים, ואפילו תיעודים מצולמים מהשטח. היה אז כאוס מוחלט, אולי טבעי לתחילת מלחמה מפתיעה ועוצמתית, אך שנתיים חלפו ודבר לא השתנה.

בתקופה האחרונה, הגיעו עדויות נוספות לגלובס כי בקבוצות השונות עדיין מועבר מידע שיכול ליצור תמונת מודיעין שלמה: תאריכי הפעלה של צוותים ויחידות, תאריכי גיוס, שחרור וחילופי כוחות, שיבוצים, לו"ז מפורט של היחידה, לו"זים של בכירים. לצד זאת נשלחים סידורי עבודה, פקודות ומיקומי בסיסים ב"ווייז".

מהעדויות שהגיעו לידי גלובס עולה דבר אחד ברור: למרות המידע הרגיש שרץ בקבוצות האלה, אף אחד לא מפקח על המשתתפים בהן. לעתים, מאות ממשתתפי הקבוצה כבר לא רלוונטיים - למשל מי שהפסיקו לשרת במילואים אך לא יצאו מהקבוצות, ולמרות הכובע האזרחי ממשיכים לקבל את המידע המסווג והחסוי בכל יום ישירות לוואטסאפ.

הסיכונים ברורים: מדובר באפליקציה אזרחית לחלוטין, ללא חוזה צבאי כלשהו מול צה"ל וללא תנאים או נהלים מוגדרים. יתרה מכך, מתקפות הסייבר הולכות ומשתכללות, ויותר תוקפים מצליחים להשיג שליטה על חשבונות וואטסאפ. המחשבה שתוקף ממדינת אויב ישתלט על חשבון של חייל ישראלי וייחשף למידע מסווג היא מטרידה במיוחד. במובן הזה, המידע ממש מוגש לאויבי המדינה על מגש כסף.

"בתחקירים שנעשו על הטבח בבסיס נחל עוז ב־7 באוקטובר, התגלה שחמאס תכנן הכל לפי מידע שדלה מתמונות ברשתות החברתיות", אומר ד"ר נתנאל פלמר, מרצה בכיר במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן - שחקר את המודיעין של ארגוני הטרור ואף כתב ספר על המלחמה המודיעינית שחמאס מנהל נגד ישראל.

"יש פער מטורף בין מה שאנחנו תופסים כסוד לבין מה שמעניין שחקן כמו חמאס", אומר ד"ר פלמר בשיחה עם גלובס. "בזמן שאנחנו ניסינו לשמור חזק על הסוד בה' הידיעה, מה שעניין אותם אלה דווקא דברים שהם בשולי הסוד או לא סודיים בעינינו. הפעילות בכור לא בצי"ח (ציון ידיעות חיוניות, נ"ט) שלהם בשפה המודיעינית. לעומת זאת, גודל הסד"כ ומיקום הג'יפ על הגדר - הדברים הטקטיים שבשולי הסוד, מקבלים דגש חזק אצלם".

אמנם אין נתונים רשמיים או תמונת מצב סטטיסטית, אבל פלמר בטוח בכך: "הצבא מנוהל בוואטסאפ. האפליקציה משמשת בצורה נרחבת כי היא הכי זמינה ומהירה כדי לסגור מעגלים. אני לא מאמין לטענה שמידע מסווג לא עובר בקבוצות האלו. כדי לדעת להגיד את זה, צריך לנטר את כל קבוצות הוואטסאפ הרלוונטיות - ואין את הטכנולוגיה או את כוח האדם שיעשו את זה".

"לא ידוע מה עוזר לצד השני. הסיכון גדול מדי"

אחת הבעיות הגדולות בשרשרת העברת המידע היא המשתמשים, אומר פלמר. "רוב המשתמשים לא יודעים מה הגבול. אולי יש חבר'ה בקריה שיודעים להחליט מה מסווג ומה לא, אבל האנשים בשטח שחיים את השגרה היומית, לא יודעים להבדיל. אנחנו לא מבינים מה עוזר לצד השני, והסיכון שאנחנו מנהלים גדול מדי. הקלות הבלתי נסבלת שבה הדברים מתנהלים, כמו כניסה לקבוצות בלי בקרה - זה לתת בחינם מודיעין לצד השני".

עינת מירון, מומחית לסיכוני סייבר ויועצת לחברות בסוגיה, מבהירה לגלובס כי אנחנו בעיצומו של האירוע: "הרכבת יצאה מזמן מהתחנה. זה לא משהו שמגלים עכשיו ואפשר מהר לסגור את הקצוות. הדבר היחיד שאפשר לעשות כרגע זה לעצור הכל, לעשות רשימות מחדש של מה אפשר לנהל בחוץ ומה אסור. מבחינה טכנולוגית אי אפשר לשלוט על כל שיח, אבל אפשר למפות את הדברים שחשוב לנו לעקוב אחריהם, ואת התוכן הזה לעצור. למשל מערכות לפי מילות מפתח".

מירון זיהתה תופעה נוספת שמזכירה את בעיית הוואטסאפ - הפעם מכיוון שוק העבודה. "כבר כמה חודשים שאני אוספת צילומי מסך של בוגרי יחידות מודיעין מיוחדות שמעלים לרשתות פוסטים על חיפוש עבודה, ולעתים ממש מפרטים איפה שירתו, באילו תחומים הם מתמחים ועם אילו צוותים הם עבדו. ומה בעצם רוצים האיראנים? להביא תמונת מודיעין. כך הם יכולים למפות מי היה באיזו יחידה ובאיזו תוכנה הוא מתמחה, לטרגט אותו בפישינג ספציפי ודרכו להתקדם בצעדים יותר משמעותיים".

בעוד שצה"ל טרם גיבש נהלים לגבי השימוש בוואטסאפ נמשכת, נראה שהוא כן מתחיל להפנים שגם מידע לא מסווג עשוי לגרום לנזק. במהלך המלחמה היו מספרים מקרים של חיילים שנעצרו במדינות אחרות, לאחר שזוהו בעקבות תמונות שהעלו עם מדים לרשתות החברתיות. הדבר גרם לצה"ל להחליט לאסור על חיילים להעלות תמונות בפנים חשופות על מדים.

צה"ל מהדק את האבטחה, אך נדרש "שינוי תרבותי"

בשבועות האחרונים עלו לכותרות צעדים שונים של צה"ל להידוק ביטחון המידע. זה התחיל בהחלטה שלא להכניס מכוניות מתוצרת סין לבסיסים, המשיך דרך מבצע איסוף של כלי רכב מתוצרת צ'רי הסינית שניתנו לקצינים, ולאחרונה אף הוטמעה מערכת מורפיוס - מערכת מבוססת AI למעקב אחרי חשבונות ציבוריים של חיילי צה"ל ברשתות החברתיות. הכותרת הגדולה האחרונה בנושא, היא דיווח בגלי צה"ל שלפיו צה"ל צפוי לפרסם פקודה שתאסור על קצינים להחזיק במכשירי אנדרואיד למטרות צבאיות.

האם זה מספק? לדברי מירון, "האקר טוב יודע לזקק את המידע הטריוויאלי ביותר. איך דרך למנוע את מה שהוא פומבי וחשוף, אבל אפשר לעכב או להקשות. יש דרכים ויש את הטכנולוגיה, וצריך להחליט שמשתמשים ולאכוף זאת. אנחנו אלופי העולם בלא לאכוף מדיניות או רגולציה. במקום להיות פופוליסטים ולהגיד שלא עובדים עם רחפנים סיניים או אנדרואיד, צריך להתאים את הנהלים שנכתבו בשנת 2000".

ד"ר פלמר מסכים, ואומר שהמדינה צריכה לעבור "שינוי תרבותי": "כולנו משתפים הכל וכל היום. השינוי יקרה רק אם יהיה שינוי תפיסה. כשאין חקיקה מלמעלה שתעצור את זה, זה יעבוד רק מלמטה".

תגובת דובר צה"ל: "בצה"ל מתנהל ניהול סיכונים שוטף, בקרה וניטור על השימוש בתקשורת בלתי מסווגת ביישומון וואטסאפ. צה"ל שם דגש על אחריות המשרתים לשמירת ההנחיות ושמירה על מידע מסווג, הן במשמעת פיקודית והן בביצוע מעקב הדוק של חריגה מהנחיות. הדרגים הרלוונטיים מקבלים מכשיר סלולרי צבאי לשימוש מבצעי ועוברים תדרוכים מסודרים על ידי קצין ביטחון המידע באוגדה".

עוד כתבות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס