כמה שווה התחזקות של מטבע / איור: גיל ג'יבלי
התחזקות השקל היא חדשות טובות עבור לא מעט ישראלים. היא מביאה להורדות מחירים בסופר, בכרטיסי הטיסה ובקניות בחו"ל, ותומכת בצרכן הישראלי. אבל לא כולם מרוצים מהתחזקות המטבע הישראלי. מי שהשקיעו במסלולים בחו"ל, בעיקר אלה העוקבים אחר מדד S&P 500, חוו על בשרם איך תשואות דו־ספרתיות הופכות לחד־ספרתיות רק בגלל המט"ח. כעת, עונת הדוחות הכספיים לרבעון השלישי, שהסתיימה בשבוע האחרון, מספקת למשקיעים הצצה לשורה של נפגעות נוספות מהמגמה: היצואניות.
● 17 מניות בת"א זינקו במעל 100%. האם יגיע גל מימושים בסוף השנה?
● איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק
חברות תעשייה הנסחרות בת"א רשמו מתחילת השנה פגיעה שמוערכת במאות מיליוני שקלים בשל התחזקות השקל מול הדולר. המטבע המקומי רשם ראלי חריג ביחס למקבילו האמריקאי בשנה האחרונה, והוא אף דרדר את הדולר לרמות שפל שלא נראו שלוש שנים. הסיבות להתחזקות הזו נעות מהירידה בפרמיית הסיכון של הכלכלה המקומית, ועד עסקאות ענק בהייטק ובתעשייות הביטחוניות. מתחילת השנה הדולר נחלש בכ־11% מול השקל, ומאז השיא האחרון שלו, עם פרוץ המלחמה, הוא הידרדר בכ־21%.
"פגע לנו בצורה דרמטית ברווחים"
"בכל מה שקשור למט"ח, עברנו שנתיים מאוד קשות שהשפיעו עלינו בצורה משמעותית", מספר בכיר בחברה תעשייתית שעיקר מכירותיה מתבצעות בחו"ל ונפגעה מההתחזקותו של השקל בשנה האחרונה. "אנחנו ממש לא לבד בסיפור הזה ואפשר לראות את זה בדוחות של הרבה חברות נוספות. השקל התחזק השנה מול הדולר וגם מול מטבעות אחרים, וזה פגע לנו בצורה דרמטית ברווחים".
מרבית החברות אינן מציינות את מידת הפגיעה של היחלשות הדולר אלא מסבירות, כי "השפעת שער החליפין של הדולר" או "השפעה שלילית של שער החליפין" עומדות מאחורי השחיקה בהכנסות וברווחים.
בשוק המקומי פועלות לא מעט חברות תעשייה שמוכרות את מרכולתן ברחבי העולם, וכל עלייה בשערו של המטבע המקומי פוגעת בהכנסות שהן מציגות, בשל התרגום שלהם לשקלים בדוחות, אך עוד יותר בשורת הרווח הכוללת את ההוצאות שלהן במטבע המקומי.
"בסוף הסיפור הוא מאוד פשוט", מסביר מנהל באחת מאותן חברות. "חברות יצואניות שיש להן פעילות משמעותית בישראל, צריכות לשלם לעובדים בשקלים, לזה תוסיף ארנונה, חשמל, תחזוקה ועוד כל מיני הוצאות שגם נעשות בשקלים. מצד שני, רוב ההכנסות שלהן הן בדולרים. כך שאם שער השקל גבוה, אז ההוצאות שלהן גדלות באופן יחסי, והרווחיות נשחקת, ולהיפך כמובן".
החברה שראתה 57 מיליון ש' נמחקים בשנה
לצד היצואניות, מי שעוד עשויות להיפגע מהתחזקות השקל מול שוק המט"ח הן חברות נדל"ן ואנרגיה מתחדשת שמחזיקות נכסים מניבים בחו"ל, דוגמת אלוני חץ, ג'י סיטי שבשליטת חיים כצמן וסאמיט של זוהר לוי. חברות אלה אמנם מממנות את הפרויקטים שלהן במטבע הפעילות (של ארץ היעד), אך אם הן מציגות את תוצאותיהן בשקלים, התחזקות המטבע המקומי גוררת לרוב השפעה שלילית על שווי הנכסים, ההון העצמי, ופרמטרים תפעוליים.
הצצה להשפעה של השינויים בשער המטבע על תוצאות החברות, ניתן לקבל מקריאה של דוחות יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מיטרוניקס. על אף שרוב מוחלט של מוצריה נמכר מעבר לים (ארה"ב, אירופה ואוסטרליה), מפעלי מיטרוניקס ממוקמים בארץ (קיבוץ יזרעאל ומושב דלתון), והיא מעסיקה מעל 700 עובדים בארץ. מה שבאופן טבעי יצר פגיעה משמעותית בתוצאותיה במהלך השנה האחרונה וביתר שאת ברבעון החולף.
בניגוד למרבית עמיתותיה, החברה מקיבוץ יזרעאל, מציינת בדוחות, כי השינויים בשערי החליפין של המטבעות הביאו לקיטון של כ־56.8 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. מה שגם הביא לקיטון של כ־25.2 מיליון שקל ברווח הגולמי, וכ־16.3 מיליון שקל ברווח התפעולי. זאת, בשל התחזקות של השקל מול שלושת המטבעות איתן היא עובדת מעבר לים (דולר אמריקאי, דולר אוסטרלי ואירו).
חברה נוספת שבחרה לציין את היקף הפגיעה בה היא יצרנית המגבונים הלחים ספאנטק. החברה מטבריה סיימה את שלושת הרבעונים של השנה עם קיטון של כ־4.4% בהכנסות, לצד שחיקה של כ־75% ברווח הנקי, שנבעה בין היתר מהתחזקות השקל מול הדולר והאירו. בספאנטק מציינים כי הייסוף בשקל גרע סכום של כ־26 מיליון שקל מההכנסות, ו־7 מיליון שקל מהרווח התפעולי.
עם זאת, מרבית החברות בוחרות כאמור שלא לחשוף באופן מפורט את מידת הפגיעה בהן ומסתפקות בציון השינויים בשערי המט"ח כגורם שפגע בתוצאות. חלק מהחברות מציגות נתונים חלקיים כמו שיעור השינוי בחלק מהפרמטרים ללא השפעות המטבע. אחת מהן היא ענקית המזון שטראוס, שחשופה לשערים של לא פחות מ־9 מטבעות. היא כותבת, כי התחזקות השקל מול מרבית המטבעות "תרמה להקטנת סעיף המכירות נטו והרווח התפעולי".
כך, בזמן ששטראוס, יצרנית של קפה, מעדני חלב וממתקים, בניהולו של שי באב"ד, דיווחה על גידול של 12% בהכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה, הרי שבנטרול השפעות המטבע, בטריטוריות שבהן היא פועלת, היא הייתה רושמת גידול של כ־16%.
תמונה דומה נרשמה גם במהלך הרבעון השלישי שבו היא דיווחה על עלייה של 10% בהכנסות, לעומת גידול של 13% ללא השינויים בערך המטבעות. עם זאת, בשטראוס בחרו שלא לציין את השפעות המטבע על רווחיה.
חברה גדולה נוספת שמתמודדת עם השלכות של שינויים בשערי המטבע היא אל על, שעיקר הכנסותיה בדולרים, ולה הוצאות שקליות לא מבוטלות, בעיקר שכר ותשלומים לספקים מקומיים בארץ. על כן, בחברה מציינים, כי להתחזקות של כ־10% בערכו של המטבע המקומי השפעה שלילית של כ־105 מיליון דולר, על ההוצאות השיקליות שלה (לאחר גידור).
בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה רשמה אל על גידול של כ־47 מיליון דולר בהוצאות שכר (לאחר גידור), שכן כאמור הרוב המוחלט של הוצאות השכר של חברת התעופה נקבע בשקלים. מה שתרם לשחיקה של כ־21% ברווח התפעולי של החברה.
מה החברות יכולות לעשות?
כדי למזער את הפגיעה מהתנודתיות בשערי המטבעות אליהן חשופות, יצואניות כמו שטראוס מגדרות את הכנסותיהן באמצעות שימוש בחוזים פיננסים. אלו נעזרים במגוון כלים שמאפשרים להן לקבע רכיבים מסוימים בתוצאותיהם (הכנסות/הוצאות, תזרים וכו'), בשער שמוגדר מראש.
עסקאות גידור אלו נעשות על פי רוב באמצעות חוזי אקדמה (Forward Contract) או עסקת החלף (Swap). בחוזי אקדמה מסכימות החברות לקנות או למכור כמות מסוימת של מטבעות במחיר ובתאריך עתידי קבוע מראש. באופן דומה, בעסקת החלף החברה מחליפה את המטבעות שברשותה במטבעות של גוף אחר, גם כן במחיר ותאריך קבועים מראש, מה שמסייע למתן את התנודתיות בשערי המטבעות ומספק להן יציבות מסוימת. כך החברות מקטינות את החשיפה שלהן לשינויים בערכו של המטבע.
עם זאת, לגידור הפיננסי מגבלות רבות, ולעיתים הוא גם כרוך בעלויות לא מבוטלות מול הגופים הפיננסים. "צריך לזכור שההגנה של חוזים היא רק ברמה השנתית, וקשה מאוד להעריך את השינויים מראש. מה גם שבסוף זה לא מספק הגנה על כל ההכנסות", אומר מנהל של חברה מובילה. "זה אמנם נשמע פרדוקסלי אבל מי שיש לו הגנות טובות לוקח סיכון גדול, כי יש פה מימד משמעותי של אי־ודאות שקשה לחזות", מוסיף יצואן בכיר.
בשוק מציינים, כי דרך נוספת להקטין את החשיפה לשינוי בשערי מטבע, היא באמצעות העברת חלק מההוצאות לדולרים (או מטבעות אחרים) וכן בניית מפעלים ורכישת חברות בחו"ל, בהתאם לאופי החברה. "אנחנו והרבה חברות נוספות מקימות מפעלים ברחבי העולם, לצד המפעלים בארץ. ככה מערכת הייצור שלנו הופכת להיות יותר מאוזנת. אם היא הייתה כולה מושתתת על ישראל, המצב היה הרבה יותר גרוע. בסוף זה תהליך מורכב שלוקח שנים ומוסיף לחברה סיכונים אחרים", אומר בכיר באחת החברות היצואניות.
ההימורים נגד השקל שעלו מאות מיליונים
מי שחוותה על בשרה את הסיכון שבעסקאות גידור היא חברת אלוני חץ שמוביל נתן חץ. חברת ההשקעות בנדל"ן מניב, שחלק מרכזי מפעילותה מתבצע בארה"ב, לקחה בסוף שנת 2023 "הימור" נגד השקל (הגדלת החשיפה של הון החברה לדולר). זאת, על רקע פרוץ מלחמת חרבות ברזל, שהביאה את הדולר לרמה של מעל 4 שקלים, לראשונה מזה יותר מ־15 שנים. אלא שתוך זמן קצר השקל שינה כיוון וחזר לעלות, והביא את אלוני חץ לרשום הפסד של מאות מיליוני שקלים על הפוזיציה שפתחה.
חברה נוספת שסבלה במהלך השנים מהחלטות מוטעות בשוק המט"ח היא שיכון ובינוי. חברת התשתיות והנדל"ן, שבשליטת נתי סיידוף, רשמה במהלך שנת 2023 הפסד של כ־86 מיליון שקל כתוצאה מפיחות חד של 63% בשערו של המטבע הניגרי, הניירה.
"אם זה יימשך נעביר הוצאות לחו"ל"
את עוצמת הפגיעה בחברות אפשר לשמוע בקולות של המנהלים הבכירים, שמפנים אצבע מאשימה לבנק ישראל ולעומד בראשו. "הנגיד צריך להתערב", אומר מנהל באחת מהחברות בשוק. "הוא היה צריך להוריד את הריבית מעבר למה שהוא הוריד (הורדה בשיעור של 0.25%, א"ג), ולהודיע על המשך הורדת ריביות כדי לייצר צמיחה יותר מואצת ובעצם לחזק את הרצון להשקיע בישראל. כפועל יוצא מכך, הדולר היה מתחזק".
"למדינת ישראל יש הזדמנות לצאת מהמלחמה הזאת לצמיחה", מוסיף מנהל בכיר באחת היצואניות. "צריך לזכור שהייצוא הישראלי הוא מאוד מתוחכם, אם השקל ימשיך להתחזק, עוד חברות יעבירו חלקים מההוצאות שלהם מחוץ לישראל. בסוף, אנחנו צריכים להתחרות מול שחקניות בינלאומיות שפחות חשופות להשפעות מטבע". ואכן אם בעבר כל עת שהשקל התחזק עלו היצואנים לכותרות, הרי שכעת, בזמן שהשקל מתקרב לרמות השיא שבהן היה לאחרונה ב־2021 קולם של היצואנים כמעט ולא נשמע.
לאחד הבכירים שבהם יש הסבר ברור לכך: "אף אחד לא מקשיב לדברים מהותיים במדינת ישראל, היצואנים יכולים לצעוק, אבל זה לא ישנה דבר".