גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם
אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

ענף הביטוח שהתאפיין בתדמית אפורה ומנומנמת עובר בשנתיים האחרונות שינויים ותהפוכות. מצד אחד מניותיהן של כלל החברות הפועלות בתחום רשמו זינוק מטאורי - עם תשואה של יותר מ־300% במדד הביטוח המקומי. ומהצד השני, מחירי ביטוחי הרכב שהן מוכרות האמירו בצורה חדה, וחרף ירידה מסוימת בחודשים האחרונים, הם עדיין גבוהים בעשרות אחוזים בהשוואה ללפני 4־5 שנים.

אתי אלישקוב, המייסדת והמנכ"לית של חברת הביטוח הדיגיטלית ליברה, שהבטיחה לשנות את ענף הביטוח ולהוזיל מחירים, טוענת בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, שעליית המחירים בענף הייתה הכרחית, אבל "יש חברות שהעלו יותר מדי". היא גם מדברת על מניית ליברה , שצנחה ב־80% ואז עשתה קאמבק מרשים של מאות אחוזים, חושפת אילו רכבים הגנבים מעדיפים, ומה התוכניות שלה להיכנס לתחום המוצרים הפיננסיים.

"השוק הפסיד מיליארד שקל"

לאחרונה הממונה על רשות שוק ההון והביטוח, עמית גל, פנה בדרישה לשמונה חברות בענף (בהן הפניקס, הראל, מנורה, כלל ואיילון) כי יעדכנו בתוך שלושה חודשים את מחירי הפוליסות שהן משווקות לביטוח מקיף וביטוח צד ג' לרכב. ליברה היא בין הבודדות בענף שלא קיבלו דרישה דומה.

בואי נתחיל מהפיל שבחדר. יש כאן דרישה חריגה של הממונה מחברות הביטוח להוריד מחירים. עד כמה המצב חמור?
"המחירים אכן עלו, אבל בואו נשים את הדברים על השולחן - הייתה סיבה מוצדקת לעלייה הזו. ענף ביטוח הרכב הוא עולם תחרותי ואגרסיבי מאוד. כשאני נכנסתי לשוק ב־2018, הפרמיה הממוצעת שהצעתי (ביטוח מקיף לרכב בליברה) עמדה על אלפיים שקל ועדיין ידענו להרוויח. אבל ב־2022, תקופת ה'פוסט־קורונה', השוק כולו הפסיד מיליארד שקל בתחום הרכב. הפסדים כבדים חייבו תגובה. כל חברות הביטוח, כולל ליברה, נאלצו להעלות מחירים באופן גורף".

אבל נדמה שהמחירים עלו הרבה מעבר לתיקון הנדרש. אנחנו מדברים על זינוק של עשרות אחוזים שמתורגם לאלפי שקלים בשנה למשק בית.
"בשלב מסוים אתה מבין שהגעת לשיא, ואז צריך להתחיל לעשות דיפרנציאציה נכונה ולהתאים את המחירים כלפי מטה. אנחנו התחלנו להוריד מחירים כבר מסוף השנה שעברה, ואפילו ציינו בדוחות הכספיים שיש שחיקה בתעריפים - בצדק.

"עם זאת, לא נחזור למחירים של 2021. המציאות השתנתה. אם בעבר שכיחות התביעות בליברה עמדה על 7% (כלומר 7 תביעות על כל 100 מבוטחים, ב"ל ונ"א), היום אנחנו עומדים על 11%. יש בעיה בתשתיות הכבישים, הפקקים החמירו משמעותית לעומת מה שזכרנו ב־2021, וכל המציאות הזו הגדילה את כמות התאונות".

בכל זאת, את חושבת שאולי חברות הביטוח העלו את הפרמיות יותר מדי?
"חלקן כן".

מפת הגניבות החדשה והדגמים הבולטים

אחת הסיבות לשינויים החדים במחירי הביטוח, לדבריה, היא העלייה בגניבות הרכב, לצד השינויים שחלים בסוגי הדגמים שהגנבים מחפשים: פחות מכוניות יוקרה, יותר מכוניות "עממיות" וחשמליות.

אילו רכבים הגנבים מסמנים היום?
"זה עולם מורכב מאוד. היום בראש הרשימה נמצאות יונדאי אלנטרה וטויוטה קורולה. גם קיה פיקנטו נמצאת חזק למעלה. לפני שנתיים, מאזדה CX5 הייתה הרכב הכי 'חם' אצל הגנבים. היום? היא כבר לא נגנבת. כתוצאה מזה, מחיר הביטוח שלה ירד בחצי. אם בעבר ביטוח מקיף למאזדה כזו עלה 7,000 שקל בשנה, היום הוא סביב 3,000־3,500 שקל".

אלו פערים אדירים. לציבור הרחב יש דרך לדעת את זה לפני שהוא קונה רכב?
"הרבה אנשים לא יודעים את זה. אחיינית שלי, סטודנטית, באה לקנות רכב ורצתה קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'. הצעתי לה לקנות יונדאי i10. זה אותו רכב כמעט, אבל בביטוח ה־i10 תעלה 2,500 שקל והפיקנטו 5,000 שקל. הסיבה היא שליברה, כחברה מבוססת דאטה, יודעת לזהות בדיוק אילו דגמים נגנבים ומאיזה ערים. חברת ביטוח שלא יודעת לתמחר במדויק ברמת הדגם, תפסיד את הלקוחות הטובים או תישאר עם הלקוחות בסיכון גבוה".

אנחנו רואים שינוי גם בסוגי הרכבים?
"לפני עשור היו גונבים אאודי וב.מ.וו. היום הגנבים מחפשים את המיינסטרים - יונדאי וטויוטה. זה נובע מהביקוש לחלקי חילוף. יש להם 'טעם נרכש'. אגב, אנחנו רואים גם מעבר מסוים מגניבת רכבים חשמליים לרכבים היברידיים, כי השוק מבין שיש לזה יותר ביקוש כרגע".

איך מתמודדים עם ירידה של 80% במניה

מניית ליברה חוותה רכבת הרים משמעותית בשנים האחרונות. החברה הצטרפה לבורסה בגל הנפקות הטכנולוגיה של תקופת הקורונה, ביוני 2021, כשגייסה 25 מיליון שקל לפי שווי של 450 מיליון שקל. מדובר היה בסכום הגבוהה בכ־10% מהתוכנית המקורית בתשקיף החברה.

אלא שזמן קצר לאחר מכן, החל משבר בשווקים שהכה קשות גם בליברה, והמניה ירדה בתוך קצת יותר משנתיים בכ־80%, לשווי שוק של כ־100 מיליון שקל בלבד. אך מאז, כחלק מהראלי במניות הביטוח המקומיות, רשמה המניה קאמבק מרשים של 760% בשנתיים, ואף עקפה את מחיר ההנפקה.

ליברה נסחרה כיום בשווי שיא של 800 מיליון שקל ואלישקוב, בעלת המניות הגדולה היחידה בחברה, מחזיקה כ־45% מהמניות בשווי שוק של כ־370 מיליון שקל. כמעט כל יתר המניות נמצאות בידי הציבור.

איך חווית את התקופה שבה המניה התרסקה לאחר ההנפקה?
"במילים פשוטות? זה היה מבאס לחלוטין. הנפקתי את ליברה בסוף השנה השלישית לפעילות, כשהגענו כבר לרווחיות יפה. אחרי ההנפקה המניה ירדה משער 10 לשער 3. השווי נחת. זה היה מתסכל כי המודל העסקי לא השתנה, ומי שמבין בביטוח יודע שזה ענף מחזורי. יש תקופה של הפסדים, מעלים מחירים, ואז הרווחים חוזרים".

מה עושים במצב כזה כשכל השוק פוחד?
"אני האמנתי בחברה. באותה תקופה פניתי לבנק, ביקשתי הלוואה פרטית וקניתי מניות של ליברה בשער 3 ואפילו בשער 2.5. מאז הוכחנו את עצמנו, חילקנו דיבידנדים והמניה תיקנה את עצמה".

בדיקת גלובס מהשבוע האחרון העלתה כי בעלי העניין בחברות הנסחרות בת"א ניצלו את העליות החדות בבורסה כדי למכור מניות בהיקף של כ־16 מיליארד שקל מתחילת שנה, גבוה פי 3 מבשנה שעברה כולה, ושברו את שיא כל הזמנים.

גם אלישקוב הייתה בין המממשים, אם כי בסכום קטן יחסית: "אכן מימשתי ומכרתי מניות בהיקף של כ־6־7 מיליון שקל, אבל חשוב להבין את ההקשר. לא מדובר במכירה מתוך מניות השליטה שלי. כפי שסיפרתי, כשהמניה התרסקה ב־2022 לקחתי הלוואות פרטיות כדי לקנות מניות ולהביע אמון בחברה. המימוש הנוכחי היה פשוט הזדמנות לסגור את אותן הלוואות".

ועדיין, כשרואים גל כל כך רחב של מימושים מצד בעלי שליטה ומנהלים, התחושה היא שהבורסה גבוהה ושכולם רוצים להיפגש עם הכסף לפני שיגיע התיקון.
"אנחנו אחרי שנתיים מדהימות של עליות, וזה טבעי שיש רצון לממש רווחים. אני מסכימה שאנחנו נמצאים בנקודת שיא, אבל אני לא חושבת שמדובר בבועה שעומדת להתפוצץ. בניגוד לארה"ב, שם רואים מכפילי רווח של פי 25, בישראל התמחור עדיין סביר. הבנקים וחברות הביטוח נסחרים במכפילים הגיוניים ביחס להון העצמי שלהם. השווי הנוכחי של החברות מוצדק על ידי התוצאות העסקיות הטובות שהן מציגות".

"ייתכן מאוד שנראה שחיקה ברווחיות"

מניות הביטוח נהנות מקפיצה גדולה בתוצאות, ותורם לכך גם שינוי חשבונאי שקרה השנה - אימוץ תקן IFRS 17 שמשנה את כללי החישוב של לא מעט פרמטרים. יכול להיות שנהנתם מאבק הכוכבים של חברות הביטוח הגדולות?
"לדעתי כל חברה עומדת בפני עצמה, אני לא חושבת שיש פה איזשהו אבק כוכבים. בסופו של דבר, כל חברה נמדדת ואתם רואים את השונות בין החברות השונות לפי הרווח וההפסד - מי יודעת לעשות חיתום טוב יותר ומי מנהלת את הכספים נכון יותר. עובדה שהמניה שלנו הגיבה ועלתה רק אחרי שפרסמתי דוחות טובים, ויום לפני כן היא הייתה יציבה".

אבל גם יכול להיות שבזכות הפריחה של הענף משקיעים קנו את מדד הביטוח כולו, ואתם הרווחתם גם מזה.
"יכול להיות. אבל בסופו של תסתכלו מתי הייתה עלייה במנייה: אחרי שפירסמתי דוחות. הדוחות טובים, גם ביחס למתחרים".

הזכרת שמחירי הביטוח בשוק הרכב יורדים. האם זה לא יוביל כעת לירידה בתוצאות הכספיות?
"הפרמיה אכן משפיעה על התוצאות, ואני אומרת למשקיעים שייתכן מאוד שנראה שחיקה ברווחיות. הפרמיה שאני מוכרת היום נמוכה יותר מזו של לפני שנה, בעוד עלות התביעות נותרה זהה. כל עוד אין שינוי אחר - תהיה שחיקה. אבל בשונה אולי מחברות אחרות, ליברה ממשיכה לצמוח: כמות המבוטחים גדלה ויש לנו כיום השקעות גדולות יותר מבעבר, וזה מה שמפצה על השחיקה במחיר".

בתחילת הדרך ליברה נתפסה כחברה זולה מאוד, אבל התחושה היום היא שהפער מול השוק הצטמצם.
"אני יכולה להגיד שאנחנו מדויקים יותר מבעבר. בעבר הייתי יכולה להיות זולה יותר עבור 80% מהאוכלוסייה. היום אנחנו מזהים סיכונים ספציפיים ומתמחרים אותם בהתאם. היינו הראשונים להעלות מחירים לדגמים כמו טויוטה, אבל הורדנו מחירים למאזדה. אז ייתכן שלקוח מסוים יקבל הצעה גבוהה יותר בגלל הסיכון הספציפי. עם זאת, בבדיקה של רשות שוק ההון התמחור שלנו נמצא זול יותר".

התוכניות לעתיד: ליברה כבית השקעות?

ליברה מוכרת היום כחברת ביטוח "רזה" שמתמקדת בביטוחי רכב ודירה. האם אתם מתכננים להיכנס למגרש של הגדולים עם מוצרי חיסכון והשקעה?
"חד משמעית כן. זה חלק מהאסטרטגיה שלנו. אנחנו מתכננים להשיק זרוע פיננסית שתכלול קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וניהול תיקים. כבר ב־2022 הגשנו בקשה לפיקוח ופיתחנו את המוצרים במערכות שלנו, אבל עצרנו את המהלך בגלל המשבר בעולם הרכב. ידעתי שאני צריכה 'לדמם' כמה שנים לפני שאוכל להתרחב. עכשיו, כשהסערה נרגעת, אנחנו מתקרבים לזמן הנכון להשיק את זה". עם זאת, אלישקוב נמנעת מלנקוב תאריך יעד להשקת הפעילות.

בהקשר של תחרות, אנחנו לא מוצאים את ליברה באתרי השוואת מחירים כמו Wobi. זה לא פוגע בכם?
"אתם לא מוצאים אותנו שם כי Wobi היא סוכנות ביטוח, וליברה לא עובדת עם סוכנים. זו בדיוק הסיבה שאני יכולה להיות זולה יותר. בסוף יש 'מידל־מן' שגוזר קופון, ואצלי אין את זה. אין לי עובדי גבייה, אין לי עובדי בקרה, הכל טכנולוגי ואוטומטי. זה מאפשר לי לעבוד עם מרווחים נמוכים יותר ועדיין להרוויח".

לסיום, כשמסתכלים על ענף הרכב מלמעלה - מה הכשל הכי גדול שגורם לנו לשלם כל כך הרבה על החזקת רכב ועל ביטוח בפרט?
"זה מאוד פשוט: עלויות התיקונים במוסכים. אם אספר לכם שאתם, כלקוחות פרטיים, משלמים במוסך רבע ממה שחברת הביטוח משלמת על אותו תיקון בדיוק, תאמינו? אני ראיתי דוגמאות של יחס של 1 ל־4".

למה זה קורה? כי חברות הביטוח הן "כיס עמוק"?
"בדיוק. מגיעים אלי חברים ואומרים 'אתי, קיבלתי הצעה לתיקון באופן פרטי ברבע מחיר מדוח השמאי של חברת הביטוח'. זה מתסכל, כי בסופו של דבר מי שמשלם את זה הם אתם, המבוטחים, דרך הפרמיה. רשות שוק ההון ניסתה לטפל בזה ולדרוש שמחירי החלפים יהיו תואמים למחירי שוק ולא למחירוני יבואן מנופחים, אבל זה נתקע ולא נחתם. אם יטפלו בזה, הפרמיות ירדו".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שנקטה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

בדרך לאישור: הושגו הסכמות על תקציב הביטחון שיעמוד על 112 מיליארד שקל

הדיונים לאישור תקציב המדינה לשנת 2026 נמשכו אל תוך הלילה: המחלוקת המרכזית בדיונים בין משרד האוצר לממשלה היתה גובה תקציב הביטחון, שאושר כעת ● סמוטריץ' הסיר מהצעת התקציב את השינויים שהיו אמורים לחול על תנאי הפנסיה והמיסוי במערכת הביטחון בתמורה להסכמת צה"ל לקבל על עצמו התייעלות בסיסית בתקציב הביטחון

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025