גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto
פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

הדוח התקופתי של ה־OECD פורסם בשבוע שעבר ובו הוקדש, שוב, פרק נפרד לבעיה הקשה של עומסי התנועה בישראל, שמוכרת היטב לכל מי שנע ברכב על בסיס יומי.

הדוח הציג נתונים עגומים מאוד על היחס בין אורך הכבישים למספר כלי הרכב בישראל - שהוא מהנמוכים בין מדינות הארגון - והתמקד בגורם ובתוצאה: "רוב התנועה היבשתית בישראל מתבצעת על הכבישים כאשר כ־72% מהאוכלוסייה הבוגרת מחזיקה ברשותה מכונית פרטית… העלייה החדה בבעלות על כלי רכב מציבה לחץ כבד על תשתית הכבישים הקיימת ועל איכות הסביבה, ומביאה לגודש נרחב". הדוח מציין שכבר בתחילת העשור דורגה תל אביב במקום ה־16 מתוך 404 ערים בעולם בכל הנוגע לחומרת הפקקים.

המאבק סביב הריכוזיות עולה מדרגה: יבואני רכב זומנו לשימוע במשרד התחבורה
דוח המבקר: מערכות התחבורה לא מוכנות כראוי לשעת חירום

עם זאת, ב־OECD גם מחמיאים למדיניות התחבורתית־סביבתית החדשה של ישראל ובעיקר להטלת אגרת הגודש בגוש דן ומס הנסועה על הרכב חשמלי, ששניהם תוכננו ל־2026 בעת כתיבת הדוח. הבעיה היחידה היא שבינתיים המדיניות נדחתה שוב ולא ברור את תתממש בכלל.

היוזמות למלחמה בגודש ובזיהום

הנה תזכורת קצרה למי שלא עלה לאחרונה על הכביש: ישראל מתמודדת זה שנים עם בעיה גוברת והולכת של עומסי תנועה, שהנטל הכלכלי והסביבתי שלהם נאמד במשרד האוצר בכ־30 מיליארד שקל בשנה.

לפיכך, החליטה הממשלה ב־2021, אחרי שנים ארוכות של דיונים, למסד שיטה מתקדמת לבקרה, אכיפה וגבייה של התנועה הנכנסת והיוצאת לגוש דן וממנו בשעות העומס תחת הכותרת "אגרת גודש".

ההצעה המקורית, שאושרה על ידי ועדת הכספים, כללה חלוקה של גוש דן לשלוש "טבעות", שעל חצייתן עם רכב פרטי בשעות העומס תגבה אגרה עם תקרה של עד כמה עשרות שקלים ביום. הבקרה אמורה להתבצע באמצעות מערכת מתקדמת של מצלמות וחיישנים.

אגרת הגודש הוטמעה בחוק ההסדרים באוקטובר 2021, שבו גם נקבע כי ההכנסות מגביית האגרה, שצפויות לנוע סביב 1.3 מיליארד שקל בשנה בשלב הראשון, יוקצו לשיפור התחבורה הציבורית.

התאריך המקורי ליישום היה מרץ 2024, אבל בשל עיכובים טכניים והתנגדות פוליטית הוא נדחה למרץ 2025 ולאחר מכן לתחילת 2026. ברקע, המשיך האוצר לקדם לנהל מכרזים ומגעים עם חברות בין לאומיות גדולות להקמת המערכת, שאמורה לכלול מאות "שערי אגרה" אלקטרוניים ומצלמות.

במקביל, במרץ 2024, הוחלט גם על כינון "מס נסועה" על רכב חשמלי ועל רכבי פלאג־אין, שגם הדד־ליין שלו נקבע לתחילת 2026. המס נועד לפצות את המדינה על אובדן ההכנסות הצפוי מבלו על בנזין כתוצאה מהמעבר לרכב חשמלי, וגם להפנים את התרומה של כלי הרכב החשמליים ורכבי הפלאג־אין לגודש ולזיהום.

בנימוק לאותו חוק ציין האוצר: "בהיבטים רבים, רכבים חשמליים זהים לחלוטין לרכבי מנוע בעירה פנימית המונעים על ידי בנזין או סולר, כך שהשימוש בהם צפוי לגרום לאותן השפעות חיצוניות ובראשן בעיות הגודש בכבישים ותאונות הדרכים... נכון להיום, נסועת רכבים חשמליים איננה ממוסה, בניגוד לנסועת רכבי מנוע בעירה פנימית… מצב זה, בו השפעות שליליות של השימוש ברכב אינן מתומחרות, עלול לעודד שימוש רב יותר ברכב".

מס הנסועה נקבע על 15 אגורות לקילומטר, שהם בסביבות 2,500 שקל בשנה לרכב חשמלי עם נסועה ממוצעת בישראל, והאוצר כבר ביצע עבודת מטה מקיפה בדרך ליישומו. המס היה אמור להכניס למדינה כ־1.2 מיליארד שקל בשנה הראשונה וכפול מזה בשנים שלאחר מכן, וההכנסות הללו נועדו לממן, בין השאר, את המשך הטבת מס הקנייה לרכב חשמלי.

המיסוי שנתקע פעם אחר פעם

כאמור, הדוח החדש של הארגון ה־OECD "מחבק" את הרפורמות הללו ורואה בהן פריצת דרך: "השלטונות בישראל מתכננים להטיל מס נסועה, שיש לו קשר ישיר לעלויות התקציביות והחברתיות, שמשויכות לשימוש בכבישים ולגודש... זהו מס אמין יותר מבחינה פיסקאלית… בנוסף, הוא נמנע מלתת תמריצים להחזקה כלי רכב ישנים ומזהמים כפי, שקורה כאשר מגדילים את מס הקניה על רכב חדש".

הדוח מתייחס בחיוב גם לתוכנית להטלת אגרת הגוש בגוש דן "חוק אגרת הגודש, שהתקבל ב־2021 וייושם בתל אביב ב־2026, יכול להפחית משמעותית את הגודש בשעות העומס תוך הפחתת הפליטה... החוק יצור תמריצים לנהגים לעבור לתחבורה ציבורית ויבטיח שימוש יעיל יותר ברשת התחבורה הציבורית... מעבר לכך, כדי לטפל בהשפעה על בתי אב עם הכנסה נמוכה, ההכנסות מאגרת הגודש יושקעו בשיפור שירותי התחבורה הציבורית, כולל באזורים עם אוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה".

אלו מחמאות לא מבוטלות מארגון שנוטה להיות ביקורתי מאוד בדרך כלל, והמהלכים המוזכרים מוצגים כדוגמה מוצלחת לממשלות רבות בעולם, דוגמת בריטניה, שבוחנות בימים אלה להטיל מס נסועה.

אבל יש רק בעיה קטנה אחת - מישהו שכח לעדכן את מנסחי הדוח של ה־OECD ששתי הרפורמות הללו לא יתממשו ב־2026, וגם לא ברור אם בכלל. בנובמבר השנה, אחרי עיכובים, דחיות והתנגדויות למכביר, ורק חודשים ספורים לפני הדד־ליין של 2026, הגיע הדיון באגרת הגודש לוועדת הכספים ונתקל, שוב, בהתנגדות עזה מכיוון שרת התחבורה מירי רגב וראשי מועצות, שכינו את האגרה "מס פריפריה". מנגד, האוצר ניסה לטעון כי אגרת הגודש היא "צורך לאומי", אבל בסופו של קיבלה הוועדה את עמדת המתנגדים.

יו"ר הוועדה, חנוך מילביצקי, סיכם את הדיון בכך ש"זהו מס נוסף שלא צריך כרגע". הוא הוסיף כי "ללא הצגת תוכנית תחבורה ציבורית מקיפה העומדת ביעדים הנדרשים הוועדה לא תאשר את כניסת החוק לתוקף ולכן האוצר צריך לייצר בחוק ההסדרים אלטרנטיבה להכנסות החזויות מהאגרה, שכבר הוטמעו בתקציב".

גם מס הנסועה על רכב חשמלי ורכבי פלאג־אין, שכאמור אושר בחוק ההסדרים הקודם וזכה לתמיכה של רשות המסים, נתקל בהתנגדות בצמרת האוצר.

אמנם לא יצאה על כך הודעה רשמית, ובמשך כל 2025 המשיך האוצר לטעון כי "ההכנות ליישום מסב הנסועה מתקדמות על פי המתוכנן". עם זאת, משהו כנראה התרחש מאחורי הקלעים מכיוון שבדיון בוועדת הכספים בנובמבר השנה אמר נציג האוצר כי "מס הנסועה לא מתקדם... שר האוצר הנחה אותנו לגבש מתווה עם חלופות... נסיים לגבש את זה השבוע".

באוצר יש עדיין מי שסבור שמדובר רק בהקפאה ולא במחיקה סופית של שתי הרפורמות הללו. אבל בינתיים אין להכנסות מהם זכר בתקציב החדש.

השורה התחתונה תלויה בנקודת המבט. הבשורה הטובה היא שעוד כמה אלפי שקלים בשנה נחסכו ב־2026, לכל הפחות, מכיסם של בעלי הרכב בישראל. הבשורה הרעה היא שהוסר עוד חסם בפני כשל תחבורתי כולל נוסח הודו, תאילנד ועוד. ועם תוספת נטו של כ־150 אלף כלי רכב חדשים לכבישים מדי שנה - המצב לא צפוי להשתפר מעצמו.

עוד כתבות

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר