גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto
פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

הדוח התקופתי של ה־OECD פורסם בשבוע שעבר ובו הוקדש, שוב, פרק נפרד לבעיה הקשה של עומסי התנועה בישראל, שמוכרת היטב לכל מי שנע ברכב על בסיס יומי.

הדוח הציג נתונים עגומים מאוד על היחס בין אורך הכבישים למספר כלי הרכב בישראל - שהוא מהנמוכים בין מדינות הארגון - והתמקד בגורם ובתוצאה: "רוב התנועה היבשתית בישראל מתבצעת על הכבישים כאשר כ־72% מהאוכלוסייה הבוגרת מחזיקה ברשותה מכונית פרטית… העלייה החדה בבעלות על כלי רכב מציבה לחץ כבד על תשתית הכבישים הקיימת ועל איכות הסביבה, ומביאה לגודש נרחב". הדוח מציין שכבר בתחילת העשור דורגה תל אביב במקום ה־16 מתוך 404 ערים בעולם בכל הנוגע לחומרת הפקקים.

המאבק סביב הריכוזיות עולה מדרגה: יבואני רכב זומנו לשימוע במשרד התחבורה
דוח המבקר: מערכות התחבורה לא מוכנות כראוי לשעת חירום

עם זאת, ב־OECD גם מחמיאים למדיניות התחבורתית־סביבתית החדשה של ישראל ובעיקר להטלת אגרת הגודש בגוש דן ומס הנסועה על הרכב חשמלי, ששניהם תוכננו ל־2026 בעת כתיבת הדוח. הבעיה היחידה היא שבינתיים המדיניות נדחתה שוב ולא ברור את תתממש בכלל.

היוזמות למלחמה בגודש ובזיהום

הנה תזכורת קצרה למי שלא עלה לאחרונה על הכביש: ישראל מתמודדת זה שנים עם בעיה גוברת והולכת של עומסי תנועה, שהנטל הכלכלי והסביבתי שלהם נאמד במשרד האוצר בכ־30 מיליארד שקל בשנה.

לפיכך, החליטה הממשלה ב־2021, אחרי שנים ארוכות של דיונים, למסד שיטה מתקדמת לבקרה, אכיפה וגבייה של התנועה הנכנסת והיוצאת לגוש דן וממנו בשעות העומס תחת הכותרת "אגרת גודש".

ההצעה המקורית, שאושרה על ידי ועדת הכספים, כללה חלוקה של גוש דן לשלוש "טבעות", שעל חצייתן עם רכב פרטי בשעות העומס תגבה אגרה עם תקרה של עד כמה עשרות שקלים ביום. הבקרה אמורה להתבצע באמצעות מערכת מתקדמת של מצלמות וחיישנים.

אגרת הגודש הוטמעה בחוק ההסדרים באוקטובר 2021, שבו גם נקבע כי ההכנסות מגביית האגרה, שצפויות לנוע סביב 1.3 מיליארד שקל בשנה בשלב הראשון, יוקצו לשיפור התחבורה הציבורית.

התאריך המקורי ליישום היה מרץ 2024, אבל בשל עיכובים טכניים והתנגדות פוליטית הוא נדחה למרץ 2025 ולאחר מכן לתחילת 2026. ברקע, המשיך האוצר לקדם לנהל מכרזים ומגעים עם חברות בין לאומיות גדולות להקמת המערכת, שאמורה לכלול מאות "שערי אגרה" אלקטרוניים ומצלמות.

במקביל, במרץ 2024, הוחלט גם על כינון "מס נסועה" על רכב חשמלי ועל רכבי פלאג־אין, שגם הדד־ליין שלו נקבע לתחילת 2026. המס נועד לפצות את המדינה על אובדן ההכנסות הצפוי מבלו על בנזין כתוצאה מהמעבר לרכב חשמלי, וגם להפנים את התרומה של כלי הרכב החשמליים ורכבי הפלאג־אין לגודש ולזיהום.

בנימוק לאותו חוק ציין האוצר: "בהיבטים רבים, רכבים חשמליים זהים לחלוטין לרכבי מנוע בעירה פנימית המונעים על ידי בנזין או סולר, כך שהשימוש בהם צפוי לגרום לאותן השפעות חיצוניות ובראשן בעיות הגודש בכבישים ותאונות הדרכים... נכון להיום, נסועת רכבים חשמליים איננה ממוסה, בניגוד לנסועת רכבי מנוע בעירה פנימית… מצב זה, בו השפעות שליליות של השימוש ברכב אינן מתומחרות, עלול לעודד שימוש רב יותר ברכב".

מס הנסועה נקבע על 15 אגורות לקילומטר, שהם בסביבות 2,500 שקל בשנה לרכב חשמלי עם נסועה ממוצעת בישראל, והאוצר כבר ביצע עבודת מטה מקיפה בדרך ליישומו. המס היה אמור להכניס למדינה כ־1.2 מיליארד שקל בשנה הראשונה וכפול מזה בשנים שלאחר מכן, וההכנסות הללו נועדו לממן, בין השאר, את המשך הטבת מס הקנייה לרכב חשמלי.

המיסוי שנתקע פעם אחר פעם

כאמור, הדוח החדש של הארגון ה־OECD "מחבק" את הרפורמות הללו ורואה בהן פריצת דרך: "השלטונות בישראל מתכננים להטיל מס נסועה, שיש לו קשר ישיר לעלויות התקציביות והחברתיות, שמשויכות לשימוש בכבישים ולגודש... זהו מס אמין יותר מבחינה פיסקאלית… בנוסף, הוא נמנע מלתת תמריצים להחזקה כלי רכב ישנים ומזהמים כפי, שקורה כאשר מגדילים את מס הקניה על רכב חדש".

הדוח מתייחס בחיוב גם לתוכנית להטלת אגרת הגוש בגוש דן "חוק אגרת הגודש, שהתקבל ב־2021 וייושם בתל אביב ב־2026, יכול להפחית משמעותית את הגודש בשעות העומס תוך הפחתת הפליטה... החוק יצור תמריצים לנהגים לעבור לתחבורה ציבורית ויבטיח שימוש יעיל יותר ברשת התחבורה הציבורית... מעבר לכך, כדי לטפל בהשפעה על בתי אב עם הכנסה נמוכה, ההכנסות מאגרת הגודש יושקעו בשיפור שירותי התחבורה הציבורית, כולל באזורים עם אוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה".

אלו מחמאות לא מבוטלות מארגון שנוטה להיות ביקורתי מאוד בדרך כלל, והמהלכים המוזכרים מוצגים כדוגמה מוצלחת לממשלות רבות בעולם, דוגמת בריטניה, שבוחנות בימים אלה להטיל מס נסועה.

אבל יש רק בעיה קטנה אחת - מישהו שכח לעדכן את מנסחי הדוח של ה־OECD ששתי הרפורמות הללו לא יתממשו ב־2026, וגם לא ברור אם בכלל. בנובמבר השנה, אחרי עיכובים, דחיות והתנגדויות למכביר, ורק חודשים ספורים לפני הדד־ליין של 2026, הגיע הדיון באגרת הגודש לוועדת הכספים ונתקל, שוב, בהתנגדות עזה מכיוון שרת התחבורה מירי רגב וראשי מועצות, שכינו את האגרה "מס פריפריה". מנגד, האוצר ניסה לטעון כי אגרת הגודש היא "צורך לאומי", אבל בסופו של קיבלה הוועדה את עמדת המתנגדים.

יו"ר הוועדה, חנוך מילביצקי, סיכם את הדיון בכך ש"זהו מס נוסף שלא צריך כרגע". הוא הוסיף כי "ללא הצגת תוכנית תחבורה ציבורית מקיפה העומדת ביעדים הנדרשים הוועדה לא תאשר את כניסת החוק לתוקף ולכן האוצר צריך לייצר בחוק ההסדרים אלטרנטיבה להכנסות החזויות מהאגרה, שכבר הוטמעו בתקציב".

גם מס הנסועה על רכב חשמלי ורכבי פלאג־אין, שכאמור אושר בחוק ההסדרים הקודם וזכה לתמיכה של רשות המסים, נתקל בהתנגדות בצמרת האוצר.

אמנם לא יצאה על כך הודעה רשמית, ובמשך כל 2025 המשיך האוצר לטעון כי "ההכנות ליישום מסב הנסועה מתקדמות על פי המתוכנן". עם זאת, משהו כנראה התרחש מאחורי הקלעים מכיוון שבדיון בוועדת הכספים בנובמבר השנה אמר נציג האוצר כי "מס הנסועה לא מתקדם... שר האוצר הנחה אותנו לגבש מתווה עם חלופות... נסיים לגבש את זה השבוע".

באוצר יש עדיין מי שסבור שמדובר רק בהקפאה ולא במחיקה סופית של שתי הרפורמות הללו. אבל בינתיים אין להכנסות מהם זכר בתקציב החדש.

השורה התחתונה תלויה בנקודת המבט. הבשורה הטובה היא שעוד כמה אלפי שקלים בשנה נחסכו ב־2026, לכל הפחות, מכיסם של בעלי הרכב בישראל. הבשורה הרעה היא שהוסר עוד חסם בפני כשל תחבורתי כולל נוסח הודו, תאילנד ועוד. ועם תוספת נטו של כ־150 אלף כלי רכב חדשים לכבישים מדי שנה - המצב לא צפוי להשתפר מעצמו.

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב