גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

מה ההכנסה הממוצעת של משק בית בעשירון העליון? על פי מחקר חדש של רשות המסים, מדובר על כ-94 אלף שקלים בחודש. הנתון הזה גבוה ב-42% מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שמצביעים על הכנסה ממוצעת למשק בית של 66 אלף שקל בחודש "בלבד". מאיפה נובע ההבדל?

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?
שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

הפערים בין נתוני רשות המסים לנתוני הלמ"ס נובעים משלוש סיבות עיקריות: הראשונה, נתוני רשות המסים הם נתוני אמת, שאמנם מושפעים מתשלומי המסים בפועל, אך הם מקיפים בהרבה ולא סובלים מההטיות של סקרים כמו אלו שמתבצעים בלמ"ס. זאת, במיוחד לאור העובדה ששיעורי ההשבה לסקרי הלמ"ס יורדים דרמטית בשנים האחרונות: אם ב-2012 שיעור ההשבה על הסקרים עמד על 82%, הרי שב-2022 שיעור זה צנח ל-43% בלבד.

סיבה שניה לפערים קשורה להגדרה שונה של "משקי בית". הלמ"ס מגדירים משק בית כהשתתפות יחד בהוצאות מזון. המשמעות היא שפעמים רבות גם דירות שותפים, או מגורים של הורים עם ילדיהם הבוגרים, נחשבים משק בית. זו הגדרה שימושית לצרכים רבים, אך זו של רשות המסים מצומצמת בהרבה ומבוססת על דיווחי המסים. בעוד שגביית המס בישראל היא אינדיבידואלית, הרי שקיים דיווח לצרכים שונים גם על הכנסת בן או בת הזוג, והכנסתם המשותפת היא מה שרשות המסים מגדירה כמשק בית.

המשמעות היא שאצל הלמ"ס יש פחות משקי בית, שכל אחד מהם מאחד אנשים רבים יותר - וכך כל משק בית מרוויח בממוצע יותר. וכך, ממוצע ההכנסות של העשירון השמיני בלמ"ס הוא 28,630 שקל בחודש, אך ברשות המסים - 23,964 שקלים בלבד.

אלא שהדרמה הגדולה מגיעה דווקא מהסיבה השלישית: התחשבות בהכנסות מהון. בעוד שהלמ"ס רושם הכנסות מהון, קשה לו מאוד "לתפוס" את האחוזונים העליונים שאצלם ההכנסה מהון היא משמעותית במיוחד. הדבר מטה בצורה דרמטית את כל המדגם ויוצר כאמור פער של 42% בין הנתונים בעשירון העליון.

"לפי נתוני הלמ"ס פחות מ-10% מההכנסות של העשירון העליון הגיעו מהכנסות הוניות בעוד שלפי הנתונים המינהליים של רשות המסים, הכנסות מהון מהוות יותר מ-30% מההכנסות של עשירון זה"", נכתב במחקר של רשות המסים. המשמעות היא פער של כ-100 מיליארד שקל בין סך ההכנסות מהון בלמ"ס לבין רשות המסים. הפער נובע בעיקר מהמאיון העליון: בעוד שאחוזון 90 מכניס בממוצע 10% מהון ו-90% מעבודה, אחוזון 99 (הגבוה ביותר) מכניס 63% מהון ורק 36% מעבודה.

המאיון העליון משלם פחות מס

ממצאים נוספים מהמחקר של רשות המסים נוגעים לשיעורי תשלום המסים הישירים (מיסים על הכנסה, רווחי הון, דיבידנד, שבח, שכירות וריבית) של עשירונים שונים. על פי נתוני המחקר, שיעור המיסוי הישיר בישראל פרוגרסיבי מאוד: העשירון השלישי משלם 4.6% מיסים מהכנסתו, החמישי משלם 6.2%, השביעי משלם 11.3%, התשיעי 21.6% והעשירי לא פחות מ-29%. זה כמובן לא כולל מסים עקיפים, כמו גם מס על חברות שאותו קשה יותר לשייך.

המשמעות היא שהעשירון העליון משלם 62.9% מכלל המסים הישירים בישראל, למרות שחלקו מכלל ההכנסות הוא "רק" 45.6%. שני העשירונים העליונים יחד משלמים יותר מ-80% מהמסים הישירים בישראל, וחלקם של כל המחצית התחתונה של ההכנסות (עשירונים 1-5) מהמסים הישירים הוא 3.8% ביחד.

לאורך כמעט כל עקומת ההכנסה, בולט המאיון (ועוד יותר, האלפיון) העליון: שיא תשלום המסים השירים בישראל נמצא במאיון 99, עם יותר מ-30% מסים ישירים על ההכנסה. אך המאיונים של 99.5 והלאה דווקא משלמים פחות מס, עד כדי 25%, כמעט כמו עשירון 9. זאת, משום שהמיסוי על ההון הוא נמוך יותר ממס על עבודה, ומגיע ל-15 עד 30 אחוז בלבד, לעומת עד 50% בדרגה הגבוהה ביותר של הכנסה מעבודה.

נתון מעניין נוסף הוא שככל שעובר הזמן שיעור המסים הישירים מההכנסה של כלל האוכלוסיה עולה מעט. מצד אחד, מס הכנסה יורד בהדרגה על אותה רמת הכנסה בהתאם למדד המחירים, ובעשור האחרון נוספו לא מעט הטבות מס ונקודות זיכוי. אך מהצד השני, השכר של ישראלים הולך ועולה גם מעבר למדד המחירים. מבין כל האפקטים, עליית השכר היא החזקה ביותר, מה שמוביל לכך שבעוד שב-2014 שיעור המיסים הישירים מההכנסה עמד על 19.1%, ב-2022 הוא טיפס בהדרגה עד 20.6%. כלומר, ככלל, ישראלים עשירים יותר מאשר בעבר - ולכן משלמים יותר מהכנסתם במסים, גם באחוזים.

עוד כתבות

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-40%

נאסד"ק עולה ב-0.5% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט מזנקים, הדולר מתחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שהן ימשיכו בהמשך השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים