גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

הזמנה ששלח השבוע נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, לחברי הלשכה להשתתף ולהצביע על נושאים שונים באספה הכללית של הלשכה, שתיערך ב-29 בדצמבר, מעוררת בימים האחרונים סערה בקרב חברי הלשכה. הסיבה: בין הנושאים שיעלו להצבעה באספה יש גם "סעיף קטן" המציע לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון. נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות של 3 שנים בלבד. כעת מוצע להצביע על שינוי הסעיף כך שיאפשר כהונה בלתי מוגבלת לנשיא לשכת רואי החשבון.

כללי המס משתנים, רוב העמותות לא ערוכות: איך תקבלו החזרים על תרומות
האם מכירת מניות בחברה שהחזיקה בניין להשכרה מזכה בתשלום מס שבח מופחת?

התיקון זוכה להתנגדות מצד חברי לשכה רבים, בהם נשיאי לשכה לשעבר, בעלי תפקידים שונים בלשכה וכן חברים צעירים. בראש המתנגדים עומד רו"ח ג'ק בלנגה, סגן נשיא לשכת רואי החשבון, אשר פרסם הבוקר בעמוד הפייסבוק שלו פוסט בו נכתב: "אנחנו רו"ח נצביע נגד תיקון התקנון. שרייבר לא ימשיך לקדנציות בלתי מוגבלות". בהמשך שלח בלנגה הודעה לחברי לשכת רואי החשבון בה כתב: "חברות וחברים בוקר טוב; זו פנייה שלי אישית אליכם - היום יצא זימון לאספה כללית של לשכת רואי חשבון - הצבעה דיגיטלית, בו מוצע לתקן את התקנון ולבטל את מגבלת שתי הקדנציות לנשיא לשכה, על מנת שהנשיא יוכל להמשיך לרוץ בבחירות הבאות ללא כל מגבלת קדנציות. אני מבקש את סיועכם להתנגד בהצבעה לתיקון התקנון, במישרין ובעקיפין, באספה הכללית שתהיה ביום שני 29 בדצמבר 2025 בהצבעה דיגיטלית, ולא לתמוך בתיקון התקנון ולהתנגד לשינויי".

"אסור לעשות שינוי מהותי כזה בתקנון בחטף"

מקצוע ראיית החשבון מפוקח ומוסדר על־ידי מועצת רואי החשבון משנת 1955. לשכת רואי החשבון, שהוקמה ב-1931, היא לשכה התנדבותית, שחבריה בוחרים להצטרף אליה ולא מחויבים בכך (בניגוד ללשכת עורכי הדין שהנה סטטוטורית למשל). בלשכה חברים היום למעלה מ־19 אלף רואי חשבון, מתוך כ־38 אלף רואי חשבון רשומים (לא כל רואי החשבון הרשומים הם פעילים, וכפי הנראה גם לא כל מי שהם חברים בלשכת רואי החשבון, הם רואי חשבון פעילים). בסך־הכול רשומים בלשכה כ־50% מרואי החשבון הרשומים בישראל.

השינוי המוצע בתקנון הלשכה משולב במסגרת סדרת תיקונים שהלשכה נדרשת לעשות בתקנון, על מנת לעמוד בתנאים הנדרשים כדי להפוך לחברה לתועלת הציבור, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. במרץ השנה דחה ביהמ"ש את עתירת הלשכה ונשיא הלשכה, רו"ח חן שרייבר, לבטל את החלטת רשמת העמותות לחייב את הלשכה להירשם כחברה לתועלת הציבור. בשל כך, נדרשת הלשכה לחובת שקיפות ודיווח שלא חלו עליה עד כה, וכן לשינויים מסוימים בתקנון כדי להתאים את עצמה לדרישות החוק מחברה לתועלת הציבור. במסגרת אותם תיקונים, הוכנס גם ביטול הגבלת הכהונה של נשיא הלשכה.

חברי הלשכה קיבלו מנשיא הלשכה שרייבר "הזמנה לאסיפה הכללית השנתית הרגילה ואסיפה יוצאת מן הכלל והצבעה לתיקון תקנון הלשכה, עפ"י סעיף 92 לתקנון", העתידה להתקיים ב-29 בדצמבר שבה צוין בין היתר כי תתקיים הצבעה על "תיקון תקנון הלשכה כחל"צ ע"פ החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 10.3.25 בנוסח כפי שאושר ע"י הוועד המרכזי ומפורסם באתר הלשכה".

להודעה צורף התקנון עם השינויים המבוקשים מסומנים ב"עקוב אחר שינויים", אך מי שלא נכנס לקובץ עלול היה לפספס את העובדה שהוועד המרכזי הצביע גם על ביטול הגבלת הכהונה של נשיא לשכת רואי החשבון.

לדברי רו"ח בלנגה, אסור לעשות שינוי מהותי כזה בתקנון בחטף. "אחרי מעל 80 שנות פעילות של לשכת רואי החשבון, שינוי המעמד וסטטוס של הלשכה לחברה לתועלת הציבור, דורש מחשבה ודיונים מעמיקים שטרם נעשו", הוא אומר.

רו"ח יזהר קנה, שותף מנהל בפאהן קנה Grant Thornton Israel, ומי שכיהן כנשיא לשכת רואי החשבון בשנים 2018-2015, סבור כי השינוי המבוקש בתקנון בעייתי, בלשון המעטה. "לאפשר שלוש קדנציות ברצף זו טעות קשה מאוד. שינוי התקנון היה צריך להתמקד בשינויים הנדרשים בגין המעבר לחל"צ ולא בשינויים נוספים, והנושא של שלוש קדנציות לבטח דורש חשיבה ממושכת יותר ומעמיקה ולא קבלת החלטה מהירה על הדרך במסגרת נושאים אחרים".

מה הבעיה עם ביטול הגבלת הקדנציה? אפשר להחליף נשיא בבחירות אם לא מרוצים ממנו?
רו"ח קנה: "לנשיא מכהן יש יתרון מובנה בריצה בבחירות, דבר שמקשה על המתחרים ולא יאפשר ריענון השורות וכניסה של חברים חדשים להנהגה. וכמו בכל מקום אחר, כוח רב שנמצא אצל אדם אחד יכול לגרום לבעיות רבות".

השינוי המבוקש לא מטריד רק את הבכירים והפעילים בלשכה. רואי חשבון צעירים שהנם חברי לשכה אך אינם מעורבים בפוליטיקה של הלשכה, אומרים לגלובס כי הם "מודאגים", שכן, "מצב של אי הגבלת שליטה בלשכה יכול להוביל להמון שחיתויות". לדבריהם, מאחורי המסגרת הטכנית של "עדכון תקנון" מסתתר שינוי עמוק שיאפשר לתפיסתם "יצירת שלטון יחיד ארוך שנים, יפגע בשקיפות, ישבש מנגנוני בקרה וימנע מדור שלם של רואי חשבון צעירים הזדמנות אמיתית להשתלב בהנהגה". הם מביעים אף חשש, כי רוב החברים בלשכת רואי החשבון כלל אינם מודעים למהלך לביטול הגבלת הקדנציה, המקודם לטענתם "מתחת לרדאר" תחת כותרת תמימה של שינוי תקנון טכני, בעוד שהמשמעות של ההחלטה קריטית לעתיד המקצוע ולמרחב הדמוקרטי הפנימי של אחד האיגודים הגדולים בישראל.

"כהונה בלתי מוגבלת היא בעייתית"

ההחלטה לבטל את מגבלת הכהונה של נשיא הלשכה התקבלה בוועד המרכזי ברוב של 23 תומכים אל מול 9 מתנגדים ונמנע אחד. רו"ח יואב אבולעפיה, חבר בוועד המרכזי בלשכה שהיה בין המתנגדים, מסביר כי לא מדובר בהתנגדות להמשך הכהונה של שרייבר עצמו אלא להעדר המגבלה על כהונה של כל נשיא. "אני בקבוצה של שרייבר בלשכה, תמכתי בו בבחירות ואני חושב שהוא נשיא מצוין, אך אני חושב שכהונה בלתי מוגבלת היא בעייתית ואני לא יכול לתמוך בכך. ברוב מדינות אירופה המערבית יש מגבלה של כהונות של נשיאי הלשכה. באנגליה הכהונה מוגבלת לשתי קדנציות, בצרפת גם שתי קדנציות, בבלגיה יש מגבלה של שתי קדנציות של 3 שנים, באיטליה שתי קדנציות של 4 שנים ובספרד זה מוגבל לארבע שנות כהונה בלבד. בארצות הברית, בניו יורק, יש מגבלה של עד 10 שנים כהונה. אני התנגדתי לשינוי הסעיף לבלתי מוגבל לחלוטין, והצעתי שההגבלה תהיה לשלוש קדנציות כדי לא לחסום את שרייבר בהתמודדות בעוד שנתיים, אבל הוא סירב לכך. ההצעה שלו במקור הייתה לשנות את המגבלה לשלוש קדנציות ופתאום הוא החליט לבטל את זה לחלוטין. ההתנגדות שלנו לא נובעת מהתנגדות לשרייבר. זה פשוט מגבלה שנדרשת לטובת טוהר מידות וניהול תקין באופן כללי. יש המון כוח לנשיא וקשה מאוד להתמודד נגד נשיא מכהן, והוא יכול לנצל את הכוח הזה בבחירות".

א', חבר לשכה מזה עשרות שנים ובכיר במקצוע, מוסיף כי "נשיא הלשכה מנסה להכניס את התיקון בתקנון בשקט במסגרת קבוצה מצומצמת של תיקונים שנדרשים עקב ההפיכה של הלשכה לחברה לתועלת הציבור. מדובר בניסיון לגנוב דעה בלחץ של זמן, דווקא בימים האחרונים של דצמבר, כאשר הוא ידע שהוא נדרש לשנות את התקנון כבר בתחילת השנה. מה הלחץ? למה להעביר תיקון משמעותי כל כך בלי לאפשר דיון אמיתי?"

לדברי א', "אף נשיא לפני שרייבר לא כיהן אפילו שתי קדנציות, למעט עופר מנירב שכיהן 5 שנים נאמנה. ב-30 השנים האחרונות כל הנשיאים פרשו מיוזמתם לאחר קדנציה אחת בלבד, שנתיים שלוש ועזבו. זה תפקיד שמתיש פיזית ונפשית ויש לו מחיר כלכלי, כי אתה מקדיש את כל כולך ללשכה. נשיא לשכה שעושה עבודה נאמנה עובד בלשכה מבוקר עד לילה בלי סוף. אז רק מי שיכול להרשות לעצמו את ההפסדים הכלליים יתמודד אם לא תהיה שום הגבלה על הכהונה? מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה, ועכשיו זה כבר סתם לתפוס כיסא. השלטון משחית".

תגובת לשכת רואי החשבון

תגובת לשכת רואי החשבון: "לשכת רואי החשבון נמצאת בעיצומם של תהליכי דמוקרטיזציה משמעותיים, שנועדו בין היתר לממש בפועל את עקרון הייצוג ההולם לכל רואי החשבון החברים, תוך נטרול מוקדי הכוח העסקניים שפעלו בלשכה בעבר. בתוך כך, הלשכה משנה את מעמדה המשפטי לחברה לתועלת הציבור ("חל"צ") ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה ותחת ביקורת גם של רשמת העמותות. כחלק משינוי נרחב זה, הכולל מספר שינויים תקנוניים, הליך הבחירה יאפשר לחברות ולחברים לבחור את הנשיא/ה שיובילו אותם באופן חופשי, בבחירות דיגיטליות שקופות ושוויוניות.

למעשה, מדובר ביישור קו עם הלשכות המקבילות - עורכי הדין ויועצי המס - בהן אין מגבלת כהונה. הצעה זו לאישור על פי החוק את תקנון החל״צ תעלה להצבעת באספה הכללית שתקבל את ההחלטה בהליך דמוקרטי. מטעם נשיא הלשכה יודגש כי הליך הבחירות הינו רחוק מאד, לא רלוונטי והנשיא טרם החליט על התמודדות נוספת מכיוון שהוא עסוק אך ורק באתגרים המורכבים של רואי החשבון וקידום מעמדם במשק".

עוד כתבות

אלביט מערכות חתמה על עסקה ביטחונית בשווי 2.3 מיליארד שקל. מי המדינה הרוכשת?

לכמה תעלה העמלה של ביט על קבלת כספים החל מחודש מאי, וגם: מה העלות של הרחפנים המשודרגים של ארגון הטרור חיזבאללה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה / צילום: ap, Denes Erdos

אינפלציה, שחיתות ושמרנות: הכלכלה עשויה לחתום את עידן אורבן בהונגריה

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מגיע לרגע האמת ולבחירות שעשויות לסיים 16 שנות שלטון ● תוצאות הבחירות יהיו רלוונטיות גם לתושבי האיחוד האירופי, אוקראינה, ושורה של מדינות נוספות ● הזווית הכלכלית הפנימית משחקת בהן תפקיד חשוב

ריינג'רובר ספורט 400SE דיינמיק / צילום: יחצ

למי שמוכן לשלם מעל 800 אלף שקל לרכב, זו כנראה בחירה טובה

ריינג'רובר ספורט SE400 דיינמיק, גרסת הטורבו–בנזין האמריקאית של סמל המעמד הבריטי, מציעה תא נוסעים מרווח וגבוה, אבזור מכובד ויכולת דינמית טובה ● המכונית הזאת יקרה, ושותה דלק כמו שמפניה בחתונה, מה שלא מהווה מכשול בפני מאות רבות של לקוחות שוחרי סטטוס

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: תמר מצפי

בתי המשפט ישובו לפעילות מיום ראשון, בצפון נשארת מתכונת החירום

בעקבות ההודעה על הפסקת האש עם איראן, בתי המשפט יחזרו היום לשגרת עבודה ברוב חלקי הארץ, כאשר הדיונים שבוטלו מבעוד מועד להיום לא יתקיימו, והדיונים שנקבעו ליום ראשון יחולו כסדרם ● עם זאת, במחוזות חיפה והצפון בתי המשפט ימשיכו לפעול במתכונת מצומצמת עד ל-12 באפריל

השקל מתחזק בחדות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל שובר שיא חדש ומציג נתון מדהים

בשנה החולפת רשם השקל את ההתחזקות הגבוהה ביותר מקרב שורת כלכלות גדולות ● כעת, עם רוח גבית מהפסקת האש באיראן ומהשיחות הצפויות בין ישראל ללבנון, שער הדולר מתקרב בצעדי ענק אל מתחת ל-3 שקלים

שר החוץ של איטליה, אנטוניו טאיאני / צילום: Shutterstock

אירופה נגד ארה"ב וישראל: להפסיק מיד את התקיפות בלבנון כחלק מהפסקת האש

אירופה מחריפה את הטון כלפי ישראל ודורשת לכלול את לבנון במסגרת הפסקת האש האזורית, תוך אזהרות מפני פגיעה ביציבות והתרחבות הלחימה ● שר החוץ של איטליה זימן את שגריר ישראל והוביל קו תקיף נגד התקיפות, בעוד ספרד מאיימת בצעדים מדיניים וכלכליים

פולימרקט / אילוסטרציה: Shutterstock

12 דקות בלבד לפני ההכרזה הוא הימר שהפסקת האש בדרך - וזכה

חשבונות חדשים בפולימרקט גרפו מאות אלפי דולרים על ההימור האם ארה"ב ואיראן יגיעו להפסקת אש עד 7 באפריל - שעות ספורות לפני שהנשיא טראמפ הכריז על כך ● דפוס ההימורים המתוזמנים מעורר חשד: האם סוחרים בפלטפורמת החיזוי פעלו על בסיס מידע פנימי?

בכמה נמכרה דירה בראשל''צ? / צילום: אייל ימיני

"מתחת למחיר השוק": בכמה רכש משקיע דירת 3.5 חדרים באשקלון?

הדירה, שנמצאת בשכונת שמשון באשקלון ואין לה ממ"ד וחניה, נמכרה תמורת 950 אלף שקל - כאשר לפני המלחמה דירות דומות נמכרו ביותר ממיליון ● "המשקיע מעריך שהוא יכול להשכיר אותה תמורת כ־3,300 שקל בחודש" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

ריגטוני רוזה ב''פיפטי אנד וואן'' / צילום: אסף קרלה

"פיפטי אנד וואן": האיטלקית עם ההייפ ברחוב הכי שוקק בת"א

המסעדה הכשרה בנחלת בנימין מתמקדת באוכל מודרני עם פסטות טובות בעבודת יד, ויודעת לספק את הסחורה. לא פלא שהיא מפוצצת מדי ערב

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

השקל מתחזק: האם הוא יירד מתחת לרף של 3 שקלים לדולר?

ההתפתחויות הביטחוניות הקפיצו את שער השקל לשיא שלא נראה מעל 30 שנה ● השקל מבסס את מעמדו בתור המטבע החזק ביותר מול המטבע האמריקאי השנה עם תשואה של יותר מ־20% ●  לא רק אופטימיות מקומית פועלת לטובת השקל, אלא גם היחלשות הדולר בעולם

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בעליות חדות; השקל מזנק ל-3.05 שקלים

מדד ת"א 35 זינק ב-2.5% לשיא חדש ● אל על ומניות השבבים הדואליות נובה וקמטק טיפסו בחדות ● מניות התוכנה ירדו בחדות ● מדד הביטחוניות הוא היחיד שנסחר בטריטוריה שלילית ● איום של טראמפ לחדש את הלחימה מעיב על האופטימיות ועל השווקים הבוקר, החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● מחירי הנפט מטפסים

טיל בעיר תת־קרקעית באיראן / צילום: מתוך פרסומים בתקשרת האיראנית. נאספו על ידי טל ענבר

הנשק האמריקאי המסתורי נגד ערי הטילים התת־קרקעיות של איראן

הטכנולוגיה הסינית בה נעזרה איראן לתקיפת בסיסים אמריקאים ● באיראן טענו כי ארה"ב הטילה מוקשים נגד טנקים באזור הסמוך לתשתיות טילים בליסטיים תת־קרקעיים ● טורקיה רוצה יותר טילים בליסטיים והצי האמריקאי רוצה יותר טילי טומהוק ● והודו מגבירה את הרכש מרוסיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ביל אקמן. לא מפחד מ–AI / צילום: Reuters, Blake Mike

ביל אקמן הופך סופית את התרבות משואו להון

ההצעה של ביל אקמן לרכוש את יוניברסל מיוזיק ב־64 מיליארד דולר אינה רק עוד עסקת ענק, אלא רגע שממחיש כיצד וול סטריט חדלה לראות במוזיקה אמנות והחלה לראות בה נכס פיננסי ● במקום לחפש את הלהיט הבא, משקיעים מתמקדים בבעלות על שירים קיימים בעוד שכל השמעה וכל אימון של מודל AI מתורגמים מיידית לשורת רווח

מכלית חולפת במצר הורמוז לאחר הפסקת האש / צילום: Reuters, Alassar .H .J Shadi

איך יכול להיות שארה"ב לא התכוננה ליום הזה אחרי עשרות שנים של איומים

אחרי שהחבל התהדק לצווארה, איראן החליטה לחסום את מצר הורמוז ולשתק את עורק האנרגיה הקריטי ● הסיכון היה ידוע מראש, אבל ארה"ב הגדולה לא נערכה כראוי, והנזק ניכר ● כעת גובר החשש מפני קביעת תקדים מסוכן של גביית דמי מעבר בנתיבי שיט בינלאומיים - מהלך שאפשר למשמרות המהפכה לגרוף רווחי עתק במהלך הלחימה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

המלחמה באיראן הקפיצה את האינפלציה בארה"ב לשיא של שנתיים

נעילה מעורבת בוול סטריט ● רוב בורסות אירופה ננעלו במגמה חיובית ● קצב האינפלציה זינק ל-3.3% במרץ, קצת מעט מהערכות השוק שהיו ל-3.4% ● באסיה המסחר ננעל בעליות: הניקיי זינק בכ-1.9% ● הנפט מתאושש קלות, הדולר ממשיך לדעוך ● עדכונים שוטפים

מייסדים Astrix / צילום: אסטריקס

החברה הישראלית שגייסה מאנתרופיק בדרך לאקזיט של כ-300 מיליון דולר

כשנה וחצי אחרי הגיוס האחרון לפי שווי של 192 מיליון דולר - אסטריקס הישראלית במגעים למכירה לסיסקו בעד 350 מיליון דולר ● חברת הסייבר מפתחת פתרונות לניהול ואבטחת הגישה של סוכני AI למערכות ארגוניות רגישות ● בין הנהנים הפטנציאליים: קרנות השקעה ישראליות כמו F2, ואנתרופיק

גיא גיאור / צילום: יח''צ

35% ביום: הזינוק החריג של מניית התחבורה החכמה

מניית אקסיליון זינקה במחזור חריג בעקבות דיווח לפיו תמוזג עם חברת התשלומים בחתונות של גיא גיאור ● החברה מנוהלת כיום הראל הרשטיק, מי שבעברו הורשע ונידון למאסר ממושך בכלא על רצח לוכד הנחשים יעקב סלע

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

מפולת במניות התוכנה בוול סטריט: וויקס נחתכה במעל ל-10% - מה הבהיל את המשקיעים?

סוכני הבינה המלאכותית של אנתרופיק מטלטלים את הסקטור: מניות תוכנה צוללות בארה"ב, והירידות מגיעות גם לחברות הישראליות ● וגם: האמירה של גורו ההשקעות שהבהילה את המשקיעים

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

הסכם עם מצרים: הדיווח שהקפיץ בחדות את מניית ניו-מד

קפריסין תמכור את כל הגז ממאגר "אפרודיטה" למצרים, בהיקף של כ-100 BCM ● עפ"י הודעת ניו-מד, תוקף ההסכם הוא למשך 15 שנה או עד לסיום ההפקה המסחרית מהמאגר

משטר האייתולות מצא לעצמו דרך לעקוף את הסנקציות / צילום: Shutterstock

קריפטו, סמים וסחר בבני אדם: כך שרד המשטר האיראני 38 ימי מלחמה

משטר האייתולות בנה לעצמו מנגנון המתבסס על שורת מקורות הכנסה שאינם קשורים רק לנפט, אחד ממוקדי המאמץ האמריקאי־ישראלי ● "כך המשטר עוקף את הסנקציות של המערב", מסבירים מומחים ● אם כן, האם פגיעה בנתיבי הנפט אכן מספיקה כדי לבלום את מקורות המימון של משמרות המהפכה?