השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock
השכר במגזר העסקי מטפס, בעקבות השפעות המלחמה ויוקר המחיה, ומומחים חוששים ששוק העבודה ההדוק יוביל ללחצים אינפלציונים - שיקשו על מתווה הורדת הריבית.
● השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?
● ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים
על פי פילוחים שערכו כלכלנים, השכר במגזר העסקי טיפס בקצב של כ-5% מספטמבר אשתקד ועד לחודש אוקטובר השנה. מצב זה משקף האצה בקצב עליית השכר בהשוואה למחצית הראשונה של השנה, אז עמד הקצב על כ-3% בלבד. הסיבה העיקרית לכך היא המחסור בעובדים בשורת ענפים. בבית ההשקעות לידר תולים זאת בין היתר במחסור בעובדים הפלסטינים מאז תחילת המלחמה, אך לא רק.
עליות השכר הן רוחביות ומורגשות בשלל סקטורים. על פי נתוני לידר, בחקלאות נרשמה קפיצה של 6.9%, בבינוי ובתעשייה כ-5%, במסעדנות 4.6% ובהייטק 6.6%.
לעלייה בשכר בהייטק ישנם הסברים שונים. כך למשל, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מסביר כי אחת הסיבות היא פיטורי ג'וניורים, מה שדוחף מעלה את השכר הממוצע. בבנק הפועלים, מנגד, מסבירים זאת בגידול בהשקעות הזרות בסטארט-אפים מקומיים.
עליית השכר לא מגיעה בחלל ריק. שוק העבודה בישראל נמצא במצב הדוק במיוחד, עם שיעור אבטלה ברמות שפל היסטוריות של 3% בלבד. סיבה מרכזית לכך היא קצב גידול המשרות במשק. "יש במשק בערך 300 אלף עובדים חסרים ביחס לקו המגמה, ומצד שני האבטלה מאוד נמוכה"', מסביר זבז'ינסקי לגלובס.
למרות זאת, לדבריו, צריכת שירותים (כגון חינוך, בריאות, פנאי, נופש, מסעדנות ותחבורה) עדיין נמוכה מקו המגמה הרב-שנתי, לאחר שהתרחקה ממנו בעקבות פרוץ המלחמה. כעת, עם התייצבות המצב והרגיעה, הביקוש לעובדים צפוי להיות גבוה יחסית. במצב של אבטלה נמוכה, עלייה זו צפויה ליצור לחצי שכר משמעותיים, שילכו ויתגברו במהלך השנה הבא.
יוקר המחיה משפיע
יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר, מוסיף כי המגמה הנוכחית החלה מעט לאחר פרוץ המלחמה, "בעיקר לנוכח היעדרותם של כ-70 אלף פלסטינים בעבודה בישראל בענף הבנייה והחקלאות. מאז, כל הניסיונות להחליפם בעובדים זרים נחלו הצלחה חלקית בלבד". לדבריו, גם כשכוללים את ההודים, הסינים ויתר העובדים הזרים שהגיעו לישראל, עדיין חסרים כ-40 אלף עובדים.
"נוסף עליהם, מפונים יצאו משוק העבודה ולא חזרו אליו באופן מלא גם לאחר חזרתם לבתים, וגם גיוס המילואימניקים הרחב משפיע. כך הצטבר היצע שהולך וקטן לצד ביקוש שהולך וגדל. את התופעה הזו מכנים בבנק ישראל שוק עבודה הדוק, שבהתאם לחוקי הכלכלה מהווה כר פורה ללחצי שכר", מוסיף כץ.
לחצי השכר הללו נוצרו לדבריו של כץ גם כתוצאה מיוקר המחיה: "הממשלה העלתה את המע"מ ואת מחירי התחבורה הציבורית. בשנה שעברה טיפסו גם מחירי המים, החשמל והארנונה. לכך הוסיפו את הקפאת מדרגות המס ששחקו את שכר הנטו. גורמים אלו, לצד הביקוש הגבוה לעובדים, הביאו את מי שיכול, לדרוש מהמעסיק שיפור בשכר. אין ספק שנדרש היה לבצע התאמות פיסקאליות בעקבות המלחמה, אבל אין ארוחות חינם. אם אתה מייקר את המחיה אז יש מצד שני לחץ של משקי בית לקבל איזה שהוא פיצוי".

בקרוב גם במגזר הציבורי
כץ מציין שבמגזר הציבורי השכר לא טיפס באופן דרמטי כמו במגזר העסקי, וכוח הקנייה בו היה נמוך יותר. אלא שהחל מינואר המגמה צפויה להשתנות במידה מסוימת. הסיבה: חלק מהקפאת השכר במגזר הציבורי תפוג ועובדי הממשלה ישתכרו מעט יותר.
במסגרת גזירות המלחמה הוסכם כי שכר עובדי המגזר הציבורי יירד ב-2025 ב-2.29%, ומתחילת 2026 הוא יירד "רק" ב-1.2%. ואולם במשך התקופה, בזכות הסכמי המסגרת שחתמה ההסתדרות, חלק מהורדת השכר התאזנה עם תוספות שונות ועליית שכר המינימום. בהסתדרות מסבירים שעובד שהרוויח עד כה 11,664 שקל בחודש (ברוטו), ירוויח עוד כ-200 שקלים בתחילת השנה.
סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אדם בלומנברג, אמר כי "למרות השנים המאתגרות, ההסתדרות הצליחה להביא לתוספות שכר משמעותיות לעובדי המגזר הציבורי, גם בתקופת מלחמה. עם זאת, הפערים מול המגזר הפרטי עדיין גדלים, ואנו פועלים לצמצמם כדי להבטיח לעובדי המגזר הציבור להתפרנס בכבוד".

התחזקות השקל מאזנת
החשש העיקרי הוא "ספירלת אינפלציה", שבה העלאות השכר והאינפלציה דוחפות מעלה זו את זו. זבז'ינסקי מנתח את המצב, אך מסביר שאנחנו עוד לא שם. אחד הגורמים המשמעותיים בבלימת האינפלציה הוא התחזקות השקל, שנסחר קרוב מאוד לשיא של שלוש שנים וחצי מול הדולר - בשער של 3.21 שקלים.
"במצב דברים רגיל השכר הוא חלק מהאינפלציה, ולכן זה סיכון. ואולם, התחזקות השקל לוחצת את האינפלציה למטה לצד גורמים אחרים. ועדיין, הסיכון העיקרי בעיניי לעלייה באינפלציה בשנת 2026 זה המחסור בעובדים שידחוף לעליית שכר ולעליית מחירים", אומר זבז'ינסקי.
תרחיש הבסיס מבחינתו הוא המשך הורדות ריבית הדרגתיות עד למצב שבו היא תעמוד על 3.25%-3.5% בעוד שנה, זאת בתנאי שהאינפלציה תעמוד בהתאם לתחזיות על כ-2%. תרחיש שבו השכר ימשיך לעלות בקצב גבוה עלול לשבש את המצב: "אם נראה עוד שלושה-ארבעה חודשים שעליות השכר ממשיכות ולוחצות את המחירים למעלה - להבנתי זהו התרחיש שממנו חושש בנק ישראל".
ואכן, בבנק ישראל מנו את שוק העבודה ההדוק כחלק מהשיקולים שהכבידו על ההחלטה להוריד ברבע אחוז את הריבית החודש. הוועדה המוניטרית ציינה, כי "על רקע מגבלות ההיצע, שוק העבודה נותר הדוק. היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים עודנו גבוה, וקצב עליית השכר הנומינלי והריאלי במגזר העסקי הוסיף לעלות".
יונתן כץ אומר, כי הציפיות של חלק מהחזאים להקלה בשוק העבודה עם סיום המלחמה "מוגזמות". לדבריו, "אני לא אומר שזה לא יקרה במינון מסוים, אבל כמו שאנחנו שומעים, הצבא רוצה גם בשנה הבאה 40 אלף מילואימניקים. כלומר, עדיין מספר המגויסים יחסית גבוה לספטמבר 23'. וכמובן זה חלק מסיפור של לחצי שכר.
"אז אני עדיין חושב ששוק העבודה יישאר הדוק ב-26' ושנראה שוב אבטלה נמוכה. אם היום היא עומדת על 3%, להערכתי היא תעלה באופן מתון ל-3.2%".