ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הנשים בישראל משכילות יותר - ומרוויחות פחות: למעלה ממחצית הנשים היהודיות בארץ (53%) מחזיקות בתואר אקדמי, לעומת 43% בלבד מהגברים. ובכל זאת, דווקא בקרב בעלי התארים האקדמיים, פערי השכר המגדריים מגיעים לשיא. זהו אחד הממצאים המטרידים בדוח חדש של מרכז אדוה, שמצייר תמונה עגומה של חוסר שוויון בשוק העבודה.

● נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון
● שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 25-64 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36%: בעוד ששכרם החציוני של גברים עומד על 18,521 שקל, נשים משתכרות 11,934 אלף שקל בלבד. הפער נשמר גם בפילוח לתואר שני: גברים מרווחים 21,859 אלף שקל, ונשים 14,248 שקל - פער של 35%. זאת, לעומת פער של 19% בשכר החציוני בקרב עובדים ועובדות בעלי השכלה תיכונית (תעודת בגרות).

לא רק שהפערים המגדריים עמוקים, אלא שהם גם לא מצטמצמים. פער השכר בין נשים לגברים במשרה מלאה עומד כמעט זהה לנתון מ-2005. בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022.

ישראל במקום הרביעי מהסוף

בהשוואה מול יתר מדינות ה-OECD, ישראל במקום הרביעי מהסוף. רק בקוריאה (31.2%), לטביה (24.9%) ויפן (21.3) יש פערי שכר גבוהים יותר בין גברים לנשים. ב-32 מדינות אחרות, הפערים נמוכים יותר. שוויון כמעט מלא נרשם בבלגיה (1.1%) קוסטה ריקה (1.4%) וקולומביה (1.9%).

מה עומד מאחורי הפערים בישראל? לפי הדוח של מרכז אדוה, נשים מנותבות לתחומי השכלה ותעסוקה המוגדרים "נשיים" - חינוך, טיפול, עבודה סוציאלית - שמתאפיינים בשכר נמוך. גברים, לעומתן, מוסללים להנדסה ומדעי המחשב, שערי הכניסה להייטק.

הפערים מתרחבים לאורך החיים. בגיל 24 הם עוד עומדים על 11%, אך מטפסים ל-33% לקראת גיל פרישה. בעשירון העליון התמונה קיצונית במיוחד: גברים משתכרים חציונית 41,200 שקל לעומת 27,600 לנשים.

כך גם בתפקידי ניהול הפער בולט. בשנת 2022 רק שליש מכלל המנהלים בישראל היו נשים. "נשים מוצאות עצמן כלואות בין ה'רצפה הדביקה' ל'תקרת הזכוכית'", מסביר הדוח, "לנשים קשה יותר מגברים לצאת מהעבודות ההתחלתיות בהן הן משתלבות בכניסתן לשוק העבודה וקידומן מוגבל לרמה מסוימת אותה קשה מאוד לפרוץ".

אחד הגורמים המרכזיים הוא "העבודה השקופה": נשים מקדישות 22 שעות שבועיות לטיפול במשק הבית, לעומת 16.5 בקרב גברים. עומס זה מגביל את יכולתן לעבוד שעות ארוכות - נורמה שמתוגמלת בשכר גבוה ובקידום מהיר.

הדוח מסיים בהמלצות לשיפור התמונה, בהן: חקיקת חופשת הורות ייעודית לאבות, קיצור שבוע העבודה והרחבת מסגרות הטיפול המסובסדות לגיל הרך.