גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קנייה בתוך קנייה: כך הפך הריטייל מדיה לתעשייה של מיליארדי דולרים

קמעונאיות גלובליות ענקיות - מאמזון ו–וולמארט ועד זלנדו וקרפור - מציעות למותגים אחרים להשתמש באתרים שלהן כבמה, ולמעשה מובילות שינוי בשוק הפרסום המסורתי ● בארץ מובילות את התחום וולט וסופר פארם, שנוגסות בשטחי הפרסום הדיגיטליים ה"מסורתיים"

ריטייל מדיה / צילום: צילומי מסך
ריטייל מדיה / צילום: צילומי מסך

עד לפני שנים ספורות הייתה הריטייל מדיה נישתית וזניחה יחסית בענף הפרסום הדיגיטלי. היום כבר מדובר בתעשייה עולמית שמגלגלת מיליארדי דולרים. קמעונאיות ענקיות ברחבי העולם - מאמזון ו-וולמארט ועד זלנדו וקרפור - הופכות את האתרים שלהן לנכסים דיגיטליים לא רק עבורן, אלא עבור מותגים אחרים, ולמעשה מובילות שינוי בשוק הפרסום המסורתי. כך נולד תחום שלם שבו שטחי הפרסום בפלטפורמות הדיגיטליות של הקמעונאים "נמכרים" לקמעונאים אחרים.

מבצעי נובמבר הקפיצו את האתרים הישראליים יותר מהמתחרים בחו"ל
לראשונה: ניו יורק מחייבת קמעונאים לדווח מתי AI קובעת מחירים

לפי EMARKETER, הוצאות הפרסום העולמיות צפויות להסתכם השנה ל-1.17 טריליון דולר. הריטייל מדיה נוגס בנתח הולך וגדל מזה, בעיקר מפני שהוא מאפשר מיקוד מדויק של קהל היעד, שמלכתחילה בשל לרכישה.

ההוצאות על פרסום בריטייל מדיה זינקו מכ-51 מיליארד דולר ב-2019 לכ-166 מיליארד דולר ב-2025, נתון המשקף עלייה שנתית של 15%-20%. עם זאת, מדובר בתחום ריכוזי שנשלט על ידי מספר פלטפורמות ענק עם תנועת קונים עצומה וטכנולוגיית פרסום מתקדמת.

בארה"ב, אמזון שולטת בתחום בפער ניכר, ויחד עם וולמארט השתיים אחראיות לכ-84% מתקציבי הריטייל מדיה בשנה החולפת. אמזון גם מציעה את טכנולוגיית הפרסום שלה לקמעונאים אחרים, כך שלא רק שהיא מרוויחה יותר, היא גם אוספת דאטה שמשפרת את הטכנולוגיה שלה.

היתרון העיקרי בריטייל מדיה הוא שהכול מאוד מהיר: אפשר לראות בדיוק איזה פרסום עובד ואיזה לא. בנוסף, ניתן לאסוף בקלות מידע על הרוכשים, וגם לעקוב אחרי כל מסע הלקוח - מהפרסומת עד הרכישה.

"מתמודדים על נדל"ן"

"תחום הריטייל מדיה הפך לאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים בקמעונאות וחברות טכנולוגיה", מסביר מומחה השיווק והאסטרטגיה אבי זיתן. "אם עד היום היה ריטייל רגיל שמבוסס על שטח פיזי, בשנים האחרונות נוצר טרנד שאומר 'יש לי אפליקציה, אתר ומסכים בחנויות הפיזיות, אז אני אשתמש בהם כמדיה למכירת פרסום.

"וולט בנתה פלטפורמה שממש מאפשרת למסעדות ולחברות לקדם עצמן, כמו שאמזון עושה שנים. בתוך האפליקציות, חברות מתמודדות על הנדל"ן, על השטח הכי בולט. 'שימו לי מבצע, תקדמו אותי לכמה ימים'.

"גם לשופרסל יש ריטייל מדיה מטורף באתר, שמאפשר לה לעשות שימוש בדאטה. אם קנית משהו מסוים, היא תעלה פרסומים לדברים שאת צורכת. ההבדל הוא ששופרסל עושה לעצמה, וולט עושה לאחרים".

זה לא מעצבן לקוחות?
"לא, כי זה נתפס כהטבה ומבצע. זה לא פרסום תדמיתי, אלא הטבות וקופונים, ואז יש לזה גם ערך עסקי וכלכלי".

"משלמים רק על הצלחה"

השבוע יצאה וולט במהלך משותף עם בנק פפר, שבמסגרתו קפצה באפליקציה מודעת פרסום המודיעה כי מי שפותח חשבון בבנק יקבל סכום של 1,000 שקל לרכישות בוולט. המהלך נולד אחרי שבבנק ביקשו להגיע לקהל דיגיטלי צעיר, והבינו שזו יכולה להיות הדרך.

בעוד שבשיווק המסורתי קיים מרחק רב בין החשיפה למוצר לבין הרכישה, בריטייל מדיה פונים לקהל רלוונטי עם כוונת רכישה, מסביר ישראל אבהרמי, סמנכ"ל ריטייל בוולט ישראל. "כשנכנסים לוולט, לא עושים זאת על מנת לשוטט, אלא כי יש כוונת רכישה. זהו פרסום שהסבירות שלו להמיר את הצורך שעוררתי בך לרכישה היא הגבוהה ביותר.

"אם בעבר המדיה המסורתית הייתה 80% מהתקציב, כעת ההשקעות בריטייל מדיה צומחות פי 3.5. ב-2026, הריטייל מדיה יהיה שווה ערך למדיה המסורתית באירופה".

הפרסום בוולט פונה לשני קהלי יעד. הראשון הוא הספקים, שבאמצעות הפלטפורמה יכולים להדגיש את המוצרים שלהם. כך, למשל, חברות גדולות כמו תנובה, אסם ושטראוס יכולות לשווק את מוצריהן על גבי הפלטפורמה. השני, והמשמעותי יותר, הוא בעלי העסקים שמעוניינים לקדם את עצמם, כשבוולט ישנם למעלה מ-10,000 בתי עסק, מתוכם 75% קטנים ובינוניים.

"הם משקיעים בפרסום בצורה מאוד לא אפקטיבית וחכמה, כי זה מה שהם יודעים", מסביר אברהמי. "יש להם איש מדיה שמשקיע בכלי פרסום כמו פייסבוק ואינסטגרם, אולם היכולת שלהם למדוד את האפקטיביות האמיתית של ההשקעה מוגבלת. אצלנו התשלום הוא על בסיס הצלחה ולא חשיפה. הקהל שנחשף לעסק הוא רק כזה שבטווח השילוח, ושיש לו פוטנציאלית את היכולת לרכוש ממנו. בכלי הפרסום האחרים, אפשר להשקיע סכומי עתק על הקלקות וחשיפות, מבלי שהרווחתי שקל".

אברהמי גם מחדד כי החוויה חייבת להיות פרסונלית ללקוח, כך שגם שני חברים שיושבים זה לצד זה ויפתחו את הפלטפורמה באותו זמן, לא יקבלו פרסומות זהות אלא כאלו שאופיינו כרלוונטיות לטעם של כל אחד מהם.

"כשבתי עסק משלמים רק כשמישהו נכנס ורוכש, הם לא צריכים איש מדיה. הם קובעים מה התקציב השבועי שלהם, ואת העלות המקסימלית שהם מוכנים לשלם פר הזמנה. ומכיוון שהמערכת אוטומטית מגדירה את קהל היעד הרלוונטי, התשלום הוא להמרה בלבד, ומרחק הטעות הוא אפסי".

"קהל קטן אך מדויק"

אחת הדוגמאות הבולטות בישראל לריטייל מדיה היא סופר-פארם אונליין. לצד המוצרים שהרשת מוכרת בעצמה, ניתן מקום מכר למוכרים חיצוניים. "עם הכלים של הריטייל מדיה אנחנו מאפשרים לספקים להבליט את המוצרים שלהם", מסביר מיכאל מטרני, סמנכ"ל שיווק ואיקומרס של סופר פארם אונליין.

"בתוך עמודי הקטגוריות אנחנו מקצים מקומות ספציפיים למוצרים ממומנים, ואז המפרסם ישלם רק אם נרשם קליק, וקיים סיכוי טוב שהמוצר יירכש. אנו רואים שהמכירות שהם מייצרים מאותה השקעה בפרסום הרבה יותר גבוהות מכל כלי חיצוני, כמו פייסבוק או גוגל.

"זה קורה בגלל המיקוד הספציפי במשתמש, יודעים מה הוא מחפש ואיפה אני כמפרסם מופיע מולו. לי מאוד חשוב לא להציג פרסומות שאינן רלוונטיות ללקוח, כי במקרה הטוב הן עלולות לעצבן אותו ובמקרה הרע לגרום לו לנטוש. מפרסם עצמאי וחיצוני יכול להיעזר בדאטה של סופר פארם, ולהריץ קמפיינים. הקהל יהיה קטן יותר, אבל הרבה יותר מדויק מזה שיש לאתרים שפחות מכירים את הרגלי הצריכה של הלקוחות".

לדברי מיטרני, הריטייל מדיה מתרחבת למדיות אחרות, ובסופו של דבר היא תגיע גם לטלוויזיה. "זה מתחיל מזה שגולש רואה ביוטיוב פרסומת ממוקדת לקהל רלוונטי ומטורגט, לפי יוזרים שאנחנו יודעים שקונים מוצר או קטגוריה מסוגים מסוימים, ומחר זה יהיה ב-CTV (טלוויזיה על גבי אינטרנט), וכך בסופו של דבר כל אחד מאיתנו יראה ברייק שונה כשיצפה בחדשות.

מיכאל מיטרני, סמנכ''ל איקומרס ושיווק סופר-פארם אונליין / צילום: William Beaucardet

"גופים כמונו בסופו של דבר יכולים להיות בשיתופי פעולה עם המדיות, במטרה לעשות שימוש בדאטה שלנו, ואת כמפרסמת תוכלי להגיע לקהל מדויק. ייתכן שאלו יהיו אלפים בודדים, אבל אלו אלפים סופר רלוונטיים עם כוונת רכישה למוצר שאת מציעה ושתחומי העניין שלהם קולעים.

לאן עוד אפשר להגיע?
"התרחבות למדיות חיצוניות, אופטימציות של אזורי פרסום והוספת כלים כמו באנרים או וידאו שתמיד שומרים על האורגניות והרלוונטיות, ובסוף החוצה. זה יכול להיות בעולמות הגוגל שופינג, שם אני מפרסם את כל המוצרים שלי באופן שוטף בתקציבים מאוד גדולים, וספק שמעוניין יכול להיות על אותו קמפיין שלי, למשל בשעות הערב כשהתקציב היומי שלי מסתיים.

"ברמת הטראפיק, אנחנו לא נופלים מהפבלישרים הגדולים במדינה, בוודאי כאתר איקומרס ישראלי שיש לו מעל 6 מיליון יוניקים בחודש ואפליקציה שגדלה מאוד. בסוף, כולם מרוויחים. הצרכן מרוויח מכיוון שקיבל פרסומת רלוונטית, הקמעונאי הרוויח כי מעבר למכירה הרוויח על הפרסום, והמפרסם הרוויח מכיוון שהבטיח שקנו את המוצר שלו ולא את של המתחרים, פשוט כי בלט יותר".

"היקף של פרסום בטלוויזיה"

לדברי רני ארגוב, שותף ב-Deloitte Digital וראש תחום קמעונאות ב-Deloitte "תחום הריטייל מדיה נמצא בצמיחה מואצת ברחבי העולם כבר כעשור. הוא מעניק למפרסמים יתרונות ברורים הודות למידע המדויק על הלקוחות, החיבור לרגע הקנייה בזמן אמת, פריסה רחבה בעשרות נקודות מגע - בחנויות, באתרי המסחר ובערוצים נוספים - והיכולת להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות ורב-ערוציות, המאפשרות תשלום על תוצאות בפועל ולא רק על חשיפה.

"בארה"ב, תקציבי הפרסום בריטייל מדיה צמחו בחמש השנים האחרונות ביותר מ-30% בשנה בממוצע ובסה"כ יותר מפי 4 גידול במהלך 5 שנים, מה שהוביל לפעילות של יותר מ-60 מיליארד דולר ב-2024 - שווה בגודל להיקף הפרסום בטלוויזיה בארה"ב".

ארגוב מציין כי השוק הישראלי נמצא בתחילת דרכו בתחום, "אך כבר קיימים מהלכים חלקיים של פרסום ומוניטיזציה של נכסים באמצעות טכנולוגיה, הן בנקודת המכירה הפיזית והן באתרי המסחר. כמו בתחומים אחרים, גם כאן ניכרת תרומה משמעותית של סטארט-אפים ישראלים, שמציעים פתרונות נקודתיים.

"מגמות אלה צפויות לעודד יותר ויותר חברות, ממגוון קטגוריות, לחפש ערוצי שיווק חדשים שיאפשרו לאתר קהלי יעד, לזהות כוונות קנייה, ולהציע הצעות ערך מדויקות, מדידות ומבוססות דאטה. בראשית הדרך, עולם הריטייל מדיה התרכז בעיקר סביב שחקני ענק עם מגוון רחב של מוצרים ונקודות מגע רבות כגון וולמארט, טארגט, קרוגר'ס ואמזון, שהפכה את המדיה לאחד ממחוללי הרווח המרכזיים שלה.

"עם זאת, בשנה-שנתיים האחרונות ניכרת גם כניסה של קמעונאים קטנים יותר, הן בהיקפי הפעילות והן ברוחב הפס. הם עושים זאת בין אם באמצעות הקמת קואליציות עם קמעונאים מקטגוריות משלימות, ובין אם באמצעות חבירה לפלטפורמות גדולות שמספקות להם את הטכנולוגיה המוכחת ואת היכולת לייצר מקורות מוניטיזציה חדשים".

עוד כתבות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"