גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קנייה בתוך קנייה: כך הפך הריטייל מדיה לתעשייה של מיליארדי דולרים

קמעונאיות גלובליות ענקיות - מאמזון ו–וולמארט ועד זלנדו וקרפור - מציעות למותגים אחרים להשתמש באתרים שלהן כבמה, ולמעשה מובילות שינוי בשוק הפרסום המסורתי ● בארץ מובילות את התחום וולט וסופר פארם, שנוגסות בשטחי הפרסום הדיגיטליים ה"מסורתיים"

ריטייל מדיה / צילום: צילומי מסך
ריטייל מדיה / צילום: צילומי מסך

עד לפני שנים ספורות הייתה הריטייל מדיה נישתית וזניחה יחסית בענף הפרסום הדיגיטלי. היום כבר מדובר בתעשייה עולמית שמגלגלת מיליארדי דולרים. קמעונאיות ענקיות ברחבי העולם - מאמזון ו-וולמארט ועד זלנדו וקרפור - הופכות את האתרים שלהן לנכסים דיגיטליים לא רק עבורן, אלא עבור מותגים אחרים, ולמעשה מובילות שינוי בשוק הפרסום המסורתי. כך נולד תחום שלם שבו שטחי הפרסום בפלטפורמות הדיגיטליות של הקמעונאים "נמכרים" לקמעונאים אחרים.

מבצעי נובמבר הקפיצו את האתרים הישראליים יותר מהמתחרים בחו"ל
לראשונה: ניו יורק מחייבת קמעונאים לדווח מתי AI קובעת מחירים

לפי EMARKETER, הוצאות הפרסום העולמיות צפויות להסתכם השנה ל-1.17 טריליון דולר. הריטייל מדיה נוגס בנתח הולך וגדל מזה, בעיקר מפני שהוא מאפשר מיקוד מדויק של קהל היעד, שמלכתחילה בשל לרכישה.

ההוצאות על פרסום בריטייל מדיה זינקו מכ-51 מיליארד דולר ב-2019 לכ-166 מיליארד דולר ב-2025, נתון המשקף עלייה שנתית של 15%-20%. עם זאת, מדובר בתחום ריכוזי שנשלט על ידי מספר פלטפורמות ענק עם תנועת קונים עצומה וטכנולוגיית פרסום מתקדמת.

בארה"ב, אמזון שולטת בתחום בפער ניכר, ויחד עם וולמארט השתיים אחראיות לכ-84% מתקציבי הריטייל מדיה בשנה החולפת. אמזון גם מציעה את טכנולוגיית הפרסום שלה לקמעונאים אחרים, כך שלא רק שהיא מרוויחה יותר, היא גם אוספת דאטה שמשפרת את הטכנולוגיה שלה.

היתרון העיקרי בריטייל מדיה הוא שהכול מאוד מהיר: אפשר לראות בדיוק איזה פרסום עובד ואיזה לא. בנוסף, ניתן לאסוף בקלות מידע על הרוכשים, וגם לעקוב אחרי כל מסע הלקוח - מהפרסומת עד הרכישה.

"מתמודדים על נדל"ן"

"תחום הריטייל מדיה הפך לאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים בקמעונאות וחברות טכנולוגיה", מסביר מומחה השיווק והאסטרטגיה אבי זיתן. "אם עד היום היה ריטייל רגיל שמבוסס על שטח פיזי, בשנים האחרונות נוצר טרנד שאומר 'יש לי אפליקציה, אתר ומסכים בחנויות הפיזיות, אז אני אשתמש בהם כמדיה למכירת פרסום.

"וולט בנתה פלטפורמה שממש מאפשרת למסעדות ולחברות לקדם עצמן, כמו שאמזון עושה שנים. בתוך האפליקציות, חברות מתמודדות על הנדל"ן, על השטח הכי בולט. 'שימו לי מבצע, תקדמו אותי לכמה ימים'.

"גם לשופרסל יש ריטייל מדיה מטורף באתר, שמאפשר לה לעשות שימוש בדאטה. אם קנית משהו מסוים, היא תעלה פרסומים לדברים שאת צורכת. ההבדל הוא ששופרסל עושה לעצמה, וולט עושה לאחרים".

זה לא מעצבן לקוחות?
"לא, כי זה נתפס כהטבה ומבצע. זה לא פרסום תדמיתי, אלא הטבות וקופונים, ואז יש לזה גם ערך עסקי וכלכלי".

"משלמים רק על הצלחה"

השבוע יצאה וולט במהלך משותף עם בנק פפר, שבמסגרתו קפצה באפליקציה מודעת פרסום המודיעה כי מי שפותח חשבון בבנק יקבל סכום של 1,000 שקל לרכישות בוולט. המהלך נולד אחרי שבבנק ביקשו להגיע לקהל דיגיטלי צעיר, והבינו שזו יכולה להיות הדרך.

בעוד שבשיווק המסורתי קיים מרחק רב בין החשיפה למוצר לבין הרכישה, בריטייל מדיה פונים לקהל רלוונטי עם כוונת רכישה, מסביר ישראל אבהרמי, סמנכ"ל ריטייל בוולט ישראל. "כשנכנסים לוולט, לא עושים זאת על מנת לשוטט, אלא כי יש כוונת רכישה. זהו פרסום שהסבירות שלו להמיר את הצורך שעוררתי בך לרכישה היא הגבוהה ביותר.

"אם בעבר המדיה המסורתית הייתה 80% מהתקציב, כעת ההשקעות בריטייל מדיה צומחות פי 3.5. ב-2026, הריטייל מדיה יהיה שווה ערך למדיה המסורתית באירופה".

הפרסום בוולט פונה לשני קהלי יעד. הראשון הוא הספקים, שבאמצעות הפלטפורמה יכולים להדגיש את המוצרים שלהם. כך, למשל, חברות גדולות כמו תנובה, אסם ושטראוס יכולות לשווק את מוצריהן על גבי הפלטפורמה. השני, והמשמעותי יותר, הוא בעלי העסקים שמעוניינים לקדם את עצמם, כשבוולט ישנם למעלה מ-10,000 בתי עסק, מתוכם 75% קטנים ובינוניים.

"הם משקיעים בפרסום בצורה מאוד לא אפקטיבית וחכמה, כי זה מה שהם יודעים", מסביר אברהמי. "יש להם איש מדיה שמשקיע בכלי פרסום כמו פייסבוק ואינסטגרם, אולם היכולת שלהם למדוד את האפקטיביות האמיתית של ההשקעה מוגבלת. אצלנו התשלום הוא על בסיס הצלחה ולא חשיפה. הקהל שנחשף לעסק הוא רק כזה שבטווח השילוח, ושיש לו פוטנציאלית את היכולת לרכוש ממנו. בכלי הפרסום האחרים, אפשר להשקיע סכומי עתק על הקלקות וחשיפות, מבלי שהרווחתי שקל".

אברהמי גם מחדד כי החוויה חייבת להיות פרסונלית ללקוח, כך שגם שני חברים שיושבים זה לצד זה ויפתחו את הפלטפורמה באותו זמן, לא יקבלו פרסומות זהות אלא כאלו שאופיינו כרלוונטיות לטעם של כל אחד מהם.

"כשבתי עסק משלמים רק כשמישהו נכנס ורוכש, הם לא צריכים איש מדיה. הם קובעים מה התקציב השבועי שלהם, ואת העלות המקסימלית שהם מוכנים לשלם פר הזמנה. ומכיוון שהמערכת אוטומטית מגדירה את קהל היעד הרלוונטי, התשלום הוא להמרה בלבד, ומרחק הטעות הוא אפסי".

"קהל קטן אך מדויק"

אחת הדוגמאות הבולטות בישראל לריטייל מדיה היא סופר-פארם אונליין. לצד המוצרים שהרשת מוכרת בעצמה, ניתן מקום מכר למוכרים חיצוניים. "עם הכלים של הריטייל מדיה אנחנו מאפשרים לספקים להבליט את המוצרים שלהם", מסביר מיכאל מטרני, סמנכ"ל שיווק ואיקומרס של סופר פארם אונליין.

"בתוך עמודי הקטגוריות אנחנו מקצים מקומות ספציפיים למוצרים ממומנים, ואז המפרסם ישלם רק אם נרשם קליק, וקיים סיכוי טוב שהמוצר יירכש. אנו רואים שהמכירות שהם מייצרים מאותה השקעה בפרסום הרבה יותר גבוהות מכל כלי חיצוני, כמו פייסבוק או גוגל.

"זה קורה בגלל המיקוד הספציפי במשתמש, יודעים מה הוא מחפש ואיפה אני כמפרסם מופיע מולו. לי מאוד חשוב לא להציג פרסומות שאינן רלוונטיות ללקוח, כי במקרה הטוב הן עלולות לעצבן אותו ובמקרה הרע לגרום לו לנטוש. מפרסם עצמאי וחיצוני יכול להיעזר בדאטה של סופר פארם, ולהריץ קמפיינים. הקהל יהיה קטן יותר, אבל הרבה יותר מדויק מזה שיש לאתרים שפחות מכירים את הרגלי הצריכה של הלקוחות".

לדברי מיטרני, הריטייל מדיה מתרחבת למדיות אחרות, ובסופו של דבר היא תגיע גם לטלוויזיה. "זה מתחיל מזה שגולש רואה ביוטיוב פרסומת ממוקדת לקהל רלוונטי ומטורגט, לפי יוזרים שאנחנו יודעים שקונים מוצר או קטגוריה מסוגים מסוימים, ומחר זה יהיה ב-CTV (טלוויזיה על גבי אינטרנט), וכך בסופו של דבר כל אחד מאיתנו יראה ברייק שונה כשיצפה בחדשות.

מיכאל מיטרני, סמנכ''ל איקומרס ושיווק סופר-פארם אונליין / צילום: William Beaucardet

"גופים כמונו בסופו של דבר יכולים להיות בשיתופי פעולה עם המדיות, במטרה לעשות שימוש בדאטה שלנו, ואת כמפרסמת תוכלי להגיע לקהל מדויק. ייתכן שאלו יהיו אלפים בודדים, אבל אלו אלפים סופר רלוונטיים עם כוונת רכישה למוצר שאת מציעה ושתחומי העניין שלהם קולעים.

לאן עוד אפשר להגיע?
"התרחבות למדיות חיצוניות, אופטימציות של אזורי פרסום והוספת כלים כמו באנרים או וידאו שתמיד שומרים על האורגניות והרלוונטיות, ובסוף החוצה. זה יכול להיות בעולמות הגוגל שופינג, שם אני מפרסם את כל המוצרים שלי באופן שוטף בתקציבים מאוד גדולים, וספק שמעוניין יכול להיות על אותו קמפיין שלי, למשל בשעות הערב כשהתקציב היומי שלי מסתיים.

"ברמת הטראפיק, אנחנו לא נופלים מהפבלישרים הגדולים במדינה, בוודאי כאתר איקומרס ישראלי שיש לו מעל 6 מיליון יוניקים בחודש ואפליקציה שגדלה מאוד. בסוף, כולם מרוויחים. הצרכן מרוויח מכיוון שקיבל פרסומת רלוונטית, הקמעונאי הרוויח כי מעבר למכירה הרוויח על הפרסום, והמפרסם הרוויח מכיוון שהבטיח שקנו את המוצר שלו ולא את של המתחרים, פשוט כי בלט יותר".

"היקף של פרסום בטלוויזיה"

לדברי רני ארגוב, שותף ב-Deloitte Digital וראש תחום קמעונאות ב-Deloitte "תחום הריטייל מדיה נמצא בצמיחה מואצת ברחבי העולם כבר כעשור. הוא מעניק למפרסמים יתרונות ברורים הודות למידע המדויק על הלקוחות, החיבור לרגע הקנייה בזמן אמת, פריסה רחבה בעשרות נקודות מגע - בחנויות, באתרי המסחר ובערוצים נוספים - והיכולת להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות ורב-ערוציות, המאפשרות תשלום על תוצאות בפועל ולא רק על חשיפה.

"בארה"ב, תקציבי הפרסום בריטייל מדיה צמחו בחמש השנים האחרונות ביותר מ-30% בשנה בממוצע ובסה"כ יותר מפי 4 גידול במהלך 5 שנים, מה שהוביל לפעילות של יותר מ-60 מיליארד דולר ב-2024 - שווה בגודל להיקף הפרסום בטלוויזיה בארה"ב".

ארגוב מציין כי השוק הישראלי נמצא בתחילת דרכו בתחום, "אך כבר קיימים מהלכים חלקיים של פרסום ומוניטיזציה של נכסים באמצעות טכנולוגיה, הן בנקודת המכירה הפיזית והן באתרי המסחר. כמו בתחומים אחרים, גם כאן ניכרת תרומה משמעותית של סטארט-אפים ישראלים, שמציעים פתרונות נקודתיים.

"מגמות אלה צפויות לעודד יותר ויותר חברות, ממגוון קטגוריות, לחפש ערוצי שיווק חדשים שיאפשרו לאתר קהלי יעד, לזהות כוונות קנייה, ולהציע הצעות ערך מדויקות, מדידות ומבוססות דאטה. בראשית הדרך, עולם הריטייל מדיה התרכז בעיקר סביב שחקני ענק עם מגוון רחב של מוצרים ונקודות מגע רבות כגון וולמארט, טארגט, קרוגר'ס ואמזון, שהפכה את המדיה לאחד ממחוללי הרווח המרכזיים שלה.

"עם זאת, בשנה-שנתיים האחרונות ניכרת גם כניסה של קמעונאים קטנים יותר, הן בהיקפי הפעילות והן ברוחב הפס. הם עושים זאת בין אם באמצעות הקמת קואליציות עם קמעונאים מקטגוריות משלימות, ובין אם באמצעות חבירה לפלטפורמות גדולות שמספקות להם את הטכנולוגיה המוכחת ואת היכולת לייצר מקורות מוניטיזציה חדשים".

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט