ניו יורק הפכה השבוע למדינה הראשונה בארה"ב שמחייבת קמעונאים לגלות ללקוחות כאשר המחיר על המדף נקבע על-ידי בינה מלאכותית (AI), שתבחן את הנתונים האישיים שלהם.
● לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?
● טראמפ מתמקד במלחמה בסמים, והסטארט-אפים האלה מרוויחים
החוק, שנכנס לתוקף ימים ספורים לפני הבלאק פריידיי, הוא עד כה הצעד המשמעותי ביותר מול תמחור פרסונלי מצד ענקיות הקמעונאות. לפי התקנות, כל אתר או אפליקציה שמפעילים מערכת תמחור אלגוריתמית, יחייבו להציג הודעה ברורה על כך.
היסטוריית רכישות
אז מה עומד מאחורי החקיקה, ומהו בעצם תמחור פרסונלי? מדובר בטכנולוגיה שמאפשרת לקמעונאים לקבוע מחיר שונה לכל לקוח על בסיס מידע שנאסף עליו לאורך זמן. היסטוריית רכישות, מיקום, סוג המכשיר והרגלי גלישה הופכים למאגר נתונים שמזין את האלגוריתמים, במטרה להעריך כמה כל צרכן מוכן לשלם. כך נוצר מצב שבו שני אנשים שמבקשים את אותו מוצר מקבלים שתי הצעות מחיר שונות, על בסיס פרופיל הנתונים שלהם.
תומכי החוק טוענים כי שקיפות היא תנאי בסיסי להגנה על הציבור, וכי ללא סימון ברור קשה לצרכנים להבין מתי ההתנהגות הדיגיטלית שלהם מתורגמת למחיר גבוה יותר. ארגוני פרטיות מוסיפים כי השיטה מעניקה יתרון כמעט מוחלט לחברות שמחזיקות במאגרי מידע עצומים, ומאפשרת להן לקבוע את כללי המשחק מאחורי הקלעים.
"ערעור אמון הציבור"
מנגד, ארגוני צרכנים רוצים ללכת רחוק יותר ודורשים איסור מוחלט על תמחור פרסונלי. לטענתם, עצם האפשרות לגבות מחיר שונה משני אנשים עבור אותו מוצר על בסיס מידע אישי, פוגעת בעיקרון השוויון הכלכלי ומערערת את אמון הציבור.
הארגון אף הגיש תביעה נגד המדינה בטענה כי הדרישה להציג אזהרה לצרכן מטעה ויוצרת תדמית מאיימת לשימוש בנתונים. בית המשפט הפדרלי במנהטן דחה את העתירה, והחוק כאמור נכנס לתוקף במלואו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.