גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זה לא הזמן להגדיל את רכיב המניות": התחזיות והטיפים של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים

יאיר לפידות טוען כי "צריך לראות את השנתיים־שלוש האחרונות כחריגות, ביחס למה שאפשר לצפות מהבורסה לאורך זמן" ● באירוע שיזמה חברת ארבע עונות טען מנכ"ל מיטב אילן רביב כי הוא "נשאר עם המדדים המקומיים, למרות ה'מוב' הפנטסטי שעשו", בעוד גילעד אלטשולר מעדיף בטווח הארוך את נאסד"ק ● וגם: באילו סקטורים המליצו הבכירים להתמקד, והמחלוקת על ההשקעה במדד S&P 500

משתתפי המפגש, מימין: יאיר לפידות, מבעלי ילין לפידות; מורן סיטון, מנכ''ל ארבע עונות; גילעד אלטשולר מבעלי אלטשולר שחם; אילן רביב, מנכ''ל מיטב; ודייב לובצקי, מנכ''ל ומבעלי אי.בי.אי / צילום: יח''צ
משתתפי המפגש, מימין: יאיר לפידות, מבעלי ילין לפידות; מורן סיטון, מנכ''ל ארבע עונות; גילעד אלטשולר מבעלי אלטשולר שחם; אילן רביב, מנכ''ל מיטב; ודייב לובצקי, מנכ''ל ומבעלי אי.בי.אי / צילום: יח''צ

כשמסתכלים על מסכי הבורסה בתל אביב נכון להיום, צריך ממש לשפשף את העיניים. מדד הבנקים עלה ב־64% מתחילת שנת 2025, ומדד ת"א־ביטוח זינק ב־164% באותו זמן. מדד הדגל, ת"א־35, הוסיף 50% לערכו, כשהוא מותיר מאחור את כל שוקי המניות הגדולים במערב.

יועצי המשכנתאות במוקד: רשות שוק ההון בוחנת את התגמול שלהם
ההשקעות הזרות עלו או ירדו? דוח האוצר מדגיש את הנתונים האופטימיים

על העליות החריגות שחוותה הבורסה המקומית, אומר יאיר לפידות, בעלים ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות, כי "צריך לראות את השנתיים־שלוש האחרונות כחריגות ביחס למה שאפשר לצפות מהבורסה לאורך זמן. ב־20 שנים נרשמה תשואה ריאלית של 5%-7% על השקעה של 100% במניות. מה שהיה בשלוש השנים האחרונות, עם תשואה מצטברת של יותר מ־100%, זה לגמרי לא בר־קיימא לטווח ארוך. מי שמביט קדימה, צריך לחזור ולצפות לאזורים נורמליים של תשואות (שנתיות), שבממוצע הן חיוביות".

לפידות, יחד עם שלושה מנהלים נוספים של בתי השקעות מובילים - גילעד אלטשולר, מנכ"ל ומבעלי אלטשולר שחם; אילן רביב, מנכ"ל מיטב; ודייב לובצקי, מנכ"ל ומבעלי אי.בי.אי - התכנסו באירוע שיזמה חברת התכנון הפיננסי ארבע עונות (מקבוצת אי.בי.אי), לשיחה שבה התייחסו למצב בשווקים וחלקו תובנות ותחזיות לקראת השנה החדשה. הארבעה מודעים היטב לכך ששנה חלומית כמו 2025 ספק אם תחזור, ועדיין הם אופטימיים ביחס לבאות.

לפידות מוסיף כי בשנתיים האחרונות, "ראינו בשוק ההון קו עולה בזוויות כל־כך נחמדות, שאנשים שופכים עוד כסף (על מניות). לכן עכשיו זה לא הזמן להגדיל את רכיב המניות. אם יהיה תיקון משמעותי, האמיצים צריכים לשקול זאת. יש לנו מזל גדול שדונלד טראמפ נהיה נשיא ארה"ב, וזה משאיר לנו פרק זמן קצר שממנו אני מקווה שנצא בסוף הקדנציה שלו כשאנחנו מחוברים לעולם יותר טוב. זה הסיכון הגאו־אסטרטגי שאני רואה".

תל אביב: "כמו א.ק.ג לא סדיר"

יש לדעתכם עוד מקום לאפסייד בשוק המקומי?
אלטשולר: "יש סקטורים מסוימים שמבטאים צמיחה מאוד חזקה לעתיד, ומיצו את הפוטנציאל. יש כאלה שבמחירים סבירים. להגיד שזה נגמר - לא. בורסות תמיד נוטות להגזים וממשיכות עם תאוצה קדימה, עד שמגיע אירוע - אם זו קורונה, מלחמה וכן הלאה - שמחזיר אותן למקום אחר. הרבה מהעליות במדד ת"א־35 כיום זה מומנטום. המכפילים נהיו לא רלוונטיים ומאוד גבוהים לחברות שלא צומחות במיוחד. אבל זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. רמת המחירים בשוק סבירה במבט קדימה, אבל כולם עמוסים בהרבה סחורה ונמצאים במקסימום מניות. אם תקרה תקלה, נרד למטה".

לפידות מציין כי "תמיד כשאתה מרגיש הכי טוב, המשבר יכול לבוא מאחוריך ומכל צדדיך, ואתה לא תדע. כשמסתכלים על קו המגמה בבורסה יש כל הזמן תזזית. זה כמו א.ק.ג לא סדיר. אצלנו אני חושש מזה בשנת בחירות.

אבל אנו חיים בעולם שבו יש סיכונים אינהרנטיים סביבנו. לכן צריכים ללכת 'בעמק הבכא', קרי להיות מאוימים אך גם נחושים. ההתנהגות הכי לא נכונה היא שבהפתעות הגדולות - רצים ומוכרים הכול. ב־2008 אנשים מכרו את כל התיקים עם המניות ושמו את הכסף בעו"ש בבנק (ופספסו את העליות החדות, ח"ש)".

אפסייד בשוק המקומי

בשנה הקרובה איזה מדד מניות יהיה עדיף - ת"א־125, S&P 500 או הנאסד"ק?
אילן רביב: "אני נשאר עם המדדים המקומיים, למרות ה'מוב' הפנטסטי שעשו. השווקים בחו"ל גם עלו, ופה עדיין יש אפסייד מהרחבת הסכמי אברהם שלא מתומחר בשווקים. לכן במיטב נישאר עם הארץ".

אלטשולר: "בטווח הקצר הכול פתוח, בטווח הארוך - מדד נאסד"ק".

דייב לובצקי: "מדד ת"א־125 נמצא בתמחור סביר ביחס לאלטרנטיבות. יש לו מומנטום חזק".

לפידות: "אני נוטה להסכים עם אלטשולר בחשיבה על השנים קדימה. הטכנולוגיה זה התחום שבכלכלה צומח הכי הרבה. לאורך זמן הוא יעשה יותר, אבל הוא יכול גם לספוג תיקונים יותר משמעותיים".

אילו סקטורים בשווקים נראים לכם מעניינים?
אלטשולר: "כל נושא ה'בילדרים' (חברות בנייה למגורים בארה"ב, ח"ש). בגלל הריבית הגבוהה, הדברים שם מדוכאים. יש לא מעט חברות בנייה שם שנסחרות במחירים נמוכים, זאת להבדיל מחברות הבנייה בישראל שנסחרות הרבה מעל ההון העצמי שלהן. בסקטור הזה בוול סטריט אפשר למצוא היום רעיונות מעניינים.

"גם מניות הביוטכנולוגיה, תקופה ארוכה לא היו שם קניות. חברות הפארמה הגדולות צריכות למצוא רעיונות לתרופות חדשות. אפשר למצוא שם רעיונות השקעה מעניינים. אין מציאות בשווקים אחרי שעלו בעשרות אחוזים. יש מלחמת ענק בין הענקיות מי תנצח - גוגל ואנבידיה נעות בתנודתיות, כך שיכולים להיווצר פערים של עשרות אחוזים (במחירי המניות). בתגובות היתר של השוק בחברות מסוימות אפשר למצוא הזדמנויות", מסכם אלטשולר.

עסקאות מטעות בביג טק

האם אתם מזהים בועה במניות ה־AI?
רביב: "לא הייתי משתמש במילה 'בועה', משום שיש פה יכולות אמיתיות. כיום כל אחד מרגיש בעסק שלו, אפילו בענף שלנו (פיננסים) לצד ענפים מאוד מסורתיים, את היכולות שנותנות לך מערכות ה־AI. בעיקר בצד ההתייעלות והגברת הפריון. זה אחד הדרייברים שיסדרו את המכפילים (שלפיהם מתומחרות החברות בשוק, ח"ש). ה־AI יכולה לתרום לגידול ברווח".

רביב גם מוסיף טיפ משלו למשקיעים - לו היה צריך לבחור היכן להשקיע את כספו: "הייתי נשאר עם החברות הגדולות, ה'מיקרוסופטים או הגוגלים'. פחות נוטה לחברות שה־AI הוא כל עולמן, משום שחברות שפועלות רק סביב AI ייפגעו יותר".

לפידות: "בבועת הדוט.קום בשנת 2000, אני זוכר חברה אמריקאית שמזכירה את ויסוצקי הישראלית, ששינתה את שמה לתה.קום, ובאותו יום המניה שלה טסה 60% למעלה. היום חברה שתודיע 'אני AI', לא צפויה לתזוזה במניה. אז בדוט.קום היו סטארט־אפים רבים שפעלו על בסיס ציפיות לא רציונליות. מהלך ה־AI הוא עתיר הון, יש כיום שבע ענקיות (אנבידיה, אפל, גוגל, מיקרוסופט, מטא, אמזון וטסלה "המופלאות", ח"ש) שיכולות להרשות לעצמן גם להפסיד את ההשקעות, אם תהיה ירידה בתחום.

"אלה חברות שיכולות לספוג ירידה בשווי השוק שלהן", מוסיף לפידות, אך מתריע כי "תחזוק מחירי השוק של מניות הטכנולוגיה הפך לאינטרס של התעשייה. הן רוצות לגייס כסף במחירי מניות גבוהים ולכן צריך להיזהר מחברות שמייצרות עסקאות הדדיות. אנחנו רואים מצבים שבהם מישהו אומר: 'לך יש כלב, לי יש שני חתולים; אני קונה את הכלב שלך במיליון דולר, ואתה מוכר לי את שני החתולים שלך בחצי מיליון דולר כל אחד'. אז הכסף הלך וחזר וכלום לא השתנה". לכן לדבריו צריך לשים לב לעסקאות הללו, אשר "הן מטעות את הציבור בצורה שיטתית, ויש אינטרס לשחקנים להמשיך לבצע אותן בתגי מחיר גבוהים, כי אז הם ממשיכים את החגיגה".

אלטשולר: "אנחנו לא יודעים לאן זה הולך. בעשרים השנים האחרונות היו לנו מהפכת האייפון, שכשהיא התחילה אני לא חושב שידענו לקנות מניות אפל ולשבת עליהן ל־20 שנה. ואז פתאום הגיע ה'ענן', אז אמרנו אוקי יש ענן בשמים. מישהו קנה מניות מיקרוסופט אז? מישהו הבין כמה עשרות מיליארדי דולרים יגיעו לאמזון ומיקרוסופט כתוצאה מזה? ככה גם ב־AI, אף אחד לא יודע לאן זה יילך".

ריכוזיות מול "שממה"

בהקשר של דומיננטיות שבע המופלאות במדד S&P 500 (מהוות כ־35% מהמדד), טוען לובצקי מאי.בי.אי כי "המשקל העודף של ענקיות הטכנולוגיה מייצר עיוות מסוים שמשפיע על אטרקטיביות ההשקעה בו. מי שרוצה להשקיע ב־S&P 500 רצוי שיבחן להשקיע במדד משקל־שווה (Equal Weight) שבו כל מניה מקבלת את אותו המשקל, כך שבהשקעה במדד הזה מקבלים פיזור רחב בין החברות בארה"ב. בדרך הזו ניתן לצאת קצת מהשוק המקומי, וגם לקבל חשיפה מטבעית מסוימת בשער סביר של הדולר (כיום מול השקל). אני סבור שהייתי הולך לשם. לא חושב שבאמצעות העולמות הפנסיוניים, אבל כן יותר דרך קרנות נאמנות".

אלטשולר סובר אחרת: "נכון להיות במדד S&P 500 כמו שהוא. היום מדברים על שבע מופלאות אבל לפני שלוש שנים היו שש, משום שאנבידיה לא הייתה בפסגה. ככה שההמצאה הטכנולוגית הגדולה הבאה שתהיה, והיא תגיע, יש סיכוי שתחמיץ אותה (במדד במשקל שווה, ח"ש). אם יש חברה בשווי שוק של 100-200 מיליארד דולר שפתאום הופכת ל־4 טריליון, המדד הרגיל לא יחמיץ את זה, אבל מדד משקל שווה כן. ככלל, בעתיד אולי תהיה פריצת דרך בחלל, במחשוב קוונטי או בביוטכנולוגיה, לכן הייתי הולך לכיוון מדד הנאסד"ק".

האם צריך לשנות את היקף החשיפה לחו"ל בעקבות ביצועי היתר של הבורסה בתל אביב?
אלטשולר: "הסיבות לחשיפה לחו"ל זה עניין של פיזור סיכונים. בחיסכון ארוך־טווח, מעבר לאקוויטי יש רכיב של חוב. אם חלק מהאקוויטי בנוסף לחוב יהיה בישראל, המשקיע יהיה חשוף בשיעור של 80% לישראל. אם הכול טוב - זה נחמד מאוד, אבל במקרה שטועים זה פחות נחמד. דבר נוסף זה לזהות מה הסקטור שינצח בעוד עשר שנים. בעשור האחרון ברור שהטכנולוגיה הוא הענף המנצח הגדול של העולם, ולהערכתי גם בעשר השנים הקרובות הוא ינצח.

"אז אם נהיה בהטיה לתל אביב, השוק המקומי מורכב מחברות גז, נדל"ן מניב, ביטוח ובנקים, שכולם צומחים נחמד אבל לא יכולים לצמוח כמו חברות טכנולוגיה. זה שבשנתיים האחרונות השוק המקומי עלה יותר מהנאסד"ק, זה משום ששכחנו שבעשר השנים הקודמות הנאסד"ק עקף את תל אביב".

אלטשולר הדגיש גם את המחסור בנזילות ברבות מהמניות הנסחרות בשוק המקומי: "לגופים שמנהלים עשרות ומאות מיליארדי שקלים - כל מניות השורה השנייה, במדד ת"א־90, זה 'שממה' מבחינת מחזורים, וגם בעליות קשה לצאת. אם אנחנו רוצים להזרים 20 מיליארד שקל לתל אביב, אי־אפשר לעשות את זה. חוץ ממניות הבנקים, טבע ואלביט, השוק לא סחיר במידה מספקת. בהסתכלות קצרת־טווח, יכול להיות שתל אביב תעשה יותר טוב. אבל אם טעית - זו יכולה להיות טעות קריטית".

פוסט־מלחמה או בחירות

לאיזו גישה אתה מתחבר - בום כלכלי של אחרי המלחמה, או ריסון בשל גידול בהוצאות הממשלה?
אלטשולר: "אני שותף לשתי הגישות. הסיכונים תמיד קיימים, הם מתחת לפני השטח ואין לנו מושג מה יכול לקרות היום או מחר. כמו שלא ידענו על ה־7 באוקטובר, כמו שלא הערכנו שבסוריה הנשיא אסד יחזיק 14 שנה ואז פתאום ייעלם תוך יומיים. הסיכונים קיימים והם לא ילכו מפה. יש מיליוני פלסטינאים בגדה המערבית ובעזה, והעולם לא כל־כך אוהב אותנו".

אלטשולר לא צופה "בום כלכלי בעקבות סיום המלחמה", משום שהוא "נמצא פה כל הזמן. התעשיות הביטחוניות פורחות לנוכח המלחמה, והן יפרחו עוד יותר. הכלכלה צומחת בקצב שתמיד צמחה והמלחמה לא כל־כך עצרה אותה. יש פה סיכונים גדולים ומצד שני גם סיכויים, עם הרחבה אפשרית של הסכמי אברהם. אני לא חושב שצפוי משהו מטאורי, אנחנו לא נקים מחר בבוקר את שדות התעופה של סעודיה".

לובצקי משמר את האופטימיות שלו ביחס לישראל: "את הסיכונים היותר מידיים, כמו תרחיש שבו טילים כוונו ונורו לפה, כבר חווינו. אנחנו שוק מערבי מפותח עם תעשיית הייטק גדולה וגם נתוני דמוגרפיה טובים. כל זה גורם לי להמליץ להשקיע בישראל".

רביב ממיטב: "קשה מאוד לחזות את הסיכון הגאו־פוליטי בשכונה שלנו. בשנתיים האחרונות אין ספק שהכלכלה והשווקים בארץ הראו עמידות, שגם את עוצמתה אי־אפשר היה לצפות. הזרים קוראים לזה עמידות (resilience). ראינו אותה מעבר למניות גם במטבע ובאג"ח. אני פחות חושש מהגאו־פוליטיקה במבט קדימה, מבחינת ההשפעה על השווקים. אם מדברים על שנה קדימה, זו תהיה שנת בחירות וכולם מבינים זאת. זה כן יכול להשפיע על השווקים".

עוד כתבות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר